1. זוהי תובענה על סך של 1,014,653 ₪ שעניינה דרישה לתשלום עבור סחורה שהוזמנה ותמורתה לא שולמה.

רקע עובדתי

2. התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בייבוא, שיווק, מכירה והפצה של מוצרי ספורט שונים, בעיקר תחת המותג "פומה".

3. הנתבע מס' 1 הינו איש עסקים ישראלי, בעל המניות היחיד והמנכ"ל של הנתבעת מס' 3, חברת "סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ".

(להלן: "חברת סקטור"; "בן זקן").

4. הנתבע מס' 2 הינו מנהל הכספים בקבוצת החברות שבבעלותו של הנתבע מס' 1.

5. לטענת התובעת, הנתבעים הציגו בפניה מצגי שווא לצורך קבלת סחורות באשראי לחברה אותה ביקשו לרכוש, חברת "קריזמה מאיר את איתן שיווק בע"מ". כנגד הסחורות מסרו שיקים ללא כיסוי בחתימתם מחברה זו, ואז העבירו את כל הפעילות לחברה מתחרה שהקימו לצורך כך, תוך שהם נוקטים החוסר תום לב ושימוש לרעה במסך ההתאגדות ומתעשרים שלא כדין על חשבון התובעת.

(להלן: "חברת קריזמה").

6. מנגד, גורסים הנתבעים כי אף אחד מהם לא היה בעל מניות בחברת קריזמה שהזמינה את הסחורות נשוא התביעה, והאחרונה היא זו שהתחייבה לשלם בעבורן, והנתבעים לא התחייבו לשאת בתשלום במקומה.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

7. מטעם התובעת העיד מר ישראל איגילניק בתצהירו ת/2 כי הינו בעל מניות ומנהל אצל התובעת.

8. החל משנת 2003 סיפקה התובעת לחברת קריזמה סחורות באופן שוטף וסדיר, וזו שילמה לה על פי תנאי אשראי אשר נקבעו בין הצדדים.

9. בסוף שנת 2008 נודע לתובעת כי קריזמה נקלעה לקשיים כלכליים ועל כן החליטה לא לספק לקריזמה מוצרים נוספים בתנאי אשראי.

10. בחודש פברואר 2009 פנו אל התובעת נציגי קריזמה וביקשו ממנה לרכוש סחורה בתנאי אשראי כפי שנהגו בעבר, ואולם התובעת מיאנה לעשות כן בשל מצבה הכלכלי של קריזמה.

11. ביום 23.3.09 שלח לו מר איתן לילאן, מנכ"ל קריזמה, הודעת דואר אלקטרוני בה ביקש ממנו כי על אף מצבה הכלכלי הרעוע של קריזמה ועל אף שהוא מבין את הפסקת אספקת הסחורות בתנאי אשראי, מבקש הוא באופן חברי להמשיך ולקבל סחורות בתנאי אשראי שכן מצב זה יגרום לו ולקריזמה לנזק בלתי הפיך, ואולם התובעת לא הסכימה לכך.

(להלן: נספח ט"ו לת/2).

12. לאחר זמן מה, הודיע לו מר לילאן כי מר בן זקן הפך להיות שותף מלא בקריזמה וכי הוא בעל זכויות חתימה בשם זו.

13. זאת ועוד, כניסתו של מר בן זקן לשותפות בקריזמה פורסמה בכלי התקשורת השונים אשר אישרו את המהלך.

(ראה: נספח י"ד לת/2).

14. כן הוחלט כי הגב' שרון כהן, רעייתו של הנתבע מס' 2, תשמש כנציגת רכש מטעם קריזמה.

15. עוד, הדגיש, כי חוסנו הכלכלי של מר בן זקן הוא זה שהפיג את החשש של התובעת ממצבה הכלכלי המוטל בספק של קריזמה, ועל כן, חידשו את אספקת הסחורה לאחרונה, וגם זאת רק לאחר שהובטח להם כי מר בן זקן יחתום באופן אישי על השיקים.

16. ביום 24.4.09 הגיע חובה של קריזמה לסך של 1,040,007 ₪ והתובעת הודיעה לנציגי קריזמה כי עליה לפרוע את חובה טרם ימשיכו בהליך הזמנת הסחורות.

17. ביום 5.5.09 גבה מר ליאור אברביה, נציג המכירות מטעם התובעת, ממשרדי חברת קריזמה שמונה עשר שיקים שווים בסך של 50,000 ₪, ובסך הכל סך של 900,000 ₪, החתומים על ידי מורשה חתימה מטעם קריזמה. נציגי קריזמה ביקשו ממר אברביה לנסוע למשרדיו של מר בן זקן על מנת שזה יוסיף את חתימתו על שיקים אלה, בהתאם לסיכום ביניהם.

(להלן: "השיקים").

18. מר אברביה נסע למשרדיו של מר בן זקן ולאחר מכן שב לתובעת עם השיקים הנושאים שתי חתימות בצירוף חותמת החברה, והתובעת סברה כי מדובר בחתימה של מר בן זקן, ועל כן, המשיכה לספק סחורות לקריזמה, בהתאם לדרישתה של הגב' כהן.

19. במהלך חודש יוני 2009 זומן הוא לפגישה במשרדו של מר בן זקן, בה נכחו מר אבי שפר- מנהל ובעל מניות אצל התובעת, מר אייל פינטו- מנהל השיווק של התובעת, מר בן זקן, הגב' כהן ומר כהן, הנתבע מס' 2.

