1. לפני בקשה מטעם המבקשת, שאינה בעלת דין בתיק, לעיין בתיק ביהמ"ש.

2. בבקשה טוענת המבקשת כי בהיותה עמותה המייצגת את בעלי יחידות טיים שרינג בטבריה קלאב הוטל ומסייעת להם בעניינים רבים, הנושאים שנדונו בהליך זה, רלוונטיים לפעילותה.

3. הנתבעים (משיבים 4-6) מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשת כשלה בדרישת ההנמקה ובדרישת המסוימות וברור מהבקשה שהיא מסע דייג שאין לאפשר אותו.

4. התובעים (משיבים 1-3) הודיעו לביהמ"ש כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש.

5. בתשובה לתגובה הוסיפה המבקשת וטענה כי הנתבעים לא הרימו את נטל השכנוע המוטל עליהם כתנאי לקבלת התנגדותם לבקשה.

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א. בהתאם לתקנה 4 (א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשנ"ג -2003, כל אדם רשאי לבקש מביהמ"ש לעיין בתיק ביהמ"ש, כל עוד העיון בתיק אינו אסור עפ"י דין.

ב. בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם במאגר משפטי, 8.10.09) נקבע כי בהתאם להלכה בנוגע לזכות העיון והיקף חובת ההנמקה "ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו (ראו עניין מרום, בעמ' 341 ;בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658, 663 (2004))...

בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט (3) 714 (2004) (להלן: עניין גל)). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת ([פורסם בנבו], 1.5.2006)).

ג. הנתבעים לא טענו לקיומו של איסור בדין לעיון בתיק ביהמ"ש וגם לא מצאתי איסור כזה.

ד. מעיון בבקשה ובתשובה לתגובה עולה כי המבקשת גילתה את מטרת העיון ובכך עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה ואילו לא מצאתי כי הנתבעים העלו בפני טעם ממשי המצדיק סטייה מנקודת המוצא של פומביות הדיון.

ה. בענייננו, לא מצאתי כי יש חשש שמתן היתר לעיין בתיק עלול לפגוע בבעלי הדין. לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומאפשרת למבקשת לעיין בתיק ביהמ"ש.

ו. כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו