1. כללי

לפניי בקשת עו"ד ארז חבר, אשר משמש כמפרק של חברת קבוצת נירון בע"מ (בפירוק) (להלן בהתאמה: "המפרק" ו-"החברה"), להורות לחברת מלון ימית תל אביב בע"מ (להלן: "המשיבה"), לשלם לקופת הפירוק 234,760 ₪ בצירוף מע"מ בגין עבודות שביצעה החברה עבור המשיבה בהתאם לחוזה שנכרת ביניהן.

1. רקע

החברה פעלה כחברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה עד שנקלעה להליכי חדלות פירעון, וביום 26.10.10 ניתן לה צו פירוק.

החברה התקשרה ביום 9.1.07 בהסכם עם המשיבה, שבבעלותה מלון ימית פארק בתל אביב (להלן: "המלון"), לביצוע עבודות לשיפוץ חזיתות במלון (להלן: "העבודות"). החברה סיימה את העבודות בחודש אפריל 2009. ביום 26.4.10 הוציאה החברה דרישת תשלום למשיבה על סך 211,060 ₪, אולם תשלום זה לא נפרע על ידי המשיבה.

ביום 7.6.10, לאחר שהחברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, פנה המפרק למנכ"ל המשיבה בדרישה שהמשיבה תעביר לקופת הפירוק את החוב מושא העבודות. לגישת המפרק, הואיל והחברה סיימה את העבודות בחודש אפריל 2009 היא זכאית לקבלת התמורה בגינן, בניכוי סכום מסוים שהמשיבה רשאית לעכב בידיה למשך תקופת הבדק. לאחר שיג ושיח עם המפרק הודיעה המשיבה שאין מקום לביצוע התשלום מחמת שקיימים ליקויים בעבודות. ביום 27.7.10 הודיעה החברה שהיא מעוניינת לתקן את הליקויים הנטענים, והצדדים הסכימו שהחברה תבצע את עבודות תיקון הליקויים. החברה החלה בביצוע עבודות התיקונים תחת המפרק בהתאם לרשימת ליקויים שהעבירה המשיבה ובחודש דצמבר 2011 השלימה את ביצוען.

בהמשך, העביר המפרק דרישת תשלום בסך 161,000 ₪ למשיבה. המשיבה דחתה את דרישת המפרק בטענה לקיומם של ליקויים נוספים שעלות תיקונם לפי הצעת מחיר שנמסרה למשיבה על ידי צד שלישי הוערכה בסך 198,000 ₪. לשיטת המפרק, ולאחר בחינת הצעת המחיר עם מנהל החברה, זו האחרונה הוערכה על דרך ההפרזה, ולדידו יש להעמיד את עלות התיקונים בסך 36,000 ₪ בלבד. עוד נטען, שהחברה אינה נדרשת לתקן חלק מהליקויים המנויים בהצעת המחיר.

נוכח סירוב המשיבה לשלם את החוב בגין העבודות, הגיש המפרק את הבקשה שלפניי.

בתגובת המשיבה הועלתה טענה מקדמית שלפיה אין מקום לברר את הבקשה בדרך של בקשה למתן הוראות וכי יש להורות למפרק להגיש תביעה עצמאית בגין הנתבע על ידו. המשיבה הפנתה לע"א 259/99 חב' פליצ'יה ראובן בע"מ נ' ציפורה סופיוב ואח' (2001) (להלן: "הלכת פליציה"). לטענתה, הבקשה מחייבת בירור עובדתי מעמיק שאינו מתאים למסגרת הדיונית של בקשה למתן הוראות. בנוסף טענה המשיבה שהבקשה למתן הוראות אינה נוגעת ישירות לפירוק החברה ואף לא נועדה לאפשר ביצוע פעולות המפרק. עוד טוענת המשיבה שחלק מהעדים הרלוונטיים אינם בשליטתה וגם בכך יש להכביד על בירור הבקשה.

בתגובתו טען המפרק שאין מדובר במקרה שמחייב בירור עובדתי מורכב ומשכך ניתן לברר את הבקשה בדרך של בקשה למתן הוראות. בהקשר זה נטען על ידו שיש צורך בחקירה של שלושה מצהירים בלבד בעיקר בנוגע למועדי דרישות התשלום, הסכמות לביצוען וביצוען בפועל ואין בכך כדי להקים מסכת עובדתית סבוכה שיש בה משום הצדקה להעברת הדיון להליך של תביעה אזרחית. עוד טוען המפרק שמדובר באחת הסוגיות האחרונות שנשארו להבאת הליך הפירוק לידי סיום וכי משמעות קבלת עמדת המשיבה היא דחייה ממושכת של תיק הפירוק, דבר שיקשה שלא לצורך על הנושים.

