הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת נהגת התובעת, לפיה היא הייתה בעצירה מוחלטת ואז נהדפה אל הרכב שלפניה על ידי רכב הנתבעת שפגע בה. הנהגת ברכב הנתבעת הודתה כי היא פגעה ברכב התובעת מאחור וכי מעבר לכך אין לה כל ידיעה מה קרה. בעלה של הנהגת ברכב התובעת שישב לידה תמך גם הוא בגרסתה. הנהגת ברכב הראשון לא זומנה לעדות ולכן אין מקום לדברים שיוחסו לה.

סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8,810 ₪ צמוד מיום 6.5.2009, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדים בסך של 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.7%.

מאחר שהנתבעת לא פעלה כאמור בהחלטת כב' הרשמת שוורץ, אני מחייב אותה בתשלום הוצאות משפט בנוסף בסך של 500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ג, 05 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.