<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה ריקי ממן

ב"כ הנאשם עו"ד כץ

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

התובעת:

בפעם הקודמת כשחברי דיבר על ההרשעות הקודמות של הנאשם, הנאשם ביקש לעצור את הדיון ואמר שאין לנו סמכות להגיש.

הסנגור:

הרעיון הוא שאת העבירה האחרונה הוא ביצע ב-1998 וזו לא עבירה שקשורה לענייננו. לכן לא אוכל להתנגד להגשה.

<#5#>

החלטה

התקבל וסומן ת/7.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ד, 17/12/2013 במעמד הנוכחים.

התובעת:

הנאשם יליד 1958, לחובתו 3 הרשעות קודמות, ביניהם גידול סמים. מפנה את בימ"ש לפסיקה של בימ"ש עליון שם ההרשעה בהחזקת 0.6 גרם הרואין בצרוף 3 תיקים דומים באותו משקל שם נדון הנאשם ל-16 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשים שהופעלו לו במצטבר ו-4 שנים פסילה. זה לעניין העונש.

לעניין מתחם ענישה מפנה לת"פ 15963-02-13 מ"י נ' ברקוביץ שם בימ"ש קובע מתחם ענישה לעבירות סמים זאת מעבר לכל ההתייחסות של בימ"ש כעבירות חמורות, קובע כי המתחם צריך לנוע בין 16 חודשי מאסר בפועל ל-24 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן מפנה לע"פ 6658/04 בימ"ש עליון שם קבע בימ"ש עליון שיש להחמיר עם עבריינים בתחום הסמים.

לאור האמור ולאור הטיעונים שטען חברי בדיון הקודם, המאשימה תעתור ל-14 חודשי מאסר בפועל. כמו כן מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס, התחייבות, פסילה בפועל ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה.

הסנגור:

אבקש מבימ"ש להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי והתחייבות או עונש מתון וקנס מתון. העברות בוצעו לפני שלוש וחצי שנים, הכמות לא גדולה, הנאשם כפי שניתן לראות מגליון הרשעותיו הקודמות, מאז 1998 זו הסתבכותו הראשונה מאז, המתחם אליו הפנתה חברתי עוסק בכמויות גבוהות יותר. כאן העונש הראוי נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר. כאן יש לגזור הדין על פי הרף הנמוך. הנאשם עבר תאונת עבודה ומשך מספר חודשים נמצא בחופשת מחלה. מציג אישור מלל.

הנאשם היה עצור חודש ימים מיום 9/6/2010 עד 4/7/2010 ומאז היה נתון במעצר בית מלא מאז ועד היום למעט תקופת הקיץ בה עבד כמציל. הנאשם נשוי ואב לשני ילדים.לאור פגיעתו בעבודה יהיה קושי לשלבו בעבודות שרות. הוא הוכיח עצמו זמן כה ממושך. לכן יש לאבחן מקרה זה מאחרים. יש להשית עונש נמוך מהמתחם לאור מצבו הרפואי מהיום.

מציג פסיקה שעם כמויות דומות בימ"ש נתן משקל לנסיבות האשיות שלו, הוא נשלח להליך שיקומי שלא צלח ובסופו של יום בימ"ש אפשר לו לשקם חייו והשית מאסר מותנה , קנס ופסילה, המשקלים: 1.9 גרם הרואין ו0.3 גרם קוקאין. טענת הנאשם היום שהוא לא משתמש בסמים למעשה הוא גם היה בפיקוח של שירות המבחן נתן בדיקות שתן נקיות. אבקש לקחת החשבון את העובדה שלמעשה הכמות בסופו של יום פחתה לעומת הכמות שבכתב באישום. ביהמ"ש התרשם כי חלק מהסם שנתפס נועד לשימוש העצמי של הנאשם כפי שהעיד בחקירתו באותה העת.

היום הנאשם לא צורך בסמים, הוא היה פיקוח שירות המבחן ואני חושב שגם יש לתת משקל לעובדה הזו שלא רק הוא היה נתון בפיקוח מעצרים והיה בינו לשירות המבחן קשר, הוא שוחרר לאחר תסקיר.

גם ההליך המשפטי עבורו היווה גורם מרתיע שמציב עבורו גבולות שלא יסתבך פעם נוספת עם החוק לכן אבקש להסתפק בענישה ברף התחתון.

הנאשם:

אני שלוש וחצי שנים יותר משלושים דיונים הגעתי, כבר שלוש שנים זה בשבילי עונש מעל ומכל רף, חלטו לי אלף שקל והגשתי בפניך את המכתב שהיה מעצר שווא.

אני שלוש קייצים, נלחם בשביל לעבוד בעריית ת"א. זה בשבילי תיק סם. כל התקופה הזו בת"א שללו לי את הרישיון וקנסות שלא שילמתי, חלטו הכל כולל הרכב.

