בתאריך 15.6.11 גזרתי דינו של הנאשם לתקופה של 24 חודשים מיום גזר הדין, בניכוי התקופה שהיה עצור בתיק בו נדון, ובחופף לכל מאסר אחר שמרצה.

לא הוגש ערעור על גזר הדין שהוא חלוט.

עתה מוגשת בקשה מטעם שב"ס בה מבקשים כי אתקן גזר הדין כשכן סבורים כי לא ניתן היה להחפיף המאסר שכן באותו מועד "ריצה מאסר בגין שחרור על תנאי " וטוענים כי החלטת החפיפה לכן הייתה בהעדר סמכות.

ביהמ"ש קם מכסאו ואינו מוסמך לשנות מגזר הדין כמלוא הנימה, ובכל מקרה לא ירדתי לסוף דעת הפונה:

סע' 43,45,58,59 לחוק העונשין מתייחסים לעניין זה ומקנים שקול דעת לביהמ"ש לקבוע מועד תחילת המאסר.

כמו כן, תקופת תנאי משמעה התקופה שנקבעה בעת הטלת מאסר מותנה, ולא "שחרור ממאסר על תנאי" כמצויין בבקשה זו.

הבקשה אינה במקום וראוי שלא הייתה מוגשת כלל.

העתק לפונה.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.