בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, העובד בהובלת פירות וירקות (להלן: "הפירות"), כתוצאה מהחלקה על שאריות של פירות שמוטלות על רצפת ארגז משאית המיועדת להובלת הפירות.

לטענת התובע, שמוכחשת על ידי הנתבע, לא דאג הנתבע, בעל המשאית, לכך שלא יפלו פירות מתוך הארגזים ולא דאג לניקיונה, מה שגרם להחלקתו.

הדיון פוצל בין שאלת החבות לשאלת הנזק, לפיכך יעסוק פסק הדין בשאלת החבות.

גרסת התובע

הנתבע הינו בעל עסק למתן שירותי הובלות אשר עוסק בין היתר בהובלת פירות.

התובע הועסק אצל הנתבע כנהג משאית שכיר, במשאית שמיועדת להובלה והפצה של משלוחי פירות.

ההובלה בוצעה כאשר הפירות מובלים בארגזי קרטון ופלסטיק פתוחים, אשר הועמסו לאורך המשאית, האחד על גבי השני.

הארגזים לא היו מכוסים ולא היו קשורים, באופן שיכול למנוע התפזרות של חלק מהפירות על רצפת המשאית. כתוצאה מכך היו נופלים מתוך הארגזים בתדירות גבוהה פירות שונים, ומתפזרים על רצפת המשאית ומתחת למשטחים.

לא ניתן היה לראות את הפירות שנפלו מתחת למשטחים ולא ניתן היה לנקות אותם.

ההיקף המשמעותי של נפילת הפירות מתוך הארגזים, חייב ניקיון שוטף ותכוף של רצפת המשאית.

שיטת העבודה שהיתה נהוגה אצל הנתבע היתה כזאת, שפעם בשבוע ביום שישי היו הנהגים מגיעים לחמותו של הנתבע לצורך שטיפה של המשאית.

במהלך כל ימי השבוע לא היה מתבצע ניקיון של המשאית במים וסבון, מה שגרם לכך שבמהלך השבוע היו שאריות של ירקות ופירות מרקיבים ומחליקים על רצפת המשאית.

העבודה כללה טעינה ופריקה של הסחורה על המשאית, מה שגרם לצורך לצעוד על רצפת המשאית פעמים רבות ביום, ולחשיפת התובע לסכנת החלקה.

במועד התאונה ביום 20.11.07 כאשר עסק בפריקת משטחים מן המשאית באמצעות מלגזה ידנית, החליק על גבי רטיבות שהיתה מצויה על רצפת ארגז המשאית ונגרמה מפירות רקובים שלא נוקו.

התובע מייחס את ההחלקה לשיטת העבודה הפסולה שהונהגה, כאשר הכוונה היא לכך שהמשאית לא נוקתה בתדירות גבוהה יותר, ולכך שהסחורה הובלה בארגזים פתוחים.

גרסת הנתבע

המשאית שבה נהג התובע היתה צמודה לתובע במהלך כל ימות השבוע.

התובע היה אחראי על הניקיון והתחזוקה השוטפת של המשאית ואף סופקו לו כלי ניקוי לכך, דהיינו מטאטא ומגב. חלק משגרת העבודה הקבועה של התובע היתה ניקוי המשאית.

אין זה נכון שהמשלוחים הובלו בארגזים פתוחים. לתובע סופקו במקום ההעמסה ניילונים נצמדים. הנתבע מדגיש, שהעבודה של הובלת פירות אינה סטרילית לחלוטין, ולא מתקבל על הדעת שיוצמד עובד ניקיון לכל משאית.

נאמר לתובע במפורש שעליו לדאוג לניקיון ארגז המשאית.

התובע עבר תהליך חפיפה עם נהג אחר. עם תחילת העבודה חתם התובע על התחייבות שהעמסה ופריקה של הסחורה הם באחריותו.

על פי תצהירו של הנתבע, לאחר התאונה קיבל את המשאית שבה נפגע התובע והארגז שלה היה נקי.

הדיון

התובע העיד שהכניס מתחת למשטח ג'ק. הוא היה אמור להרים את הג'ק ולמשוך. במהלך המשיכה של הארגז עם הג'ק החליק.