20. בפגישה הוסבר להם כי משיקולים פנימיים שלהם ושל מנהלי קריזמה, החליטו הם להפריד בין הפעולות הסיטונאיות, אשר ינוהלו על ידי מר איתן לילאן ומר לוי מאיר, מנהלי קריזמה, לבין הפעולות הקמעונאיות, אשר ינוהלו על ידם תחת השם "סקטור 55", היא הנתבעת מס' 3.

21. כשנשאל מר בן זקן מה ארע לשיקים שנמסרו להם, השיב כי לא יתן לחברת קריזמה ליפול ויעניק לה תמיכה כלכלית.

22. בחודש אוגוסט 2009, בעת שהותו בחוץ לארץ, נודע לו כי השיקים שנמסרו על ידי חברת קריזמה לחברות אחרות לא כובדו על ידי הבנקים, ועל כן ביקש הוא לברר האם נכון הדבר והתקשר למר לילאן ולגב' כהן. הגב' כהן ציינה כי אין לתובעת מה לדאוג וכי כל השיקים החתומים על ידי מר בן זקן או מי מטעמו יכובדו ללא תנאי.

23. ביום 4.8.09 חולל השיק הראשון מבין שמונה עשר השיקים בגין "אי כיסוי מספיק", ועל כן הופיע הוא לפגישה דחופה עם מר בן זקן ועם מר כהן במשרדם של אלה על מנת לברר את העניין ולקבל שיקים חילופיים.

24. בפגישה, הודיעו לו הנתבעים כי הם או מי מטעמם אינם חתומים על השיקים וככל הנראה הללו זויפו על ידי קריזמה, והמליצו להם לפנות באופן מיידי למשטרת ישראל כדי להגיש תלונה בגין זיוף שיקים.

25. בעצתם, פנה הוא למשטרת ישראל והגיש תלונה בגין זיוף שיקים כנגד בעלי קריזמה. הוא נתבקש להמציא חוות דעת גרפולוג על מנת שיוכלו לפתוח בחקירה.

26. לימים, לאחר שקיבל לידיו שיקים מהנתבעת מס' 3 בגין רכישת סחורות, הבחין כי החתימה המופיעה על גבי השיקים של האחרונה זהה לחתימה המופיעה על השיקים שהתקבלו מחברת קריזמה.

27. משכך, פנה לגרפולוג מר סיון זמיר לשם קבלת חוות דעת בעניין, והאחרון קבע כי החתימה המופיעה על גבי השיקים הינה של אותו אדם החתום על השיקים שהתקבלו מהנתבעת מס' 3.

28. עוד, העיד, כי למען הסר ספק פנה הוא לגרפולוג נוסף, מר אמנון בצלאלי, לשם מסירת חוות דעת נוספת, וגם האחרון קבע ממצאים הזהים לחוות הדעת הראשונה.

(ראה: נספחים ו' ו-ז' לת/2).

29. לעדותו, פנה למר כהן והציג בפניו את שתי חוות הדעת לפיהן מדובר באותן חתימות על השיקים, והאחרון הודה בפניו כי הוא זה אשר חתם על השיקים.

30. בסופו של יום, כל השיקים חוללו בהפקדתם בגין "אי כיסוי מספיק".

31. כן, הוסיף, כי נודע לו כי קריזמה החלה בהליכי פירוק ועל כן פנה הוא למר בן זקן בדרישה לפרוע את חובות קריזמה שנגרמו על ידי הנתבעים, ולפרוע את השיקים שנחתמו על ידי מר כהן.

32. לעדותו, בשיחה טלפונית עם מר בן זקן הודה האחרון כי הנתבעים היו בעלי זכויות חתימה ונושאי משרה בקריזמה וכי הוא היה שותף מלא באותם זמנים בקריזמה.

(ראה: תמליל השיחה מיום 7.1.10- נספח ח' לת/2).

33. לגרסתו, הנתבעים ניסו להתחמק מתשלום בגין סחורות וניצלו את מעמדם על מנת להציג מצגי שווא ולהתנער מחתימתם על גבי שיקים של חברת קריזמה.

34. כאמור, קריזמה קיבלה סחורה בסכום של 974,925 ₪ נכון למועד האספקה. הסחורות הועברו על ידי מר בן זקן לרשת החנויות "סקטור 55", היא הנתבעת מס' 3, אשר בבעלותו, כדי שתימכרנה.

35. עוד העיד מטעם התובעת מר אייל פינטו בתצהירו ת/1 כי הינו מנהל המכירות והשיווק אצל התובעת, ובמסגרת תפקידו ניהל משא ומתן עם חברת קריזמה לאספקת סחורה של המותג "פומה" לאחרונה.

36. לדבריו, עם כניסת מר בן זקן לחברת קריזמה, הובהר לו כי מעתה הגב' כהן היא האחראית מטעמו לנהל את כל הקשור לרכישת סחורות בקריזמה.

37. הגב' כהן היתה נוכחות בתערוכה של סחורות ביחד עם נציגי חברת קריזמה והאחרונים הזמינו סחורות בשווי של 300,000 ₪ על פי דרישתה של זו.

