לנוכח הודעת התובע ביחס להצעת בית המשפט, וקודם שניתן יהא להתקדם בבירור ההליך המשפטי, עלי ליתן החלטה בבקשה לתיקון סכום התביעה שהוגשה על ידי התובע, ואשר הנתבעת התנגדה לה בשל טענת התיישנות.

לאחר בחינת מלוא טיעוני הצדדים כפי שנפרשו בפני, אני מתירה את תיקון סכום התביעה כפי שהתבקש על ידי התובע, דהיינו שסכום התביעה יופחת לסך של 497,497 ₪ נכון למועד הדרישה, 12.11.09.

אמנם נכונה טענת הנתבעת כי עילת התביעה העיקרית הושתתה על הוראת סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי אשר היה גם הבסיס לדרישת התובע מיום 12.11.09, אולם טענת הנתבעת מתעלמת מכך שבסעיף 19 לכתב התביעה, פורטה כעילה חלופית, העילה ההסכמית.

מכאן שבקשת התובע, לאחר שבית המשפט העליון קבע כי הודעת ביטול ההסכם מצד התובע אינה תקפה ולפיכך על תביעה מעין זו חלות הוראות ההסכם (רע"א 8354/11 המוסד לביטוח לאומי נ' חנין (19.4.12), לתקן את סכום התביעה ולבסס את התביעה על העילה החלופית, זו ההסכמית, אינה מהווה בקשה להוסיף עילת תביעה חדשה ושונה, אלא בקשה למעשה להתעלם מהעילה העיקרית ולדון בתביעה על פי זו החלופית.

בנסיבות אלו, להבדיל ממקרה בו היה התובע מבקש להוסיף את העילה ההסכמית מקום שלא בא זכרה בכתב התביעה, לא חלה התיישנות ביחס לבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן אין מבוקש להוסיף עילה שלא נטענה מלכתחילה.

יחד עם זאת לא אוכל להמנע מלהתיחס ל"שמירת הזכויות" של התובע ביחס לריבית ההסכמית, ונראה לי על פני הדברים ועוד קודם שסוגיה זו לובנה ובוררה, שבנסיבות הענין, משדרישת התובע והעילה העיקרית בוססו על הוראת החוק ולא על העילה ההסכמית, ספק באם יהא מקום לפסוק ריבית הסכמית ביחס לכל סכום שייפסק, אם כי, כמובן, סוגיה זו תוכרע על ידי בבוא העת, ככל שיהא בכך צורך.

בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

אני קובעת ישיבת קדם משפט נוספת על מנת לקבוע את אופן ניהול ההליך, לרבות בירור סוגיית ההשתק השיפוטי שהעלה התובע, ליום 27.2.13 בשעה 9:30. ככל שהמועד אינו מתאים למי מהצדדים יגישו בקשה מתואמת למועדים החל מחודש 3/13 ואילך.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ג, 29 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.