התובע נשאל, כיצד ארע הדבר שכאשר התקדם קדימה במטרה להכניס את הג'ק מתחת למשטח, לא הבחין בפרי וירק כלשהו שמוטלים על רצפת המשאית.

התובע אמר שאם היה רואה היה דואג להוציא אותו מהמשאית.

התובע הסביר, שכאשר הוא מעמיס את הסחורה, מתבצעת ההעמסה בשעות החשיכה ולכן לא ניתן לראות את מה שמונח על הרצפה.

התובע לא יכול היה להסביר כיצד היה מוטל על הרצפה פרי שלא הבחין בו.

ברור מתוך חקירת התובע, שיכולה להיות אפשרות שהפרי שהיה מונח על הרצפה נפל באותו רגע. התובע נשאל האם יכולה להיות אפשרות שהתובע החזיר ארגזים ריקים מחנות מסוימת ולאותו ארגז היתה דבוקה חתיכה של פרי או ירק והתובע החליק עליה, תשובתו היתה שאינו יודע. (עמוד 7 שורות 14 – 16).

התובע נשאל מה היה מצפה שהנתבע יעשה כדי למנוע את התאונה. לאחר מחשבה השיב התובע שלדעתו היה צריך להפעיל מנקה שינקה את המשטח יום יום. (עמוד 7 שורה 21).

התובע לא יכול היה להסביר כיצד שיטת עבודה זאת תמנע החלקה מפרי או ירק שנפל באותו רגע.

בהמשך, התייחס התובע לקיומו של מטאטא במשאית והשיב שהמדובר במטאטא ללא מקל.

לא ניתן לנקות עם מטאטא ללא מקל את הארגז. (עמוד 7 שורות 27 – 28).

התובע לא דיווח לנתבע שאין מקל למטאטא.

התובע נשאל כמה זמן הוא עובד אצל הנתבע וכמה פעמים נוקתה המשאית במהלך תקופה זו.

התובע השיב שעבד אצל התובע לפני התאונה חצי שנה. במהלך תקופה זאת ניקו את המשאית פעם אחת (עמוד 8 שורה 4) או פעמיים (עמוד 8 שורה 29).

התובע התבקש להסביר, מדוע עולה מהתצהיר שכל שבוע ביום שישי נוקתה המשאית ואילו על פי עדותו נוקתה המשאית פעם אחת בחצי שנה.

התובע השיב שמה שכתוב בתצהיר לא נכון. (עמוד 8 שורה 17).

בהמשך הסביר, כי כאשר היו מגיעים בימי שישי לחמותו של הנתבע, היו מנקים את המשאית מבחוץ ורק לעיתים נדירות ניקו אותה מבפנים. (עמוד 8 שורה 27).

כאשר נשאל מה עשה כאשר ראה שאריות של פירות על הרצפה של המשאית השיב שהשאיר אותם במשאית. (עמוד 9 שורה 7).

העד נשאל מדוע בעדותו הוא אומר שהחליק על שאריות של פירות ואילו בסעיף 15 לתצהירו הצהיר שההחלקה נבעה מרטיבות. לתובע לא היתה תשובה לתת. (עמוד 10 שורות 5 – 10).

התובע העיד, כי מלגזן ראה שהוא נפל וראה שיש לכלוך על הגב שלו. אותו מלגזן שאל האם נפל והתובע השיב לו בחיוב. (עמוד 11 שורה 25).

התובע הסביר שהוא מכיר את אותו אדם באופן שטחי אבל אם יראה אותו יכיר אותו.

בחקירה חוזרת השיב התובע שהרצפה של המשאית היתה מלוכלכת ביותר. (עמוד 13 שורות 30 – 31).

התובע נשאל האם ביקש מטאטא ומגב כדי שיוכל לנקות את רצפת המשאית. תשובתו היתה: "זה לא אחריות שלי, אני נהג המשאית ולא המנקה של המשאית". התובע לא יכול היה להשיב מי לדעתו היה צריך לנקות את המשאית. (עמוד 14 שורות 3 – 12).

