1. בכתב התביעה, עתר התובע, לחייב את הנתבעת לשלם לו רכיבי שכר שונים, שלטענת התובע מגיעים לו בשל עבודתו כמנהל הספריה הציבורית של הנתבעת. רכיבי השכר שבהם מדובר הם:

- הפרשי שכר משולב (בגין כל החודשים שממאי 2003 ועד אפריל 2010) (בסך קרן של כ-85,000 ש"ח).

- גמול ניהול ופיקוח (בגין כל החודשים שממאי 2003 ועד אפריל 2010) (בסך קרן של כ-292,000 ₪).

- תוספת שקלית בסך 1,143 ₪ לחודש בגין החודשים שמינואר ועד אפריל 2010.

כן עתר התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו סכומים שנוכו ממשכורותיו במועדים שונים, בין ינואר 2003 לבין ספטמבר 2007, בגין "תכנית הבראה" או "הפחתת שעות עבודה".

2. הנתבעת הכחישה, בכתב הגנתה, את זכאותו של התובע לקבל ממנה רכיב כלשהו מרכיבי התביעה. לטענת הנתבעת, כפי שהיתה בכתב ההגנה, התובע כלל אינו מנהל של הספריה, אלא ספרן. בשל כך - התובע אינו זכאי לגמול ניהול. טענה נוספת של הנתבעת היתה כי התובע מקבל שכר על פי המגיע לו, ואף מעבר לכך, מאחר ששכרו שולם לו על פי דירוג עובדי הוראה במקום על פי דירוג ספרנים.

בענין הניכויים משכר התובע, טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי מדובר בניכוי בגין העדרויות של התובע או בגין תוכנית הבראה, שהיתה בהסכמת התובע או בהסכמת ההסתדרות.

3. הליכי הדיון המוקדם בתובענה זו, התקיימו בפני מי שהיה רשם בית דין זה, השופט מוסטפא קאסם. הן בעת הליכי הדיון המוקדם והן לאחר מכן - ניסו ב"כ הצדדים להגיע להסכמה שתייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית בתובענה זו, אך לצערי - הם לא הגיעו להסכמה כזו.

אלה העובדות

4. התובע החל לעבוד כספרן בספריית הנתבעת, בחודש אוקטובר או בחודש נובמבר 1981. בשנות העבודה הראשונות, עבד התובע במשרה חלקית.

ביום 1/8/84, הוגדל היקף משרתו של התובע כך שהתובע עבד במשרה מלאה.

5. בחודש מאי 1994, מונה התובע להיות מנהל הספריה.

קביעה זו מאמצת את גרסת התובע בענין זה, וזאת - גם בהסתמך על שלל מסמכים שהנתבעת עצמה הוציאה, ואשר בהם מוגדר התובע כמנהל הספריה. תימוכין נוספים לקביעה זו, מצויים בעדותו של עד הנתבעת עצמו, גזבר הנתבעת, מר וג'יה עזאיזה (שו' 24 בעמ' 8 לפרוטוקול), וכן בראיה הנוספת שההחלטה מיום 27/4/14 התירה להגיש אותה. אעיר כי נוכח הראיות שמקורן בנתבעת עצמה, תמוה שהנתבעת מצאה לנכון להכחיש את עובדת היותו של התובע בגדר מנהל הספריה.

6. בשנת 1984, קיבל התובע תואר ראשון (בגיאוגרפיה). בשנת 1987, קיבל התובע תעודת הוראה. ביום 8/11/98 קיבל התובע אישור שקילות (לצרכי שכר) לתואר שני (בגיאוגרפיה) לתקופה החל מיום 23/6/98. בשנת 2003 קיבל התובע אישור שקילות (לצרכי שכר) לתואר שלישי (התובע הוא דוקטור לגיאוגרפיה).

לתובע אין תואר בספרנות. התובע עבר, עוד בטרם שנת 1997, השתלמויות בניהול ובספרנות בהיקף של 100 שעות לפחות.

7. בתחילת העסקתו של התובע, שילמה לו הנתבעת שכר על פי הדירוג המנהלי. בנובמבר 1987, לאחר שהתובע קיבל תעודת הוראה - החלה הנתבעת לשלם את שכרו של התובע על פי דירוג עובדי הוראה.

8. בשנה"ל תשס"ה (כלומר - בתקופה שמיום 1/9/04 ועד יום 31/8/05), עבד התובע - במקביל לעבודתו בספריה - גם כמורה בבית ספר תיכון. גם העסקתו של התובע כמורה היתה על ידי הנתבעת.

בשנה זו, היקף משרת התובע בספריה הופחת לשיעור של 62.5% ואילו היקף משרתו כמורה היה בשיעור של 37.5% (9/24).

הנתבעת המשיכה לשלם לתובע את השכר הרגיל, גם כשחלק ממשרתו היה בעבודה כמורה.

