1. לפניי ערעור שהגישה המשיבה 3 על החלטת הנאמן, לפיה נדחתה תביעת החוב שהגישה מהטעם שהוגשה באיחור ולאחר שלא נמצאה הצדקה לבקשה להארכת מועד.

2. מהעובדות עולה, כי צו כינוס הנכסים ניתן כנגד החייב ביום 16.10.10, ואילו תביעת החוב הוגשה ביום 23.5.11. מדובר, אפוא, באיחור ניכר. גם אם אביא בחשבון את מועד פרסום צו הכינוס ברשומות, עדיין מדובר באיחור. כמו כן, הערעור עצמו על החלטת הנאמן הוגש באיחור, זאת שעה שהמשיבה 3 ללא ספק כבר הייתה מיוצגת.

3. באשר למהות החוב, מדובר בתביעת חוב שהגישה גרושתו של החייב, כאשר מדובר במזונות לקטין. לבקשה להכרה בתביעת החוב צורפה בקשה להארכת מועד, כאשר בתצהיר הנלווה לבקשה פורטו הנסיבות שהביאו לאיחור בהגשת תביעת החוב, הקשורות למצב בריאותו של חמיה של המשיבה 3. המשיבה 3 מתגוררת עם בעלה הנוכחי אצל חמיה. יודגש, כי לבקשה לא צורפו מסמכים רפואיים לתמיכת האמור בה. לא מצאתי מקום לקבל את טענת המשיבה 3 כי היה זה תפקידו של הנאמן לפנות ולדרוש מסמכים רפואיים אלה.

4. לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד, סבורני כי אינה מגלה טעם מספיק לאיחור הניכר בהגשת תביעת החוב, ובצדק דחה הנאמן תביעה זו.

5. במאמר יוסגר יוער, כי משמעות דחיית החוב במקרה זה לא תגרום נזק מהותי למשיבה 3, משום שמדובר בחוב שממילא הפטר לא יחול עליו, ועל כן תוכל המשיבה 3 להמשיך לגבות חוב זה.

6. באשר לגובה התשלום החודשי, מקובלת עלי בקשת הנאמן ואני מורה כי יש להעלות את התשלום החודשי לסך של 2,500 ₪ לחודש, זאת החל מיום 1.3.13.

7. לאור החלטתי זו, ומאחר והחייב הגיש הצעת הסדר נושים, אני מורה לכנס אסיפת נושים.

8. לאחר קיום האסיפה, ידווח הנאמן לבית המשפט את תוצאות האסיפה.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 05 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.