38. עוד, הוסיף, כי כל ההתקשרות בשלב רכישת הסחורות על ידי קריזמה בוצעה על ידי הגב' כהן. האחרונה מסרה במסגרת פגישות עסקיות כי מר בן זקן הינו שותף מלא בקריזמה וכי הינו בעל זכות חתימה אצלה.

39. על סמך נתונים אלו הסכימה התובעת לשוב ולעבוד עם קריזמה בתנאי האשראי הרגילים וזאת עד לסכום של כמיליון ₪.

40. לאחר שביום 24.4.09 הגיע חובה של קריזמה עד לסך של 1,040,007 ₪, הבהיר הוא לקריזמה כי עליה לשלם את חובותיהם טרם ימשיכו בהזמנת הסחורות. לפיכך, נשלח סוכן המכירות מר ליאור אברביה למשרדי חברת קריזמה על מנת לקבל מהם שיקים על חשבון חובם לתובעת, ולאחר מכן נשלח למשרדיו של מר בן זקן על מנת שזה יחתום על השיקים, ושב עם השיקים החתומים.

41. עוד, הוסיף כי בתקופה בה החלו לחזור השיקים של חברת קריזמה, ולאחר תקופה בה סיפקו סחורות גם לחברת סקטור 55, פנתה אליו הגב' כהן והציגה בפניו רשימת מלאי הנמצא בחנויות סקטור 55 וביקשה לקבל זיכוי חלקי על מלאי זה, כפי שהתובעת נוהגת לזכות מעת לעת את לקוחותיה, המתקשים במכירת מלאי במשך תקופה ממושכת.

42. לדבריו, כאשר הביט ברשומות, נדהם לגלות כי מדובר באותן סחורות שנרכשו על ידי קריזמה ותמורתן לא שולמה, שכן השיקים חוללו. בתגובה, שאל את הגב' כהן האם היא באמת מצפה לקבל זיכוי על סחורות אלו, והאחרונה לא הגיבה.

ראיות הנתבעים

43. הנתבע מס' 2, מר ג'ק כהן, העיד בתצהירו נ/3 כי הינו מנהל הכספים של מר בן זקן כאשר פעילותו של האחרון נעשית באמצעות חברות פרטיות שונות, העוסקות בתחומים שונים, בין היתר, בנדל"ן, תקשורת, מדיה, ספורט וניהול.

44. כמו כן, משמש הוא כמנהל הכספים של הנתבעת מס' 3 החל מהמועד שבו החלה בפעילותה העסקית, בחודש יוני 2009.

45. במהלך חודש מרץ 2009 פנו מר איתן לילאן ומר מאיר לוי אל מר בן זקן בהצעה כי ירכוש מחצית מפעילותם העסקית, אשר כללה, בין היתר, את רשת החנויות הארצית, הידועה בשם "סקטור", ואת רשת החנויות הידועה בשם "RG512" וכן את פעילות הייבוא והמכירה של מוצרי ביגוד, הנעלה ומוצרים נלווים אשר בבעלות חברת "קריזמה".

46. על מנת לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהצעה האמורה, הוחלט לבצע "בדיקות נאותות" לחברות השונות שבבעלות מר לילאן ומר לוי.

47. הוסכם בין הצדדים כי רכישת מחצית מהפעילות העסקית תבוצע באופן שבו תוקם חברה חדשה משותפת, בה יחזיק כל אחד ב-50% מהון המניות המונפק, אליה תועבר כל הפעילות העסקית של מר לילאן ומר לוי, אותה הציעו הם למכור למר בן זקן.

48. ביום 20.4.09 הוקמה חברה חדשה בשם "סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ", היא הנתבעת מס' 3.

49. על מנת להבטיח את קיום התחייבותם של מר לילאן ומר לוי כי החברות הנבדקות יפעלו במשך תקופת בדיקת הנאותות במהלך העסקים הרגיל, סוכם על בניית מנגנון, לפיו יוספו, למשך תקופת הבדיקות, מר בן זקן והוא כמורשי חתימה בבנקים בהם מתנהלים חשבונות החברות הנבדקות.

50. סוכם כי זכויות החתימה בבנקים יהיו של מר לילאן או מר לוי בצירוף חותמת החברה הרלוונטית, כפי שהיה עד אז, ואולם לכל המחאה תידרש גם חתימה של מר בן זקן או שלו, בנוסף לחתימה של אחד מהם, וזאת לתקופת הבדיקות.

51. לעדותו, חתימתו על השיקים נשוא התביעה היתה טכנית גרידא ונועדה לשמש ולשרת את המטרה של מניעת ביצוע פעולות החורגות מהפעילות העסקית הרגילה של החברות.

52. לאחר משא ומתן בין הצדדים, הוחלט וסוכם בין הצדדים כי מר בן זקן לא ירכוש לבסוף את המחצית מכל הפעילות העסקית של מר לילאן ושל מר לוי, אלא ירכוש, באמצעות חברת סקטור 55, רק את הפעילות העסקית של רשת החנויות הארצית הידועה בשם "סקטור", וזאת מחברות "בר עילי" ו"גראנד" אשר בבעלות מר לילאן ומר לוי. בחודשים יוני-יולי 2009, הושלמה הרכישה של רשת סקטור על ידי מר בן זקן.

53. עוד, ציין, כי מר בן זקן פנה אל הגב' שרון כהן וביקש ממנה ללמוד את אופי הפעילות של רשת החנויות סקטור ואת אופן הזמנת הסחורות, ולשם כך קיימה הגב' כהן מספר פגישות עם מר לוי ומר לילאן ועם נציגהם על מנת ללמוד כיצד פועלת הרשת.

54. כחלק מהבדיקות, הצטרפה הגב' כהן לפגישה שהתקיימה בין נציגי התובעת ונציגי מר לילאן ומר לוי ביום 3.7.09. במהלך הפגישה הודיע מר בן זקן לנציגי התובעת כי בכוונתו לרכוש, באמצעות חברת סקטור 55, את רשת סקטור במלואה, ובכך להפוך לבעלים היחיד והבלעדי של מלוא הרשת.

55. כן, הדגיש, כי מר בן זקן הסביר כי אינו רוכש את פעילות חברת קריזמה, דהיינו, את פעילות אספקת הסחורות והפצתה, אלא שבכוונתו להשלים רק את רכישת רשת חנויות סקטור בישראל, ובמסגרת זו תרכוש חברת סקטור 55 מוצרים שונים, באופן ישיר מידיה של התובעת.

56. כן, הוסיף, כי במהלך חודש אוגוסט 2009 השלימה חברת סקטור 55 את רכישת מלוא הפעילות העסקית של רשת החנויות סקטור ונרכש אף המלאי, אשר היה מצוי באותה עת בחנויות הרשת, ושולמה תמורתו במסגרת העסקה כולה.

57. החל מחודש ספטמבר 2009 החלה התובעת לספק לסקטור 55 סחורה, וזאת בהתאם להסכם התקשרות חתום על ידי הצדדים, ובכפוף לערבותו האישית של מר בן זקן לכל חוב של סקטור 55.

58. לדבריו, מר בן זקן לא התחייב להיות אחראי, באופן אישי או אחר, לפרעון חובותיה של קריזמה. הגב' שרון כהן לא שמשה, על פי טענתו, כנציגת הרכש של קריזמה ולא הועסקה על ידי זו.

59. כן הודה הוא כי חתם על השיקים נשוא התביעה שנמשכו מחשבון הבנק של קריזמה וזאת רק לאחר שמר לוי מטעם קריזמה חתם תחילה על השיקים, כאשר בחתימתו לא היה כדי לאשר כי המדובר בסחורה שאכן סופקה בפועל לידי קריזמה, אלא מטרת החתימה היתה טכנית.

60. לדבריו, בשום שלב לא נטען על ידי הנתבעים או מי מטעמם כי השיקים נחתמו על ידי מר בן זקן, וכאשר הוצגו לו השיקים הודה מיד כי הוא זה שחתום עליהם.

61. עוד, ציין, כי השיקים נשוא התביעה הינם שיקים של חברת קריזמה, הסחורה סופקה לקריזמה, והוא לא היה בעל מניות בקריזמה או נושא משרה בה ולא ערב לחובותיה, ומשכך ברור כי אינו אחראי לכל חוב של קריזמה.

62. הנתבע מס' 1, מר יעקב בן זקן, העיד בתצהירו נ/2 כי הינו איש עסקים המשמש כבעלים של חברות פרטיות שונות, העוסקות בתחומים שונים, בין היתר, בנדל"ן, תקשורת, מדיה, ספורט וניהול.

63. לדבריו, משמש הוא כבעלים ומנהל של הנתבעת מס' 3 אשר הוקמה ביום 20.4.09.

64. עוד הוסיף כי הגב' שרון כהן פעלה בשמו ומטעמו בכל הקשור לסקטור 55 בלבד, אולם לא פעלה בשמה של קריזמה.

65. במהלך שנת 2009 נבחנה האפשרות לרכוש מחצית מפעילותם העסקית של מר ליליאן ולמר לוי ובסופו של דבר רכש את רשת חנויות סקטור בלבד באמצעות סקטור 55, שהינה בשליטתו ובבעלותו המלאה והבלעדית.

66. בפגישה שהתקיימה ביום 3.7.09, הבהיר לנציגי התובעת כי אין בכוונתו להשלים את רכישת הרשת במלואה, וכי אינו רוכש את פעילות חברת קריזמה.

67. לעדותו, לא התחייב להיות אחראי, באופן אישי או בכל אופן אחר לפירעון חובותיה של חברת קריזמה, וכי לא היה בעל זכויות או בעל מניות בה, ולא הציג עצמו ככזה.

68. כן ציין כי החתימה על השיקים נשוא התביעה נעשתה על ידי הנתבע מס' 2, בהתאם למנגנון שנקבע וסוכם בין הצדדים על תקופת בדיקת הנאותות.

69. כן הוסיף כי כאשר החלה התובעת לספק לסקטור 55 מוצרים, כתנאי לאספקת אותם מוצרים, דאגה התובעת כי יחתום כערב אישית לפירעון חובותיה של סקטור 55, ולא ביקשה ולא פנתה אליו כי יערוב לחובותיה של חברת קריזמה, ועיגנה זאת בהסכם התקשרות ובכתב ערבות חתום על ידו.

(ראה: נספחים א' ו-ב לנ/2).

70. מטעם הנתבעת מס' 3 העידה הגב' שרון כהן בתצהירה נ/1 כי הינה מנהלת רשת חנויות סקטור 55 החל מיום 1.7.09.

71. בסמוך לתחילת עבודתה בסקטור 55, פנה אליה מר בן זקן וסיפר לה כי במהלך משא ומתן שהוא מנהל עם מר לילאן ומר לוי, הוא בוחן את האפשרות לרכוש מהם את הפעילות העסקית שלהם, לרבות את רשת החנויות סקטור, וכי מעונין הוא שתיפגש בשמו ומטעמו עם בעלי הרשת על מנת ללמוד על פעילות הרשת והתנהלותה, וזאת לאור ניסיונה הרב בתחום ההלבשה וההנעלה.

72. בהתאם לבקשתו, קיימה היא מספר פגישות עם מר לילאן ומר לוי ונציגיהם על מנת ללמוד ולהבין כיצד פועלת הרשת. במסגרת הבדיקה, הצטרפה לפגישה בין נציגי התובעת לבין נציגי חברת קריזמה.

73. ביום 1.7.09 מונתה על ידי מר בן זקן לתפקיד מנהלת הרשת. עם כניסתה לתפקיד נתקיימה פגישה בין נציגיה של התובעת לנציגי סקטור 55.

74. במהלך הפגישה, סיפר מר בן זקן לנציגי התובעת כי הוא רכש חלק מרשת סקטור והוא במשא ומתן מתקדם להשלים את רכישת הרשת במלואה ולהפוך לבעלים של הרשת כולה.

75. בתום הפגישה סוכם כי היא תפגש עם נציגי התובעת, על מנת לדון בעניין ביצוע הזמנות לעונה הקרובה, באופן ישיר, עבור סקטור 55.

76. כתנאי לאספקת הסחורה על ידי התובעת לרשת, נתבקשה האחרונה לחתום על הסכם התקשרות וכן נתבקשה ערבותו האישית של מר בן זקן לכל חוב של סקטור 55.

(ראה: נספח א' ו-ב' לנ/1).

77. כן, ציינה כי התובעת ידעה כי סקטור 55 הינה חברה נפרדת ועצמאית, אשר אינה קשורה לקריזמה, והאחרונה אינה אחראית לפרעון חובותיה.

78. עוד, העידה כי לא הציגה מצג שווא לפיו הינה נציגה של חברת קריזמה ולא טענה כי מר בן זקן הינו שותף בקריזמה.

79. לאחר רכישת הרשת, ביקשה מהתובעת לקבל זיכוי בגין מספר פריטים בודדים שהיו ברשת, שכן רשת סקטור רכשה מוצרים אלו ושילמה את מלוא התמורה בגינם, ואולם מר פינטו סירב.

הכרעה

80. לאחר עייני בראיות הצדדים, בעדויותיהם ובחקירותיהם הנגדיות מגיעה אנוכי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, באופן חלקי, והכל מן הטעמים שיפורטו כלדקמן.

81. עסקינן בתובענה שעניינה בטענה כי התובעת סיפקה לחברת קריזמה סחורות בשווי של כ- 900,000 ₪ ואין חולק כי הסחורה סופקה וכי התמורה בגינה לא שולמה לה.

82. הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיה של זהות החייבים בתשלום, קרי, האם חתימתו של הנתבע מס' 2 על השיקים נשוא התביעה, לאמור, שמונה עשר שיקים שניתנו ביום 5.5.09 לידי התובעת, מחייבת את מר בן זקן כערב אישית לחובות חברת קריזמה כלפי התובעת?

83. לטענת התובעת, התשובה לשאלה זו חיובית היא. מנגד, גורסים הנתבעים כי עצם חתימה על שיק, כמורשה חתימה של חברה בע"מ, אינה גוררת אחריה ערבות אישית או התחייבות אישית של מר בן זקן לחובותיה של חברת קריזמה.

84. בבואי להכריע בסוגיה זו, סבורה אנוכי כי יש לחייב את הנתבעים מכוח היותם חתומים על השיקים נשוא התביעה וזאת מכוח דיני השטרות ומכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, כמפורט להלן.

חיוב מכוח דיני השטרות

85. הכלל הבסיסי בדיני שטרות הוא כי חבותו השטרית של אדם קמה מכוח חתימתו על השיק, וזאת על פי סעיף 22 לפקודת השטרות {נוסח חדש}, אשר זהו לשונו:

"22. אין חבות בלי חתימה

(א) אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה.

(ב) חתם אדם בשם מסחרי או בשם נטול, הריהו חב על פיו כאילו חתם בשמו הוא.

(ג) חתם אדם שמה של פירמה, הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה."

לעניין זה ראה ספרו של ד"ר זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, בעמ' 258, כדלקמן:

"אדם שחותם על שטר, חזקה עליו כי בעד ערך חתם."

86. כן ראה: ספרם של המלומדים יצחק יערי ודורון תמיר, דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, (תשס"ט), בעמוד 224, כדלקמן:

"אומנם דרך המלך היא כי אין אדם חב בתור מושך או מסב של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה (סעיף 22(א) לפקודת השטרות), אך בצד דרך מלך זו ישנם מקרים של חבות שטרית בהעדר חתימה על שטר. הוא הדין בשלוחו של אדם אשר חותם כשלוח על גבי השטר (סעיף 25 א() רישא לפקודת השטרות), שאז החבות השטרית היא של השולח למרות העדר חתימתו."

87. אין חולק, כי הנתבע מס' 2 חתם כמורשה חתימה, על שמונה עשר שיקים אשר נמסרו לתובעת בגין הסחורה שהוזמנה. איני מקבלת את טענות הנתבעים בעניין זה לפיהן הסכימו הם לחתום על השיקים לצורך אישור בלבד כלפי הבנק במהלך בדיקת הנאותות שביצעו הצדדים וכדי להבטיח כי השיקים יצאו במהלך העסקים הרגיל.

88. סבורה אנוכי, כי ייתכן שטענתם זו היתה עומדת להם, אלמלא הקימו הם ביחד עם בעלי המניות בחברת קריזמה, מר איתן לילאן ומר מאיר לוי, חברה מתחרה בשם "סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ", היא הנתבעת מס' 3 אשר, בסופו של יום, מר בן זקן רכש את מניות שותפיו בחברת סקטור והפך לבעל המניות היחיד בה, ואליה העבירו את אותן סחורות ללא כל תשלום בגינן.

89. הוכח בפני כי עובר לכניסתו של מר בן זקן כבעל שליטה בחברת קריזמה, לא אפשרה התובעת לאחרונה לרכוש סחורות באשראי וצמצמה את היקף האשראי שאישרה לה וזאת לאור חוסר הודאות באשר ליכולתה של חברת קריזמה לפרוע את חובותיה.

90. עוד הוכח בפני כי התובעת לא אפשרה לחברת קריזמה לרכוש סחורות באשראי ואולם על סמך התחייבות מר בן זקן לעמוד מאחורי חברת קריזמה ולהיות אחראי לתשלום חובותיה לתובעת, הסכימה זו לחדש את אספקת הסחורה לחברת קריזמה.

לעניין זה העיד מר ישראל איגילניק, מנהל התובעת, בסעיפים 12- 17 לתצהירו ת/2, ועדותו זו לא נסתרה על ידי הנתבעים.

להלן דברי עדותו אלה:

" 12. לאחר זמן מה, ובשיחה טלפונית "חגיגית" בשעה 23:00, הודיע מר איתן לילאן – המנהל ובעל המניות בקריזמה, כי הנתבע 1 – מר יעקב (ג'קי) בן זקן הפך להיות שותף מלא בקריזמה וכי מר בן זקן בעל זכויות חתימה בשם קריזמה.

13. זאת ועוד, כניסתו של מר בן זקן לשותפות בקריזמה פורסמה בכלי התקשורת השונים אשר בין היתר מצטטים את אישורו של מר בן זקן למהלך, שם אמר ביום 31.4.09 לכתבות סיון איזסקו וגלי ברגר, בין היתר "... הצפי השנה הוא למחזור מכירות של 150 מיליון שקל, שמציב אותה בעשירייה הראשונה של רשתות האופנה...".

14. לטענת קריזמה, הגב' שרון כהן, אשר הוצגה כיד ימינו של בן זקן, תחל להיות משלב בו הפף מר בן זקן לשותף ובעקבות זאת, כנציגת רכש מטעם קריזמה, ואכן כך היה.

15. למען הסר ספק, אציין כי מר בן זקן הינו דמות מוכרת וידועה בעולם העסקים. מר בן זקן הינו בעל עסקים רבים, רכוש רב ובעל מניות בחברות רבות. הצטרפותו של מר בן זקן לקריזמה, הופיעה על דפי התקשרות באותה התקופה.

16. חוסנו הכלכלי של מר בן זקן הוא זה אשר הפיג את החשש של התובעת מחוסנה הכלכלי המוטל בספק של קריזמה באותה התקופה. שמחנו מאוד על השותפות החדשה והחלטנו לחדש את אספקת הסחורות, כמפורט להלן.

17. רק לאחר שהובהר לנו כי מר בן זקן יחתום אישית על השיקים, הסכמנו לספק מוצרים לקריזמה. בשלב זה סיפקנו מוצרים באופן מועט ומבוקר. "

91. סבורה אנוכי כי התובעת הרימה את נטל ההוכח ונטל הראייה להוכיח קיומה של התחייבות כזו מצד מר בן זקן, אף שאינו חתום על כתב ערבות אישית כלפי התובעת.

92. עדותם של עדי התובעת בעניין זה אמינה עלי, בעוד שעדויותיהם של הנתבעים לא שכנעוני בדבר שכן לא העלו טיעון משכנע לעצם העובדה שהנתבע מס' 2 חתם על השיקים נשוא התובענה.

93. איני סבורה כי התובעת היתה מסכימה לחזור ולספק סחורה לחברת קריזמה מבלי לקבל התחייבות אישית לתשלום עבור הסחורה, וזאת לנוכח השמועות בדבר מצבה הכלכלי הגרוע של האחרונה. לו ידעה התובעת כי לא תקבל תמורה עבור הסחורה או כי מר בן זקן אינו ערב לחובות חברת קריזמה, לא היתה, מן הסתם, מספקת את הסחורה לידיה, מה גם שהינן בהיקף רב ונכבד והמדובר היה בהפסד משמעותי ביותר לתובעת.

94. על כן, גם הנסיבות ואף הגיונם של דברים תומכים בטענתה של התובעת, כי ללא התחייבות אישית של מר בן זקן לא היתה התובעת מוכנה לחדש את אספקת הסחורה לקריזמה.

95. עצם העובדה כי מר בן זקן חתם על השיקים, מעידה על כך כי ראה בעצמו כאחראי ישיר לחובות חברת קריזמה כלפי התובעת. לגישתי, מר בן זקן לא סבר באמת ובתמים כי יאלץ לשלם את התשלום בגין הסחורה אלא סבר כי קריזמה תאלץ לשלם בעבורה, למרות שידע כי אינה סולבנטית ובכך הונה את התובעת וביצע כלפיה מעשה תרמית.

96. לטענת התובעת, אותן סחורות שסיפקה היא לחברת קריזמה "הוברחו" על ידי הנתבעים לחברת סקטור החדשה. הנתבעים הודו כי כלל הפעילות של חברת קריזמה, לרבות הפעלת החנויות, מכר הציוד, קיום המלאים שלה והסחורות שסיפקה התובעת ותמורתן לא שולמה, הועברו כולם לחברת סקטור החדשה, וזאת על דרך של קיזוז שווין מהכספים אותם השקיע מר בן זקן בחברת קריזמה.

97. לעניין זה העידה הגב' שרון כהן בעדותה כדלקמן:

"ש. קיבלתם סחורות מלאי כשקניתם את הרשת?

ת. בוודאי. אני מניחה שהיתה שם גם סחורה של פומה.

ש. בכמה כסף?

ת. לא יודעת. ברשת היו קרוב ל-25 מותגים שונים שכללו גם את פומה. קשה לדעת כמה בדיוק יש מכל דבר.

ש. אם אומר לכם שכאשר קיבלתם את הרשת לידכם, קיבלתם סחורה של פומה במאות אלפי שקלים?

ת. באותו רגע נתון איני יכולה להכחיש...".

(ראה: פרטיכל בעמוד 26 שורות 23-24 ובעמוד 27 שורות 1-6).

98. לאור אלה יש להסיק כי הנתבעים הזמינו, באמצעות חברת קריזמה, סחורות ושילמו בשיקים דחויים של חברת קריזמה בחתימתם, כשהם פועלים, למעשה, להגדלת מצבת הסחורות בחנויות קריזמה על מנת להבריח את הסחורות לחברה החדשה שהקימו.

99. התרשמתי כי הנתבעים ידעו כי חברת קריזמה אינה סולבנטית ולא תוכל לפרוע את חובותיה לתובעת בגין ההזמנות אותן הזמינה ללא השקעותיו של מר בן זקן וחרף זאת הזמינו סחורות ובמקביל הקימו חברה אחרת אליה העבירו את הפעילות ואת הסחורות.

100. על כן, יש לחייב את הנתבעים, כמוסבר לעיל, לשלם לתובעת את סכום התביעה מכוח דיני השטרות, כטענת התובעת.

חיוב בגין עשיית עושר ולא במשפט

101. עוד טוענת התובעת כי הנתבעים גרמו לעוולה של "עשיית עושר ולא במשפט" ופעלו שלא בתום לב בכך שנטלו לידיהם את הסחורות שסיפקה התובעת לחברת קריזמה, בגינן התמורה לא שולמה, והעבירו סחורות אלו לנתבעת מס' 3.

102. סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, קובע כדלקמן:

" 1. חובת ההשבה -

(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.

(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת."

לעניין זה ראה ת"א (מחוזי- ת"א) 884/92 אילנה אורן נ' עזבון האדמו"ר בונם אלתר ז"ל (פורסם בנבו), כדלקמן:

" היסודות שיש להוכיח בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, על פי סעיף 1 לחוק, הם שלושה: (א) קבלה של נכס, שירות או טובת הנאה אחרת על ידי הזוכה (התעשרות); (ב) ההתעשרות באה לזוכה מן המזכה או על חשבון המזכה (קשר סיבתי); (ג) התעשרות הזוכה נעשתה "שלא על פי זכות שבדין" (יסוד נורמטיבי).

103. במקרה שבפנינו טוענת התובעת כי הנתבעים קיבלו את הסחורה ללא ששילמו בגינה, וזאת על חשבון התובעת, ובכך התעשרו שלא כדין על חשבונה.

104. מנגד, טוענים הנתבעים כי הסחורה סופקה לחברת קריזמה החל מיום 4.3.09 ועד ליום 22.4.09, ומכאן שזו סופקה לפני מסירת השיקים, לפני הפרסומים בעיתונות כי מר בן זקן עומד לרכוש את קריזמה, לפני הפגישות שנערכו עם נציגת הנתבעת מס' 3 הגב' שרון כהן בהן הציגה מצג לפיו מר בן זקן עומד מאחורי חברת קריזמה ולפני הפגישה עם מר בן זקן עצמו, ובכך, למעשה, נשמט הבסיס תחת הטענות כאילו הסתמכה התובעת על מצגים שונים או מעשים מצד הנתבעים, שנעשו, לכאורה, בטרם אספקת הסחורה נשוא התובענה לידי חברת קריזמה.

105. עוד, גורסים הנתבעים, כי הסחורה סופקה לחברת קריזמה על סמך מצג של מר איתן לילאן, הבעלים והמנהל של חברת קריזמה, אשר לא זומן למסירת עדות.

