ע"י ב"כ עו"ד אביב כרמי

בפני תובענה כספית על סך כולל של 101,717 ₪, אשר עניינה ליקויים נטענים ברכבים אותם רכשו התובעים מהנתבעת.

הנתבעת היא היבואנית הבלעדית לישראל של כלי רכב מסוג סקודה.

התובעים, נהגי מוניות במקצועם, רכשו, כל אחד, מהנתבעת רכב מסוג סקודה דגם אוקטביה IZ338C, שנת ייצור 2007 או 2008, מנוע דיזל בנפח 1968.

לטענת התובעים, התגלו ברכבים שרכשו פגמים מהותיים אשר גרמו, מהיום הראשון בו נרכשו הרכבים, לתקלות חוזרות ונשנות אשר הצריכו את התובעים להגיע באופן תכוף ביותר, למוסך מורשה, לצורך תיקונם וזאת, על אף היותם רכבים חדשים. לטענת התובעים, ברכבים התגלו פגמים אשר מקורם בהליך הייצור, בגלגל התנופה, במערכת מיזוג האוויר, בתיבת ההילוכים, בחלונות החשמליים, בטורבו ובמשאבת הדלק, כאשר בכל הרכבים התגלתה תקלה בגלגל התנופה. את נזקיהם מעריכים התובעים בסך כולל של 101,717 ₪, המורכב מנזקים בגין סחירות נמוכה של הרכב הפגום, אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש והוצאות על שכר טרחת שמאי.

על פי טענת הנתבעת, כלי הרכב שרכשו התובעים תקינים לחלוטין וללא פגם. כלי הרכב נסעו מספר רב של קילומטרים ובמרביתם בוצעו תיקונים בודדים בפערי זמן ארוכים. באף אחד מכלי הרכב לא בוצע תיקון חריג ולאף אחד מכלי הרכב אין "היסטוריית" תיקונים מרובה או חריגה. התיקונים שבוצעו בכלי הרכב לא הובילו לירידת ערכם.

לטענת הנתבעת, מדובר בכלי רכב המשמשים כמוניות, אשר נסעו מספר רב של קילומטרים ונסעו בכל תוואי דרך אפשרי. הצורך בתיקונים הבודדים שבוצעו בכלי הרכב נבע בעיקר כתוצאה מבלאי טבעי ומהשימוש המואץ אשר נעשה בכלי הרכב.

דיון

שני הצדדים הגישו חוות דעת בטעמם. על מנת לבחון את טענות התובעים והנתבעת הוחלט ביום 17.01.2011 למנות כמומחה מטעם בית המשפט את השמאי יעקב בקרמן (להלן – המומחה).

על פי חוות דעתו של המומחה, התקלות המנויות בכתב התביעה, אינן אמורות להופיע ברכבים חדשים בתקופת הזמן בה הופיעו ועל כן מסקנתו היא, כי מקור הליקויים הוא פגם בייצור:

"הליקויים והתקלות שנתגלו בגלגלי התנופה, נתגלו בשנה הראשונה / השנייה, תוקנו והוחלפו במסגרת האחריות בכל 5 רכבי התובעים. תקלות אלו אינן צריכות להתרחש בתקופת זמן כזו ברכבים חדשים, תקלות אלו הינן פגם בייצור.

הליקויים והתקלות שנתגלו במערכות מיזוג האוויר, הופיעו בשנה הראשונה / השנייה ברכבם של תובע מס' 1 + תובע מס' 2 + תובע מס' 4 + תובע מס' 5, תוקנו הוחלפו במסגרת האחריות.

אולם הליקויים ותקלות אלה אינן צריכות להתרחש בתקופת זמן כזו ברכבים חדשים. – תקלות אלו הינן פגם בייצור.

הליקויים והתקלות שנתגלו בתיבת ההילוכים הופיעו בשנה הראשונה / שנייה ברכבם של תובע מס' 1 + תובע מס' 2 + תובע מס' 4 + תובע מס' 5, תוקנו והוחלפו בתקופת האחריות.

אולם תקלות אלה אינן צריכות להתרחש בתקופת זמן כזו ברכבים חדשים. – תקלות אלו הינן פגם בייצור.

הליקויים והתקלות שנתגלו במנועים החשמליים המשמשים להרמת חלונות חשמליים הופיעו בשנה הראשונה / שנייה ברכבם של תובע מס' 1 +תובע מס' 4 + תובע מס' 5 תוקנו והוחלפו במסגרת האחריות.

אולם הליקויים ותקלות אלה אינן צריכות להתרחש בתקופת זמן כזו ברכבים חדשים. תקלות אלו הינן פגם בייצור.

הליקויים והתקלות הנשמעות בהתנעת הרכבים, של תובע מס' 1 + תובע מס' 2 + תובע מס' 3 + תובע מס' 4, תוקנו במסגרת האחריות.

אולם הליקויים ותקלות אלו אינן צריכות להתרחש ברכבים חדשים. תקלות אלו הינן פגם בייצור" (עמ' 2 לחוות הדעת).

ככלל, בית המשפט אינו מחויב לקבל את מסקנותיו של המומחה ואין במינוי מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. הלכה פסוקה היא כי:

"... ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בהיעדר טעות בולטת, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במומחה מוסכם... ברם, לבית המשפט שמור, כמובן, שיקול הדעת בשאלה באיזו מידה יש לאמץ את מסקנותיו של המומחה..." (רע"א 4651/09 סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, סעיף 6 לפסק הדין, והאסמכתאות שם).

וכן:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מ' רבי ואח', סעיף 5 לפסק הדין ) .

עוד נקבע ביחס לאותם מקרים בהם בית המשפט לא יסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו, כי מקרים אלו הם חריגים, כגון חשש למשוא פנים וחשש לעיוות דין. המשותף לכל אותם מקרים הוא, "שמתעוררת בהם תחושה כי קיים צל המעיב על חוות הדעת שאינו מאפשר לבית המשפט לסמוך עליה כחוות דעת יחידה מטעמו" (רע"א 4651/09 לעיל, פסקה 6).

בפי הנתבעת שלל טענות נגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. לטענת הנתבעת, בחוות הדעת נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשה. לטענת הנתבעת, המומחה לא בדק את כלי הרכב ואת החלפים ואישר שאינו יודע את הסיבה בגינה החלפים ניזוקו. כמו כן, לטענתה, המומחה לא היה מודע למספר הקילומטרים שעבר כל כלי רכב. לטענת הנתבעת, חוות דעתו של המומחה אינה מבוססת על ממצאים או בדיקות, אלא אך ורק על ספקולציות אישיות.

דין הטענות להידחות. ביחס לטענה, שהמומחה לא בדק את הרכבים, הרי שהמומחה הסביר זאת בחקירתו הנגדית, כי:

"ש. פה נתת חוות דעת לגבי חמישה כלי רכב, בדקת אותם?

ת. לא.

ש. למה לא?

ת. נתנו לי נתונים שהספיקו לי ממש לקבוע את ירידת הערך, כולל צילומים של הרכבים, כולל חוות דעת, חשבוניות של המוסך. צילומים קיבלתי רק מחלק דומה, לא טבעי. במקום משומש הביאו צילום של חדש למרות שביקשתי לראות לא הציגו בפני את החלקים הפגומים. הלכתי למוסך, למנהל בשם אפרתי הוא אמר שהם לא מחזיקים את החלקים, אנחנו מוכרים אותם בתור ברזל, הוא נתן לי דוגמא של סקודה אחרת שבדקו אותה שם מופיע בדיוק אותם הליקויים שמצאתי בבדיקת הרכב שבתביעה.

ש. מפנה אותך למכתבך מה- 16/2 שם אתה כותב שאתה מתכוון לבדוק את הרכבים, למה לא עשית את זה?

ת. ביקשתי את הטלפונים של כל האנשים ולא השיבו לי. ביקשתי מעורכי הדין של התובע, לא קיבלתי תשובה. מבחינה עקרונית אין סיבה לבדוק את הרכב מכיוון שזו לא היתה תאונה.

את החלקים שהחליפו הייתי צריך לראות אבל לא הציגו בפני, לא היתה סיבה ממשית לבדוק כי לא היתה תאונה, היה צריך רק לבודק את החלקים שהיצרן מספק אותם.

...

ש. אתה אומר שאם לא רוצים להראות לך את הרכבים אתה מכין חוות דעת בלי לראות את הרכבים?

ת. נכון. משום שלא היתה שום סיבה מוצדקת לראות את הרכבים אלא את החלקים הפגומים.

ש. אני מפנה אותך לחוות דעתך שם אתה מבקר בצורה מאוד קשה את השמאי מטעם התובעים, בעמוד 6?

ת. נכון.

ש. במה אתה מבקר אותו?

ת. ישנו חוק שהוא לא יכול לתת חוות דעת מבלי לראות את הרכב.

ש. אז למה אדון יעקב בקרמן יכול לתת חוות דעת מבלי לראות את הרכב?

ת. מכיוון שאני קיבלתי מסמכים של התביעה, של התובע, חוות דעת של שני שמאים וביקשתי ולא נתנו לי. ביקשתי לראות את הרכבים ולא נתנו לי.

ש. אז רק השמאי מטעם התובעים עבר את החוק ואתה לא?

ת. תשאל את בית המשפט, זה לא תפקידי.

...

ש. בטוח שניסית לדבר איתם?

ת. זה היה לפני שנה, אני לא זוכר" (עמ' 10-11 לפרוטוקול).

בהקשר זה יש לציין כי התובעים מבהירים, שתובעים 2, 4 ו – 5 מכרו את רכביהם קודם להגשת התובענה, כך שממילא לא ניתן היה לבדוק את רכביהם. התובעים 1 ו-3 הסכימו להעמיד את הרכבים לבדיקה כפי שעולה ממסמך ת/1, אך המומחה לא ראה בכך צורך.

מעדות המומחה בכללותה ומהסבריו בחקירה הנגדית שוכנעתי, כי מבחינה מקצועית, חוות דעתו לא נפגמה מאי-בדיקת הרכבים עצמם.

טענה נוספת בפי הנתבעת והיא, כי המומחה לא בחן את החלקים שהוחלפו. ככל שהמומחה לא בדק את החלפים, הרי שאלו היו בשליטתה של הנתבעת ואין היא יכולה להלין על המומחה בשל כך. בחוות דעתו, מציין המומחה כדלהלן:

"לאחר שלא הציגו בפני צילומים של החלפים הפגומים אשר נגרמו בהם ליקויים כפי שביקשתי, ערכתי ביקור בסניף מוסך סקודה של צ'מפיון קאר ע"מ לראות דוגמאות של חלפים שהיו בהם ליקויים, פניתי למנהל המוסך מר אופיר אליהו.

מר אופיר אליהו מנהל המוסך, הודיע כי אין אפשרות להציג חלפים פגומים היות שלא שומרים אותם" (עמ' 8 לחוות הדעת).

המומחה העיד בעניין זה, כי:

"למרות שביקשתי לראות לא הציגו בפני את החלקים הפגומים. הלכתי למוסך, למנהל בשם אפרתי הוא אמר שהם לא מחזיקים את החלקים, אנחנו מוכרים אותם בתור ברזל, הוא נתן לי דוגמא של סקודה אחרת שבדקו אותה שם מופיע בדיוק אותם הליקויים שמצאתי בבדיקת הרכב שבתביעה" (עמ' 10 לפרוטוקול).

והחשוב מכל – המומחה הסביר, כי:

"ש. אני לא מבין איך הכנת את חוות הדעת הזו, ביקשת לראות את הרכבים לא ענו לך, היסטוריית רכב זה דבר שלא מעניין אותך?

ת. אני צריך לעשות את מה שבית המשפט כתב, לבדוק את החלקים הפגומים.

ש. אבל גם את זה לא עשית?

ת. לא הציגו בפני.

ברגע שאני מבקש לראות את החלקים ואומרים שהחלק הזה הוחלף מספר פעמים, המשמעות היא שיש פגם של היצרן" (עמ' 13 לפרוטוקול, הדגשה הוספה).

בהקשר זה יש להוסיף ולציין, כי התובענה הוגשה ביום 15.6.2010, ביום 22.5.2011 הוחלף גלגל תנופה ברכבו של תובע 1. המומחה מונה ביום 17.01.2011 ונתן חוות דעתו ביום 31.3.2011. המומחה העיד בפני בית המשפט ביום 06.09.2012. משמע, בין לבין, יכולה הייתה הנתבעת להעביר לבדיקתו של המומחה את אותו גלגל תנופה אותו החליפה ולבקש, כי ישלים את חוות דעתו, אך מסיבותיה שלה לא עשתה כן. כך גם, תובע 3 החליף גלגל תנופה ביום 15.11.2011.

מוסיפה וטוענת הנתבעת, שהמומחה לא היה מודע למספר הקילומטרים שעבר כל רכב. המומחה נשאל על כך בחקירתו הנגדית:

"ש. אתה יודע כמה ק"מ היה בכל רכב?

ת. בערך, כתוב בסביבות של עד 150, אבל לא כתוב בדיוק.

ש. ומספר הק"מ שרשום ברכב הוא נתון משמעותי מבחינתך?

ת. עקרונית, ברור שק"מ משפיעים על רכב, לדעת כמה הוא נסע.

צריך לקבל נתונים, ידוע שרכב פרטי נוסע בשנה בערך ..

לחוות הדעת אותי מענין החלקים הפגומים, הק"מ זו נקודה, אני לא מתייחס לק"מ. אם הייתי בודק את הרכב מבחינה טכנית, הרכב נפגע, התהפך, אבל פה לא הייתי צריך לבדוק, הכל היה רשום, שחור על גבי לבן, היו חלקים פגומים והחליפו אותם" (עמ' 13 לפרוטוקול).

בחוות דעתו, מתייחס המומחה באופן מפורש לטענה, כי התקלות הנדונות מקורן בבלאי מוגבר כתוצאה משימוש מואץ בכלי הרכב כתוצאה מייעודן כמוניות. המומחה, שולל טענה זו, כאשר הוא מתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת:

"ב. בהמשך סעיף 3.2 המתייחס לגלגל התנופה מופיע: "חלק זה אחראי על שיכוך תנודות מנוע דיזל ומנוי על חלקי בלאי וחבלה בשל השימוש בו באופן מואץ ביעוד כמונית".

לא מקובל עלי, גלגל התנופה כשמו כן הוא, בנוי משני חלקים אולם כאשר ניתנת פקודה למתנע נוצר חיבור בין גלגל השיניים המורכב במתנע לבין גלגל השיניים המורכב על גלגל התנופה המחובר על גל הארכובה המחובר למנוע, כשניתנת פקודה מסובבו ומפעיל את המנוע, ולכן התקלה החוזרת ונשנית בגלגל התנופה, הינה פגם בייצור.

ג. בסעיף 3.3 מופיע: "בחלק מכלי הרכב התגלו תקלות במערכת מיזוג האוויר במהלך השימוש של כ- 150,00 ק"מ, בתקופת זמן של כשנתיים חלקי המזגן מנויים גם הם על חלקי בלאי".

הסבר זה לא מקובל עלי, מערכת המזגן אינה פועלת באופן קבוע וללא הפסקה, בסיכום שנתי היא פועלת מספר חודשים, והתקלות החוזרות ונשנות הן פגם בייצור" (עמ' 4 לחוות הדעת).

...

"ח. בהמשך בסעיף 7.3.1.2 מופיע: "נתון זה גורם לבלאי מואץ במתנע, בגלגל תנופה, במנוע, ראש מנוע ובטורבו".

טועה השמאי הנכבד ע. מימון, זה לא נכון, במנוע ישנו וסת השומר על טמפרטורה קבועה בכל חלקיו" (עמ' 5 לחוות הדעת).

נוכח האמור בחוות הדעת ובחקירה הנגדית שוכנעתי, כי המומחה היה מודע לטענת הנתבעת בדבר בלאי מואץ כתוצאה מייעוד הרכבים כמוניות, אך שלל טענה זו.

עוד טוענת הנתבעת, כי המומחה אישר, שאינו יודע את הסיבה בגינה החלקים ניזוקו. הנתבעת מפנה בעניין זה לעמ' 10, 14 ו-15 לפרוטוקול. עיינתי באמירות המומחה על פי הפניות הנתבעת ובכלל עדותו של המומחה. המומחה, אשר לא ראה את החלקים, מסביר בחקירתו הנגדית:

"ש. מה גרם לגלגל התנופה להתקלקל?

...

ת. אם היו מראים לי את גלגל התנופה הייתי אומר לך. גלגל התנופה לא פעל, אני לא יודע למה כי לא ראיתי אותו. לא היה מגע.

ש. אם אתה לא ראית ואתה לא יודע מה היה הפגם למה אתה אומר שהיה פגם בייצור?

ת. כי לא ייתכן שבחלק כזה יחליפו כמה פעמים בדגם מסוים שלא מחליפים באף רכב אחר" (עמ' 14 לפרוטוקול, הדגשה הוספה).

ובהמשך, מסביר המומחה:

"ת. ברגע שהחליפו את החלק הזה מספר פעמים בזמן שלא מחליפים את החלק הזהה בדגמים אחרים, המסקנה שזה פגם של יצרן.

ש. מאיפה יש לך ידע לגבי דגמים אחרים?

ת. מניסיון" (עמ' 15 לפרוטוקול).

נוכח הסבריו של המומחה, אשר אין מחלוקת שלא ראה את החלקים, שוכנעתי, כי דין טענת הנתבעת בעניין זה להידחות. המומחה אמנם מאשר, כי לא ראה את החלקים ועל כן אינו יכול לציין איזו פגיעה אירעה בכל חלק וחלק, אך מסביר, כי הצטברותן של התקלות מעידה על כך שמדובר בפגם בייצור.

הסבר זה של המומחה מתקבל על הדעת ומתיישב עם הגיונם של דברים. אין מדובר בספקולציות אישיות, כפי שטוענת הנתבעת, אלא שימוש בניסיונו הרב של המומחה והסקת מסקנות על בסיס ניסיון זה.

עוד יצוין, כי הנתבעת כשלה מלהוכיח את טענתה, כי פגם בגלגל התנופה קורה גם ברכבים אחרים, בניגוד לטענת המומחה. 4 פסקי דין אשר ניתנו במהלך שני עשורים אינה הוכחה לדבר.

עוד טענה בפי הנתבעת והיא, כי השמאי לא בדק את היסטוריית הרכבים. השמאי בחן את היסטוריות הרכבים כפי שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ועל כן דין הטענה להידחות.

טענה נוספת בפי הנתבעת היא, כי השמאי אינו מוסמך לקבוע קיומו של פגם בייצור. די באמור בהודעת הנתבעת מיום 21.12.2010 כדי לדחות את הטענה:

"הנתבעת סבורה שבנסיבות העניין ניתן להסתפק במינוי של שמאי בלבד ולא בשמאי שהוא גם מהנדס. חוות הדעת של התובעים הוכנה על ידי שמאי וכך גם חוות הדעת מטעם הנתבעת. הנתבעת סבורה כי לא קיימת כל מניעה ששמאי יכריע בין שתי חוות דעת שמאיות ואף עדיף שכך".

נוכח כל האמור לעיל, איני סבור, כי יש בטענות הנתבעת כדי לשלול את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לסיכום עד כאן. בחנתי היטב את טענות הנתבעת ולא שוכנעתי, כי נפל פגם בחוות הדעת אשר יש בו כדי להעיב עליה. המומחה בחן את הפרטים הרלוונטיים והגיע למסקנה על סמך ניסיונו, כי מדובר בחלקים בהם פגם בייצור. המומחה מונה על מנת שיעשה שימוש בניסיונו ויסייע בידי בית המשפט להכריע בסוגיות מקצועיות על בסיס החומר הקיים בתיק בית המשפט.

זאת ועוד, התובעים רכשו רכב חדש ושילמו עליו במיטב כספם. אף על פי כן, נאלצו להגיע למוסך בתדירות גבוהה ולא סבירה בשל תקלות וליקויים ברכבים שרכשו. כבר נקבע לא פעם בפסיקה, כי לרוכש רכב חדש ציפייה לגיטימית שלא ייאלץ לסור למוסך באופן תדיר וכי רכישתו של רכב חדש תמנע את הצורך בביקורים תכופים במוסך וכי השימוש ברכב יהיה רציף ותקין. בעניינינו, ציפייה לגיטימית זו נכזבה. הדבר גורם לאובדן זמן ולאי-נוחות, כאשר הדברים נכונים ביתר שאת ביחס למי שפרנסתו תלויה ברכב, כמו התובעים בעניינינו.

משנקבע, כי יש לקבל את חוות דעת המומחה הקובעת, כי ברכבים קיים פגם בייצור, חלה על הנתבעת החובה לפצות את התובעים על נזקיהם.

תובע 1

על פי קביעת המומחה בחוות הדעת, נגרם לתובע 1 נזק בגין סחירות נמוכה בסך של 6,465 ₪. התובע זכאי לסכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן חוות הדעת ועד לתשלום המלא בפועל.

המומחה קבע ביחס לתובע 1, כי הקלקולים במערכת המזגן של רכבו, הם כתוצאה מפגם בייצור. תובע 1 הציג חשבונית בגין תיקון המזגן על סך של 7,956 ₪ והוא זכאי להחזר על סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.07.2009. תובע 1 הציג חשבונית על סך של 5,600 ₪ מיום 22.05.2011. גם סכום זה על הנתבעת להשיב לידי תובע 1 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום. חשבונית מיום 23.10.2011 אשר לא שולמה, התובע פטור מלשלמה (תיקונים במזגן).

תובע 1 טוען, כי הפסיד 10 ימי עבודה, כי שכרו הממוצע עומד על סך של כ-600 ₪ ליום וכי בגין כך איבד הכנסה בסך של 6,000 ₪. כמו כן טוען תובע 1, כי נגרמה לו עוגמת נפש אותה הוא מעריך בסך של 4,000 ₪.

שוכנעתי, שעל הנתבעת לפצות את תובע 1 בגין עוגמת הנפש ובגין בזבוז הזמן אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות ולהוכחה ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי שכן אין ספק בעיני, כי הביקורים התכופים במוסך גרמו לתובע אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש. לאור האמור שוכנעתי, כי תובע 1 זכאי לפיצוי על דרך האומדנא בסך של 5,500 ₪.

תובע 2

על פי קביעת המומחה בחוות הדעת נגרם לתובע 2 נזק בגין סחירות נמוכה בסך של 3,440 ₪. התובע זכאי לסכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן חוות הדעת ועד לתשלום המלא בפועל.

המומחה קבע ביחס לתובע 2, כי הקלקולים בגלגל התנופה נובעים מפגם בייצור. תובע 2 הציג חשבונית בסך של 5,315 ₪ בגין גלגל תנופה. תובע 2 זכאי להחזר סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 28.2.2010. המומחה קבע ביחס לתובע 2, כי הקלקולים במערכת המזגן של רכבו הם כתוצאה מפגם בייצור. תובע 2 הציג חשבונית בגין תיקון המזגן על סך של 1,059 ₪ והוא זכאי להחזר על סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 25.01.2010.

תובע 2 טוען, כי הפסיד 7 ימי עבודה, כי שכרו הממוצע עומד על סך של כ-600 ₪ ליום וכי בגין כך איבד הכנסה בסך של 4,200 ₪. כמו כן טוען תובע 2, כי נגרמה לו עוגמת נפש אותה הוא מעריך בסך של 4,000 ₪.

שוכנעתי, שעל הנתבעת לפצות את תובע 2 בגין עוגמת הנפש ובגין בזבוז הזמן אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות ולהוכחה ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי שכן אין ספק בעיני, כי הביקורים התכופים במוסך גרמו לתובע אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש. שוכנעתי, כי התובע זכאי לפיצוי על דרך האומדנא בסך של 3,850 ₪.

תובע 3

על פי קביעת המומחה בחוות הדעת, נגרם לתובע 3 נזק בגין סחירות נמוכה בסך של 6,700 ₪. התובע זכאי לסכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן חוות הדעת ועד לתשלום המלא בפועל.

תובע 3 נאלץ להחליף את גלגל התנופה ברכבו 4 פעמים וכן באחת מאותן פעמים נאלץ לבצע תיקון במזגן. כל אלו, הם תיקונים לגביהם הביע המומחה דעתו, כי הם מהווים פגם בייצור. תובע 3 הציג חשבון בגין תיקון גלגל התנופה על סך של 3,759 ₪ מיום 15.12.2008 (נספח ג'1). לא ברור, אם חשבון זה שולם אם לאו, ועל כן, לא ניתן לזכות את התובע בגינו. מאחר ומדובר בתיקון שנעשה במוסך הנתבעת, התובע פטור מתשלום החשבונית. התובע הציג חשבונית מתוכה סך של 3,932 הוא עבור החלפת גלגל תנופה. החשבונית היא מיום 15.11.2011 (נספח ג'5 לתצהירו). סכום זה על הנתבעת להשיב לידי תובע 3 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום.

תובע 3 טוען, כי הפסיד 4 ימי עבודה, כי שכרו הממוצע עמד בשנת 2008 על סך של כ-500 ₪ ליום ועל סך של כ-407 ₪ ליום בשנת 2010 וכי בגין כך איבד הכנסה בסך של 1,721 ₪. כמו כן טוען תובע 3, כי נגרמה לו עוגמת נפש אותה הוא מעריך בסך של 4,000 ₪.

שוכנעתי, שעל הנתבעת לפצות את תובע 3 בגין עוגמת הנפש ובגין בזבוז הזמן אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות ולהוכחה ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי שכן אין ספק בעיני, כי הביקורים התכופים במוסך גרמו לתובע אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש. שוכנעתי, כי התובע זכאי לפיצוי על דרך האומדנא בסך של 2,200 ₪.

תובע 4

על פי קביעת המומחה בחוות הדעת, נגרם לתובע 4 נזק בגין סחירות נמוכה בסך של 6,465 ₪. התובע זכאי לסכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן חוות הדעת ועד לתשלום המלא בפועל.

תובע 4 טוען בסיכומים, כי הפסיד 10 ימי עבודה, כי שכרו הממוצע עומד על סך של כ- 365 ₪ ליום וכי בגין כך איבד הכנסה בסך של 5,110 ₪. בתצהירו טען, כי איבד שבועיים. כמו כן טוען תובע 4, כי נגרמה לו עוגמת נפש אותה הוא מעריך בסך של 4,000 ₪.

שוכנעתי שעל הנתבעת לפצות את תובע 3 בגין עוגמת הנפש ובגין בזבוז הזמן אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות ולהוכחה ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי שכן אין ספק בעיני כי הביקורים התכופים במוסך גרמו לתובע אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש. שוכנעתי, כי התובע זכאי לפיצוי על דרך האומדנא בסך של 5,000 ₪.

תובע 5

על פי קביעת המומחה בחוות הדעת, נגרם לתובע 5 נזק בגין סחירות נמוכה בסך של 3,440 ₪. התובע זכאי לסכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן חוות הדעת ועד לתשלום המלא בפועל.

תובע 5 טוען כי הפסיד 14 ימי עבודה, כי שכרו הממוצע עומד על סך של כ-660 ₪ ליום וכי בגין כך איבד הכנסה בסך של 9,240 ₪. כמו כן טוען תובע 5 כי נגרמה לו עוגמת נפש אותה הוא מעריך בסך של 4,000 ₪.

שוכנעתי שעל הנתבעת לפצות את תובע 5 בגין עוגמת הנפש ובגין בזבוז הזמן אשר נגרמו לו כתוצאה מהתקלות החוזרות ונשנות ברכב ובגין הביקורים החוזרים ונשנים במוסך. נזקים אלה קשים לכימות ולהוכחה ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי גלובאלי שכן אין ספק בעיני כי הביקורים התכופים במוסך גרמו לתובע אובדן זמן, אי נוחות ועוגמת נפש. שוכנעתי כי התובע זכאי לפיצוי על דרך האומדנא בסך של 7,700 ₪.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים הנקובים לעיל.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ‏כ"ח סיון, תשע"ג ‏6 יוני, 2013, בהעדר הצדדים.