1. אקדים ואבהיר כי מאז פברואר 2013 אין אני דנה עוד בערעורים על המפקח על בתים משותפים. מאחר שמדובר בבקשה המחייבת החלטה על העברה לבית משפט השלום, אין לי אלא לחזור ולהפנות להחלטה שניתנה על ידי בעש"א 40813-12-09 ביום 1/2/11 לרבות הפסיקה המוזכרת שם. בנסיבות אלה, ניתנת ההחלטה על ידי.

2. הוגשה בקשה לביזיון בית המשפט, בנוגע לפסק דין שניתן בערעור, בהרכב ביום 2/11/10. כפי שהובהר בהחלטה שניתנה בעש"א 40813-12-09 (החלטה מיום 1/2/11), בקשה כזו צריכה ככלל להידון ע"י הערכאה הדיונית ולא ע"י ערכאת הערעור, וזאת מאחר שפסק הדין בערעור, דינו כפסק הדין או החלטה שאמורים היו להינתן ע"י הערכאה הדיונית (ראה תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי). כך גם לצורך בקשה לביזיון בית המשפט, הכוונה היא לאותו בית משפט שלו סמכות השיפוט המקורי.

3. במקרה דנן, מאחר שפסק הדין המקורי ניתן על ידי המפקח על המקרקעין, בנוגע להחלטותיו, נקבע בסעיף 76 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, כי:

"החלטות המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום".

  ולכן, הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית משפט השלום בחיפה (ראה תר"ם 144/98 מימון טולדנו נ' יעקב פרץ, ראש עיריית קרית אתא, פ"ד נב(4) 666, 670ו-ז, עו"ד משה קשת, "ביזיון בית משפט" (תשס"ב-2002), עמ' 281 ה"ש 10, כן ראה עפ"א (ת"א) 80054/02 שמשון באר נ' יוסף דרשני - מחסן ברזל, ניתן ביום 4/7/04, סע' 8-7 לפסה"ד, וכן ע"א (מחוזי ב"ש) 1268/01 פרץ ציפורה נ' חדווה ישועה [28/5/02]).

 4. אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה, ללא צו להוצאות, וככל שעומדים המבקשים על קיומו של ההליך, עליהם לעשות כן בערכאה המוסמכת - בית משפט השלום במחוז חיפה.

            מאחר שלא נתבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות נוספות.

 המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.      

ניתנה היום, ד' חשון תשע"ד, 08 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.