רקע

1. לפני תביעה ותביעה שכנגד אשר נסבות על הסכם למתן שירותי בנייה אשר נחתם בין התובע (להלן גם "מוקארי") לנתבע (להלן גם "בוזגלו").
2. בוזגלו, בעליהם של מקרקעין הידועים כגוש 17818 חלקה 15 תת חלקה 10 במגדל העמק (להלן: "הנכס"), ביקש לבנות את ביתו.

לשם כך, התקשר עם מוקארי בשני חוזים.

חוזה ראשון, נושא תאריך 20.5.09, בו התחייב מוקארי להעניק לבוזגלו שירותי הנדסה לצורך הגשת תכניות לקבלת היתר בניה מהוועדה לתכנון ובנייה במגדל העמק (ראו נספח ב' לכתב התביעה). במסגרת חוזה זה, התחייב מוקארי לבצע עבור בוזגלו את השירותים הבאים: הזמנת מודד לביצוע מדידות, הכנת תוכנית אדריכלית לביצוע, הכנת תוכנית קונסטרוקציה כולל כתב כמויות, הכנת תוכניות מים, ביוב, אינסטלציה וניקוז גגות לביצוע, הכנת תוכנית לסימון שקעים לחשמל, ישיבות תיאום לכל סוגי התוכניות ועדכונים עד לקבלת היתר הבניה, הכנת תוכניות ביצוע בהתאם להנחיות היתר הבניה בשטח ופיקוח עליון עד חמש הזנקות לשטח.

התמורה בחוזה זה נקבעה על סך של 18,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, כאשר הוסכם כי תשולם בארבעה תשלומים, בהתאם לשלבי העבודה, כמפורט בחוזה.

חוזה שני, נושא תאריך 21.12.09, עניינו בניית שלד הבית, ביצוע עבודות חשמל, מים ביוב ואיטום כולל אספקת החומרים הדרושים לכך, על פי תוכניות הביצוע המצורפות ועל פי הנחיית מהנדס הביצוע בשטח בהתאם להיתר הבניה אשר ניתן.

החוזה כולל תנאים נוספים אשר יידונו בהמשך.

התביעה העיקרית

1. מוקארי הגיש תביעתו בעילה כספית, חוזית ועשיית עושר ולא במשפט.

לטענת מוקארי, ביצע את התחייבויותיו על פי החוזה ואף בוזגלו שילם לו, במועד, תשלומים שונים לאורך התקופה, בסכום כולל של 310,000 ₪. על כן, לטענתו, על בוזגלו להשלים לסכום התשלום שעליו הוסכם.

ועוד, בוזגלו ביקש לערוך שינויים בכל שלבי הבניה ומוקארי פעל, בהתאם להנחיותיו וביצע את כל השינויים שהתבקשו. לטענת מוקארי, על בוזגלו לשאת בעלויות השינויים הללו, אשר לא נלקחו בחשבון בעת חתימת ההסכם. לטענת מוקארי, בשל סירובו לדרישת בוזגלו לוותר על תשלום המע"מ ביחס לסכום המוסכם, אסר בוזגלו על מוקארי להיכנס לאתר הבניה ועל כן, לא יכול היה להשלים את ביצוע העבודות. בשלב זה, לטענת מוקארי, הספיק כבר לסיים 98% מן העבודה. יתרת התשלום אשר נותרה, לטענת מוקארי, עומדת על סך של 96,000 ₪ כולל מע"מ ויש לחייב את בוזגלו לשלם זאת. עלות העבודות הנוספות עבורן לא שילם בוזגלו היא 89,500 ₪ לפני מע"מ. כמו כן, בשל הפרת ההסכם מצד בוזגלו, עתר מוקארי לחיובו בפיצוי המוסכם בסעיף 21 לחוזה, בסך של 121,800 ₪. כמו כן, עתר מוקארי לחיוב בוזגלו ביתרת שכר התכנון, אשר לא שולם לו במלואו, בסך של 8,000 ₪.

1. בוזגלו טען להגנתו, כי הגיע אל מוקארי בעקבות המלצה וכי מוקארי הציג את עצמו כמהנדס בניין וכקבלן מורשה, הגם שאינו כזה.

לטענתו, לאחר שנחתם החוזה השני, חוזה בניית הבית, ויתר מוקארי על שליש מעלות התכנון, 6,000 ₪.

לטענתו, הוסכם בין הצדדים על סכום מסוים כאשר היה ברור כי המדובר בסכום שהוא כולל כבר את המע"מ ומוקארי הונה אותו בעניין זה בנוסח החוזה שהכין מוקארי. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הוסכם על תוספת של 30,000 ₪ וכן על תוספת של 15,000 ₪ בגין משטחי חוץ, כאשר הוסכם בין הצדדים שהסכום הכולל, לאחר התוספות כאמור, ייחשב ככולל גם את המע"מ.