הנתבע העיד שבכל יום שישי באופן קבוע היתה שטיפה של המשאיות גם מבפנים וגם מבחוץ. הוא עצמו וידא זאת.

לדבריו, נתן לו מגב ומטאטא בין היתר למטרה של ניקיון המשאית אם נופל פרי או ירק כלשהו.

קיימים ניילונים נצמדים והתובע יכול היה להשתמש בהם.

הנתבע העיד, שכאשר קיבל מהתובע את המשאית לאחר התאונה, עבד עם אותה משאית בעצמו בחלוקת פירות וירקות. לדבריו, הארגז היה נקי.

על דברים אלה לא נחקר הנתבע ובכך הסתיימה חקירתו.

ההכרעה

על פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971, על בית המשפט הפוסק במשפט אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע, לפרט בהחלטתו מה גרם לו להסתפק בעדות זאת.

במקרה זה, העיד התובע שסמוך לאחר הנפילה ראה אותו מלגזן וראה גם לכלוך על הגב שלו. (עמוד 11 שורה 25).

לא היתה כל בעיה למצוא את אותו מלגזן ולהביא אותו למתן עדות.

אותו מלגזן יכול היה להעיד על מצב רצפת המשאית ועל אותו ירק שהבחין בו כאשר הוא דבוק לבגדיו.

התובע יכול היה להביא עדים שיעידו על כך שלא התבצע ניקיון באופן שוטף של רצפת ארגז המשאית.

התובע אף צירף תצהיר של חבר לעבודה שתצהירו דומה לתצהיר התובע אולם זה לא הובא לעדות.

אי הבאת העדים פועלת לחובתו של התובע וחזקה שעדותם היתה פועלת לחובתו.

במקרה זה אין באפשרותי לתת את מלוא האמון בדבריו של התובע.

התובע הגיש תצהיר שממנו עלה באופן ברור ומפורש שכל שבוע התבצע ניקיון של רצפת המשאית. הטענה בתצהיר היא, שנשארו פירות על רצפת המשאית במהלך שבוע שלם, מיום שישי עד יום שישי.

בחקירתו אמר שבוצע ניקיון פעם אחת או פעמיים במשך חצי שנה מבלי שיכול היה להסביר את הסתירה בדברים.

לטענת התובע בסיכומיו, לא קיימת סתירה בין עדותו של התובע בבית המשפט לבין הגרסה המופיעה בתצהיר בכל הנוגע לנקיון הארגז. התצהיר מתייחס לניקיון החלק החיצוני שבוצע בכל יום שישי.

העדות לעומת זאת מתייחסת לנקיון הארגז, שבוצע פעם או פעמיים במהלך חצי השנה בה עבד אצל הנתבע.

די לצטט מתוך סעיף 7 תצהירו של התובע בכדי להגיע למסקנה לפיה אין לטענה זאת בסיס.

"הריני להצהיר כי, במסגרת שיטות העבודה אשר היו נהוגות אצל הנתבע

שהיו פעם בשבוע ביום שישי, וזאת רק כאשר לא היה עבודה ביום שישי, אצל

חמותו של הנתבע, נדרשו נהגי המשאיות לעשות שימוש שוטף במשאיות הנתבע,

במשך כל ימי השבוע ללא ניקוי של המשאית במים וסבון, באופן שהותיר לאורך

כל השבוע שארי ירקות ופירות מרקיבים ומחליקים המהווים מפגע ומסכנים את

נהגי המשאיות".

אילו היה מבוצע ביום שישי ניקיון חיצוני בלבד, לא היה מקום לקשור בתצהיר בין הניקיון לשאריות הפירות והירקות, שכן על פי עדותו גם כאשר בוצע ניקיון המדובר היה בניקוי חיצוני, מה שלא השפיע על ניקיון הארגז.

לא היה מקום להדגיש בתצהיר, כי במהלך השבוע נותרו שאריות של פירות וירקות, כאשר על פי העדות במשך חודשים ארוכים, בין שטיפה לשטיפה של הארגז נותרו שאריות של פירות.

התובע עצמו בעדותו, לא ניסה להסביר את הסתירה בין עדותו לתצהיר, והשיב כי האמור בתצהיר אינו נכון. (עמוד 8 שורה 17).

