<#1#>

נוכחים:

התובעת בעצמה

הנתבעים בעצמם.

פרוטוקול

התובעת מוזהרת כדין:

זה כבר משפט שני ובדיון הקודם הם לא הופיעו, מה שאני תובעת מהם שהשכרתי להם בשנת 2003' והייתי בהריון ולא יכלתי לחזור לארץ והדיירת הקודמת השכירה להם את הדירה ואני הייתי צריכה לעשות איתם את החוזה ואני לא הייתי מוכנה להשכיר להם את הדירה כי היתה להם ילדה אחת ואז הביאו עוד ילד.

כאשר חזרתי לארץ החוזה שלי היה אמור להיגמר ב 30/06/07 חזרתי ב 24/06/07 ונתתי הודעה ודרך השכנה שלי שמעתי כי הם מצאו דירה אחרת והם יצאו מהדירה ביום 15/05/07.

הם לא שילמו לי מאמצע מאי עד סוף יוני ולא שילמו גם סכומים נוספים.

הם לא שילמו חודש וחצי שזה 350 דולר לחודש ועוד חצי חודש סך של 175 דולר, והסכומים הנוספים הם חובות של חברת חשמל ויש לי חשבוניות וסך הכל זה סך של 8,000 ₪ חוב.

הם העבירו כסף לחשבון הבנק שלי.

• הם לא שילמו וועד הבית נכון לשנת 2007' בסך של 330 ₪.
• מציגה חשבון חשמל לתוקפה שבין 19/03/07 – 20/05/07 חיוב בגין צריכה בסך של 223 ₪ ועוד תשלום קבוע בסך של 26 ₪ והוצאות בגין התראות בסך של 13.61 ₪. סך כולל של 304 ₪.
• אני מציגה תדפיסי ארנונה שמתוכם מים וביוב עבור חודשים מאי יוני סך של 17 ₪.
• אני מציגה תשלום שותף של ארנונה מיום 27/06/07 בסך של 264.06 ₪.
• חשבון טלפון שהם דיברו בשנת 2003' ואני קיבלתי את זה רק בשנת 2010', קו הטלפון היה שלי והם השתמשו בו בסך של 601 ₪ עם הריבית.
• סך של 1860 דולר זה עבור תקופה מספטמבר 03' עד ספטמבר 07'.

יש סכומים שהם לא שילמו ויש סכומים שהם שילמו.

הסך של 1860 דולר מורכב מכל שנה שהם לא שילמו שכר דירה והפירוט הוא כך:

2003' – 2004' הם שילמו סך של 16,385 ₪, הם היו צריכים לשלם סך של 17,060 ₪ וזה לפי שער הדולר באותה שנה.

הסך של 15,000 ₪ זה חלק קטן שהם הרסו את הדירה לגמרי היו לי עדים שהיו יכולים להגיד באיזה מצב הם מצאו את הדירה אבל יש לי תמונות להציג ויש לי גם קבלות ששילמתי עבור מוצרי חשמל והיו נדרשים שיפוצים רציניים.

המוצרי חשמל שנהרסו הם מקרר, מכונת כביסה, כיריים שהיו הרוסים לגמרי כאילו שמשהו רקד עליהם עם פטיש, הטלוויזיה לא חדשה ואי אפשר לראות בה.

הדיירים הקודמים החליפו את המנוע של המקרר והנתבעים גנבו ממני את המסמכים והיתה לי אחריות אבל לא יכלתי לפנות והייתי צריכה לקנות מקרר חדש.

מוצרי החשמל לא היו חדשים אבל היו פעילים.

הדירה היתה מלאה בג'וקים הבן שלי בן ה-3 דאז קיבל התקף לב מזה.

והדירה היתה מלוכלכת כאילו הם לא ניקו את הבית בכלל ונולד להם תינוק והיה ריח של שתן בכל מקום.

נגנבו הרבה חפצים הם נכנסו לדירה שכבר היתה בשכירות ואני הייתי בהריון ולא יכלתי לראות את זה.

אחרי שעשיתי שיפוצים היו כבר דברים שגילתי כי הצינור הראשי היה סתום וכל הבית פשוט נהרס.

הנתבעת מוזהרת כדין.

היא לא היתה 10 שנים בארץ וכשאנחנו מצאנו את הדירה חברה או מכרה שלה הראתה לנו את הדירה ולפני שנכנסו לדירה היא רצתה להיות שראינו את הדירה, לא היו לנו בעלי חיים בדירה כי אני אלרגית לחיות מחמד והחברה שלה שהיתה גרה היה לה חתול.

בשנת 2007' באיזה חודש היא התקשרה ואמרה שאפשר לצאת מהבית לפני מה שכתוב בחוזה.

אני נתתי לה את המפתח, אני נתתי לחברה שלה וועד הבית קומה אחרונה, לפי בקשתה של התובעת.

אני עברתי לבית אחר ואני מציגה חוזה שכירות של הבית הנוסף מיום 16/05/07.

היא היתה בבית בשנת 2005' או 2006' והיא אמרה שהכל בסדר והיה לה שטיח על הקיר ושטיח על הרצפה ואני אמרתי לה שזה עושה אבק ואפשר להוריד על הרצפה ולצבוע והיא הסכימה.

חוזה השכירות עמד על סך של 350 דולר לחודש.

דוד לא היה שם ואני אמרתי לה כי לא היה מזגן ואני אמרתי לה אני אסדר מזגן ונתקזז בסכום התשלום החודשי ועל כן לא שולם סך של כ 17,000 ₪ אלא 16,000 ₪ כי אמרנו שנקזז.

התובעת:

לא קיבלתי שום חשבונית על התיקון של הדוד ולא של המזגן.

הנתבעת:

מציגה תשלום ארנונה ל-12/06/07, ואני רוצה גם להסביר כי בחדר השלישי היו בגדים וספרים ואני אמרתי לה שאני אנקה ואני אשים את הילדה שלי שם ואני עשיתי את זה, והחבר הזה שבא איתנו הוא היה איתנו כאשר עברנו לדירה הזו ומהדירה הזו.

אני אמרתי לה שאני רוצה להוציא את המקרר בצד של המכונה ובגלל שהיה לי מקרר גדול 13 שנה והיא הסכימה לי להעביר את המכונה ואת המקרר.

השכנה אפילו אמרה מזל שעזבנו את הדירה כי בסופו של דבר הצינורות יתפוצצו.

לגבי הכיריים והתנור ביחד כאשר הזזתי את המקרר וניקיתי שם.

התובעת:

כאשר עשינו את החוזה האחרון הם שלחו את השטר בלי פרטים.

הנתבעת:

היא לא היתה בארץ ועשתה את השיפוץ והיא רוצה לקבל מאיתנו כסף.

<#2#>

פסק דין

בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובעת בגין נזקים שטענה כי נגרמו למושכר בסך כולל של 33,000 ₪ ולאחר קיומו של דיון לפני בית המשפט העמידה התובעת את הסכום על סך של 30,000 ₪.

בתביעתה טענה התובעת שהנתבעים התגוררו בדירה משנת 2003' ועד שנת 2007' וביקשו להאריך את החוזה עד ליום 30/06/07.

לטענתה, הנתבעים עזבו את הדירה ביום 15/05/07 ומסרו המפתחות ביום 24/06/07 וזאת בניגוד לאמור בהסכם.

כן טענה כי הדירה נמסרה במצב נוראי, והיא נאלצה לתקן ולשפץ אותה וטענה כי הנתבעים חייבים לה חוב בגין שכר דירה ותשלומים שוטפים בסך כולל של 8,325 ₪ בגין שיפוץ סך של 15,000 ₪ מוצרי חשמל 5,000 ₪ וחפצים שנגנבו ותיקון ריהוט סך של 5,000 ₪.

מנגד, טענו הנתבעים שהם עזבו את הדירה על פי בקשת התובעת אשר ביקשה לשוב ארץ לאחר שהות ממושכת בחו"ל והנתבעים הציגו בפניי את הסכם השכירות החדש שערכו.

כן טענו הנתבעים, שמדובר בדירה ישנה ומוזנחת ואף טענו את מלוא הסכומים שנדרשו לשלם בהתאם להסכמי השכירות שנערכו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אני קובעת כי שוכנעתי שכטענת הנתבעים נדרשו לעזוב את הדירה בטרם הסתיים הסכם השכירות.

התובעת העידה שביקשה לשוב ארצה וביקשה לחזור לדירה.

בנסיבות אלו, סביר שפנתה לנתבעים על מנת שיפנו הדירה מבעוד מועד, מה גם, שאחרת מדוע מיהרו לצאת מן הדירה ולערוך הסכם שכירות חדש מהמועד שנדרשו לעזוב.

משכך, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים לפצות התובעת בגין דמי שכירות לחודש וחצי.

התובעת גם טענה שהנתבעים חייבים לה הפרשי שכירות בגין שער הדולר בשנים 2003' – 2004' עת שילמו 16,385 ₪ במקום 17,060 ₪, הנתבעים טענו כי קיזזו הסכום בהתאם להסכמות בין הצדדים שכן תיקנו את הדוד והמזגן.

התובעת לא הכחישה זאת אולם טענה שלא הוצגו בפניה קבלות.

משכך, התובעת אינה זכאית לתשלומים בגין הפרשי שכירות.

בכל הנוגע לטענת התובעת כי זכאית לתשלום עבור וועד הבית משנת 2007' מששילמה את הסכום , הרי שהנתבעים לא טענו דבר ומשהוצגו בפניי קבלות אני קובעת שהנתבעים ישלמו בגין רכיב זה סך של 330 ₪.

בהתייחס לחשבון החשמל לתקופה שבין 19/03/07 ועד 20/5/07 אני קובעת שהנתבעים ישלמו לתובעת סך של 304 ₪.

בכל הנוגע לארנונה מים וביוב הואיל והוצגו בפניי אסמכתאות לפיהם שילמה התובעת סכומים אלו למועדים בהם שהו הנתבעים בנכס אני קובעת כי הנתבעים יישאו בסך של 280 ₪.

התובעת גם טענה כי נשאה בתשלום עבור קו הטלפון משנת 2003' והתובעת גם הציגה בפניי תשלום כי שילמה ובהעדר כל טענה מצד הנתבעים לעניין הרי שעליהם לשאת בתשלום בגין רכיב זה.

בכל הנוגע לסכום שנתבע עבור השיפוץ התובעת טענה כי שיפצה את ביתה בסך של 30,000 ₪ כאשר 15,000 ₪ נגרם באשמת הנתבעים התובעת הציגה בפניי תמונות אך לא מצאתי כי יש בתמונות אלו או באסמכתאות שצורפו באשר לתשלומים ששילמה בכדי להעיד על נזקים שגרמו הנתבעים.

אין מחלוקת שהתובעת לא היתה בארץ מזה כ- 10 שנים ולא שיפצה את הבית ונראה כי התיקונים שבוצעו הינם תיקונים של בלאי סביר ולא מעבר לכך.

בהתייחס לדרישה עבור מכשירי החשמל, הוצגה בפניי אמנם חשבונית באשר לרכישת מוצרים חדשים אך לא הוצגה כל ראייה או אסמכתא באשר לנזקים שגרמו הנתבעים.

הנתבעת אף העידה שפנתה לתובעת וביקשה לשים את המקרר בצד שכן לא השתמשה בו מאחר והיה לה מקרר משלה, טענה זו לא נסתרה ומשכך התובעת אינה זכאית לפיצוי עבור ראש נזק זה.

בהתייחס לטענה בדבר חפצים שנגנבו ולתיקון ריהוט לא הוצג בפניי כל פירוט באשר לחפצים שנגנבו או לריהוט שתוקן, התובעת לא ציינה כי פנתה לרשויות נוכח הגניבה לא פרטה מועד הגניבה ומה נגנב ומדובר בטענה סתמית אשר דינה להידחות.

סוף דבר, אני קובעת שהנתבעים ישלמו לתובעת סך כולל של 1,515 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום.

בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.

בקשת רשות ערעור כחוק תוך 15 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ג, 20/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מיטל שילון