ס"ע 31264-06-10

פיצויי הפיטורים שולמו לתובעים באיחור. האם זכאים הם להלנת פיצויי פיטורים – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

תחילתה של תובענה זו היא בתביעת 94 תובעים וכעת נותרו בפנינו 2 תביעות אלו בלבד.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. הנתבעת מפעילה את "תוכנית קַרֵב למעורבות בחינוך" מאז שנת הלימודים תשס"ה בשיתוף עם משרד החינוך (להלן: "תוכנית קרב").
2. הנתבעת מעסיקה כ- 4,000 עובדים.
3. מידי שנה הפסיקו העובדים לעבוד אצל הנתבעת בסוף חודש יוני והוחזרו לעבודה בחודשים ספטמבר – אוקטובר – נובמבר, תלוי בתקופת החגים (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 13-11 לעדות אלי כהן).
4. בכל השנים לא קיבלו התובעים פיצויי פיטורים (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 27-24 לעדות כהן).
5. ההתקשרות בין הנתבעת למשרד החינוך הסתיימה ביום 30.6.09.
6. ביום 4.6.09 פורסם המכרז החדש במשרד החינוך להפעלת התכנית. הנתבעת ניגשה למכרז.
7. הליכי המכרז לא הסתיימו ביום 30.6.09, כמידי שנה, לכן שלחה הנתבעת מכתבי פיטורים לכל עובדי הנתבעת, בזו הלשון:

"הנדון: סיום העסקה בתכנית קרב

1. הואיל והחברה תסיים להפעיל את תכנית קרב בתום שנת הלימודים תשס"ט, הרי שבהתאם לאמור בחוזה העבודה האישי שלך תסתיים העסקתך בחברה ביום 30.6.09.

2. ייערך לך גמר חשבון במשכורת חודש יוני, שתשולם בחודש יולי 2009.

3. היה והחברה תיבחר בעתיד ע"י משרד החינוך לשוב ולפעיל את תכנית קרב, היא עשויה לשוב ולפנות אליך לצורך העסקתך בתכנית.

4. במידה ואושרה לך תקופת עבודה נוספת בחודשים יולי ואוגוסט, כולם או חלקם, יידחה מועד סיום יחסי עובד ומעביד למועד שבו תסתיים עבודתך במהלך התקופה הנוספת הנ"ל."

1. ביום 5.8.09 זכתה הנתבעת במכרז החדש.
2. אלי כהן חזר לעבוד בחודש 10/09 והתפטר לאחר מכן (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 16-15 וכן שורות 18-17 לעדות כהן).
3. מנחם שמעוני חזר לעבוד בסוף חודש 10/09.
4. לעובדי הנתבעת הופרשו סכומים לקופת גמל ופיצויי פיטורים, לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
5. על-פי הטבלה שצורפה על-ידי הנתבעת ולא נסתרה על-ידי התובעים בעדות או באסמכתא אחרת, עולה:

מר אלי כהן –

• 1. פוטר מעבודתו ביום 30.6.09, חזר לעבוד ביום 13.10.09 וסיים עבודתו ביום 28.6.10.
  2. הנתבעת שלחה לו טופס 161.
  3. ביום 7.7.10 המציאה הנתבעת מכתב לחברת מגדל על הפסקת עבודתו של אלי כהן.
  4. ביום 14.9.10 המציא אלי כהן אישור על ניכוי מס במקור.
  5. ביום 12.10.10 משך אלי כהן את פיצויי הפיטורים. לזכותו של אלי כהן הופקדו פיצויים לקופה בסך 4,831.72 ₪ והושלם לו סך של 1,728.8 ₪ לפיצויי פיטורים ע"י הנתבעת. כן הוסף בעבורו ריבית והצמדה בסך 548.38 ש"ח.

מר מנחם שמעוני –

1. סיים עבודתו ביום 30.6.09 וחזר לעבודה ביום 19.10.09.
2. ביום 18.12.09 שלח מר מנחם שמעוני מכתב דרישה לנתבעת לתשלום פיצויי הפיטורים.
3. טופס 161 נשלח אליו על-ידי הנתבעת ביום 29.7.10.
4. סה"כ הופקד לזכותו של שמעוני סך של 9,740.26 ₪ לקופת הפיצויים. כל הפיצויים הופרשו לשמעוני מתחילת עבודתו והוספו לו ע"י הנתבעת כספים בגין ריבית והצמדה בסך 488.08 ₪.
5. למר מנחם שמעוני שולמו פיצויי הפיטורים ביום 18.7.11, לאחר שנתקבל תיאום מס על ידו.

טענות הצדדים:

הצדדים חלוקים, האם יש לשלם לתובעים הלנת פיצויי פיטורים בשל האיחור בתשלום פיצויי הפיטורים.

עדויות:

שמענו את עדות התובעים ואת עדויותיהן של גב' סיוונה שמס, מנהלת הכספים בנתבעת וגב' טלי טנא, מנהלת תכנית קרב.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעות להידחות.

האם התיישנה התביעה ?

1. התביעה הוגשה ביום 16.6.10 אולם האגרה לא שולמה בגינה. הגשת תביעה ללא תשלום אגרה, לאו תביעה היא. האגרה שולמה רק ביום 13.8.10, הוא המועד הקובע לעניין הגשת התביעה. על הנתבעת היה לשחרר את כספי הפיצויים מקופת הגמל תוך 15 יום מסיום יחסי עובד ומעביד (סעיף 20 (ה) לחוק הגנת השכר) קרי, עד ליום 15.7.09, הוא המועד הקובע על-פי החוק, ומאחר שהתביעה הוגשה לאחר למעלה משנה התיישן רכיב התביעה להלנת פיצויי פיטורים.
2. למרות האמור לעיל ולמעלה מן הצורך נדון בתביעה לגופה.

נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בנתבעת

1. סעיף 18 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 קובע:

"בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו."

קרי, לבית הדין הסמכות לבטל או להפחית את פיצויי ההלנה אם קיימות נסיבות אשר למעביד לא הייתה שליטה עליהן ולכן איחר המעביד בתשלום פיצויי הפיטורים.

1. בע"ע 578/09 אייל קרמר ו-3 אח' - א. סיניבר ושות' מהנדסים בע"מ (ניתן ביום 22.3.11 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם ס' 14) חזר בית הדין הארצי וקבע כי לבית הדין נתון שיקול הדעת לעניין פסיקת פיצויי הלנה:

"באשר לטענות הצדדים המבקשים התערבות ערכאת הערעור בפסיקת בית הדין האזורי לעניין החיוב בפיצויי הלנה, נזכיר את הכלל לפיו כרגיל, לא יתערב בית דין זה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית לעניין פסיקת פיצויי הלנה. עם זאת, נקבע כי סכום החיוב בפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים נתון לשיקול דעתו של בית הדין, בשים לב לכלל נסיבות המקרה, כמו גם לשיקולים בדבר הפחתת פיצויי הלנה כפי שנקבעו בחוק הגנת השכר ובהלכה הפסוקה [...] בשים לב לאמור לא מצאנו מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי שמצא מקום לחייב את החברה בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. עם זאת סבורים אנו כי טעמים שמנה בית הדין האזורי בפסק דינו, כמו גם טעמים נוספים העולים מן המסכת העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי, מצדיקים הפחתה משמעותית יותר בפיצויי ההלנה שנפסקו."

(ההדגשה לא במקור – א.ג..כ.)

1. סעיף 20 (א) ו-20 (ה) לחוק הגנת השכר קובע את המועד לתשלום פיצויי פיטורים והוא עם סיום יחסי עובד ומעביד. מהעדויות התברר כי מידי שנה הוחזרו התובעים לעבוד והתובעים אומנם הוחזרו גם בשנת 2009. פיצויי פיטורים חייבים להשתלם במועד, ובכך איננו מקלים ראש, אולם הוכח על-ידי הנתבעת כי המתינה בתשלום מאחר, שכפי שנעשה בעבר, העובדים המשיכו לעבוד, עבודתם לא הופסקה וזכויותיהם הרציפות נשמרו.

המכרז התפרסם באיחור

1. פיצויי הפיטורים עוכבו מאחר שמכרז משרד החינוך התפרסם באיחור ובשונה משנים קודמות:

"ת. העיכוב נולד כתוצאה מזה שהמכרז הוגש באיחור והודעת הזכיה הייתה באיחור"

(עמ' 20 לפרוטוקול שורה 8 לעדות טנא).

בעיות מס

1. עוד התברר מהנספחים שצורפו כי בשל החזרת טפסי 161 על-ידי שלטונות המס, רשות המיסים לא הכירה בתשלום כפיצויי פיטורים אמיתיים ודרשה תשלום מס בגינם.

"ת. אני חושבת שזה זמן סביר ל 4,000 עובדים. חוץ מזה שעוד פעם : לא כל העובדים יצאו באותו פרק זמן. היו עובדים שכבר יצאו בינואר, כמות מאוד מאוד נכבדת יצא בינואר.

...

ת. בחודש ינואר חלק מהעובדים קבלו את הפיצויים שלהם ואז התחלנו לקבל טלפונים גם מהעובדים עצמם וגם מפקידי שומה – אם אני לא טועה זה היה פקיד שומה רמלה – שטענו שהפיטורים לא כדין שאין פה אירוע שמאפשר פיטורים וקבלת פיצויים והם רצו לחייב את העובדים במס, ואז הפסקנו את התהליך."

(עמ' 23 לפרוטוקול שורות 5-4 וכן שורות 12-9 לעדות שמס).

לכן החלה הנתבעת בהתכתבויות מול רשות המיסים (נספחים 4 ו-5 לסיכומים), אשר בסופה של אותה התכתבות, הוכר הפטור לצורך פיצויי פיטורים (בשלהי חודש 2/10).

חישובים מורכבים של פיצויי הפיטורים

1. עוד התחוור כי נדרש חישוב פרטני ומפורט על-ידי הנתבעת לכל עובד ועובד:

"ש. האם באותן הישיבות מישהו מכם אמר שלא תספיקו לשחרר את הכספים במועד?

ת. היה ברור לכולם שמדובר במסה גדולה של עובדים שיש לבצע עבורם גמר חשבון ולכן צריך להערך לכך הן מבחינת כוח אדם והן מבחינה מחשובית. לקחנו בחשבון שזה ייקח יותר מהנדרש בגלל המורכבות של הליך ביצוע גמר החשבון. ...

ת. כפי שאמרתי כבר קודם, החישוב היה עדיין חלקו ידני, חלקו ממוחשב, לא כל הבעיות נפתרו..."

(עמ' 18 לפרוטוקול שורות 9-6 לעדות טנא וכן עמ' 20 שורה 12 לעדות טנא)

1. הנתבעת לא שקטה על שמריה וגייסה כוח אדם נוסף לצורך חישובים אלו (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 12-11 לעדות טנא) שכללו חישובי פיצויי פיטורים בעבור כ- 4,000 עובדים שעבדו בשכר במשך שנים רבות אך לא מלאות. האם היה על הנתבעת לבצע חישובים אלה במהירות רבה יותר ? יתכן שכן, אולם מעדויותיהן של עדות הנתבעת, אשר היו מהימנות עלינו, התברר כי כספי פיצויי הפיטורים היו מצויים בקופות ונשאו פירות:

"ש. האם היה מספיק כסף לשלם ל 4,000 עובדים?

ת. כן, בצורה ברורה מאוד."

(עמ' 18 לפרוטוקול שורות 27-26 לעדות טנא)

"ת. אם אני לא טועה, אני לא זוכרת סכום מדוייק. להערכתי 2 מליון ₪, אולי קצת יותר."

(עמ' 22 לפרוטוקול שורות 4 לעדות שמס)

1. לא זו אף זו, הנתבעת לא השתמשה בכספים אלו וכספי הפיצויים נשאו כאמור תשואה בהיותם מופקדים בקופות והנתבעת אף הוסיפה מיוזמתה הפרשי הצמדה וריבית לכספים אלו.
2. לאחר חישוב פיצויי הפיטורים נדרש אישור של מנהל הכספים לכל אחד מהטפסים:

"אני חותמת ומאשרת את הפיצויים שיוצאים לעובדים. לא יוצאים טופסי 161 לעובד בלי שהוא עבר אישור שלי."

(עמ' 21 שורה 32-31 לעדות שמס)

"אני הגעתי בדצמבר 2009 לחברה, הייתי צריכה להבין את החישובים, את הפרוייקט, ואופן העסקת העובדים. אני באופן אישי לא נוהגת לשחרר טפסים או חישובים לעובדים שאני לא בודקת ובכל זאת זה 4,000 עובדים."

(עמ' 22 שורות 14-12 לעדות שמס)

"בסופו של דבר אני בודקת 4,000 חישובים. אני בודקת באקסל, אני בודקת ב... בתור רואת חשבון, אני לא יכולה לשחרר כספים לעובדים וחישובים בלי לבדוק אותם."

(עמ' 22 שורות 20-19 לעדות שמס וכן עמ' 22 שורה 31 לעדות שמס)

1. ועוד, הוכח על-ידי הנתבעת כי העיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים נבע בשל המערכת הממוחשבת המיושנת של משרד החינוך:

"ת. התחלתי לומר קודם שתהליך של ביצוע גמר חשבון במקרה זה הוא מורכב מאוד משתי סיבות, האחת מסד הנתונים והמערכת שעליה אנו עובדים היא מיושנת ולא עובדת באופן אוטומטי וכל ההתחשבנויות עם העובדים היו צריכים להתבצע בשיטה ידנית. מי שיודע חישוב שכר של עובדים שעתיים שאינם עובדים בכל שנה ויש לקחת בחשבון תעריפים שונים וחודשי חל"ת לתקופות של חופשות לידה, לכל מיני פרקי זמן כאלה ואחרים שצריכים להילקח בחשבון, זה נעשה באופן ידני ולקח זמן."

(עמ' 19 לפרוטוקול שורות 9-4 לעדות טנא)

סוף דבר:

1. אשר על כן משהתברר כי הנתבעת איחרה בתשלום פיצויי הפיטורים בשל נסיבות חיצוניות שלא היו תלויות בה ומשלא נגרם כל נזק לתובעים – וזאת אף בהתעלם מהעובדה כי התביעה לפיצויי הלנה התיישנה – סבורים אנו שאין להפעיל את הסעיף הכבד של הלנת פיצויי פיטורים. התביעה נדחית.
2. כל אחד מהתובעים ישא בשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.
3. זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ז' אב תשע"ג (14יולי 2013) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

ק. אסף כהן