רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, לפי סע' 6(ב) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

הבקשה נוגעת לתביעה שהגיש המשיב (התובע) כנגד המבקשת (הנתבעת) וזאת בגין נזקי הגוף שנגרמו למשיב, לטענתו, בעקבות שתי תאונת דרכים: הראשונה מיום 12.4.09 והשנייה מיום 31.12.12.

כאן המקום לציין כי בקשה זו מתייחסת אך ורק לתאונה הראשונה שאירעה ביום 12.4.09 (להלן: "התאונה").

2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. ביום 2.12.10 קבעה ועדה רפואית של המל"ל, כי למשיב לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות התאונה. אך בהמשך וביום 31.3.11, העמידה הועדה הרפואית לעררים את נכותו הצמיתה על שיעור של 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני. בסופו של דבר ובשל הקושי שנוצר עקב היות המשיב מעורב בשתי תאונות דרכים בסמיכות זמנים ניכרת, החליטה הועדה לחלק את אחוזי הנכות באופן שווה בין שתי התאונות, כך שלמעשה, בסופו של דבר, היא העמידה את נכותו הרפואית של המשיב בעקבות התאונה על שיעור של 5% בלבד לפי סע' 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 וזאת בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני, כשתקנה זו בפועלה במחציתה.

3. לטענת המבקשת, המשיב לא העמיד בפני הועדה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי הנוגע לעברו הרפואי וזאת בכל הנוגע להגבלות והכאבים שמהם סבל בגב התחתון. בעניין זה מפנה המבקשת לשלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו עובר למועד שבו אירעה התאונה ומפורטים במסמכים רפואיים:

א. ביום 1.12.04 פנה המשיב לקופת החולים והתלונן על כך שהוא עבד בעבודה פיסית ובשל כך הוא סבל מכאבים בצוואר ובגב תחתון. בבדיקה קלינית שנערכה התברר כי הוא סובל מרגישות במישוש והגבלה בתנועות.

ב. ביום 2.4.06 התלונן המשיב על כאבי גב תחתון.

ג. בשנת 2000 ותוך כדי העמסת מיכלים של מים מינראליים, נגרם למשיב בקע מפשעתי והוא נאלץ לעבור ניתוח לתיקון הבקע. בעקבות תאונה זו הוא הגיש תביעת נפגעי עבודה למל"ל.

4. מנגד טען המשיב כי דין הבקשה להידחות, ובין היתר טען, כי עיון בדו"ח הוועדה מלמד, כי בפני הוועדה עמדו המסמכים הרפואיים שבכרטיס הרפואי של המשיב, ולפיכך חזקה כי הועדה בחנה את עברו הרפואי של המשיב. על כן, אין ספק, כי הוועדה הייתה מודעת לעברו הרפואי.

דיון

5. כידוע ההלכה היא, כי ההיתר להבאת ראיות לסתור, ניתן רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן (בר"ע 534/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505). הפסיקה קבעה שני טעמים מרכזיים העשויים להצדיק מתן ההיתר: א. טעמים משפטיים, למשל כאשר הליך קביעת הנכות היה נגוע בפגם מהותי. ב. טעמים עובדתיים "כבדי משקל וחדשים" (א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, עמ' 494).

6. אחד המקרים שבהם ביהמ"ש עשוי להתיר הבאת ראיות לסתור, הוא המקרה שבו מתברר, כי בפני הוועדה לא היו עובדות בעלות חשיבות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה – עובדות שאם היו בפניה, היו מביאות לתוצאות שונות (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77).

7. בענייננו, הציגה המבקשת בבקשתה, מסמכים רפואיים המצביעים על קיומן של תלונות קודמות בגב תחתון, כשלטענתה מסמכים אלו לא היו בפני הועדה וכהוכחה לכך מפנה היא לפרוטוקול הועדה.

8. ואכן בסעיף 12 לפרוטוקול הוועדה שבו פורטו המסמכים אשר עמדו בפני הוועדה, נרשם, בין היתר, "כרטיס רפואי".

האם בכך ניתן להסיק, כי המסמכים שפורטו וצורפו לבקשת המבקשת, לא הונחו בפני הועדה וכי בפני הועדה לא הונח תיקו הרפואי המלא של המשיב?

9. מצד אחד ניתן לומר, כי כשנרשם "כרטיס רפואי" המשמעות היא שהכרטיס כלל כל המסמכים הרפואיים הנכללים במסגרת תיקו הרפואי של המשיב, לרבות אלו שלטענת המבקשת לא הונחו בפני הוועדה. מצד שני, ניתן גם להניח כי בפני הועדה לא הוצג מלוא תיקו הרפואי של המשיב וכי אותם מסמכים שצורפו לבקשת המבקשת לא הונחו בפניה, שכן הוועדה לא התייחסה, בפרוטוקול, כלל וכלל לאותם מסמכים שבמחלוקת.

10. כך או כך, ברור הוא, שקיימת אי בהירות והדבר אף מעלה ספקות ניכרות ורבות באשר לטיב ומהות המידע שהונח בפני הוועדה.

נסיבות אלו דומות מאוד לנסיבות המקרה שנדון ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (25.6.07):

"אפשר שפרשנותו של בית משפט השלום לדברים שנכתבו בפרוטוקול היא נכונה. אולם אין וודאות בדבר, ואפשר שאכן הועדה לא נחשפה, או לא היתה ערה, לקיומו של תיעוד קודם רלבנטי. יש להדגיש עוד, כי הועדה ציינה שהובא בפניה "כרטיס רפואי" ו"תעודות רפואיות", אולם אף אם נניח כי הכוונה היא לכרטיס הרפואי הרלבנטי, שבו נכלל תיעוד בדבר פגיעות שעבר המשיב ברגלו, הרי שהמבקשות מצרפות מסמכים נוספים, שלא צוינו ברשימת המסמכים שהיו בפני הועדה, ושגם בהם יש התייחסות לפגיעות בברך ימין או ברגל ימין. בהתחשב באי-הבהירות ובספקות שהועלו באשר למהות המידע שהיה בפני הועדה, נראה כי יש לסווג מקרה זה כאחד מן המקרים החריגים שבהם מוצדק לאפשר הבאת ראיות לסתור" 

11. על כן, ולאור האמור לעיל, ובהתחשב באי הבהירות שפורטה לעיל ולאור התלונות על כאבי גב כעולה מהמסכים הרפואיים הנ"ל, סבורני, כי מקרה זה הינו אחד מהמקרים החריגים המצדיקים הבאת ראיות לסתור.

לאור המסקנה שהגעתי אליה, מתייתר הצורך לדון ביתר הטיעונים שהועלה ע"י המבקשת.

לפיכך דין הבקשה להתקבל. החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בימה"ש תינתן בנפרד.

5129371

54678313

ניתנה היום, ו' חשון תשע"ד, 10 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.