9. בעת שהנתבעת שילמה לתובע את שכרו על פי דירוג עובדי הוראה, כאמור לעיל (לפחות בתקופה הרלוונטית לתובענה זו), היא שילמה לתובע רכיבי שכר שונים שעובדי הוראה ברשויות המקומיות זכאים להם (כגון "תוספת השתלמות", "גמול תעודת הוראה", "הסכם הוראה 94", ועוד). בנוסף לאותם רכיבים, שילמה הנתבעת לתובע גם "גמול ניהול".

בכל התקופה הרלוונטית לתובענה זו, עמד סכום גמול הניהול ששולם לתובע מדי חודש, על סך של 1,043.30 ₪.

אעיר כי בתלושי המשכורת צויין שמדובר בגמול בשיעור של 20%, כלומר, שהוא נגזר מסך של 5,216.50 ₪, אך לא ברור לי מאיזה סכום הוא נגזר בפועל, שכן בחלק מהתקופה שבה שולם גמול הניהול בסכום האמור, היה השכר המשולב של התובע נמוך מסך של 5,216.50 ₪, ובמרבית התקופה - השכר המשולב היה גבוה יותר, כפי שיפורט בסעיף 11 להלן. עם זאת, גמול הניהול ששולם לתובע מדי חודש, היה בסכום זהה.

10. הנתבעת שילמה את שכרו של התובע, כאילו יש לו תואר שני בלבד. זאת, אף שגם עד הנתבעת, הגזבר - מר וג'יה עזאיזה, אישר בעדותו כי כבר משנת 2003 התובע הוא בעל תואר שלישי מוכר (שו' 26 בעמ' 8 לפרוטוקול), וזאת - אף שהתובע ביקש מהנתבעת לקבל שכר על פי המגיע לבעל תואר דוקטור.

ביום 11/5/04, כנראה גם בעקבות בקשתו של התובע לקבל שכר התואם את התואר האקדמי שלו, שלח גזבר הנתבעת מכתב אל גב' חגית מגן, הממונה על תנאי שירות במרכז השלטון המקומי.

כך - בין השאר - נאמר במכתב:

"מר זכניני עובד בתוך מנהל יחיד בספריה הציבורית בכפר דבוריה החל מתאריך 15/11/1981 ועד היום.

בהתחלה הועסק בדירוג ודרגה מנהלי, אולם בתאריך 2/11/1987 עבר לדירוג הוראה וכעת מקבל משכורות לפי משכורת עובדי הוראה.

על כן ברצוני לדעת:

1. האם מגיע לו גמול השתלמות המגיעים לעובד הוראה?

2. הוא בעל תואר בגיאוגרפיה ודורש כעת קידום בתואר מ-M.A. לד"ר, האם זה אפשרי?

3. אני מעונין לדעת את כל הגמולים המגיעים לו בנוסף לנ"ל, אם יש.".

בתשובתה של גב' מגן, מיום 18/5/04, נאמר - בין השאר - כך:

"מנהל ספריה ציבורית בעל תעודת הוראה יהיה מדורג בדרוג חינוך נוער חב' וקהילה, ולא בדרוג עובדי הוראה מורים.

...

דרגה - ידורג בהתאם להשכלתו. אם העובד אינו בעל תואר שלישי, לא ניתן לקדמו לדרגת ד"ר.

...

תוספת לשכר

זכאי לגמול ניהול למנהל ספריה ציבורית במעמד א' - 8%.

...".

נראה שתשובתה של גב' מגן לא עשתה רושם מיוחד על הנתבעת. הנתבעת - למעשה - התעלמה לחלוטין מהאמור במכתב.

גב' מגן כתבה במפורש שהתובע אמור להיות מדורג "בהתאם להשכלתו". מאחר שתואר הדוקטור של התובע הוכר כבר ב-2003 (כפי שהעיד גזבר הנתבעת עצמו), הרי שבהתאם למכתבה של גב' מגן היה על הנתבעת לשלם לו שכר תואם את תוארו. הנתבעת, כאמור, לא עשתה זאת. (וכעת - היא מתיימרת להסתמך על מכתבה של גב' מגן, כאילו יש בו משום מניעה מלשלם לתובע שכר לפי תואר דוקטור, בעוד שמה שנאמר במכתב היה שאין לשלם לתובע שכר כזה אם אין לו תואר כזה. לתובע - יש תואר כאמור).

מאידך - הנתבעת השאירה את התובע בדירוג עובדי הוראה והיא לא שילמה לו גמול ניהול של מנהל ספריה ציבורית (אלא את גמול הניהול שהוזכר לעיל, בסך 1,043.30 ₪ לחודש).

(במאמר מוסגר אעיר כי לענין תוכן עמדתה של גב' מגן בדבר הדירוג המתאים ובענין מעמד הספריה, כ"מעמד א'", עוד אתייחס להלן, לאחר שאסקור את הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על יחסי העבודה בין הצדדים).

11. בסעיף 11 לכתב התביעה (שאומץ בתצהירו של התובע), פירט ב"כ התובע את גרסתו בדבר השכר המשולב ששולם לו בכל אחד מהחודשים בתקופה הרלוונטית לתובענה זו. אולם, השוואת הפירוט האמור לתלושי המשכורת שהוגשו (ולא כל תלושי המשכורת הוגשו), מלמדת שהפירוט של התובע - אינו מדוייק.

על פי הפירוט בכתב התביעה, המשכורת התעדכנה, כביכול, מדי שנה בחודש מאי. לעומת זאת, לפי תלושי המשכורת, ניתן לראות שהיו מועדים שונים שבהם עודכן השכר, ואין מדובר תמיד בחודש מאי.

להלן אפרט את השכר המשולב ששולם לתובע בתקופה הרלוונטית לתביעה, וזאת תוך שאני נסמך על תלושי המשכורת שהוגשו, ובמקרה שמדובר בתקופה שכוללת חודשים שלא הוגשו לגביהם תלושים - אאמץ את גרסת התובע (בהעדר גרסה נוגדת של הנתבעת):

בין מאי 2003 לבין אפריל 2004 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 5,155.75 ₪.

בין מאי 2004 לבין אוגוסט 2004 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 5,258.66 ₪.

בין ספטמבר 2004 לבין אפריל 2006 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 5,364.04 ₪.

בחודש מאי 2006 - שולם לתובע שכר משולב בסך 5,471.32 ₪.

בין יוני 2006 לבין אפריל 2007 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 5,586.22 ₪.

בין מאי 2007 לבין אפריל 2008 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 5,969.17 ₪.

בין מאי 2008 לבין אוגוסט 2008 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 6,207.94 ₪.

בין ספטמבר 2008 לבין אוגוסט 2009 - שולם לתובע שכר משולב בסך 6,270.02 ₪.

בין ספטמבר 2009 לבין אפריל 2010 - שולם לתובע שכר משולב בסך של 6,332.72 ₪.

לפי תצהירו של התובע שאימץ את האמור בכתב התביעה בענין זה, ובהעדר גרסה נוגדת מצד הנתבעת, ניתן לקבוע שהשכר המשולב שאמור להיות משולם לעובד הוראה בעל תואר דוקטור ובעל ותק כמו זה של התובע, הוא שכר חודשי בסך 6,703.30 ₪.

אולם, כתב התביעה מתייחס לשכר זה (בסך 6,703.30 ₪) כאילו הוא היה אמור להיות זהה בכל התקופה הרלוונטית לתביעה, ממאי 2003 ועד אפריל 2010. גרסה זו, אינה מקובלת עלי, בהיותה בלתי סבירה (כשם שניתן לראות גם מהשינוי בשכר המשולב ששולם לתובע כמי שיש לו תואר שני בלבד).

לפיכך, אני מאמץ את גרסת התובע בענין השכר המשולב שהיה אמור להשתלם לעובד הוראה בעל תואר דוקטור בוותק כמו זה של התובע, רק לענין התקופה האחרונה (מספטמבר 2009 עד אפריל 2010), שבה שולם לתובע שכר משולב בסך 6,332.72 ₪.

12. בתקופה שבין ינואר 2003 לבין ספטמבר 2007, ניכתה הנתבעת ניכויים שונים משכרו של התובע, תוך שסכומי הניכוי נרשמו בתלושי המשכורת כ"תוכנית הבראה" או כ"הפחתת שעות עבודה".

אלה הסכומים שנוכו:

כזכור, הנתבעת טענה כי חלק מאותן הפחתות מהשכר נעשו בשל העדרויות של התובע מעבודתו, וכי חלק אחר - נעשה בשל תוכניות הבראה שהיו מתואמות עם התובע עצמו או עם ההסתדרות.

לתצהירו, צירף גזבר הנתבעת, מר וג'יה עזאיזה, מסמכים הקשורים לשתי תוכניות הבראה שהוכנו לנתבעת, אלא שמעדותו של מר עזאיזה עולה כי בתקופה הרלוונטית לאותן הפחתות מהשכר שפורט לעיל, לא היתה תוכנית הבראה. בחקירתו הנגדית (שו' 21-23 בעמ' 9 לפרוטוקול), אישר הגזבר כי עד שנת 2007 לא היתה לנתבעת תוכנית הבראה מאושרת. רק בשנת 2008 היתה תוכנית כזו. מכאן - שלא ניתן לקבל את טענת הנתבעת על כך שההפחתות משכר התובע בתקופה שפורטה לעיל, היתה בשל תוכנית הבראה.

אמנם, חלק מעובדי הנתבעת (כגון - הגזבר עצמו) הביעו הסכמה להפחתה משכרם וחתמו על כך שהם מוכנים להפחתה בשכרם כ"תרומה" לנתבעת, אלא שהתובע לא הביע הסכמה כזו.

