מבוא:

1. תחילתו של הליך זה בבקשת התובע שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת (תיק מס' 10-03310-10-3) לביצוע שטר, שנמשך ע"י הנתבעת לפקודת התובע.

מדובר על שיק שנמשך ע"י הנתבעת לפקודת התובע, ע"ס 9,000 ₪, ז.פ 30/05/09, וזאת בתמורה לעבודת תיקון תבנית, המהווה חלק ממכונה שפועלת בעסק של הנתבעת.

השיק חולל לאחר שניתנה הוראת ביטול ע"י הנתבעת, ובעקבות כך נקט התובע בהליכי הוצאה לפועל נגדה, כאמור.

בעקבות התנגדות הנתבעת, ניתנה לה, בהסכמה, רשות להתגונן, כאשר התצהירים התומכים בהתנגדותה מהווים כתב הגנה.

2. הנתבעת טענה בהגנתה, כי השיק נמסר לתובע עם סיום עבודת תיקון התבנית, שנמסרה לביצוע אצלו, אלא שלאחר הרכבת התבנית על המכונה של הנתבעת, נתגלו בתבנית פגמים אשר גרמו לשבירת "האזניים של הבוקסות". נטען, כי בעקבות כך פנה מר שמעון אוחנה, מטעם הנתבעת, לתובע, הסביר לו את שהתרחש, אך התובע התחמק מאחריות, ומשום כך נאלצה הנתבעת לבצע תיקון חוזר אצל בעל מקצוע אחר בעלות של 13,000 ₪ (אשר כלל פירוק, תיקון, חידוש והרכבה של התבנית), ובמקביל נתנה הוראת ביטול לשיק.

בשל כך, טענה הנתבעת, הושבת קו הייצור למשך 14 ימי עבודה, ונגרמו לה הפסדי רווחים המוערכים בכ-252,000 ₪.

3. התובע העיד בעצמו, בתצהיר עדות ראשית שלו, כי הנתבעת פנתה אליו בתאריך 28/04/09, באמצעות עובד שלה, בשם מדחת, שאותו הכיר התובע, מזה שנים, בבקשה לתקן את התבנית. התובע הסביר למדחת, כי מדובר בתבנית תוצרת סין, כי איכות החומרים שלה ירודה, וכי סביר להניח שהתיקון לא יחזיק מעמד. אלא שהנתבעת, באמצעות שמעון אוחנה, הפצירה בתובע לבצע את התיקון, ציינה כי היא מודעת לאיכות הירודה של החומרים, אך היא זקוקה נואשות לביצוע התיקון. משכך, הסכים התובע לבצע את התיקון, לאור התעקשות הנתבעת, תוך שהוא מבהיר שאין הוא מוכן לתת אחריותו לתבנית לאחר התיקון. באותו מעמד גם סוכם עם הנתבעת על התמורה בסך 9,000 ₪.

נטען ע"י התובע, כי ביום 02/05/09 התיקון הושלם ומר מדחת הגיע באותו יום ולקח את התבנית; ביום 13/05/09 מסרה הנתבעת לתובע את השיק ע"ס 9,000₪, התמורה המוסכמת, כשזמן פרסומו 30/05/09.

לטענת התובע, הוא אף התעניין במכונה, ונמסר לו, כי "הכל בסדר וכי הם מודים לי על העבודה" (סעיף 8 לתצהיר התובע).

4. התובע נחקר בפניי על תצהירו; כמו כן נחקרו שני המצהירים/העדים מטעם הנתבעת על תצהירי העדות הראשית שלהם: מר מידחת נג'מה, ומר שמעון אוחנה – מנהל האחזקה אצל הנתבעת.

5. לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, ולאחר שבחנתי טענותיהם, ושאר הראיות שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

6. אין חולק כי הנתבעת הזמינה אצל התובע ביצוע עבודת תיקון לתבנית האמורה; אין חולק, כי התמורה המוסכמת בעד התיקון היא 9,000 ₪; אין חולק, כי לאחר התיקון נמסרה התבנית בחזרה לידי התובעת, ובתמורה משכה הנתבעת שיק ע"ס 9,000 לפקודת התובע, כשזמן פרעונו 30/05/09, אלא שהשיק חולל לאחר שהנתבעת נתנה הוראת ביטול.

7. נשאלת השאלה האם בהתאם לתנאי עסקת היסוד, תשלום התמורה היה מותנה בהצלחת התיקון.

הנני נותן אמון מלא בגרסת התובע, כי כבר בשלב המו"מ התריע בפני נציג הנתבעת, כי ספק רב אם התיקון יצליח, אלא שהנתבעת התעקשה לבצע את התיקון, מעין לקיחת סיכון מסוים, בשל אילוציה שלה. כך העיד התובע:

"ש: מדוע הסכמת לאחר מכן לתקן?

ת: כי בא אדון אוחנה אלינו, אחרי כמה זמן שישבתי עם מדחת ודיברתי ואמרתי לו שאני לא יכול. "אתה מכיר אותי שאני לא יכול לעשות דברים כאלה, זו תבנית ירודה וזו לא תבנית שאני יכול לתקן".

