פסק דין

בפני בקשה להכרזה על פשיטת רגל שהגישו החייבים לפי סעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ – 1980.

לקראת הדיון בבקשתם של החייבים להכרזה הגיש הכנ"ר חוות דעת שלילית גם בשל התנהלות בהליך וגם בשל נסיבות ההסתבכות.

בדיון שנערך ביום 22/10/12 ציין ב"כ הכנ"ר כי הוא דבק בעמדתו, גם לאחר שראה את תגובת החייבים, מאחר ולא הומצאו דוחות כספיים, עדיין ישנם פיגורים, החייבים טסו לחו"ל מס' רב של פעמים.

בתום הדיון קבעתי כי תינתן החלטה.

בתגובה נוספת ומעודכנת שהגיש הכנ"ר מצוין כי לאחר עיון נוסף, לאור המסמכים שצירפו החייבים במענה לדרישת ב"כ הכנ"ר, אשר בחלקם יש הסבר נוסף לעניין תום ליבם [למעט נושא הנסיעות לחו"ל שנותר בספק], אין התנגדות להכרזת החייבים כפושטי רגל, כפוף להמשך הטלת כל המגבלות שהוטלו עליהם במסגרת צו הכינוס.

בהתחשב בעמדה מעודכנת זו של הכנ"ר שלא מתנגד להכרזה, ולבקשת החייבים ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבים, אני מקבל את הבקשה ומכריז על החייבים כפושטי רגל.

אני מורה לחייבים להתמיד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, כסדרם ולהגיש דוחות דו חודשיים באשר להכנסות והוצאות כשהם מגובים באסמכתאות.

מובהר בזה לחייבים כי אי ביצוע האמור לעיל, יש בו משום התנהלות בחוסר תום לב בהליך, המהווה עילה לביטול ההליך.

הכנ"ר רשאי למנות נאמן.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.