משהוגשו חוות דעת המומחים בתחום הרפואה הפנימית, האורטופדיה והנוירולוגיה, שלושתם לא קבעו לתובעת נכות צמיתה, חלוקים הצדדים בעמדותיהם בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה לתובעת. בקשת התובעת נסמכת על המלצת המומחה בתחום הנוירולוגיה, זאת נוכח תלונות, אשר יכולות להתאים לתסמונת בתר חבלתית. המלצת מומחה אכן יכולה לשמש, במקרים המתאימים, כראשית ראיה נדרשת [השוו: באשר לנפקות המלצת מומחה השוו: רע"א 5477/98 ימין נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים; 24.11.98) וכן רע"א 247/01 מססה נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים; 10.09.01)].

מאחר שבתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 אין לתובעת דרך להוכיח את תביעתה אלא באמצעות מינוי מומחה ובשים לב להמלצתו של המומחה בתחום הנוירולוגיה, אין למנוע ממנה את מינויו של המומחה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, בשים לב לעוצמת הראיה, לכאורה (כמפורט, בין היתר גם בתגובת הנתבעת), ובשים לב לכך שהתובעת נשאה בעלות שכרם של שני מומחים, ובהתחשב בכך ששלושת המומחים שמונו לא המליצו על קביעת נכות צמיתה לתובעת, תישא התובעת, כמימון ביניים, בשכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר יעמוד על סך כולל של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ. שכרו של המומחה יופקד תוך 60 יום (ימי הפגרה במניין), שאם לא תעשה כן התובעת יגישו הצדדים תחשיבי נזק.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.