ש: למה בסוף החלטת שכן?

ת: בא אדון אוחנה והסברתי לו שאם אתקן לו אותה, ואחרי בקשות וממש אחרי בקשות, ואם ירצו שאתקן את התבנית, אעשה זאת והיא לא באחריות. אם אני לוקח כסף עבור הזמן עבודה שלי ולא על אחריות על התבנית. עובדה, אמרו לי אין בעיה שזה בסדר ועשיתי להם את העבודה.

ש: כמה זמן שיערת כי התיקון שלך יחזיק מעמד?

ת: ידעתי שהתבניות האלה אי אפשר לדעת כמה יחזיקו מעמד, ובגלל זה לא לקחתי אחריות על העבודה".

(עמ' 9, ש' 25 עד עמ' 10, ש' 5).

מר אוחנה הסביר בחקירתו הנגדית, כי לפני שפנו לתובע, פנו ליצרן בסין בדבר התקלה, ומשהוברר כי הדבר יארך זמן רב, החליטה הנתבעת להזמין שירותי תיקון התבנית אצל התובע (עמ' 19, ש' 11).

8. אין חולק, כי התובע אוחז בשיק כשורה; וחזקה, מכוח הדין, כי הוא אוחז בו בעד ערך, וללא תנאי (סעיפים 20(ג) ו-29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]. ראה בעניין זה: לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, עמ' 291: "...חזקה זו מניחה הנחה כפולה: כי הוסכם מלכתחילה על מתן תמורה כנגד השטר, וכי תמורה זו ניתנה בפועל, ומקבל השטר קיים את חלקו בהסכם. משום כך רובץ הנטל על המושך להוכיח כי התמורה נכשלה...". (ההדגשה שלי – ס"י).

9. טענתה של הנתבעת הינה למעשה כשלון תמורה; ומשחזקת התמורה עומדת לטובת התובע, הנטל להוכיח כשלון התמורה רובץ על שכמי הנתבעת.

מכלל הראיות שהובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי הנתבעת לא עמדה בנטל.

מר אוחנה טען, כי השיק נמסר לתובע מיד עם קבלת התבנית לאחר התיקון, ב-02/05/09; ואילו התובע טען, כי השיק נמסר לו בתאריך 13/05/09, ועל כך מעידה הקבלה שהוציא במעמד מסירת השיק. אוחנה מתכחש לעובדה, כי נמסרה לנתבעת קבלה בעד השיק.

אכן לפי גרסת התובע, מסירת השיק ב-13/05/09, מקעקעת גרסת ההגנה, לפיה התבנית התקלקלה ונשברה, מיד עם התקנתה ב-02/05/09, או בסמוך לכך.

מבלי להכריע בשאלה העובדתית לגבי תאריך מסירת השיק לידי התובע, אומר, כי הנתבעת, עליה הנטל, לא הוכיחה קיומו של תנאי לפרעון השיק, והוא שהתיקון יצלח.

10. מקובלת עליי טענת התובע, כי מלבד זאת שתנאי כזה כלל לא היה, ומה גם שבין הצדדים לא נערך הסכם כתוב, הרי שהוא העלה מלכתחילה ספקותיו באשר לסיכויי ההצלחה של התיקון. מבחינה זו נהג התובע בתום לב, הציג מצג אמיתי ועמד בחובת הגילוי, בטרם התקשרה איתו הנתבעת בעסקה נשוא השיק.

כאמור, תנאי העסקה, שלא היו רבים, ולא מורכבים כלל ועיקר, סוכמו בעל פה; המסמך היחיד שנערך בעניין זה הוא הזמנת העבודה שהוציא התובע בתאריך 28/04/09 (ת/2) ובה לא צוין כי הוא נוטל אחריות על הצלחת התיקון; ומאוחר יותר גם בחשבונית שהוצאה בתאריך 02/05/09 (נ/4) לא נאמר דבר באשר לאחריות התובע לתיקון.

זאת ועוד, על האופן בו נוהג התובע לתת אחריות על עבודות שהוא מבצע העיד:

"ש: בדרך כלל אתה מספק אחריות על התיקון שלך ?

ת: בטח.

ש: יש לך טופס אחריות?

ת: לא. יש הסכם. אני שם בהזמנת עבודה, יש לי הזמנות עבודה ואני רושם, יש אחריות. אם יש צורך לאחריות, אם שם בהזמנת העבודה. יש לי פנקס הזמנות שבאים ומסכמים.

ש: אין לך טופס מיוחד לאחריות?

ת: לא.

ש: אנשים מקבלים את המילה שלך על גבי הטופס?

ת: על מה שכתוב בחשבונית".

(עמ' 10, ש' 15 עד 23).

11. סיכומו של דבר, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח קיומו של תנאי מבין תנאי ההתקשרות עם התובע, לפיו תשלום שכרו מותנה בהצלחת התיקון.

אשר-על-כן, הנני דוחה את ההתנגדות ומורה על שיפעול תיק ההוצאה לפועל שמספרו 10-03310-10-3, בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.

כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ג, 16 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.