1. לבקשת התובעת, כאמור בהודעותיה מן הימים 31.7.2012 ו-19.9.2012 לפיהן אין היא עומדת עוד על תביעתה ומסכימה לדחייתה, תביעתה נדחית בזאת.

2. אשר להוצאות המשפט - התובעת ביקשה כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות נוכח הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב סיום יחסי העבודה בינה לבין הנתבע וכן נוכח מצבה הכלכלי. הנתבע מצדו הודיע כי הוא עומד בכל תוקף על פסיקת הוצאות לחובת התובעת מן הטעם שההליך דנא התברר כהליך סרק, כפי שהובהר לתובעת חזור והבהר על ידי בית הדין בישיבות המקדמיות שנשמעו בפני רשמת בית הדין. על אף הערות בית הדין המשיכה התובעת לעמוד על תביעתה עד סמוך למועד ההוכחות ובכך גרמה לנתבעת להוצאות כמו גם לטרחה רבה ומיותרות.

3. דעתי היא כי בנסיבות העניין אכן אין זה ראוי שיצא הנתבע בחסרון כיס מן הטעמים שמנה ובפרט נוכח העובדה שהתובעת ביכרה לחזור בה מתביעתה רק אחרי שנאלץ הנתבע להגיש את ראיותיו. עם זאת לא מצאתי לסטות משיעור ההוצאות המקובל בבתי הדין. אשר על כן, תשא התובעת בהוצאות ובשכר טרחת בא כוח הנתבע בסכום כולל של 3,000 ₪. לא ישולמו ההוצאות בתוך 30 ימים מיום שיומצא לתובעת פסק הדין, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ג' תשרי תשע"ג, 9 באוקטובר, 2012, בהעדר הצדדים.