בענין ההעדרויות הנטענות של התובע, הרי שמלבד עצם הטענה שהתובע נעדר - לא הביאה הנתבעת כל ראיה בענין זה. זאת, אף שכל החומר הרלוונטי מצוי בידי הנתבעת (כעולה מעדותו של גזבר הנתבעת בשו' 15-20 בעמ' 9 לפרוטוקול). לפיכך, איני מקבל את טענת הנתבעת בענין ההעדרויות.

מספר הוראות רלוונטיות מההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים

13. על יחסי העבודה בין הצדדים חלה - בין השאר - חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל (שתיקרא להלן: "החוקה").

14. פרק 110 לחוקה, כולל הוראות בענין ספרנים. אביא כאן חלקים מפרק 110 לחוקה.

סעיף 110.31 עוסק בסיווג מעמד הספריות. בתוכו, סעיף 110.311 מתייחס לספריות ציבוריות ומתנ"סים (המשך הסעיף עוסק בספריות בבתי ספר.

כך מסווגות הספריות בסעיף 110.311:

"ספריה א' - ספריה עצמאית בשכונה עד 15,000 תושבים.

ספריה ב' - ספריה במועצה מקומית ומועצה אזורית או ספריה שכונתית המשרתת 15,000 תושבים ומעלה.

ספריה ג' - ספריה עירונית מרכזית ...".

סעיף 110.51 עוסק בענייני דירוג ספרנים שהם עובדי הוראה.

כותרתו של סעיף משנה 110.511 היא "שיבוץ ספרן בסולם דירוג עובדי חינוך נוער וקהילה" וכך נאמר בו:

"ספרן בבית-ספר או בחדר עיון בספריה ציבורית שאליו מופנים ובאים תלמידי בתי-הספר, הבא מההוראה בפועל ויש לו כישורים של עובד הוראה, יקבל שכר על-פי דירוג עובדי חינוך נוער וקהילה. ...".

ואילו בסעיף משנה 110.512, נאמר:

"בעל תעודת הוראה, ללא הכשרה בספרנות שנתקבל לעבודה בספריה, ידורג בדירוג עובדי הוראה, ויתוגמל בהתאם לאמור בפרק משנה זה לאחר שיעבור השתלמות בספרנות (לפחות 100 שעות השתלמות בקורסים של מרכז ההדרכה לספריות בישראל).".

סעיפי משנה 110.514 ו-110.515 עוסקים בגמולי ניהול למנהלי ספריות.

סעיף משנה 110.514 עוסק ב"גמול ניהול למנהל ספרית בית-ספר המדורג בדירוג עובדי הוראה", וסעיף משנה 110.515 עוסק ב"גמול ניהול למנהלי ספריות ציבוריות בדירוג עובדי חינוך, נוער וקהילה". שיעורי גמולי הניהול האמורים בהם - זהים. 8% למנהל ספריה במעמד א', 12% למנהל ספריה במעמד ב', ו-16% למנהל ספריה במעמד ג'.

אין סעיף משנה העוסק בגמול ניהול למנהל ספריה ציבורית המדורג בדירוג עובדי הוראה.

15. ביום 16/11/83 נחתם הסכם קיבוצי בין הממשלה, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות מצד אחד - לבין הסתדרות המורים וארגון המורים מצד שני. ההסכם נועד לשם יישום מסקנותיה של "ועדת עציוני" אשר אושרו בישיבת הממשלה ביום 11/1/81.

ההסכם הקיבוצי האמור עוסק בגמולים שונים לעובדי הוראה. בין השאר, מצוי בו סעיף 16 העוסק במספר סוגי גמול. בס"ק ב' ו-ג' לסעיף 16 האמור, נכתב כך:

"ב. החל מ-1.11.1983 תופעל טבלה חדשה של גמול ניהול, כמפורט בנספח ג' להסכם זה.

ג. החל מ-1.11.1983 תופעל טבלה חדשה של גמול מפקח, מדריך ומורה מדריך, כמפורט בנספח ד להסכם זה.".

אכן, בנספח ג' להסכם הקיבוצי האמור מצויה טבלה ובה יש שיעורי גמול ניהול למנהלים ולסגני מנהלי בתי ספר, בהתאם למספר הכיתות, באחוזים ממשכורת של מורה מוסמך בשיא הוותק. באופן דומה, בנספח ד' לאותו הסכם קיבוצי, מצויה טבלה שבה יש שיעורי גמול פיקוח וגמול הדרכה, באחוזים מהמשכורת המשולבת של מורה מוסמך בשיא הוותק, בהתאם למספר שנות הוותק בהדרכה או בפיקוח, לפי הענין. ( חשוב להדגיש, כפי שעוד אציין להלן, כי איני רואה את ההסכם הקיבוצי מיום 16/11/83 כרלוונטי לעניינו של התובע בתובענה זו, אך הבאתי פרטים לגביו, מאחר שהתובע התייחס להסכם זה בתצהירו, וב"כ התובע התייחס אליו בסיכומיו).