הכנ"ר מצטרף לעמדת המפרק וטוען שהדרך הראויה לבירור המחלוקת הינה בבית המשפט של הפירוק, שכן אין מדובר במחלוקת מורכבת. לטענת הכנ"ר יש בבירור המחלוקת משום השפעה ישירה על קופת הפירוק, לא כל שכן חלק מהחוב הנתבע נוצר במהלך הפירוק.

בראשית דברי אציין, כי ההכרעה דנן מתמקדת רק בשאלת המסגרת הדיונית המתאימה לבחינת הטענות ומבלי שיהיה בה כדי לקבוע ממצאים לגופן של הטענות.

1. ההלכה

בית המשפט העליון בהלכת פליציה התווה את המבחנים הדרושים לצורך בחינת הסוגיה שמונחת לפתחי לאמור:

"ניתן לסכם אפוא את התנאים הנדרשים, דרך-כלל, להכרעה במחלוקת מהותית בין נושא תפקיד לצד שלישי במסגרת הליך מתן הוראות:

(א) בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר.

(ב)בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה.

(ג) בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל-דין.

(ההדגשות אינן במקור- א.א.).

עוד יש לציין שההלכה הפסוקה מורה כי לבית המשפט של חדלות הפירעון מוקנה שיקול דעת נרחב לעניין הדרך הדיונית שבה יש לברר את המחלוקת הבאה לפתחו, ובלבד שיתנהל הליך באופן הגון וראוי ביחס לכל בעלי הדין (ראו: רע"א 1288/12 סלים עתאמנה נ' איתן ארז בתפקידו כמפרק החברות בני סלים עתמאנה בע"מ (בפירוק) וחברת בלוק הסלע האדום מפעלי בלוק בע"מ (בפירוק) (2012)). כן נקבע שלבית המשפט שדן בחדלות הפירעון סמכויות רחבות וסדרי הדין בו גמישים. הוא רשאי לדון, לקבל תצהירים, לשמוע עדים ולבחון ראיות (ראו: בש"א 2799/06 דרייפוס נורית נ' ד"ר גדעון דרייפוס (2008)).

1. מן הפרט אל הכלל

עסקינן בתביעה לתשלום עבור ביצוע עבודות בנייה. בסוג תביעות מסוג זה נדרש בית המשפט ככלל לבירור היקף וסוג עבודות הבנייה שנדרשו ובוצעו, ליקויים ככל שהיו, תיקון הליקויים, התחשבנות וכדומה. אלה עניינים שככלל מתבררים בתביעות עצמאיות ולא במסגרת בקשה למתן הוראות. משכך סברתי בתחילה שעדיף שהמחלוקת תתברר בהליך עצמאי. עם זאת, לאחר מתן הדעת לגופה של המחלוקת, כמו גם לטעמים נוספים שיפורטו להלן, הגעתי לידי מסקנה שנכון יהיה לברר את המחלוקת בדרך של בקשה למתן הוראות בבית המשפט של חדלות הפירעון ואנמק:

יריעת המחלוקת אינה רחבה. לעניין זה אבהיר שעסקינן בעבודות מוגדרות וממוקדות שהיקפן אינו רב ושלא יצריך בירור ממושך. גם לא נראה שיהיה צורך בשמיעת עדים רבים. לא ראיתי קושי בכך שחלק מהעדים אינם בשליטת המשיבה כטענתה שכן באפשרות המשיבה לזמן את העדים באמצעות בית המשפט ובאופן שזכויותיה הדיוניות של המשיבה לא תיפגענה.

בצד זה אציין טעמים נוספים;

חלק מהמסכת העובדתית מתייחס לתקופה שבה הייתה החברה בפירוק, וביצעה את תיקון הליקויים באישור המפרק. הנטייה היא שכאשר עסקינן בבירור הקשור לפעולות שנעשו במהלך תקופת הפירוק יש להעדיף הכרעה על ידי בית המשפט של הפירוק מאשר בתביעה עצמאית.

הבקשה דנן הינה אחת מהסוגיות האחרונות שנותר לברר טרם סיום הליך הפירוק. עסקינן בתיק שנפתח לפני כחמש שנים ונכון יהיה לקדמו ולהביאו לידי סיום. בכך גם ניתן יהיה לחלק את הדיבידנד לנושים ולהורות על חיסול החברה. קבלת עמדת המשיבה משמעה עיכוב ממושך של בירור המגיע לנושים, דחיית הבאת ההליך לידי סיום תוך העמסת עלויות שלא לצורך על הליך הפירוק, לרבות המשך עבודת המפרק, פיקוח של בית המשפט והכנ"ר.

לאור כל האמור תתברר המחלוקת בדרך של בקשה למתן הוראות.

הבקשה נקבעת לדיון מקדמי ליום 8.6.15 בשעה 09:30 לשם קביעת סדרי שמיעתה וזימון העדים.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.