בפניי בקשתו של הנאשם (להלן: "המבקש") לחישוב תקופת פסילת רישיון הנהיגה שלו, מיום מתן גזרי-הדין או לחילופין מיום הגשת תצהיר חלף רישיון לתיק בת"פ 17090-07-12 ובתת"ע 4488-06-10.

1. ביום 14.7.10 ניתן כנגד המבקש גזר-דין בתת"ע (תע' נצ') 4488-06-10 בהעדרו, לפיו, בין היתר, נפסל רישיון הנהיגה שלו למשך 60 יום.
2. בקשה שהגיש המבקש לביטול גזר-הדין נדחתה ביום 8.12.10.
3. המבקש הגיש בתיק הנ"ל בקשה לחישוב הפסילה, וביום 24.1.11 ניתנה החלטת בית-המשפט לפיה: "לשם חישוב הפסילה, על המבקש להפקיד את רישיון הנהיגה, אף אם הינו זמני ולא בתוקף וכן תצהיר כדין בדבר אי החזקת רישיון נהיגה נוסף."
4. ביום 9.7.12 הוגש כנגד המבקש כתב אישום בת"פ 17090-07-12, בעבירות של הסעת תושב זר והעסקתו, וביום 17.7.12 הורשע בעבירות אלו. בגזר-הדין מיום 15.9.13 נגזר על המבקש, בין היתר, עונש פסילת רישיון למשך 4 חודשים.
5. ביום 4.1.17 הגיש המבקש תצהיר, אשר נסרק על-ידי המזכירות לת"פ 17090-07-12 בלבד, המתייחס הן לתיק זה והן לתת"ע 4488-06-10 – בהתאם לו, איננו מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף, קבוע או זמני, ובית-המשפט מתבקש להורות על חישוב הפסילה בשני התיקים מיום מתן גזרי הדין בתיקים.
6. בבקשה מפורטת שהגיש המבקש ביום 24.5.17 טוען הוא כי את חישוב הפסילה בתת"ע 4488-06-10 יש לערוך מיום 12.4.10, יום בו נערכה הודעה על תפיסת רישיונו של המבקש על-ידי המשטרה אותה צירף, ואילו את חישוב הפסילה בת"פ 17090-07-12 יש לערוך מיום הגשת התצהיר הנ"ל, קרי מיום 4.1.17.
7. עוד עיינתי במכתב אגף הרישוי מיום 3.1.17 שהוגש במצורף לתצהיר הנ"ל, לפיה רישיון הנהיגה של המבקש לא הופקד כנדרש במסגרת תת"ע 4488-06-10 וכן חסרה הפקדת רישיון נהיגה בת"פ 17090-07-12 (הן ההפקדה במסגרת פסילה עד תום ההליכים והן ההפקדה האמורה לעיל במסגרת גזר-הדין). לפיכך, דחה אגף הרישוי את בקשתו עד להפקדת אישורי הפקדה או תצהיר חלף רישיון נהיגה במזכירויות בתי המשפט שנתנו את גזרי-הדין.
8. בנוסף, צוין במכתב אגף הרישוי כי נגד המבקש תלויה ועומדת פסילה מינהלית ("שיטת הניקוד") מתאריך 2.6.12 ומתאריך 29.1.13, ובהתאם לאישור משרד התחבורה שצורף למכתב, גם בהן לא הופקד רישיון.
9. כן עיינתי בתגובת ב"כ המשיבה מיום 28.5.17 לפיה "חישוב הפסילה בתיק זה יתבצע מיום הפקדת תצהיר בתיק זה, במצטבר לכל הפסילות הקודמות שטרם חושבו בהתאם לתקנה 557 לתקנות התעבורה".
10. לאחר עיון, נוכחתי כי הואיל והמבקש לא פעל בהתאם להחלטה השיפוטית בתת"ע 4488-06-10 מיום 24.1.11 כמפורט בסעיף 3 להחלטה לעיל, אין מקום לחישוב הפסילה בתיק זה מיום גזר-הדין. כמו-כן, הואיל והמבקש הגיש תצהיר חלף רישיון נהיגה ביום 4.1.17, כאשר התצהיר אמנם נסרק על-ידי מזכירות בית-המשפט אך ורק לת"פ 17090-07-12, אך בתוכנו מתייחס התצהיר לשני התיקים – יש להורות על חישוב הפסילה בתת"ע 4488-06-10 מיום 4.1.17. את הפסילה בת"פ 17090-07-12 יש לחשב במצטבר לפסילה הקודמת, כל זאת - בהתאם להוראת סעיף 42(ב) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 והוראות התקנות 556 ו-557 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

נוכח המפורט לעיל אני מורה כדלקמן:

1. תקופת הפסילה בתת"ע 4488-06-10 תחושב החל מיום 4.1.17, ולמשך 60 ימים, קרי עד ליום 5.3.17 כולל.
2. תקופת הפסילה בת"פ 17090-07-12 תחושב החל מיום 6.3.17, ולמשך ארבעה חודשים, קרי עד ליום 5.7.17 כולל.
3. אין באמור לעיל כדי לגרוע מתוקפה או תקופתה של פסילה אחרת שהוטלה על המבקש.

מזכירות בית-משפט לתעבורה תפיק למבקש אישורי הפקדה, בהתאם להחלטה לעיל, בשני התיקים, ותמציא העתק ההחלטה והאישורים לידי המבקש וב"כ המשיבה.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ז, 18 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......