16. בסעיף 26.816 לחוקה, נאמר:

"ביום 3.3.1999 הוסכם כי בתחולה מ-1.6.1996 תשולם תוספת שקלית-אחוזית בשיעור של (6.85%) רק לעובדים הזכאים לכך, וכמפורט להלן:

הגדרות:

1. תוספת ייחודית: כל תוספת שכר שבמהותה הינה חודשית, למעט כל אחד מאלה:

א. ...

...

4. מוסכם ומובהר בזאת כי עובדים בדירוגים הנ"ל אשר ... מקבלים תוספת/ות ייחודיות כלשהן, אשר סכומן הכולל נמוך מ-6.85% מהשכר המשולב ... יהיו זכאים לתוספת שיקלית- אחוזית מופחתת בגובה הפער שבין תוספת איזון בצירוף 6.85% מן השכר המשולב לבין סך התוספת/ות הייחודיות שהם מקבלים. ...

5. למען הסר ספק מובהר בזאת כי עובדים אשר מקבלים או זכאים לקבל תוספת איזון, ובנוסף לכך מקבלים או זכאים לקבל תוספת/ות ייחודיות כלשהן, אשר סכומן הכולל עולה על 6.85% מהשכר המשולב אינם זכאים תוספת השיקלית-אחוזית.

...".

כלומר - עובדי רשויות מקומיות אשר לא קיבלו תוספות ייחודיות, היו זכאים לתוספת אחוזית בשיעור 6.85% מהשכר המשולב, ועובדים שקיבלו תוספות ייחודיות שאינן עולות על 6.85% מהשכר המשולב - היו זכאים להשלמת התוספת עד לשיעור של 6.85% מהשכר המשולב.

ביום 4/8/03 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בענין זה (שמספרו 7041/03), אשר הביא לשינוי האמור בסעיף 26.816 בחוקה.

בהסכם האמור נכתב - בין השאר - כך:

"החל מיום 1.6.2003 יהיו עובדים המועסקים אצל המעסיקים, אשר משכורתם מחושבת לפי ההסכמים הקיבוציים החלים לגבי אחד הדירוגים המנויים בנספח א להסכם זה המיוצגים ע"י ההסתדרות, זכאים לתוספת שכר בהתאם למפורט להלן:-

...

2.2 עבור התקופה החל מיום 1.6.2003 יהיה כל עובד המועסק אצל המעסיק זכאי עבור כל חודש להפרש (אם קיים לגביו) שבין 22% משכרו המשולב או סכום של 700 ש"ח לפי הגבוה מביניהם ... לבין התשלום שקיבל עבור אותו חודש, בגין תוספות קבועות כהגדרתן בסעיף 2.3 להלן, לפי התוספות הקבועות הרלוונטיות לגביו, באופן אישי, באותו חודש.

2.3 'תוספת קבועה' לעניין סעיף 2.2 לעיל - כל תוספת שכר הקיימת במועד חתימת הסכם זה והמשולמת לעובד במועד התשלום ומתקיימים בה כל אלה: התוספת במהותה הינה חודשית, בלתי מותנית בתנאי, ומהווה חלק מהשכר הקובע לצורך פנסיה תקציבית או פיצויי פיטורים ...

...

2.6 הסכום השקלי של התוספת יעודכן החל מיום חתימת הסכם זה בהתאם לשיעורי השינוי אשר יחולו בשכר המשולב של דרגה 8 בדירוג המינהלי (לרבות שינויים בשל הסכמי תוספת יוקר) ובאותם מועדים בהם ישונה השכר כאמור.".

כלומר - לפי ההסכם מיום 4/8/03 - כל עובד ברשות מקומית היה זכאי לכך שתשולם לו תוספת שמגיעה לסך של 700 ₪ או לשיעור של 22% מהשכר המשולב, כולל התוספות הייחודיות שהוא מקבל. כך שאם התוספות הייחודיות ששולמו לו לא הגיעו לפחות לשיעור של 22% מהשכר המשולב או לסך של 700 ₪ - הוא היה זכאי להשלמה עד לשיעור האמור או עד לסכום האמור, לפי הגבוה מביניהם.

ביום 25/10/09, נחתם עוד הסכם קיבוצי בענין האמור לעיל (שמספרו 7035/09). הסכם זה הביא לעדכון הוראות ההסכם מיום 4/8/03. בסעיף 3א' לאותו הסכם, נאמר:

"החל מיום 1.12.09 ... יעודכן הסכום הנקוב בסעיף 2.2 בהסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים ביום 4.8.03 ... וכפי שעודכן מעת לעת על פי סעיף 2.6 בהסכם הבלתי ייחודיים, ויעמוד על 1,400 ₪ ...

מובהר, כי לא יחול כל שינוי ביתר התנאים וההוראות הקבועים בהסכם הבלתי ייחודיים, לרבות מנגנון העדכון.".

התוצאה היא כי החל מיום 1/12/09, הזכאות שנקבעה לפי ההסכם מיום 4/8/03 כאמור בסעיף 19 לעיל, אמורה להיבחן על פי שיעור של 22% או 1,400 ₪ (לפי הגבוה מביניהם).

17. כעת, אעבור לבחון את רכיבי התביעה שהתובע עותר לפסוק לזכותו, אך לפני כן - אתייחס לדירוג המתאים לעבודתו של התובע.

הדירוג הנכון שלפיו היתה הנתבעת אמורה לשלם את שכר התובע

18. כאמור לעיל, החל משנת 1987 (לאחר שהתובע קיבל תעודת הוראה), שילמה הנתבעת את שכר התובע על פי דירוג עובדי הוראה.

לטענת הנתבעת, היא טעתה בכך, ולמעשה היה עליה לשלם לתובע שכר על פי דירוג עובדי חינוך, נוער וקהילה. כך גם נכתב על ידי גב' מגן במכתבה מיום 18/5/04 שחלקו צוטט לעיל.

אולם, לדעתי, הדירוג שלפיו שולם שכרו של התובע, כלומר - דירוג עובדי הוראה, הוא דווקא הדירוג הנכון שלפיו הנתבעת אכן היתה אמורה לשלם את שכר התובע, וזאת - בהתאם להוראת סעיף 110.512 לחוקה, שצוטטה לעיל.

התובע עונה במדוייק על התנאים האמורים בסעיף 110.512 לחוקה; הוא בעל תעודת הוראה, אין לו תואר בספרנות, והוא עבר לפחות 100 שעות השתלמות בספרנות. על כן, בהתאם להוראת סעיף 110.512 לחוקה - היה נכון לשלם את שכרו על פי דירוג עובדי הוראה, כפי שאכן נעשה.

התובע אינו עונה על התנאים האמורים בסעיף 110.511 לחוקה שכן הוא אינו "ספרן בבית ספר" ולא הוכח כי יש בספרייתו "חדר עיון" שאליו מופנים ובאים תלמידי בתי הספר. בנוסף, הוא לא הגיע אל הספריה מההוראה בפועל. על כן, לא היה נכון להחיל עליו את דירוג עובדי חינוך, נוער וקהילה.

19. התוצאה היא, שנכון לקבוע כי התובע היה זכאי לשכר על פי דירוג עובדי הוראה, בהתאם להוראת סעיף 110.512 לחוקה, שלא כפי שנאמר במכתבה של גב' חגית מגן מיום 18/5/04.

(במאמר מוסגר ניתן להוסיף שבמכתבה של גב' מגן נפלה, לדעתי, טעות נוספת, בענין מעמדה של הספריה. גב' מגן התייחסה לספריה הציבורית של הנתבעת, כאילו היא במעמד של "ספריה א'", אלא שהנתבעת היא מועצה מקומית, ולכן - על פי האמור בסעיף 110.311 לחוקה, מדובר בספריה שהיא במעמד של "ספריה ב'").

הפרשי שכר משולב

20. כאמור לעיל, על אף שכבר משנת 2003 יש לתובע הכרה בתואר הדוקטור שלו, המשיכה הנתבעת לשלם את שכרו לפי השכר לתואר שני בלבד. זאת, תוך שנתנה פירוש שלא כהלכה, למכתבה של גב' חגית מגן (שכאמור לעיל - כתבה שיש לשלם שכר בהתאם לתואר, וכי אין לשלם לפי תואר דוקטור למי שאינו בעל תואר כזה).

התובע היה זכאי לכך ששכרו ישולם על פי התואר הנכון, ומשלא נעשה כך - הוא זכאי להפרשי שכר.

21. מאחר שלא הוברר באיזה מחודשי שנת 2003 הוכר תואר הדוקטור של התובע, ומאחר שהנטל להוכיח זאת היה מוטל על התובע, אצא מתוך הנחה שהתואר הוכר רק בסוף שנת 2003, כך שאיני מקבל את התביעה להפרשי שכר משולב בגין התקופה שעד חודש דצמבר 2003.

22. כאמור בסעיף 11 לעיל, אימצתי את גרסת התובע בענין גובה השכר המשולב שהגיע לעובד הוראה בוותקו, שיש לו תואר שלישי - אך זאת, רק לגבי התקופה האחרונה (מספטמבר 2009 ואילך). אין לי נתונים מדוייקים בדבר גובה השכר המשולב האמור לגבי התקופה שמינואר 2004 ועד אוגוסט 2009.

עם זאת, ניתן להניח, במידה רבה של סבירות, שהשיעור של הפער האחוזי, בין גובה השכר המשולב המגיע לעובד הוראה בוותק מסויים בעל תואר שני לבין גובה השכר המשולב המגיע לעובד הוראה באותו ותק בעל תואר שלישי - הוא שיעור קבוע.

לפיכך, אבחן את שיעור הפער האחוזי בין שתי רמות השכר המשולב שהוכחו, לגבי התקופה האחרונה, ובהתאם לכך - אקבע את רמת השכר המשולב שהתובע היה זכאי לו בתקופות הקודמות.

