בפניי בקשה להפטר החייבת, ילידת שנת 1969.

נגד החייבת ניתן צו כינוס ביום 27.8.10 והיא הוכרזה כפושטת רגל ביום 24.12.13.

התשלום החודשי המושת על החייבת הוא בשיעור של 250 ₪.

יצוין, כי גם בעלה של החייבת, מר קלר לואיס, שהיה נתון בהליך פשיטת רגל, קיבל הפטר ביום 24.12.13, לאחר שנמכרה דירתם המשותפת ותמורתה הועברה לקופות הכינוס ולאחר שאובחן כסובל ממחלת הפרקינסון.

למעשה, מאז גילוי מחלתו של בעלה של החייבת, הפכה החייבת למפרנסת יחידה של התא המשפחתי, הכולל גם בת שעדיין קטינה.

לצורך הפטרה מבקשת החייבת להסתפק בכספים הצבורים בקופה, לאור העובדה כי היא נעדרת נכסים, ודירת המגורים שהייתה בבעלותה ובבעלות בעלה, נמכרה, והכספים כאמור, נכנסו לקופות הפש"ר, שלה ושל בעלה.

החובות המאושרים של החייבת הם בשיעור של 233,000 ₪ בדין רגיל, ובקופה מצוי סכום של כ – 95,000 ₪, המקנים כ – 33% דיבידנד נטו לנושים.

יצוין, כי החייבת נעדרת נכסים ו/או רכוש בעל ערך.

קיימתי ישיבת הפטר בתאריך 10.2.15.

עמדת הכונ"ר בישיבה זו הייתה, כי לנוכח העובדה שהחייבת ובעלה, כשעוד היה בהליך פשיטת רגל, מיוזמתם הסכימו לממש את דירת המגורים שלהם ואת הכספים להפקיד בקופות הפש"ר, מן הראוי לתת לה לאחר שנותיה בהליך, הפטר, שכן היא נעדרת רכוש ונכסים בעלי ערך ואין תועלת לנושים מהמשך ההליך.

עוד ציינה באת כוח הכונ"ר באותו דיון, כי התשלום האחרון של מכירת הדירה בסך של כ – 4,684 ₪, הופקד כולו בתיק הבעל ועל הנאמן להעביר מחציתו לתיק החייבת. הנאמן אישר את הדברים ואף ציין כי יפעל להשיב את הסכום לתיק החייבת (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 2-9).

במסגרת ישיבת ההפטר ציינה החייבת, במענה לשאלות בית המשפט לאחר שהוזהרה כדין, כי לא העבירו, היא ובעלה, כספים כלשהם לאחד מילדיהם וגם לא הפקידו בחשבונם כספים כלשהם.

לנוכח הצהרות אלה של החייבת, גם הנאמן תמך במתן הפטר לחייבת בהסתמך על הכספים שבקופה.

יצוין, כי הנושים הבאים התנגדו למתן הפטר:

הנושה בנק הפועלים, לנוכח גילה של החייבת והעובדה כי לא ממצה עד תום את כושר השתכרותה תוך הגדלת הכנסותיה.

הנושה בנק דיסקונט לישראל בע"מ, שסבר כי יש מקום שהחייבת תמשיך להעשיר את קופת הכינוס.

הנושה אזולאי יעקב, שבא כוחו, עו"ד יהודה שוורץ, התייצב לישיבת ההפטר ביום 10.2.13, וציין כי יש לו חשש שהחייבת ובעלה, טרם שנכנסו להליך פש"ר, העבירו כספים לבנם. הוא אמר כי ימציא אסמכתאות לאמור. בהחלטתי באותו יום נתתי הזדמנות לעו"ד שוורץ להמציא כל מסמך שברשותו, היכול ללמד כי הועברו כספים מהחייבת או בעלה, לחשבון אחד מילדיה, תוך 21 ימים מהיום. הוספתי וציינתי באותה החלטה , כי ככל שלא יוגשו מסמכים תוך התקופה הנ"ל לבית המשפט, אסיק כי אין בידי הנושה אזולאי יעקב, כל מסמך כאמור, ואתן החלטה בבקשת ההפטר, ללא צורך בדיון נוסף.

עד היום להתקבל כל מסמך מהנושה אזולאי יעקב, ולכן אני מסיק כי אין בידיו כל ראיה שהחייבת או בעלה, העבירו, למי מבניהם, כספים, שלא דווחו על ידם.

לאחר שבחנתי את בקשת ההפטר ושמעתי את הצדדים, סבורני כי הגיע העת ליתן לחייבת הפטר חלוט בהסתמך לכספים שבקופה, שיניבו כ – 33% דיבידנד לנושים.

טעמיי הם כדלקמן:

א. משך שהותה של החייבת בהליך.

ב. מצב בריאותו של בעלה חולה הפרקינסון, שנעדר כושר השתכרות, ולכן הכנסת התא המשפחתי קטנה משמעותית.

ג. העדר נכסים ו/או רכוש בר ערך על שם החייבת.

ד. שיעור הדיבידנד לנושים.

ה. העדר תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליך.

ו. מתן הזדמנות לחייבת לפתוח דף חדש בחייה.

התנגדות הנושים שצוינו לעיל, לא שכנעה אותי לעכב את מתן ההפטר החלוט.

הנושים , בנק הפועלים ובנק דיסקונט, לא הצביעו על מקור הכנסה אחר לחייבת, מעבר למשכורתה, שבקושי מספקת לפרנסת בני משפחתה. נזכיר, כי מאז מחלת בעלה, החייבת היא המפרנסת היחידה של התא המשפחתי, הכולל גם בת קטינה.

הנושה , ברוך אזולאי, שהסתמך בהתנגדותו על חשש מהעברת כספים מהחייבת ובעלה למי מילדיה, שהתברר כחשש שאינו מבוסס.

על כן, כאמור, החלטתי ליתן לחייבת הפטר חלוט בהסתמך על הכספים שבקופה.

לקחתי בחשבון, כי הנאמן יפעל להעברת מחצית התשלום האחרון ממכירת הדירה לתיק החייבת, כמפורט לעיל.

צו הכינוס נגד החייבת מבוטל בזאת, ובעקבותיו כל הצווים שבאו מכוחו.

הנאמן יפעל לחלוקת דיבידנד לנושים, לאחר ניכוי הוצאותיו (500 ₪), שכרו ושכר השגחת הכונ"ר, בהתאם לתקנות.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ה, 16 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.