1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 11/09/12 לאחר שהתובעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית.
2. אין בבקשה הסבר מניח את הדעת למחדל בדבר אי הגשת התצהיר במועד. לא זו אף זו, הבקשה לביטול פסק דין, הוגשה לאחר חלוף המועד הקצוב בתקנות להגשת בקשות לביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד, ומבלי שהתבקשה הארכת מועד.
3. התנהלות זו של התובע מהווה התנהלות קלוקלת תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט, ואפרט:
4. ביום 07/06/12 ניתנה החלטה בדבר קביעה לקדם משפט והגשת תצהירי עדות ראשית תוך 60 יום, כשהפגרה באה במניין הימים. בהחלטה עצמה נקבע כי אם התובע לא יגיש תצהירים במועד תמחק התביעה. מאחר ובחלוף 60 הימים (ואף מעבר לכך) לא הוגשו תצהירי התובע, נשלחה ביום 27/08/12 התראה לפני מחיקה בגין אי הגשת התצהיר וניתנה ארכה יזומה ע"י בית המשפט להגשתו עד ליום 09/09/12. ביום 11/09/12 לאחר שלא הוגש התצהיר או בקשה להארכת מועד ניתן פסק הדין המורה על מחיקת התביעה.
5. פסק דין זה נשלח לב"כ התובע עוד באותו יום ונמסר למשרדה.
6. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א"), קובעת כי בקשה לביטול החלטה שניתנה על פי צד אחד, יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה.
7. הואיל ומדובר ב"מועד שנקבע בחיקוק", הרי שחלה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה מוסמך בית המשפט להאריך את המועד רק בהינתן "טעמים מיוחדים שיירשמו".
8. בבש"א 6616/12 (ניתן ב-11/11/2012) נאמר ע"י כב' הש' ג'ובראן בהאי לישנא: "תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתירה לבית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק. תנאי להפעלת סמכות זאת הוא הוכחת קיומו של טעם מיוחד, המהווה נקודת איזון בין שתי מטרות עיקריות: האחת היא ההקפדה על קיום ההליכים במועדם. זכות זאת הנגזרת בין היתר מזכותו של בעל הדין שזכה בהליך כי הדיון בעניינו יסתיים ומשמירה על הוודאות ועל היציבות המשפטית. השנייה, עניינה הוא שימור זכות הגישה של המבקש לבית המשפט לבירור עניינו (ראו למשל רע"א 1778/07 עופר נ' דיין, פיסקה ד' ([פורסם בנבו], 22.7.2007) והאסמכתאות שם); בש"א 7346/10 וקס נ' האפוטרופוס הכללי, ([פורסם בנבו], 27.10.2010)).

בית המשפט שם דחה בקשה להארכת מועד מהטעם כי זו הוגשה באיחור ניכר תוך שהוסיף כי האיחור לא נבע מנסיבות חיצוניות אשר לא היו בידיעת המערער, ואף לא בנסיבות שבהן טעה המערער בהבנת הדין.

1. בענייננו, לא רק שהתובע לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין במועד, אין גם תצהיר מטעם התובע שיתמוך בבקשה. כל שיש בבקשה, היא טענה סתמית לפיה עורך הדין הממונה כל המחלקה המטפלת בבנק הפסיק עבודתו במשרד ולא התקיים פיקוח / בקרה על הגשת התצהיר, היינו הודאה במחדל שאין בצידו טעמים מיוחדים, ואפילו לא טעמים סתם, המצדיקים העתרות לבקשה ולכן נראה כי מן הדין לדחות את הבקשה.
2. עם זאת, לפנים משורת הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪ לנתבעים 1,2 בשל הארכת ההליך שלא לצורך והעובדה כי היעתרות לבקשה תהיה רק לפנים משורת הדין. הסכום שהושת יופקד בקופת בית המשפט עד 20/12/12 כתנאי לביטול פסק הדין. ככל שלא יופקד, יעמוד פסק הדין על כנו.

לעיון ב-20/12/12

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.