אני בתביעות להבטחת הכנסה, הייתי אדם עובד, עכשיו אני זקוק לביטוח לאומי.

הייתי עצור מ- 09.06.10 עד 04.07.10. מעצר בית מלא בכל התקופה.

אני עבדתי כמציל מתחילת העונה עד ל- 20.09 שכן נפצעתי בת"ד בדרך לעבודה.

בשישה חודשים בתחילת הדיונים עמדתי בקשר עם שירות המבחן ומסרתי בדיקות.

הרישיון שלי מופקד כבר 10 חודשים.

התובעת:

אני מאשרת כי לא נפתחו תיקים חדשים לנאשם.

<#12#>

גזר דין

הנאשם יליד 1958 הורשע לאחר שמיעת הראית בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לאחר שהחזיק סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 1.5384 גרם. הנאשם כפר בהחזקה, אולם בגזר הדין נקבע כי ביצע את העבירה עפ"י כתב האישום המתוקן (לאחר שהסתבר במהלך שמיעת הראיות לרבות עדות המומחה כי יש להעמיד את הכמות ל- 1.5384 גרם ולא כפי שיוחס בתחילה) יחד עם זאת, נקבע בהכרת הדין כי יש להניח כי חלק מן הסם יועד לצריכה עצמית כפי המפורט בפסקה 5 להכרעת הדין ( עמ' 74) המנומקת.

לעניין נתוני עברו של הנאשם כי צבר לחובתו 3 רישומים פליליים קודמים, הראשון שבהם בעבירה של תקיפה ללא הרשעה, עבירה נוספת מפקודת הסמים משנת 1994 והרשעתו האחרונה של הנאשם בגין עבירת אלימות משנת 1998 ומאז מאשרת המאשימה כי לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.

הנאשם היה עצור בגין מעורבותו בעבירה עליה נותן את הדין כחודש ימים. לאחר מכן שוחרר בעקבות המלצת שירות מבחן והיה נתון בתנאים מגבילים תקופה ארוכה מאוד, מאז 09.06.10 ועד היום, אף שניתנה לו האפשרות לעבוד כמציל בעיריית תל אביב במהלך חודשי הקיץ עד לפציעתו בתאונה. הנאשם המציא אישורים רפואיים מהם עולה כי נפגע בחוליות גבו ובעמוד שדרה הצווארי (מגיע כפוף לדיונים האחרונים וניכר כי מתקשה בהליכה).

אף שתסקיר המעצר אינו מהווה תסקיר לעונש, שירות המבחן התרשם כי התמכרותו של הנאשם לסם הייתה אפיזודית, לא עמוקה ולא ארוכת טווח.

לכן, בקביעת מתחם הענישה יש להביא בחשבון כי חלק מן ההחזקה, כך יש להניח, נועד לצריכה עצמית, (מפורט כאמור בפסקה 5 להכרעת הדין) לכן במקרה דנן, הנני נוטה לקבל את עמדת הסנגור לעניין המתחם הנטען.

שקלתי האם יש מקום להורות לממונה לבחון האם הנאשם יתאים לבצע מאסר בעבודות שירות ואולם בשל מכלול הנתונים שבפניי ולרבות המצב הרפואי, אולם נראה כי לא תהיה בכך תועלת מכל מקום, שוכנעתי כי במקרה דנן ובפרט כי לא יהיה נכון לעתור להגשתה של חוות דעת.

לכן, בין היתר, לאור מטרת ההחזקה כפי שנקבע בהכרעת הדין ואף עולה מתסקיר המעצר, לפיה חלק מן הכמות יש להניח נועדה לצריכה עצמית, בשל מצבו הרפואי של הנאשם, בהיותו נתון במעצר כחודש ימים, ובהמשך תקופה ממושכת בתנאים מגבילים לאחר שהוסכם כי הנאשם לא הסתבך בפלילים מאז, בסופו של יום הנני סבורה כי האיזון הראוי של מכלול שיקולי הענישה יושג בדרך של השמת דגש על אפקט ההרתעה, לכן הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר לריצוי בפועל כמניין ימי מעצרו מיום 09.06.10 ועד 04.07.10.
2. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.
3. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום העבירה בה הורשע, לא יחתום ייאסר לתקופה של 10 יום.
5. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים. הפסילה תמנה מהיום ובחופף לכל פסילה אחרת.
6. הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

הסם יושמד.

זכות ערעור כחוק.

<#13#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ד, 17/12/2013 במעמד הנוכחים.

הסנגור:

אבקש כי הקנס ישולם מהפיקדון, והיתרה אבקש שתחזר למפקידה.

<#14#>

החלטה

כמבוקש.

<#15#>

ניתנה והודעה היום י"ד טבת תשע"ד, 17/12/2013 במעמד הנוכחים.