עובדה נוספת המופיעה בתצהיר והתבררה כלא נכונה, היא המועד שבו היה מגיע לבית חמותו של הנתבע לצורך שטיפת המשאית.

בתצהיר נאמר שביום שישי היו מתכנסים הנהגים העובדים אצל הנתבע לצורך שטיפת המשאיות. בעדותו אמר, שהוא היה מגיע באופן אישי בימי ראשון. כאשר נשאל מדוע לא תיקן את האמור בתצהירו בטרם חתם עליו השיב: "חוסר ריכוז". (עמוד 9 שורה 26).

בסעיף 9 לתצהיר נאמר שהחליק משאריות של ירקות.

לעומת זאת בסעיף 10 לתצהיר נאמר שהחליק כתוצאה מרטיבות.

התובע התבקש להסביר את הפער בין הגרסאות ותשובתו היתה "אין תשובה".

בסיכומים נעשה ניסיון לטעון, שכאשר שאריות של פירות מרקיבים נוצרת רטיבות. הסבר זה לא ניתן על ידי התובע עצמו בחקירה והועלה על ידי בא כוחו בסיכומים, מה שמטיל ספק באמיתות ההסבר.

התובע מציין בסיכומיו כי רצפת המשאית עשויה מברזל ומחליקה והיה על הנתבע למנוע סיכון החלקה. עוד נטענו טענות כלליות לגבי הצורך בהצבת שלטי אזהרה, מתן הדרכות, מתן נעליים מתאימות.

המדובר בטענות כלליות שאינן יכולות לחפות על כך שהתובע לא הוכיח מה הסיבה לנפילתו.

החלקה הינה סיכון מסיכוני החיים ואין צורך בהדרכה מיוחדת כיצד להימנע מהחלקה.

התובע טוען כי היה על הנתבעת לספק מוצרי ניקיון לשם ניקיון המשאית.

מעדותו של התובע עולה כי גם בימי שישי או ראשון כאשר רצפת הארגז לא היתה נקיה והבחין בפירות רקובים לא עשה דבר. (עמוד 9 שורות 2 – 7).

בעדותו תאר התובע החלקה כתוצאה מפרי.

לעומת זאת בתצהיר מתאר התובע סוג מסוים של רטיבות שכיסה את רצפת המשאית והוא החליק עליה.

מנגד העיד הנתבע כי הרצפה היתה נקיה והוא המשיך בעבודתו על אותה משאית.

עדותו של התובע התאפיינה בהפסקות לצורך מחשבה על מתן תשובות לשאלות ואני מעדיף את גרסתו של הנתבע.

אינני יכול לקבוע על פי הראיות שהובאו מצד התובע, על פי מאזן ההסתברויות, כי התובע החליק כתוצאה מפרי שהיה מוטל על רצפת המשאית.

לא מן הנמנע שהתובע החליק כאשר הלך לאחור ומסיבה כלשהי כגון התקלות של רגל ברגל או כל סיבה אחרת, החליק.

לא הוכח שההחלקה נבעה ממפגע כלשהו.

התובע נשאל האם קיימת אפשרות שפרי או ירק יהיו דבוקים אל ארגז ריק שהוא מחזיר מלקוח כלשהו, התובע השיב שאינו יודע. (עמוד 7 שורות 14 – 16).

אין לדרוש מהנתבע שיצמיד פועל ניקיון לכל משאית.

אין גם כל היגיון בכך שהתובע יגיע מידי יום למרכז שטיפה על מנת לשטוף את רצפת המשאית.

אני מקבל את גרסת הנתבע לפיה היה לתובע מטאטא ומגב וכל שהיה עליו לעשות הוא לטאטא את השאריות של פירות, ככל שהיו קיימות, באמצעות המטאטא.

בנסיבות אלה בהם אני מעדיף את גרסת הנתבע, וכאשר התובע נמנע מהבאת עדים שיכולים היו לתמוך בגרסתו, לא הוכיח התובע את תביעתו.

סוף דבר

התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע בהוצאות התביעה ובנוסף לכך בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים.