<#1#>

פרוטוקול

ע.ת. 3 גב' רוית ולטמן לאחר שהוזהרה כחוק:

כיום אנו גרושים.

ש. מה קרה בתאריך 17/12/09 ?

ת. בתאריך 17/12/09 בשעה 24:10 לערך הייתי בבית הלכתי לישון עם הילדים כהרגלנו הילדים היו מאוד קטנים וגרנו בשתי קומות, שמעתי את המפתחות של דלת הכניסה לבית נפתחת והרחתי מהקומה מלמעלה את הריח של האלכוהול. היה ריח מאוד מאוד חזק של אלכוהול אני לא שותה ובגלל זה הרחתי את הריח החזק של האלכוהול, זה היתה תקופה ארוכה שישבתי כל לילה ורעדתי פחד מוות מהבן אדם הזה.

הוא נכנס הביתה השינה שלי היתה קלה עם הרבה סיבות וכשהוא נכנס שמעתי את המפתחות כמו שאמרתי, הוא נכנס פנימה רעדתי במיטה והריח של האלכוהול היה חזק מן הרגיל ירדתי למטה במדרגות זה בית של שתי קומות וכשהגעתי למטבח ראיתי אותו עם הגב אלי במטבח וכחלק ממה שניסיתי לעשות רוב הזמן ולהרגיע את המצוקה שבה איל היה פניתי אליו ואמרתיאיל מה קורה פה והוא היה שיכור שפת הגוף שלו היתה מאוד מפחידה עמדתי כולי רועדת, הפלאפון שלי היה דולק התקשרתי לאבא שלי כי חששתי מאוד באותו לילה השארתי את הטלפון בכיס ואמרתי לו אבא אני מפחדת מאוד הערב תישאר על הקו ואז כמו שאמרתי פניתי לאיל ואמרתי לו מה קורה לך אני רוצה לעזור לך ואז הוא הסתובב אלי ותפס אותי חזק ביד ואמר לי (העדה אוחזת באמצעות קו יד ימין את יד שמאל בחלק מעל המרפק), אני לא זוכרת אם איזה יד הוא החזיק אותי, הוא החזיק אותי ביד אחת חזק ואמר לי "בן אדם שאין לו מה להפסיד הופך להיות מסוכן" ואז בא ואמר "תוך שנה וחצי אבא שלך ימות" והמשפט השלישי שאמר "תזמיני לי משטרה מבחינתי אין לי מה לאבד". אני עמדתי שם רועדת בכל הגוף וכל מה שניסיתי זה לעזור ולהבין מה כל ההתדרדרות, שם זה היה פחד מאוד גדול גם לשלומי וגם לילדים.

ש. מה קרה ביום 19/12/09 ?

ת. ביום 19/12/09 הלכתי למשטרה לבטל את התלונה שהתלוננתי ביום 17/12/09.

ש. מתי מסרת את התלונה שלך ?

ת. באותו לילה אבא שלי התקשר למשטרה לא אני התקשרתי. המשטרה הגיעה איל כבר לא היה בבית. המשטרה הגיעה בסביבות 02:00. איל עזב את הבית רבע שעה לאחר האירוע שהעדתי עליו. בסביבות 24:30.

ש. למה הלכת לבטל את התלונה ?

ת. מכל הסיבות לא רציתי לפגוע בו ולא רציתי להרוס את השם שלו. אחד הדברים שכנראה בדיעבד הם הדברים הלא טובים אצלי זה החמלה שאני לא מסוגלת לפגוע, במקרה הזה הייתי הנפגעת פחדתי הייתי עם שני ילדים קטנים ולא ידעת איך זה יפגע בו ורציתי שיורחק מהפחד.

ש. את יכולה לתת איזה שהוא הסבר למה הוא מאיים על אבא שלך למה הוא מתנהג כך כלפייך ?

ת. כן בטח. ההורים שלי לא ידעו כל השנים הללו היו שם המון דברים. הגענו גם לד"ר צחי בן ציון הפסיכיאטר.

ב"כ הנאשם:

מתחילת עדותה יש ניסיונות להשחיר את פני הנאשם מעבר למסגרת כתב האישום ומעבר לאמור

בעדויותיה במשטרה. כך לדוגמא המשפט האחרון באה ללמד את ביהמ"ש שמדובר בנאשם

פסיכיאטרי וזה פסול בעיני. ביהמ"ש פנה כמה פעמים ואמר להשאיר את העדות במסגרת עובדות

כתב האישום ואני מתנגד גם להערה הזו שאין לה זכר בכתב הראיות.

ב"כ המאשימה:

מדובר בכתב אישום בגין תקיפת בת זוג ואיומים. יש כאן מערכת משפחתית והתנהלות יום יומית

זה לא מקרה שנפגשו במכולת לרגע, יש התנהלות של חיי משפחה. יש דברים שביהמ"ש לא יכול

לראות חצי מהתמונה וחצי מהמצב. יש מכלול ותמונה של מערכת משפחתית.

<#2#>

החלטה

ההתנגדות של הסנגור במקומה והיא מתקבלת ובית המשפט מורה לעדה להישאר במסגרת עובדות כתב האישום ככל הניתן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד הנוכחים.

המשך עדות ע.ת.3:

ש. מדוע באותו לילה הנאשם אמר לך את אותו איום ספציפי ?

ת. אני אומר ואגיד שהקשר היה מאוד הדוק אבי הוא קשר מאוד משמעותי אלי ולמשפחה ולאיל אבא, אבא שלי בנה את איל הוא עזר לו כלכלית ותמך בו כל הזמן. ההורים עזרו לנו עם הילדים ועזרו לנו כלכלית הם כיסו לנו מינוסים. ואז אחרי 8 שנים של נישואים שאבי לא ידע שום דבר סיפרתי לאחותי והיא סיפרה לאבי והם ידעו הכל ופעם ראשונה שההורים שלי הבינו באיזה תופת אני חיה. היה שלב שכמה ימים לפני אבי הגיע אלי ואיל אמר לו שלום ישי ואז אבי אמר לו אל תגיד לי שלום הבת שלי לא שק חבטות שלך, הייתי נוכחת במקום וגם הילדים והשכנים היו נוכחים. הכל קרה בגינה מחוץ לבית. אבא שלי שהשקיע את כל כולו ביחסים עם איל ואצלנו במשפחה אף אחד לא ידע גירושין ולצערי אני הראשונה שגרמה להם להבין ומה שעשה הוא ירק לבאר ששתה ממנה מים לאבא שלי שהיה אבא שלו והוא עשה בשבילו הכל מכל.

ב"כ הנאשם:

אני מתנגד. מנהלים תיק משפחה בתוך ההליך הפלילי.

<#4#>

החלטה

ההתנגדות מתקבלת.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגדית:

ש. יש לכם שני ילדים ?

ת. נכון.

ש. מה שם המשפחה שלהם ?

ת. דניאל ומיקה ולטמן.

ש. ז"א שאבא שלהם הוא בוחבוט ?

ת. כן. הוא שינה אני לא יכולה לשנות בלי הסכמה וחתימה של האבא.

הערת בית המשפט:

אמה של העדה מעירה לכיוון הנאשם ולכיוון בית המשפט "הוא התבייש בשם בוחבוט והוא רצה את השם ולטמן וזאת האמת". בית המשפט הורה לגב' ולטמן חוה לצאת מאולם המשפטים.

המשך חקירה נגדית:

ש. דיברת קודם על שיחה שהזכרת את אביך שאמר לאיל שהבת שלו לא שק חבטות וזה היה כתשובה לתובעת מדוע הנאשם שירבב את האיום כלפי אביך כמו שאת טוענת ? את אומרת שהיה לפני כמה ימים היתקלות בין איל לאביך וזו הסיבה שאיים על אביך?

ת. כן. הוא אמר עד שאבא שלך לא ימות ולא יהיה מרושש ויתגרש מאמא שלך אני לא אפסיק שכן הוא גרם לזה שנישואיי התפרקו.

ש. באירוע בגינו הגשת תלונה אמר את שלושת המשפטים שאמרת בעדות הראשית היום לתובעת ?

ת. כן.

ש. מה הם המשפטים האלה ?

ת. "תוך שנה וחצי אבא שלך ימות", "בן אדם שאיבד הכל הופך להיות מסוכן", "תזמיני משטרה מבחינתי איבדתי הכל".

ש. המשפט הראשון שאמר לך כך הבנתי שענית לתובעת היה שבן אדם שאין לו מה להפסיד הופך להיות מסוכן זה היה לפני אחיזת היד ?

ת. זה היה תוך כדי אחיזת היד.

ש. וזה הפחיד אותך ?

ת. זה לא הפחיד אותי זה שיתק אותי בכל הגוף.

ש. והיום אחרי 3 שנים את בטוחה שהוא אמר לך את המשפט הזה ?

ת. באלף אחוז במיליון אחוז.

ש. יש לך הסבר למה זו פעם ראשונה שאנו שומעים את המשפט הזה ?

ת. אני לא יודעת למה. אולי כי פעם ראשונה שאנו מתראים.

ש. למה לא אמרת לשוטרים שבזמן שהוא אחז בידך בן אדם שאין לו מה להפסיד הופך להיות אדם מסוכן ?

ת. כי לא אני הגשתי את התלונה.

ש. יש אצלך שוטר בבית מגיע לקחת ממך תלונה את לא אומרת לו שאיל בזמן שתפס לך ביד אומר לך את המשפט המפחיד אדם שאין לו מה להפסיד הופך להיות מסוכן איך את מסבירה את זה ?

ת. זה בדיוק מה שאמרתי את כל המשפטים האלה שאמרתי אני דיווחתי. העדות שיש כאן על הדף המשפטים שנאמרו זה מה שהיה .

ש. כיצד את מסבירה שלשטר שבא שעה וחצי אחרי האירוע לא אמרת ששעה וחצי קודם איל אמר לך בן אדם שאין לו מה להפסיד הופך להיות מסוכן ?

ת. זה מה שהגשתי וזה מה שאמרתי איך הדברים כתובים אני לא יודעת.

ש. אמרת ששבוע לפני זה לא ישנת טוב כי היית בפחדים נוראים ?

ת. לא ישנתי טוב שנה.

ש. דיברתי על כך שהפלאפון שלך היה דולק ולא תפקדת ?

ת. תיפקדתי אני אמא לשני ילדים. אבל מולו פחדתי.

ש. יומיים לפני התלונה את בבית עם איל את אומרת ככה "אני שרלילה אני מזדיינת אני שרמוטה, וכו' הוא מבקש את המפתחות את לא מפחדת ממנו מה הסיפור על הפחד הגדול, איל אומר לך אני רוצה את המפתחות של האוטו ואת אומרת לו אז מה אם אתה רוצה אני רוצה לדבר, את אומרת לו תעשה מעצמך צחוק ... " את לא פוחדת ממנו זה סיפור שהמצאת כדי להשלים את העלילה ? את זוכרת את השיחה הזו ?

ת. אני זוכרת מצוין את השיחה. 8 שנים אני זונה, אני שרמוטה, אני פריחה מב"ש , אני כל המילים הכי שפלות שבחיים שלי לא שמעתי יצאו כל הזמן מהפה הזה אחת לחודש שהיה בדיכאון כל הזמן . בסוף חזרתי בדיוק על כל מה שאמר, אני רוצה ללכת מפה אני לא רוצה להיות כאן יותר.

ש. את אומרת לאיל יום לפני הגשת התלונה את עוד לא יודעת מה יקרה את אומרת ככה יום לפני אתם עדיין מתגוררים ביחד באותה שיחה את אומרת "אני מאוד מאיימת אני אומרת לך ... " את כל הזמן אומרת לו שיקבל תלונה ואחרי יומיים את מגישה תלונה ?

ת. לאיל היו מצבים שבהם היה בסדר ומצבים קיצוניים שהיה הכי מפחיד בעולם.

כשהייתי מרגישה שאני יכולה להיות חזקה מולו כשאל היה בהתקפה אני רעדתי ממנו.

ש. המצב ביניכם מתוח את נמצאת בחדר שינה שומעת שקשוק מהמדרגות ומריחה ריח של אלכוהול למה ירדת אליו ?

ת. אני כל הזמן ידעתי על מצבו יש לך ילדים בית ועבודה למה אתה נכנס לדיכאונות ובמצב הזה שהגיע הביתה אני רעדתי מפחד והייתי בטלפון עם אבא שלי.

לשאלת בית המשפט:

אם הירידה שלך אליו לקומה הראשונה היתה מתוך דאגה כפי שאת מציינת מדוע מכשיר הפלאפון

שלך פתוח לשיחה עם אביך ובמצב של שידור ?

ת. אני אמרתי לאבא שלי שיישאר על הקו. המצב הוא שאני פחדתי ממנו אבל העדפתי שמישהו יהיה על הקו אם משהו יקרה. אמרתי לו אבא המצב לא טוב תישאר איתי על הקו וירדתי למטה. גם כשהוא חזר בשעה 05:00 שיכור התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו שהוא שיכור ואמרתי שאפתח לו את הדלת כי ריחמתי עליו. אני נשאתי עם אבי על הקו בפלאפון כדי שאם יקרה משהו שמישהו ידע.

ש. למה לא התקשרת למשטרה בכל האירוע הזה ?

ת. למה כי ידעתי שאבא שלי איתי על הקו. הרבה פעמים איל היה במצב קיצוני ופה היה שיכור. כל דבר יקרה משהו אבא זה טלפון. גם כשאבא שלי רצה להזמין משטרה אני אמרתי לא שלא יעשה את זה כדי שלילדים שלי תהיה בריאות לא לך שברו את היד ולא אותך חנקו. אתה לא יודע מה הילדים שלי עברו.

ש. באיזה שעה אמרת שקרה המקרה ?

ת. בשעה 24:00.

ש. לפי מה את יודעת את זה ?

ת. כן הסתכלתי בשעון כדי לראות באיזה שעה אני מעירה את אבא שלי.

ש. אבא שלך מעיד על עצמו שכאשר התקשרת אליו הוא התקשר מיד למשטרה, הוא מעיד שאת התקשרת אליו בשעה 01:30 לאחר חצות וזו השעה שהוזמנה משטרה יש לך הסבר לפער של שעה וחצי ?

ת. במרחק של 3 שנים קצת קשה לזכור. כשהדבר קרה אמרתי לאבא שלי תישאר איתי על הקו אני רועדת. זה היה כשהוא נכנס הביתה שיכור. זה רגע לפני שאני יורדת למטה. ואבא שלי איתי על הקו. כל הזמן אבא שלי היה איתי על הקו עד שאיל הלך להערכתי זה היה חצי שעה או 3/4 שעה. אבא אמר לי רוית אני מתקשר למשטרה ואמרתי לו אבא אל תעשה את זה והוא רצה להגיע ואמרתי לו אל תתקרב וזה היה אחרי שאיל אומר שתוך שנה וחצי אבא שלך ימות. לאחר האירוע עם איל עליתי שוב למעלה ואז שוחחתי עם אבא שלי והוא אמר אני מזמין משטרה ובגלל שלא ידעת לאן זה יקח אמרתי לו אל תזמין משטרה והוא התקשר למשטרה. אמרתי לו מה קורה לך רעדתי בכל הגוף.

ש. אבא שלך אחרי שאת התאמצת ליישר קו שאמרת שהשיחה עם אבא שלך היתה חצי שעה או 3/4 שעה אבא שלך העיד במשטרה שהשיחה ביניכם היתה דקות ספורות ?

ת. אני לא זוכרת זמנים.

ש. אם אני אגיד לך שאת אמרת לאבא שלך תזמין משטרה ולא כמו שאת מתארת שלא יזמין משטרה ?

ת. אני אמרתי לו "אל תזמין משטרה" בדיוק בגלל הפחד הזה.

ש. אחד משניכם לא אומר את האמת.אני מקריא לך מהעדות של אביך שאת חזרת כמה פעמים תזמין תזמין תזמין משטרה .

ת. מבחינת זמנים אם על דבר כזה עושים בדיקה כדי לראות אם אני זוכרת את הזמנים, אני לא זוכרת אם זה 24:00 או 24:30. אולי אמרתי לאבא שלי בסוף כשזה התחמם שיזמין משטרה.

ש. באיזה יד שלך הוא תפס אותך ?

ת. שמאל. אני לא זוכרת אם זה היה יד שמאל או ימין. עמדתי קפואה ואני זוכרת שלא יכולתי לזוז. ניסיתי לברוח ניסיתי להתנגד.

הייתי במצב של שיתוק כל הערב. כששאלת איזה יד אם ימין או שמאל וככל הנראה זו היתה יד שמאל. יש דברים נקודתיים או לגבי היד שאני לא זוכרת אם זו היתה יד שמאל.

ש. בתקופה הנוראית והאלימה והמפוחדת שלך איפה איל ישן בבית ?

ת. בסלון.

ש. למה ?

ת. כי היינו בתקופה נוראית.

ש. האם העפת אותו לסלון ?

ת. אני העפתי אותו לסלון וגם הוא העיף את עצמו לסלון כי היה חוזר שיכור.

ש. אבא שלך בדיעבד סיפר לך מה הוא שמע ?

ת. אבא שלי שמע הכל.

ש. את כל התכנים כל האלימות והאיומים ?

ת. אני מניחה שכן.

ש. מה אבא שלך אמר שהוא שמע איזה תכנים ?

ת. הוא שמע הכל. אני לא זוכרת לא דיברנו מפורשות מה הוא שמע אבל הוא שמע הכל.

הוא אמר הקשר הזה שיגמר ואמרתי לו שאני יודעת ואז הוא אמר לי שזו החלטה שלך.

ש. את שיתפת את אבא שלך בזמן אמת מה איל עשה לך ?

ת. הוא ידע הכל.

ש. היה אירוע שאת משדרת אותו לאבא שלך בטלפון אחרי זה סיפרת לאבא שלך שהוא אחז אותך בכוח ?

ת. מי דיבר על איזה ההורים שלי חיפשו את איל עד 04:00 בבוקר בחוץ בגשם.

ש. האם דיברת עם אבא שלך על האירוע ?

ת. לא כי היינו עסוקים להבין את גודל ההלם ואני מצטערת שאני לא זוכרת אם דיברנו על זה או לא אני זוכרת שהם יצאו לחפש אותו עד 04:00.

ש. רוית למה ביטלת את התלונה איל הכריח אותך ?

ת. לא איל ולא אף אחד אחר אמרו לי לבטל את התלונה. אני עשיתי את זה מיוזמתי. אמרתי מה יהיה עם הילדים ומה יקרה הכאב והחמלה שלי השאירו אותי בלשתוק. זה מרחק של שנים אתה רוצה לראות איזה הודעות הוא שלח לי. אנו יום אחרי המקרה או יומיים לקחתי את הילדים לפסטיגל ישבנו בת"א בגני התערוכה וישבתי עם אמא שלי ואמרתי לה אמא אני חייבת לבטל את התלונה והיא אמרה בואי נלך תבטלי את התלונה. כי אמא שלי בדיוק טובה כמוני וכנראה אנשים טובים זה מה שקורה להם. אני היום אחרי טיפול פסיכוטרפיסטי.

ש. מי פתח בהליך הגירושין את או איל ?

ת. אני פתחתי בהליכי גירושין אני הודעתי לאיל ואח"כ בדיעבד גיליתי שהוא הלך לבית הדין הרבני והגיש תביעה לגירושין ואח"כ ביטל אותה ואני בלי קשר הגשתי תביעה אצל דן מלכיאלי לגירושין ואיל אמר לי עד שלא תהיה זקנה ומקומטת לא תקבלי גט.

ש. את אומרת בעדות שלך שאת התקשרת למשטרה ושנינו מסכימים שלא את התקשרת למשטרה.

ת. חד משמעית לא התקשרתי למשטרה. אין לי מושג למה רשום כך. אפשר להוציא פלט משיחות של הפלאפון הישן שהיה לי. לא אני התקשרתי למשטרה אבא שלי התקשר למשטרה. היינו קרוב יותר למטבח.

ש. כשהוא אחז בך זה כאב מאוד ?

ת. כן זה כאב לי.

ש. הוא גרם לך לחבלה שם ?

ת. ביד שמאל ששבר לי את היד. במקרה של האירוע הזה לא. סימן היה לי מהחנק שזה מקרה אחר. פה אני לא זוכרת שהיה סימן. נזק פיזי דם לא ירד.

חקירה חוזרת:

ש. אחרי שהוא אוחז לך ביד ואומר את האיומים שמסרת מה קורה ?

ת. הוא עוזב את הבית. יש התלהמות ואת המצב שהוא חוזר כל פעם כשהוא שיכור הגוף שלו רעד והפה שלו היה עם רוק והוא צעק.

ש. מה קורה הוא צועק מתלהם צורח ואז ?

ת. ואז הוא יצא ומגיעה משטרה.

לשאלת בית המשפט:

ש. ראיתי בעדות של אבא שלך הוא אומר שאת והוא צורחים אחד על השני מה את אומרת אבא שלך שומע נכון את גם צרחת עליו ?

ת. אני לא צרחתי. עמדתי משותקת אמרתי לו אני מפחדת ממך. ירדתי כדי לראות מה קורה איתו. הכל היה נורא מהר.

לשאלת ב"כ הנאשם:

ש. ביומיים לפני האירוע המתואר בכתב האישום איל איים עלייך ?

ת. אני שוב אומר ואגיד שכל הזמן הייתי תחת איום. המצב הזה היה מצב שלא ידעתי לצפות. בבוקר אפשר היה לדבר אתו , בלילה אי- אפשר היה לדבר איתו והיה תוקף.

ש. יומיים לפני כתב האישום האם איים עלייך ?

ת. אני לא זוכרת.

ש. האם יום לפני האירוע הוא איים עלייך ?

ת. אני באמת לא זוכרת. היה לו תקרית עם אבא שלי כן אני חושבת שכן זה היה יום שאני והילדים יצאנו מהבית. כיוון שאתם מאוד מדייקים אני לא רוצה לטעות.

חקירה חוזרת נוספת:

אין.

ע.ת. 2 מר ישי ולטמן לאחר שהוזהר כחוק:

ש. מה קרה ביום 17/12/09 ?

ת. ביום הזה אם אני לא טועה אחרי חצות הבת שלי רוית צילצלה אלי מבוהלת בצורה בלתי רגילה כאשר אני שומע את ההתבטאויות של מר בוחבוט שעוד קודם לכן ידעתי שהוא הפעיל אלימות קשה כנגד הבת שלי.

ב"כ הנאשם:

אני מתנגד.

<#6#>

החלטה

אני מורה על מחיקה של שורות 18 ו- 19 לפרוטוקול החל מהמילה "שעוד" ועד למילה "שלי".

בית המשפט מבהיר לעד כי עליו להיצמד לעובדות ולשאלות שנשאל עליהן ולא להשחיר את הנאשם.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. תתמקד מה קרה ב- 17/12/09?

ת. כמו שאמרתי בשעה אם אני לא טועה אחרי חצות הבת שלי התקשרה אלי בהיסטריה מבוהלת לחלוטין כי אדון בוחבוט תוקף אותה בצורה קשה מילולית והיא נכנסה להיסטריה והיתה נשמעת מפוחדת בצורה בלתי רגילה ופעם ראשונה שאמרתי לה אם להזמין משטרה פעם ראשונה אחרי 7 שנים והיא ביקשה שאזמין משטרה באופן דחוף. אני שאלתי אותה אם להזמין משטרה והיא כן תזמין משטרה.

בסיטואציה הזו אחרי ששמעתי אותה מבוהלת ומפוחדת שאלתי אותה רוית להזמין משטרה והיא אמרה כן תזמין משטרה. הזמנו משטרה והמשטרה הגיעה. הבחור נעלם מהבית בעת שהמשטרה הגיעה וסיבותיו עמו.

חקירה חוזרת:

ש. איפה אתה היית כשהוא נעלם מהבית איך אתה יודע שהוא נעלם מהבית ?

ת. הייתי בהמתנה למשטרה.

ש. איפה הייתי פיזית ?

ת. הייתי בהמתנה במשטרה כיוון שהבית שלהם הוא מן פינתי לא נראה וליוויתי את המשטרה יחד אתם לבית שלהם. הייתי באזור של הבית.

ש. אחרי שרוית התקשרה ואחרי שאתה התקשרת למשטרה איפה היית פיזית ?

ת. הייתי בבית שלי בזמן השיחה עם המשטרה ואחרי כן התקרבתי לקרבת מקום ויצאתי לקראת המשטרה לכיוון הבית של הבת שלי. כל זמן האירוע האלים הזה הטלפון היה פתוח בין הבית שלי לביני. הכוונה שהפלאפון היה בשידור.

ש. מה שמעת דרך הפלאפון ?

ת. אני שמעתי את הצרחות שלו ואת הצעקות שלו ואת האיומים שלו.

ש. הצעקות היו חזקות מאוד ?

ת. כמו בהרבה מקרים אחרים.

ש. אני שואל במקרה הזה ? שמעת דציבלים גבוהים ?

ת. שמעתי אותו ברקע צועק.

ש. איזה איומים שמעת ?

ת. שאני בין היתר "אין לי מה להפסיד" , "אני אגמור על אבא שלך" משהו בסגנון הזה.

ש. אני מציע לך ששמעת גם תזמיני לי משטרה אין לי מה להפסיד ?

ת. אמרתי שדברים נוספים במעמד הזה פה קשה לי לזכור הכל איומים רצו בשצף.

באי כח הצדדים:

מגישים בהסכמה את עדות גב' רוית ולטמן מיום 17/12/09 שעה 02:10 סומן נ/ 1.

עדות רוית ולטמן מיום 19/12/09 שעה 21:20 סומן נ/ 2.

עדות מר ישי ולטמן מיום 19/12/09 שעה 22:07 סומן נ/ 3.

המשך עדות מר ישי ולטמן:

ש. שמעת את איל מאיים על רוית בפגיעה בך ובפגיעה בה ?

ת. כן. לא אמרתי בפגיעה בה. כן שמעתי את האיומים במו אוזניי.

ש. אתה זוכר את זה בהיר כשמש ?

ת.

הערת בית המשפט:

בית המשפט מזהיר את העד לענות על השאלה בלבד שכן הוא חוזר למסכת השחרה.

המשך חקירה:

ש. האם אתה זוכר כשמש את המשפטים האלה ?

ת. כן אמת ויציב אני זוכר מצוין.

ש. אני אומר שבמשטרה אמרת יומיים לאחר האירוע לא יכולת או לא מסרת ששמעת את תוכן הצעקות אלא אמרת שהיה לך קשה להבין את תוכן הצעקות וזאת לשאלת החוקר האם הבנת את תוכן של הצעקות של איל ?

ת. הבנתי את השאלה מצוין. זה נכון אני מודה ומתוודה שאמרתי במשטרה שאני לא שמעתי את תוכן הדברים אבל עברנו יומיים של מתח ולחץ בבית איך השופטת מרים קראוס אמרה למשפחה שלנו שאנו משפחה שמנא וסלתה ישבנו בבית ורוית ביקשה אבא אני לא רוצה להשחיר את שם הילדים שלי אני מתביישת להגיע למצב הזה אני מתביישת שידעו בב"ש שאנו משפחה מאוד מוכרת מה אני עוברת ואחרי מסע שכנועים כאלה אני אבא שלך.

ישבנו אובדי עצות במשך שישי שבת הבת שלי היתה מפוחדת בצורה בלתי רגילה וכיוון שאני אבא שלה ולא קובע לה את דרך החיים שלה היא ביקשה לבטל את התלונה וביקשה להרגיע את כל המצב הזה. אם אני לא טועה ואני לא טועה היא הלכה לבטל את התלונה ומכיוון שלא רציתי להוסיף לה נתתי עדות "חלבית" כפי רצונה.

לשאלת בית המשפט:

ש. האם כשאמרת למשטרה שלא שמעת זה היה נכון או לא נכון ?

ת. אני שמעתי מה נאמר בשיחה וזה היה לא נכון מה שאמרתי במשטרה לעניין הזה בעדות שלי

בתאריך 19/12/09.

טובת הבת שלי ורצונותיה קודמים לכל דבר אחר אבל המשטרה לא היתה מוכנה לסגור את התלונה.

המשך עדות ע.ת. 2:

ש. לא אמרת אמת למשטרה אתה מסכים איתי ?

ת. אני לא מסכים איתך. אני אומר שלא נתתי את כל הגרסה במלואה.

ש. אני אומר לך שתוך שאני מתאמץ להיות חלבי למה נאמין לך שישבת מול חוקר ולא אמרת את האמת ?

ת. אני לא אמרתי את כל הגרסה.

ש. באיזה שעה היה האירוע ?

ת. אחרי חצות אני לא זוכר בדיוק.

ש. היום אתה זוכר את זה ממש אם ישאלו אותי אני לא אזכור אחרי 4 שנים ?

ת. אמרתי בסמוך לחצות כי אני יודע שאירוע כזה שהבת שלי חובה אני לא יכול לשכוח שהבית שלי היתה שק חבטות, אני לא יכול לשכוח. הסתכלנו בשעון.

ש. כמה זמן שוחחת עם רוית ?

ת. אני הקלטתי את השיחה עם רוית באותו הלילה שבה נשמע הנאשם מאיים אלא שגנבו לי את הפלאפון לפני חצי שנה או שנה. אני לא תימללתי את השיחה. הגשתי תלונה במשטרה על גניבת המכשיר הסלולרי.

ש. שכרת עו"ד נתי טרבלסי אתה יידעת אותו והנה הראיה סיפרת לו האם יידעת את עו"ד טרבלסי שהקלטת את השיחה ?

ת. אני לא זוכר אם יידעתי או לא יידעתי את עו"ד טרבלסי.

ש. אתה ישבת פה באולם האם יידעת את גורם התביעה שישב פה יש לי הקלטה פה בכיס ?

ת. אני לא יידעתי את התביעה שיש לי הקלטה.

ש. האם יש לך הסבר הגיוני למה לא יידעת את התביעה או את המשטרה שאתה מחזיק בהקלטה של השיחה ?

ת. א) לא ידעתי שיש בזה צורך. ב) אני ידעתי שאני ידעתי בכתב האישום הופעתי כעד ותיארתי לעצמי שאני יבוא להעיד בבית המשפט ואם זה לא היה נגנב לי הייתי מתמלל את זה כי אין הוכחה חותכת מזה.

ש. למה לא תמללת במשך 3 שנים ?

ת. כמו שהאשים אותי בפדופיליה ושאני מזיין את הבת שלו וזה מוקלט רק בעקבות תביעת לשון הרע שהגיש נגדי בימים האחרים שאני מזיין את הבת שלו אני שגידלתי אותה. אז בגלל זה לא תימללתי.

לשאלת בית המשפט:

ש. אתה אמרת לבת שלך רוית שיש לך הקלטה של כל השיחה כי היא העידה ?

ת. אני לא זוכר. אני חושב כמעט בטוח שכן השיחה מוקלטת, אני חושב אם זכרוני אינו מטעה אותי אני חושב שכן אמרתי לה שהשיחה מוקלטת.

המשך חקירה:

ש. כשחוקר בא לקחת תלונה אתה יושב עם המכשיר למה לא מסרת לחוקר את ההקלטה ?

ת. בסערת רגשות שהיינו באלימות שהבת שלי חוותה אם אתה חושב שזה בסדר עדיפות ראשון אתה טועה לפחות לפי תפיסת עולמי.

ש. אמרתי שזה היה בחצות האם מיד אחרי ששמעתי שהבת שלך במצוקה ואמרת כמה דקות חלפו פתאום היא נשמעה מפוחדת אני מניח שמיד כאבא טוב התקשרת למשטרה ?

ת. כאבא טוב אמרתי לה אני מגיע אלייך לדירה והיא אמרה שלא תעיז כי הוא ירצח אותך משהו כזה ואז אני לא לוקח החלטות שלך כמשהו עצמאי ואז אמרה לי כן תזמין משטרה.

ש. האירוע לשיטתך היה בסיבות שעת חצות אתה מתאר שרוית התקשרה ואחרי כמה דקות שמעת אותה מאוד מפוחדת. שאלת אם לבוא היא אמרה שלא שאלתי אם להזמין משטרה והיא אמרה כן באיזה שעה בערך ?

ת. לא יכול להיות שחיכיתי שעה וחצי אחרי ששמעתי אותה מפוחדת ואמרה לי תזמין משטרה אבל ציר הזמן עצמו לא מעניין אותי וגם לא רלוונטי.

לשאלת בית המשפט:

ש. רוית אמרה שהיא אמרה לך אל תזמין משטרה וזה באלף אחוז ובמיליון אחוז מה אתה אומר ?

ת. אני אומר שבמקרה הזה היא אמרה לי להזמין משטרה. אני לא אשקר לבית המשפט היא אמרה לי תזמין משטרה ואני הזמנתי.

המשך העדות:

ש. יומיים אחרי האירוע אתה אומר שזה היה בשעה 01:30 ואתה אומר היה בחצות למה בשעה 01:31 אתה מתקשר למשטרה ?

ת. אני לא אמרתי את זה. אמרתי ששמעתי את השיחה שמעתי את האיומים שמעתי את רוית מבוהלת ושאלתי אותה אם להזמין משטרה והיא אמרה לי להזמין משטרה .

ש. על מה ?

ת. על האלימות שלו, על האיומים שאני שמעתי.

שמעתי את כל השיחה של הפלאפון כי כל הקווים היו פתוחים ושמעתי את טוען הדיבור שלה והקול שלה אמרתי לה רוית אני מזמין משטרה והיא אמרה לי תזמין משטרה ולא התייעצתי איתה.

היא לא סיפרה לי אני שמעתי.

ש. ששואל אותך החוקר האם איל איים עליך אתה אומר לא. רוית סיפרה לי שאיל אמר משהו אבל אני לא זוכר אני זוכר שזה לא היה איום בפגיעה פיזית ?

ת. אני הסברתי קודם מה אמרתי לחוקרים ולא היתה שיחה ביני לרוית. היתה שיחה שאני האזנתי לה.

הערת בית המשפט:

העד לא מפסיק לדבר להעיר הערות ולהפריע לעבודת בית המשפט.

לשאלת בית המשפט:

ש. אתה אומר במשטרה אני זוכר שזה לא היה איום בפגיעה פיזית אתה שמעת איומים איזה איומים שמעת ומה הרגשת ?

ת. אני הרגשתי שהבן אדם מדבר בצורה בוטה ביותר מאיימת ביותר כאשר אני המוקד שלו. אני לא נמצא. הפלאפון פתוח, הוא לא התקיף אותי פיזית. הוא התקיף את הבת שלי כמדומני. אני לא יודע לא הייתי בתוך הבית.

ש. שמעתי התקפה פיזית ?

ת. שמעתי אלימות מילולית קשה.

ש. באותו אירוע הוא התקיף את הילדים ?

ת. לא.

ש. הוא התקיף את הבת שלך ?

כן . שמעתי מהבת שלי. רוית סיפרה לי יותר מאוחר הוא לא סטר לה הוא לא נתן לה אגרוף, אני יודע שאחז אותה בעוצמות חזקות.

המשך עדות:

ש. למה לא סיפרת לשוטרים אף פעם ?

ת. כשבאתי לעדות למשטרה זה היה יומיים כמדומני אחרי האירוע ואחרי שדשנו בבית ודשנו בפחדים של רוית ובחששות הן בשמה והן מבחינת אלימותו כלפיה היא החליטה שהיא רוצה להנמיך את הלהבות ולא יהיה לו רע ולכן נתתי עדות מתונה.

ש. כשאתה לא מספר לשוטרים שהבת שלך אמרה לך שהנאשם תקף אותה מה אתה אומר ?

ת. נכון.

ש. מתי סיפרה לך רוית שאיל תקף אותה בזמן אמת בטלפון ?

ת. לא.

ש. למחרת ?

ת. לא. אחרי שהשוטרים הלכו רוית סיפרה לי שאיל תקף אותה באירוע.

ש. איפה היא עמדה כשהוא תקף אותה ?

ת. אני לא יודע איפה היא עמדה.

ש. מה היא סיפרה לך בנוגע לתקיפה פיזית מפיה ?

ת. שהוא מתנהג אליה בברוטליות, תקף אותה מילולית בצורה קשה ביותר, אחז בה בחוזקה, אני לא יודע איפה, וגם לא מעניין אותי איפה.

ש. לפי רוית היכן היא ואיל היו כשאיל תקף אותה ?

ת. היא לא אמרה לי איפה התרחשה התקיפה.

ש. היא הראתה לך סימנים מהתקיפה ?

ת. לא ראיתי סימנים מהתקיפה.

ב"כ הנאשם:

מבקש להגיש טופס הגשת התלונה הטלפונית במשטרה שבוצעה בשעה 01:31.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות.

<#8#>

החלטה

הוגש וסומן נ/ 4.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. את התלונה על גניבת הפלאפון לאן הגשת ?

ת. בתחנת משטרת באר-שבע בעיר העתיקה.

חקירה חוזרת:

אין.

הערת בית המשפט:

העד ממשיך להפריע לדיון ולהעיר הערות גם במהלך יציאתו מהאולם וזאת הגם שבית המשפט התריע מספר פעמים וזוכה להתעלמות מצד העד.

ב"כ המאשימה:

בדיון הבא אני אגיש את הודעות העדים ע.ת. 1 וע.ת. 4 ואכריז אלו עדיי.

ב"כ הנאשם:

הנאשם יעיד להגנתו.

<#10#>

החלטה

קובע לסיום פרשת התביעה (הגשת מוצגים) ושמיעת פרשת ההגנה ליום 12/12/13 שעה 11:30 עד 15:00.

הנאשם הוזהר להתייצב.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד הנוכחים.