המבקש עותר בבקשה שהוגדרה - סיווג פסילה.

1. המבקש הורשע במסגרת הסדר דיוני בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה. ביום 23.9.2012 ניתן גזר דינו והושתו עליו, צו של"צ בהיקף של 250 שעות, פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. במסגרת ערעור המאשימה על חומרת העונש, הוארכה תקופת הפסילה ל- 10 חודשים.

כעת, ולאחר תחילת ריצוי חלק מתקופת הפסילה, עותר המבקש עותר לסווג פסילתו מלנהוג כך שיותר לו לנהוג ברכב פרטי בלבד, ונימוקו נועץ במצבו הרפואי של בנו התינוק שנולד רק לפני חודש, ונזקק לטיפול ומעקב בבית החולים "אסף הרופא" . עוד הוסיף, כי מקום מגוריו הקבוע הוא באילת ומשך האשפוז צפוי להיות חודשים רבים. לבקשה צרף מכתב חתום ע"י העובדת הסוציאלית ומנהל מחלקת פגים ויונקים מהמרכז הרפואי "אסף הרופא" המאשר כי בנו התינוק עבר ניתוח וצפוי להיות מאושפז בפגיה לתקופת שיקום ממושכת.

1. המשיבה מתנגדת. לטענתה הבקשה מבחינה פרוצדוראלית היא למעשה לתקן את פסק הדין, שלא בשל טעות סופר, ומכאן שבית המשפט אינו מוסמך לעשות כן שלא בהסכמה ולבקשת הצדדים. מבחינה מהותית טוענת, כי אין מדובר בבקשה לסיווג נהיגה בכלי רכב כזה או אחר, כי אם בהיתר לנהוג, וההיתר המבוקש ירוקן למעשה מתוכן את עונש הפסילה אשר הושת בגין נהיגה ברכב פרטי.
2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי מנימוקי הבקשה, דין הבקשה להידחות.

ספק אם בית המשפט מוסמך לדון בבקשה לסיווג בשלב שלאחר מתן הכרעת הדין וגזירת הדין, ולא ברור המקור המשפטי עליו נסמכת הבקשה שעניינה למעשה הוא פתיחת ההליך המשפטי לאחר שבית המשפט סיים מלאכתו וקם מכיסאו.

מעבר לאמור אוסיף, כי מהות הבקשה אינה לסיווג הפסילה, שכן המשיב נפסל מלנהוג לאחר שהורשע בנהיגה בזמן פסילה – ברכב פרטי, למעשה, עותר המבקש להתיר לו לנהוג ברכב פרטי והמשמעות היא אחת – ביטול רכיב הפסילה שבגזר הדין.

כאמור, דין הבקשה להדחות.

ניתנה היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.