בפני כב' השופט אברהם רובין, סגן הנשיאה | |
התובע | אריה יצחק קינג |
נגד | |
הנתבעים | 1.חגית עופרן 2.ש.ע.ל. שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים 3.הוצאת עיתון הארץ בע"מ |
פסק דין חלקי בעניין הנתבעות 2-1 |
הנתבעת 1 הינה עובדת של הנתבעת 2, והיא זו שכתבה את הפרסום נושא התביעה. הנתבעת 2 היא עמותה העוסקת בפעילות חינוכית לקידום השלום. במסגרת פעילותה מפעילה הנתבעת 2 אתר אינטרנט.
הנתבעת 3 מוציאה לאור עיתון בשם "דה מרקר" ומפעילה אתר אינטרנט באותו שם.
"בסוף יולי 2009 התחילו מתנחלים לשפץ בית עתיק בשייח ג'ראח, תוך שהם שוברים קירות חיצוניים ולמעשה בונים את המבנה מחדש. מיד הוגשה תלונה לעירייה על עבודות הבניה שנעשות ללא היתר וללא תכנית בניה בתוקף. העיריה התעלמה מהתלונה, ורק אחרי שנשלח מכתב תזכורת מעורך דין, קיבלנו תשובה לפיה התיק נסגר מחוסר עניין לציבור"
בהמשך לכך, הובאו בכתבה שתי תמונות של הבית האמור.
אותה כתבה פורסמה גם באתר האינטרנט של הנתבעת 3.
"משום אמירה מפורשת לפיה התובע הינו אדם עבריין, בין היתר לאור הטענות כנגדו לפיהן הוא נכון לעבור על החוק בכלל ועל חוקי התכנון והבניה בפרט"
(סעיף 18 לכתב התביעה).
דיון והכרעה
"אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה, משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה"
לנוכח סעיף זה, העובדה ששמו של נפגע איננו נזכר במפורש בפרסום איננה שומטת את הקרקע מתחת לעילת התביעה, ובלבד שניתן ללמוד מן הפרסום על זהותו של המושמץ (ראו- א שנהר "דיני לשון הרע" (תשנ"ז – 1997) עמ' 124). השאלה האם ניתן לייחס את הפרסום למי שתובע בגינו, נבחנת על פי אמת מידה אובייקטיבית:
"המבחן שעל פיו יקבע אם ייחס הפרסום מעשים פסולים למי שטען כי הוא הנפגע הוא המבחן האובייקטיבי, ובעניין זה יישם בית המשפט את הכללים הרגילים בנוגע לפרשנות הפרסום. לעיתים "האדם הסביר" עשוי להבין שהפרסום מתייחס למי שטוען כי הוא הנפגע, גם אם אותו אדם איננו מוזכר בפרסום בשמו המפורש, וגם אם שמו של אותו אדם מופיע בפרסום בצורה משובשת או חלקית"
(שם, בעמ' 124; וכן ראו – רע"פ 1050/94 יצחק נ' דוברת (1994) – פורסם בנבו).
שמו של התובע לא הוזכר בכתבה. כל שהוזכר בה הוא מבנה שלפי הטענה שופץ שלא כדין על ידי "מתנחלים". התובע איננו גר במבנה. הוא גר בשכונת מעלה הזיתים ואילו המבנה מצוי בשכונת שייח ג'ראח – שמעון הצדיק, ומושכר לאחד- דר' מוסקוביץ' (ראו- עמ' 2 לפרוטוקול ש' 26-24). התובע אף איננו בעליו של המבנה, אלא המבנה שייך לחברה שהתובע, לפי הנטען, הוא בעל מניות בה (שם, שם). התובע גם לא טען בכתב התביעה כי המונח "מתנחלים" ,שבו נעשה שימוש בכתבה, גורם לקורא לייחס דווקא לתובע את האמור בכתבה. יוצא אם כן, כי הקורא הסביר לא יכול היה לזהות את התובע עם הבניין הנזכר בכתבה, ולכן דין התביעה להידחות.
ניתן היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
04/05/2011 | החלטה מתאריך 04/05/11 שניתנה ע"י אברהם רובין | אברהם רובין | לא זמין |
15/11/2011 | החלטה על בקשה של נתבע 3 כללית, לרבות הודעה בקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבעת 3 בשל אי ציות לצווים מקדמיים 15/11/11 | אברהם רובין | לא זמין |
25/01/2012 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה הודעה 25/01/12 | אברהם רובין | לא זמין |
28/03/2012 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש הודעה מטעם התובע | אברהם רובין | לא זמין |
30/05/2012 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש תגובה מטעם התובע | אברהם רובין | לא זמין |
09/06/2013 | פסק דין מתאריך 09/06/13 שניתנה ע"י אברהם רובין | אברהם רובין | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אריה יצחק קינג | גיל ישראלי |
נתבע 1 | חגית עופרן | ישי שנידור |
נתבע 2 | ש.ע.ל. שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים | ישי שנידור |
נתבע 3 | הוצאת עתון הארץ בע"מ | טל ליבליך |