106. איני מוצאת גרסה זאת כאמינה שכן אותן סחורות נשוא התביעה הוברחו והועברו לנתבעת מס' 3, שבבעלות מר בן זקן. בדרך זו פעלו הנתבעים כדי להתחמק מתשלום חובם לתובעת תוך מרמה ועשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעת.

107. לאור כל האמור דלעיל, הנתבעים עשו עושר ולא במשפט על חשבון התובעת, כאשר גרמו לה לספק לחברת קריזמה סחורות באשראי על יסוד מצגי שווא והן כאשר גזלו את הסחורות האמורות שסופקו לחברת קריזמה ואשר תמורתן לא שולמה והעבירו אותן לחברה אחרת, היא הנתבעת מס' 3, אשר בבעלותם.

חיוב מכוח דיני החברות

108. לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבעים מס' 1 ו-2 באופן אישי באמצעות הרמת מסך מכוח סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, היות שבמעשיהם פעלו הם על מנת להונות ולקפח את התובעת בהיותה נושה של חברת קריזמה, כאשר הזמינו ממנה סחורות, מסרו כנגדן שיקים ללא כיסוי של קריזמה ואז רוקנו אותה מתוכן והעבירו את כל הפעילות המסחרית לחברה אחרת שלהם, אשר הינה חברת מתחרה לחברת קריזמה.

109. לטעמי, אין מקום לחייבם בגין עילה זו שכן הנתבעים לא שימשו כבעלי מניות או דירקטורים של חברת קריזמה ולא ארחיב בעניין לאור העובדה כי חייבתי את הנתבעים בגין עילות אחרות.

אשם תורם

110. לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות נוכח אשמה התורם של התובעת, בשיעור של 100%, אשר בניגוד לנהליה והתנהלותה הרגילה, לא טרחה לדאוג לקבלת בטחונות מתאימים מחברת קריזמה, למרות שידעה כי המדובר בחברה אשר מצבה הכלכלי רעוע.

111. לטעמי, אין להטיל את האשמה בשלמותה על כתפי הנתבעים, שכן התובעת אכן לא דאגה לקבלת בטחונות מתאימים ממר בן זקן באשר לשיקים נשוא התביעה, לא נחתם עימו הסכם התקשרות, וזאת בניגוד לנהלי התובעת ופעולותיה בהתקשרות מול חברת סקטור 55 עצמה, שם דאגה היא כי מר בן זקן יהיה ערב אישית וחתמה עימו על הסכם התקשרות מפורט.

112. משום אלה, ראוי הוא, לגישתי, לבטא מחדלה זה של התובעת עקב אשמה התורם, ולבטאו בקביעה כי אשמה החוזי התורם לנזק שנגרם מוערך ב- 25%.

לעניין זה ראה: ע"א 3912/90 EXIMIN S.A נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, פ"ד מז (4) 64, בעמ' 76-77, כדלקמן:

"...בסיטואציה כמו זו שלפנינו, בה מדובר, למעשה, בשני צדדים שתרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת. התובע, שוב, אינו יכול לטעון, כי זכאי הוא להסתמך על הביצוע של הצד שכנגד, שכן לנתבע זכות לומר זאת באותה מידה. כך גם אין התובע יכול להיבנות מטענות שעניינן הפן המוסרי של קיום הבטחות. אין גם קושי מבחינת יישום הדוקטרינה, שהרי כשם שתקבע אחריות הנתבע לנזקי התובע תקבע גם אחריות התובע לנזקי הנתבע. כל קביעה אחרת תביא ליצירת מעגל שוטה, שהרי מאחר וכל אחד מהצדדים הוא מפר, יש להטיל על כל אחד מהם, לכאורה, אחריות מוחלטת בגין הנזק שנגרם עקב ההפרה לצד שכנגד..."

כן ראה דבריו של המלומד אריאל פורת בספרו "הגנת אשם תורם בדיני חוזים", הוצאת תשנ"ז - 1997, בעמ' 100 כדלהלן:

"הגנת האשם התורם, המביאה לידי חלוקת האחריות בין הצדדים לחוזה, מיועדת למצוא את נקודת האיזון הראויה. מצד אחד היא מספקת תמריצים לנפגע-בכוח למלא את תפקידיו לפי חלוקת התפקידים הראשונית, ומן הצד האחר היא מותירה תמריצי קיום למפר-בכוח אף אם הנפגע-בכוח נכשל במילוי תפקידיו שלו. הגנת האשם התורם הופכת את שני הצדדים לחוזה למעוניינים בקיומו, כמו גם בהקטנה אופטימלית של נזקי אי-קיומו (אפילו אם כל צד בנפרד מעוניין בקיום החוזה ובהקטנת הנזקים בעוצמה פחותה מזו בה היה מעוניין בכך לו היו כל נזקי אי-הקיום מוטלים עליו), ניתן לומר כי בהגנת האשם התורם יש מתח טבוע; מתן תמריצים להתנהגות רצויה לאחד מפחית מתמריציו של האחר. אך מתח זה אינו בהכרח חסרון; לעיתים, דווקא הוא שיביא לידי פתרון אופטימלי".

113. סוף דבר, הנני מקבלת את התובענה ומחייבת את הנתבעים באופן חלקי, כדי 75% מסכום החוב הנתבע, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 731,193 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ועד לתשלום המלא בפועל.

114. כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, 7 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.