א. מבוא

1. החייב כבן 38, יליד 1973 נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל ביום 6.6.2010.

2. ביום 29.7.2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו.

3. בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 500 ₪ למשך שלושה חודשים מיום 1.9.2010 ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

4. נכון למועד עריכת חוות דעת בעלי התפקיד בחודש אוגוסט 2011 הוגשו כנגד החייב 18 תביעות חוב בסך 433,384 ₪. נגד החייב הוגשו גם תביעות בדין קדימה בסך כולל של 50,000 ₪.

5. החייב נחקר ביום 25.8.2011. עוד קודם לכן, וגם לאחר מכן, נדרש החייב על ידי המנהל המיוחד שמונה בתיק זה, עו"ד שפירא, לענות על שאלון ולהמציא מסמכים שונים ואסמכתאות על משלוח הודעות לנושים. נכון למועד החקירה לא הגיש החייב דוחות חודשיים ובפועל חדל מלהגישם לטענת בעלי התפקיד בחודש אוגוסט 2011. עוד נטען כי הדוחות החודשיים שכן הוגשו הוגשו ללא אסמכתאות.

6. במועד החקירה הוברר כי החייב מובטל ולטענתו הוא אינו עובד בשל מצבו הרפואי.

ב. גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1. החייב טוען כי הסתבכותו נבעה מכשלון עסקי. נטען כי החייב אשר עבד למחייתו מאז שנת 2003, עבד כקבלן עצמאי משנת 2008. לטענתו הוא ניהל עסקו כשורה ואולם בשל אי תשלום לקוחותיו עבור שירותים שקיבלו לו נאלץ להפר התחייבויות כספיות שנטל על עצמו, בהסתמך על הבטחות לקבלת תשלום ולכן שקע בחובות.

2. לטענת החייב חובותיו נוצרו בתום לב מוחלט לאחר שנפל קורבן לרמאות מצד לקוחותיו אשר קיבלו שירותים ממנו ולא שילמו בעבורם וכך לא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות .

3. החייב טען כי הגיע להסדר עם שלטונות מס הכנסה להסדרת חובותיו בדין קדימה. יצוין כי עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הציג החייב ההסדר שהושג עם מס הכנסה ולא קיבל אישור בעלי התפקיד או בית משפט זה להמשיך בתשלום על פי הסדר זה.

4. החייב טען כי אינו כשיר להשתלב מחדש במעגל העבודה בשל מצב בריאותו.

גם לעניין זה יצוין כי עד מועד כתיבת פסק דין זה הציג החייב רק אישור רפואי אחד מיום 26.8.20111, יום אחד לאחר מועד חקירתו על ידי המנהל מיוחד.

החייב לא המציא מסמכים נוספים למרות שהתחייב לעשות כן בחקירתו בפני המנהל המיוחד ולמרות שבמסמך הרפואי מיום 26.8.2011 יש התייחסות למסמכים רפואים נוספים בעניינו של החייב.

5. עוד יצוין כי על פי המסמך הרפואי היחיד שהמציא החייב הוא נמצא לא כשיר לעבוד ממועד המסמך ועד לקבלת חוות דעת קרדיולוגית בעניינו אשר עתידה הייתה להיות מוגשת בסמוך לחודש אוגוסט 2011.

עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הומצאו מסמכים נוספים אלו ובפועל אין בידי בית משפט זה ראיה כלשהי כי מצבו הרפואי של החייב מונע ממנו לשוב לעבודה סדירה.

ג. עמדת בעלי התפקיד

1. בדוח המנהל המיוחד שהוגש בעניינו של החייב בסמוך לאחר חקירתו בחודש אוגוסט 2011 ולפני מועד הדיון בעניינו בחודש אוקטובר 2011 הובעה התנגדות להכרזת החייב פושט רגל.

2. נטען כי החייב לא עומד בתשלומיו לקופת הכינוס חדל מלהגיש דוחות כנדרש וכי לא המציא מסמכים רלוונטים לרבות לעניין הסתבכותו.

נטען כי החייב נמנע מלהשתלב במעגל העבודה ללא סיבה סבירה ובתקופה ממושכת אף נמנע מלדרוש דמי אבטלה.

עוד נטען כי החייב מעדיף נושים וממשיך, ללא אישור, לשלם חובות לשני נושים מחוץ להליך (לחבר שהלווה לו כספים, ולשלטונות מע"מ).

3. ב"כ הכונ"ר הסכימה עם עמדת המנהל המיוחד.

ד. התנהלות ההליך

1. ביום 23.10.2011 עוד בטרם התקיים דיון במעמד הצדדים הגיש ב"כ החייב תגובה לדוחות בעלי התפקיד בעניינו.

לתגובה לא צורפו מסמכים נדרשים.

2. ביום 23.10.2011 התקיים דיון במעמד הצדדים ונדונו טענות הצדדים. במעמד הדיון לא הכחיש ב"כ החייב כי החייב משלם מדי חודש, מחוץ להליך, וללא היתר, החזר חובות לחלק מנושיו בסך 1,000 ₪ לחודש. החייב טען כי הגיע להסדר עם שלטונות המס עוד בטרם נכנס להליך זה ואולם לא הכחיש כי לא צירף לבקשתו העתק ההסכם ולא קיבל אישור להמשיך ולעשות כן לאחר שניתן צו כינוס בעניינו.

3. במעמד הדיון ביקש ב"כ החייב שהות בת 60 יום להגיש הצעת הסדר בעניינו.

4. בעלי התפקיד לא התנגדו למתן שהות לחייב להגיש הצעת הסדר ואולם בקשו כי בנתיים יוגדל התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס לסך של 2,000 ₪.

5. בהחלטתי מיום 23.10.2011 נתתי לחייב ארכה להגיש הצעת הסדר או לחילופין להגיב בצורה מפורטת יותר ולצרף מסמכים לתגובת בעלי התפקיד בעניינו.

כמו כן באותה החלטה הועמד התשלום החודשי שישלם החייב לקופת הכינוס על סך 1,500 ₪ והחייב נדרש להפסיק לשלם חובות מחוץ להליך ללא היתר.

6. ביום 25.3.2012 הגיש ב"כ החייב תגובה לדוחות בעלי התפקיד מטעמו אשר היוותה חזרה על שנטען על ידי ב"כ החייב בתגובתו מיום 23.10.2011. לא הייתה כל התייחסות לטענות בעלי התפקיד בעניינו של החייב לרבות לעניין עבודת החייב, מצבו הרפואי, העדר מסמכים רלוונטים בנוגע לעסקו של החייב וכד'.

לתגובה כן צורפו מסמכים לרבות תלוש שכר אחד שקיבל החייב בעבור חודש 2.2012 מחברת נ.א.ס.א יזום וניהול. לא ברור האם החייב שב לעבודה, אצל מי ובאיזה היקף. כמו כן לא צורפו מסמכים רפואים.

7. ביום 21.5.2012 הודיע ב"כ החייב כי אין באפשרות מרשו להציע הצעת הסדר.

8. לאחר הגשת תגובת החייב ומאחר והוברר כי החייב אינו מתכוון להגיש הצעת הסדר סיכמו בעלי התפקיד עמדתם בנוגע לבקשת החייב.

מעמדות בעלי התפקיד בתגובותיהם עלה כי החייב לא הסיר מחדליו, מתמיד בהתנהלותו, אינו מגיש דוחות חודשיים ולא שילם תשלומים לקופת הכינוס באופן שבו סכום פיגוריו עומד על סך של 10,000 ₪ (נכון לחודש אוגוסט 2012).

כן הוברר כי החייב טרם הגיש ההסכם אליו הגיע עם שלטונות מס הכנסה ומאידך לא הגיע להסדר אחר להסדרת חובות בדין קדימה עם המוסד לביטוח לאומי ומע"מ.

9. די באמור לעיל, במחדלי החייב לפרוע חובותיו לקופת הכינוס ולהגיש דוחות, כדי להביא לדחות בקשתו העיקרית.

10. מכל האמור לעיל טוען המנהל המיוחד כי דין הבקשה להדחות.

11. יצוין כי הטענות האמורות לעיל של המנהל המיוחד לא נסתרו.

ה. דיון

I המסקנה

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, ובהתחשב בהתנהלות החייב ובמחדליו אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובות נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך.

לטעמי אין בפניי חייב שמוצדק בעניינו להעדיף התכלית השנייה של הליכי הפש"ר, קרי מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו תוך שמיטת חובותיו.

בוודאי נכון הדבר לאור מחדלי החייב בהליך.

2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי, רוצה, יכול או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ישתלב במעגל העבודה היצרני והסתבכותו בחובות לא תישנה. החייב לא ניצל ארכה ארוכה שניתנה לו להגיש הצעת הסדר או להסיר מחדליו או להגיש מסמכים שיוכיחו טענותיו לעניין חוסר יכולתו לעבוד. כמו כן החייב בחר בדרך האסורה של העדפת נושים במקום לדאוג להסדרת חובותיו בדין קדימה תוך קבלת אישור בעלי התפקיד לכך. התנהלות החייב בעיקר בהעדיפו נושים ספציפים ואי הגשת דוחות מלמדת כי הוא כלל אינו מבין משמעות הליך זה ומפנים מטלותיו. לפיכך לא שוכנעתי כי כל ההעתרות לבקשת החייב תמנע הישנות האירועים שהובילו להסתבכותו הנוכחית של החייב ובעתיד ימנע המצב בו החייב ימשיך ליטול התחייבויות על עצמו או לבצע מעשים אסורים כדי לשרוד כלכלית. זאת במיוחד כשמדובר בחייב הבוחר שלא לשוב למעגל העבודה באופן מלא.

לא הוכח בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.

II המצב המשפטי

1. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק' (2009 (3) 1913 2009)

ע"א 7113/03 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810, 814;

שי לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ- 23-24

2. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת הרגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון שהחברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

יש לציין עם זאת כי האמור לעיל רלוונטי, מאידך רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו.

3. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".

4. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך.

הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.

בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:

הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל, והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

5. בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב של חייב לרבות מועד הווצרות חובותיו ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים בהתנהלות החייב ובחוסר תום לב ביצירת חובות.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

6. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון את התנהגות החייב בענייננו עובר להליכי פשיטת הרגל ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

7. יש לזכור כי קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג נמוך, וחלף זמן רב מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבוא לקראת החייב, תגבר ולהיפך.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

ומולו ראה גם:

ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 30.4.04.

8. כזכור במקרה דנן הייתה לבית משפט זה שהות ארוכה לבחון התנהלות החייב בהליך, לפני ואחרי המועד בו נוהל הדיון בעניינו והוסברו בעל פה, בנוכחותו, טענות בעלי התפקיד לעניין התנהלותו. החייב למרות זאת לא שינה דרכיו ולא הסיר מחדליו.

II המקרה הספציפי

1. במקרה הספציפי שוכנעתי כאמור כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד החייב בנטל להוכיח כי הוא מתנהל בתום לב בהליך. לפיכך גם לא ניתן לטעון כי במקרה דנן מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה להתעלם מפגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייב לאור התנהלותו בהליך.

2. במקרה דנן עסקינן בחייב הבוחר ללא סיבה סבירה או מוסברת להמנע בשיטתיות מלהשתלב באופן מלא במעגל העבודה.

לא ניתן הסבר סביר להתנהגות החייב. לא הוכח, ברצינות, בצירוף ראיות, כי בעיות רפואיות מונעות מן החייב להשתלב בעבודה באופן מלא.

החייב הגיש ק מסמך רפואי אחד וגם ממנו עולה כי אין מניעה תמידית לחייב להשתלב באופן מלא במעגל העבודה.

לא תוארו נסיונות שעשה החייב להשתלב במעגל העבודה ותוצאותיהם.

3. לכל האמור יש להוסיף טענות המנהל המיוחד וב"כ הכונ"ר אשר תוארו בפרוטרוט לעיל בפסק דין זה ובעמדתם המסכמת של בעלי התפקיד.

4. מדובר בחייב שאינו מגיש דוחות, אינו פורע חובותיו לקופת הכינוס, מבצע בעודו בהליך תשלומים אסורים תוך העדפת נושים.

מדובר בחייב שלא המציא ראיות כלשהן להסתבכותו, לא צורפו דוחות עסקיים, שיקים או התחייבויות אחרות של לקוחות שהופרו ולא תואר מה עשה החייב בעניין זה.

5. די בכל אלו כדי לדחות בקשת החייב.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, אני מבטלת את צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב, מבטלת את המגבלות שנקבעו במסגרתו, לרבות ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר יבוטל בתוך 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה.

בנוסף אני מתירה לנושים לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ויתרת הכספים תועבר לתיקי ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ג, 10 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.