כאמור לעיל, בתקופה האחרונה (מספטמבר 2009) השכר המשולב שאמור להיות משולם לעובד הוראה בעל תואר דוקטור ובעל ותק כמו זה של התובע, היה בסך 6,703.30 ₪. הנתבעת שילמה לו באותה עת שכר משולב כפי זה שמגיע לעובד הוראה בעל תואר שני בלבד, וזאת בסך של 6,337.72 ₪.

הפער בין שתי רמות השכר האמורות, הוא פער בשיעור (מקורב) של 5.8518%. כלומר, כדי למצוא את השכר המשולב שהגיע לתובע בגין התקופות שקדמו לספטמבר 2009, יש להוסיף שיעור של 5.8518% לשכר ששולם לו.

בטבלה שלהלן אפרט את הפרשי השכר המשולב שהתובע זכאי לו, בגין התקופה שמינואר 2004 ועד אפריל 2010, על פי העקרונות שנקבעו לעיל, ובהתאם לעובדות שנקבעו לפני כן. כלומר, לקחתי את השכר המשולב ששולם (כאמור בסעיף 11 לעיל), ואת ההפרש שיש לשלם, קבעתי בשיעור של 5.815% מאותו שכר.

23. על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר משולב, בעד כל אחד מהחודשים המפורטים בטור (1) בטבלה שבסעיף 22 לעיל, בסכום הנקוב לצד כל אחד מאותם חודשים, בטור (3) לטבלה שלעיל, כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד המצויין לצד הסכום, בטור (4) לאותה טבלה.

24. אעיר כי לדעתי, שומה על הנתבעת לדאוג לכך שלא רק השכר המשולב ישולם על פי האמור לעיל, בהתאם לתואר דוקטור, אלא גם כל הזכויות הנובעות מכך יחושבו על פי דרגה זו, אלא שהדבר לא נתבע בכתב התביעה כך שאיני רואה את עצמי מוסמך להורות לנתבעת לנהוג כך, אלא מותיר זאת כהמלצה בלבד.

עוד אעיר כי החובה לשלם לתובע שכר משולב (וזכויות נלוות), באופן התואם את התואר האקדמי שלו, חלה גם לגבי התקופה שמחודש מאי 2010 ואילך, אך גם ענין זה לא נכלל בכתב התביעה. מומלץ לנתבעת לדאוג לעשות כך, ובכך - היא תוכל להימנע מהצורך להתדיין עם התובע בתובענה נוספת שהתובע ממילא יוכל להגיש בגין התקופה שממאי 2010 ואילך.

הזכאות ל"גמול ניהול ופיקוח"

25. כאמור לעיל, התובע קיבל מהנתבעת "גמול ניהול" כלשהו, על פי דירוג עובדי הוראה, שעמד באופן קבוע, במשך שנים, על הסך של 1,043.30 ₪.

התובע עתר לקבל גמול ניהול אחר, גבוה יותר, שממנו הוא ביקש לקזז את גמול הניהול ששולם לו (ראו סעיף 12 לכתב התביעה). את עתירתו האמורה, התיימר התובע לבסס על ההסכם הקיבוצי מיום 16/11/83 שנזכר בסעיף 15 לעיל, אלא שכפי שכבר הערתי שם - איני סבור שההסכם הקיבוצי האמור מקנה לתובע זכות לגמול ניהול כלשהו.

ככל שמדובר על נספח ג' לאותו הסכם קיבוצי (בהתאם לסעיף 16ב' להסכם האמור), הרי שהוא עוסק בגמול ניהול למנהלי בתי ספר ולסגני מנהלי בתי ספר. ככל שמדובר (כפי שאכן נטען על ידי התובע) על נספח ד' להסכם הקיבוצי האמור, הרי שגם הוא אינו חל על התובע, מאחר שהתובע אינו "מפקח" ואינו "מדריך" ואף אינו "מורה מדריך".

בניגוד למשתמע מהאמור בסעיפים 26-27 לסיכומיו של ב"כ התובע, הרי שאין בהסכם הקיבוצי מיום 16/11/83, הוראה כלשהי שממנה ניתן להסיק כי, כביכול, כל עובד בדירוג עובדי הוראה שמועסק בניהול דבר מה - זכאי לגמול ניהול על פי אותו הסכם. ההסכם האמור אינו מזכיר כלל עובדים בדירוג עובדי הוראה שמועסקים כספרנים, ואינו מקנה זכאות לגמול ניהול, לעובדי הוראה כלשהם מלבד מנהלי בתי ספר, סגני מנהלי בתי ספר, מפקחים, מדריכים ומורים מדריכים. התובע אינו אחד מאלה.

על כן, ככל שעתירת התובע לגמול ניהול מבוססת על ההסכם הקיבוצי מיום 16/11/83 (והיא אכן מתבססת על כך) - נכון לדחות אותה.