בוזגלו טען כי זולת משטחי החוץ אשר לא בוצעו בסופו של דבר על ידי מוקארי, לא היתה כל תוספת שהיא לעבודות, מעבר למה שהוסכם מלכתחילה. לדבריו, מרבית העבודות הנוספות הנטענות על ידי מוקארי נכללו בחוזה ואלו שלא, אינן מוכרות לו והן לא בוצעו על ידי מוקארי.

התביעה שכנגד

1. בוזגלו חזר על האמור בכתב הגנתו.

לטענתו, מוקארי אינו מוסמך ואינו מורשה לעסוק בבנייה שכן השכלתו היא בהנדסה חקלאית ולא בבניין.

בוזגלו נאלץ להפסיק את עבודת מוקארי לאלתר, לאחר שהתברר כי בעבודתו נתגלו ליקויים חמורים, בין היתר, על יסוד ממצאי בדיקת איזוטופ, אשר מצאה ליקויים קשים, לטענתו, במערכת הביוב.

הנזק שגרם מוקארי לבוזגלו הוערך על ידי המומחה מטעם בוזגלו בסך של 86,000 ₪. לכך יש להוסיף פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין חוסר תום ליבו של מוקארי בעת ניהול המשא ומתן, כאשר הציג עצמו כמוסמך לבצע את העבודות וכן פיצוי בסך 36,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לבוזגלו.

1. מוקארי חזר על טענותיו בכתב התביעה והוסיף כי העבודות בוצעו על ידו על הצד הטוב ביותר, בוזגלו היה שבע רצון ושילם את רוב התמורה כמסוכם, עד אשר החליט להתחמק מתשלום יתרת התמורה ולשם כך, בחר להעלות טיעונים מופרכים ומשוללי אחיזה במציאות.

המחלוקות בין הצדדים

1. כאמור מעלה, שני חוזים נחתמו בין הצדדים, בין מוקארי לבין בוזגלו.

המחלוקת ביחס לחוזה הראשון שעניינו הכנת תוכניות הנדסיות להגשה לוועדה לתכנון ובנייה עד קבלת היתר הבניה, היא מצומצמת ביותר ונוגעת לתשלום יתרת הסכום – לשיטתו של מוקארי סך של 8,000 ₪ ומנגד, לטענת בוזגלו, המדובר בסך של 6,000 ₪.

לעניין זה, אומר מייד, לא מצאתי לחייב את בוזגלו בתשלום נוסף כלשהו.

טענתו של בוזגלו כי מוקארי ויתר על חלק מן התשלום עבור החוזה הראשון, שכן בוזגלו בחר בו לבצע את בניית השלד, עבודה משמעותית בהיקפה ובסכומה, לא נסתרה. מן הראיות עולה כי כל התשלומים אשר שולמו על ידי בוזגלו נזקפו על ידי מוקארי על חשבון תשלום החוזה השני, המאוחר במועד, מטבע הדברים, וגם בכך יש כדי לתמוך בטענתו של בוזגלו כי מוקארי ויתר על תשלום יתרת חוזה התכנון.

משזו היתה הסכמת הצדדים, איני רואה מקום לחייב את בוזגלו בתשלום נוסף כלשהו, בין 6,000 ₪ ובין 8,000 ₪, בגין חוזה זה.

אשר לחוזה השני, אין בין הצדדים מחלוקת כי בוזגלו לא שילם למוקארי את מלוא הסכום המוסכם בחוזה השני, אלא 310,000 ₪ בלבד (ראו פרוטוקול בעמ' 31 ש' 14). מוקארי עותר לתשלום יתרת הסכום, כאשר לשיטתו עומד הסכום המלא על 350,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ואילו בוזגלו, מנגד, טוען כי הוסכם על 350,000 ₪ כולל מע"מ וכי מוקארי גרם לנזק, לליקויי בניה כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעמו של בוזגלו ועל כן, לא רק שבוזגלו אינו צריך לשלם סכום כלשהו, אלא שעל מוקארי לפצות בגין הנזקים להם גרם.

מחלוקת נוספת נסבה על סוגיית העבודות הנוספות הנטענות על ידי מוקארי, כאשר בוזגלו מכחיש מכל וכל כי בוצעו עבודות נוספות המצדיקות תשלום נוסף כלשהו על הסכום שעליו הוסכם.

