1. בפני בקשת רשות לערער על החלטת כב' השופטת ג'דעון מיום 21.8.2013 בבקשה מספר 35 בתיק 28339-06-10.

2. בהחלטה נדחתה בקשת המבקש דנן (להלן: "מר זמיר") להורות למשיבה דנן (להלן: "המועצה") להביא לעדות כעד מטעמה את מר נור ג'זמאווי (להלן: "העד").

עד זה נתן תצהיר מטעם המועצה בהליכי ביניים בהתדיינות משפטית המתקיימת בין מר זמיר והמועצה ואולם לא נתן תצהיר עדות ראשית בהליכים אלו.

3. בהחלטה מיום 21.8.2013 קבעה כב' השופטת ג'דעון כי אין הצדקה לדרישת מר זמיר להורות למועצה לזמן העד למתן עדות משום שעד זה לא נתן תצהיר עדות ראשית מטעם המועצה בהליך העיקרי.

4. אין מחלוקת כי ההליך המתנהל בפני כב' השופטת ג'דעון הוא תיקים מאוחדים 5006-11-09 ו - 28339-06-10, ובו נקבעה ישיבת הוכחות לשמיעת שלושת העדים האחרונים מטעם המועצה ולסיום ליום 17.11.2013 שעה 11:00.

מר זמיר ביקש לחייב המועצה לזמן לישיבה זו עד נוסף מטעמו, אשר אין מחלוקת כי לא נתן תצהיר עדות ראשית בהליך העיקרי. זאת רק משום שעד זה נתן תצהיר בהליך ביניים ומר זמיר מבקש להסתמך על תצהיר זה ולצורך כך לחקור העד.

5. המועצה מתנגדת לבקשה. בהתנגדותה לא מובעת התנגדות לבקשה המובלעת, כנראה של מר זמיר, על פי תקנה 246 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ה - 1984 (להלן: "התקנות") להסתמך על תצהירו של העד שהוגש בהליך ביניים כראיה.

התנגדות המועצה הינה רק לדרישה לחייבה לזמן העד לחקירה על תצהירו.

6. לאחר קבלת הבקשה הוריתי על הגשת תגובה לבקשה ולאחר קבלת התשובה ובהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (ב) לתקנות אני מוצאת כי דין הבקשה להדחות.

אני סבורה שניתן להגיע להכרעה ללא צורך בזימון דיון במעמד הצדדים.

7. ראשית יצוין כי עסקינן בבקשה הדוחה בקשה לזמן עד וככזו אינה נמנית על סוג ההחלטות בהן לא תנתן רשות ערעור על פי האמור בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהם רשות ערעור), התשס"ט - 2009. מאידך עסקינן בבקשה שמופנית כלפי החלטת השופטת קמא בכל הנוגע לאופן ניהול המשפט בפניה, ולטעמי לאחר קריאת ההחלטה אני סבורה כי ההחלטה בדין יסודה והינה סבירה ונכונה בנסיבות העניין.

במקרה דנן עסקינן בבקשת צד המבקש להסתמך על ראיה שהוגשה בהליכי ביניים לחייב בית המשפט לזמן נותן התצהיר לעדות, הכל כדי לאפשר לו לקעקע אמינותו, זאת כאשר הצד השני שהגיש התצהיר כלל אינו מתנגד לכוונה להסתמך על הראיה שהוגשה בהליכי ביניים ורק מסרב לחייב חקירת העד.

במצב עניינים זה כאשר לא נפגעת זכאות מר זמיר על פי תקנה 246 א' לתקנות להסתמך על תצהיר העד כראיה וכאשר המועצה אינה מבקשת לחקור העד אין כל מקום לחייב המועצה לזמן העד רק כדי לאפשר למר זמיר לחקרו בחקירה נגדית.

שהרי יכול היה מר זמיר לזמן עד זה כעד מטעמו כפי שעשה לגבי עדים אחרים עובדי מועצה בבקשתו לזימון עדים מיום 17.10.2012.

8. אין מחלוקת כי:

I העד נתן תצהירים מטעם המועצה בבקשת ביניים למתן סעד זמני (בתיק 5006- 11-09) שהוגשה ביום 4.11.2009, בבקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המועצה בת"א 28339-06-10 ביום 15.8.2010 ובבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי המועצה בת.א. 5006-11-09 ביום 2.6.2010.

II העד לא נתן תצהיר עדות ראשית מטעם המועצה בהליך העיקרי.

III במועד השמעת עדות מטעם מר זמיר ידע מר זמיר כי העד אשר נתן תצהירים בהליכי ביניים לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא זומן לעדות מטעם המועצה במועד זה. במועד זה לא ביקש מר זמיר לזמן עד זה כעד מטעמו.

IV מר זמיר נתן הודעות על כוונתו להסתמך על תצהיר העד בהליכי ביניים כראיה על פי סעיף 246 לתקנות סדר הדין האזרחי בהגשת בקשות לתיק העיקרי.

V המועצה לא התנגדה לכוונה זו ואף לא דרשה לחקור את העד.

VI בקשת מר זמיר אינה בקשה לחקור את העד חקירה נוספת כאמור בסעיף 246 (ג) לתקנות. אם היתה בקשה כזו מוגשת לא ברור מדוע נדרשת בכלל חקירת העד ומדוע הינה רלוונטית, למעט בגין רצון מר זמיר לקעקע אמינות העד אשר כאמור אינו עד בהליך העיקרי מטעם המועצה.

9. מן האמור לעיל עולה כי הדרישה לזמן העד לחקירה אינה דרושה כדי לאפשר הסתמכות על תצהירו כראוי ולא הוברר מדוע היא נדרשת או רלוונטית ומדוע אין בה רק משום הארכת ההליכים בהליך ללא צורך לצורך בחקירת העד לאור האמור בתקנה 246 לתקנות.

ראה לעניין זה ולעניין שיקול הדעת בנושא דומה החלטת כב' השופט זילברטל:

ת.א. (ים) 2380/97 מוהז ריאד נ' אבי דבעאם ואיל, החלטה מיום 16.12.99.

ע"א (תא) 2293/01 הבנק הבינלאומי נ' בנג'י שרה, פסק דין מיום 5.12.2004

10. מכל האמור לעיל עולה כי במקרה דנן מבוקש על ידי מר זמיר להסתמך על תצהיר שהוגש בהליכי ביניים כראיה. לבקשה זו אין התנגדות ולמרות זאת מבקש מר זמיר לאפשר לו לחקור המצהיר כאשר לא ברור מדוע יש צורך בכך כאשר המבוקש יביא להמשכות ההליכים.

במקרה כזה צודקת הערכאה המבררת משלא נעתרה לבקשה אפילו אם הנימוק לדחות הבקשה על פי החלטה זו שונה מהנימוק של הערכאה המבררת.

אכן ניתן לדרוש זימון מצהיר לחקירה גם אם זה לא נתן תצהיר עדות ראשית בהליך העיקרי ואולם המקרה שבפנינו אינו המקרה המצדיק העתרות לבקשה כזו.

11. אציין כי למר זמיר היו הזדמנויות לזמן העד לחקירה במסגרת הבאת העדים מטעמו והוא יוכל להוסיף ולעשות כן במסגרת הבקשה להביא ראית הזמה אם יהיה מקום לכך במועד הנוכחי שעה שאין התנגדות להסתמך על תצהירי העד כראיה לא הוכחה סיבה המצדיקה העתרות לזימונו כעד לחקירה של תצהירים אלו.

12. אשר על כן לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להדחות.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה מאחר ונדרשה תשובה בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, ה' חשון תשע"ד, 09 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.