26. מעבר לנדרש אעיר כי גם הוראות החוקה אינן מקנות לתובע זכאות לגמול ניהול, וזאת מאחר שהתובע אינו מנהל ספרית בית ספר (כך שאינו זכאי לגמול ניהול מכח סעיף 110.514 לחוקה), ואינו מועסק בדירוג עובדי חינוך, נוער וקהילה (כך שאינו זכאי לגמול ניהול מכח סעיף 110.515 לחוקה.

27. התוצאה היא שלא מצאתי מקור לחיובה של הנתבעת לשלם לתובע גמול ניהול מעבר לגמול הניהול ששולם לו. על כן, אני דוחה את תביעת התובע בענין "גמול ניהול ופיקוח".

הזכאות ל"תוספת שקלית"

28. חלק התביעה בענין התוספת השקלית, מתייחס רק לחודשים שמינואר עד אפריל 2010.

כאמור בסעיף 16 לעיל, החל מיום 1/12/09, בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 25/10/09, זכאי כל עובד רשות מקומית לכך שתשולם לו תוספת ייחודית כלשהי בשיעור 22% משכרו המשולב או בסך 1,400 ₪ - לפי הגבוהה מבין האפשרויות.

אמנם, לא הבאתי לעיל את הנתונים המדוייקים לגבי רכיבי השכר הכוללים ששולמו לתובע בחודשים ינואר עד אפריל 2010, אך בחינת תלושי המשכורת שהומצאו בקשר לאותם חודשים, מעלה כי התובע קיבל תוספות ייחודיות העולות בהרבה על 1,400 ₪ ועל 22% מהשכר המשולב. כזכור, השכר המשולב ששולם לתובע באותה עת היה בסך 6,332.72 ₪. שיעור של 22% מסכום זה הוא בסך 1,266.54 ₪, סכום זה נמוך מסך של 1,400 ₪, כך שיש לבחון אם התובע קיבל תוספות ייחודיות בסך 1,400 ₪ לפחות. בדיקת התוספות שהתובע קיבל באותה עת, מעלה - כאמור - כי הן עולות בהרבה על הסך של 1,400 ₪. התובע קיבל גמול תעודת הוראה בסך 799.95 ₪, גמול ניהול בסך 1,043.30 ₪, גמול תואר בסך 349.20 ₪, ועוד).

על כן, אני דוחה את תביעת התובע גם באשר לתוספת שקלית.

הזכאות להחזר ההפחתות בשכר

29. בסעיף 12 לעיל הסברתי מדוע אין לקבל, מהבחינה העובדתית, את טענות ההגנה של הנתבעת בענין ההפחתות משכר התובע (לא היו תוכניות הבראה, לא הוכחה הסכמה של התובע להפחתה משכרו ולא הוכח כי התובע נעדר מעבודתו בהעדרות שמצדיקה הפחתת שכר).

בהתאם לכך - נכון לקבוע כי התובע זכאי להשבת הסכומים שנוכו משכרו.

30. חלק מהתביעה בענין זה, נוגע לתקופה שלגביה כבר חלה התיישנות. הנתבעת, בסעיף 5 לכתב ההגנה, העלתה טענות התיישנות.

על כן, אני דוחה - בשל התיישנות - את התביעה להחזר ההפחתות בשכר בנוגע לתקופה שעד חודש מאי 2003.

31. לגבי שאר ההפחתות בשכר, נכון לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים המפורטים בטבלה שלהלן:

32. על הנתבעת להשיב לתובע בגין כל חודש שבו היתה הפחתה בשכרו כאמור בטור (1) לטבלה שבסעיף 31 לעיל, את הסכום שהופחת, כמפורט בטור (2) לאותה טבלה, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועד הנקוב לצדו בטור (3) לטבלה האמורה, ועד התשלום בפועל.

לסיכום

33. אני מקבל את התביעה ביחס להפרשי השכר המשולב, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר, כאמור בסעיף 23 לעיל. אני דוחה את התביעה ביחס ל"גמול ניהול ופיקוח" וביחס ל"תוספת שקלית".

אני מקבל את התביעה בענין השבת הסכומים שהופחתו משכר התובע ומחייב את הנתבעת להשיב לתובע את ההפחתות, כאמור בסעיף 32 לעיל.

אני מפנה את תשומת לב הנתבעת להמלצות האמורות בסעיף 24 לעיל.

34. בשל העובדה שמבחינת הסכומים, גובהו של רכיב התביעה בענין "גמול ניהול ופיקוח" היה גבוה בהרבה מגובה רכיב התביעה בענין הפרשי שכר משולב (שגם אותו לא קיבלתי בסכום שנתבע אלא בסכום נמוך יותר), איני מחייב מי מהצדדים בהוצאות משפט. לכן, כל צד יישא בהוצאותיו.

35. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו.

ניתן היום, כ"ב באייר תשע"ד, 22 במאי 2014, בהעדר הצדדים.