בנוסף, הועלו טענותיהם ההדדיות של הצדדים ביחס להפרת ההסכם, כאשר מוקארי עותר לפיצוי המוסכם בחוזה השני על בסיס הפרת ההסכם על ידי בוזגלו ואילו בוזגלו עותר לפיצוי בגין ניהול מו"מ בחוסר תום לב ולפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

1. מטעמו של מוקארי העיד הוא בעצמו וכן מר חמדאן אמארה, הנדסאי בנין העובד עם מוקארי והמומחה מטעמו של מוקארי, מר מורד אידריס, אשר הגיש חוות דעת נגדית במסגרת התביעה שכנגד.

מטעמו של בוזגלו, העיד הוא עצמו וכן המומחה מטעמו, מר אברהם בן עזרא.

המחלוקת בדבר התשלום המוסכם בהסכם בניית השלד, ההסכם השני

1. כאמור, בין הצדדים מחלוקת בשאלה מהו הסכום שעליו הוסכם. הצדדים מסכימים כי הוסכם ביניהם על 350,000 ₪, אולם מוקארי טוען כי על כך יש להוסיף את מרכיב המע"מ, כפי שמופיע בהסכם הכתוב, ואילו בוזגלו טוען כי הוסכם ביניהם שהמחיר כבר כולל מע"מ.

טענתו של מוקארי נסמכת, כאמור, על ההסכם הכתוב.

בוזגלו, מנגד, מבקש לטעון טענה בעל פה, המנוגדת להסכם הכתוב אשר נחתם בין הצדדים ואשר נחזה לסכם את כל פרטי העסקה. טענה שכזו מנוגדת להוראת סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאני והיא אף סותרת את ההנחה הבסיסית כי כאשר צדדים בחרו להעלות את פרטי ההסכם ביניהם על הכתב, אזי הכתב בא לסכם את המשא ומתן שהתנהל ביניהם קודם לעריכת המסמך ולמצות בכתב את כל שסוכם ביניהם (י.קדמי, על הראיות, מהדורת 2009, חלק שלישי בעמ' 1501 ואילך). הדבר תואם אף את רוח התיקון שנעשה בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 לפיו אם אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון ההסכם, יש לפרש את החוזה כלשונו (תיקון אשר אינו חל על החוזה בענייננו אשר נחתם קודם לתיקון). מכאן גם ההלכה לפיה אין להתיר עדות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

אם מבקש בוזגלו לטעון כי סוכם אחרת, עליו הנטל ונטל זה לא הורם.

1. חרף טענתו של בוזגלו כי אמו היתה עדה לדין ולדברים אשר התנהלו בינו לבין מוקארי, לא הובאה האם כעדה מבלי שניתן טעם מספק לכך, זולת טענה כללית בדבר מצב בריאותה.

כאשר עסקינן בטענה בעל פה כנגד חוזה בכתב, ממילא קיים קושי ממשי וכשלכך מצטרפת גם אי הבאת העדה הרלוונטית, המסקנה היא כי יש להעדיף את טענתו של מוקארי ודין טענתו של בוזגלו בעניין זה – להידחות.

התוצאה היא כי סכום התשלום בהתאם להסכם השני, עומד על 350,000 ₪ ועל כך יש להוסיף מע"מ.

חוות הדעת אשר הוגשו על ידי הצדדים ביחס לליקויי הבנייה הנטענים

1. בוזגלו טען כאמור, כי מוקארי, ביצע את עבודות הבנייה בצורה רשלנית באופן שנגרמו לו ליקוי בניה חמורים, אשר לצורך תיקונם נאלץ לשכור בעלי מקצוע אחרים.

להוכחת טענתו זו צרף שלוש חוות דעת הנדסיות ערוכות בידי מהנדס הבניין ד"ר אברהם בן עזרא.

בחוות דעתו הראשונה נושאת תאריך 26.4.2010 קבע המומחה בן עזרא כי במועד הבדיקה בשלב השלד התגלו הליקויים כמפורט:

1. ליקויים בהנחת קו ביוב חיצוני לבניין- המסקנות אליהן הגיע המומחה בן עזרא בחוות דעתו מבוססות, בין היתר, על בדיקות אשר ערכה חברת "איזוטופ". המומחה בן עזרא קבע כי בשל קיומם של ליקויים בתאי הבקרה הטרומיים, ליקויים בשיפועי קווי הביוב ועוד, יש לפרק את קווי הביוב ושוחות הבקרה הקיימים ולבצע את עבודות הביוב מחדש בהתאם לתקן ולהוראות למתקני תברואה, עלות עבודה זו הוערכה על ידי המומחה בן עזרא בסך של 22,000 ₪.
2. ליקוי במשטחי בטון- המשטחים הצמודים למבנה בוצעו ללא תשתית וללא זיון מתאים. המומחה בן עזרא קבע כי יש להסיר את המשטחים שנוצקו זה מכבר ועלות הפירוק והבניה מחדש הוערכה בסך של 3,640 ₪ אשר למשטחים שטרם נוצקו העמיד המומחה בן עזרא את הסכום על 2,150 ₪.
3. ליקוי בקירות תומכים- המומחה בן עזרא קבע כי לפי תקן 940 קיימת דרישה בקיר מסוג זה לאמצעי שחרור לחץ הידרוסטטי, ככל שיוצג לפניו חישוב סטטי ואחריות ליציבות הקיר על ידי מהנדס מוסמך בעל רישוי מתאים יוכל להתייחס לעניין זה גם ביחס לקירות תומכים נוספים.
4. העדר מדרגות המובילות מהמרתף לקומת הכניסה- המומחה העריך את סך עלות התכנון וביצוע המדרגות בסך של 13,000 ₪.
5. ליקוי בניה בפנים הבית- המומחה בן עזרא הצביע על בניה ללא טיט בין הבלוקים במחיצה פנימית במרתף, גימור לקוי של הבניה בחדר כביסה, חיבור לא מקצועי בין מחיצות בקומת מרתף, שברי בלוקים במחיצות קומת מרתף, קיר עקום בחזית המערבית, בניה רשלנית של מחסן כביסה ועוד. המומחה בן עזרא העריך את עלות התיקונים בפרק זה בסך של 10,000 ₪.
6. מדרגות הכניסה אינן מתאימות לתוכנית לפיה תוכננו שני מהלכים של שלוש מדרגות ואילו בפועל נבנו שש מדרגות במהלך אחד. עלות הריסה ובניה מחדש לפי המומחה בן עזרא היא בסך של 8,000 ₪.
7. קיר מקביל לכניסה טרם הושלם. סך עלות השלמתו 3,000 ₪.
8. מחסן כביסה- נבנה בצורה רשלנית ועלול לשקוע, עלות הפירוק והבניה מחדש הוערכה בסך של 2,500 ₪.
9. רוחב פרוזדור- אינו תקין ובניגוד להוראות הבניה כאמור בחוק לפיכך יש להרחיב את המסדרון לפי האמור בתקנות, עלות התיקון הוערך על ידי המומחה בן עזרא בסך של 4,000 ₪.
10. מרחב מוגן- קירות ותקרת המרחב המוגן אינם חלקים וכוללים בליטות ושקעים אשר תיקונם הוערך בסך של 2,000 ₪.
11. הכנה לחלון אמבטיה- יש צורך להגדיל את פתח החלון אשר אינו מספיק לצורך אוורור מיטבי. עלות הרחבת פתח החלון הוערכה בסך של 1,000 ₪.

סך כל התיקונים בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי הועמד על 86,640 ₪ .

המומחה בן עזרא ערך בתאריך 4.7.10 חוות דעת שנייה וקבע כי מוקארי השלים 79% מהבנייה בלבד, זאת בניגוד לטענת מוקארי כי השלים 98% מהבניה. למסקנה זו הגיע על יסוד הליקויים אשר פרט בחוות הדעת הראשונה, בהם גם עבודות אשר טרם הושלמו, כך למשל העדר מדרגות המובילות מקומת המרתף לקומת הכניסה.

בדיון מתאריך 14.6.2015, נחקר המומחה בן עזרא על האמור בחוות דעתו, שאז תיקן את קביעתו ביחס לחלק העבודה שביצע התובע, זאת בשל טעות חשבונית והעמיד את שיעור הביצוע על 71% בלבד מכל עבודות הבניה ולא 79% כפי שנרשם בחוות דעתו השנייה.

המומחה בן עזרא ערך חוות דעת שלישית מתאריך 22.12.10 שעניינה תכנון ורישוי הקיר /חומה המפרידה בין הנכס של הנתבע לנכס של השכן. מן הראיות עולה כי חוות דעת זו נבעה מן הצורך להסדיר את המחלוקת אשר נוצרה בין בוזגלו לשכניו, מחלוקת בעטיה אף הוצא צו הפסקת עבודה לבוזגלו.

על פי קביעת המומחה, פניית השכנים לוועדה לתכנון ובנייה בשל בניית קיר אשר מסתיר את אור השמש דינה להידחות הן משום שצריכה היתה להישמע בשלב בו הוגשו התוכניות לוועדה לתכנון ובניה, אך לא הועלתה במועד והן משום שהקיר התומך מכיוון דרום- מזרח מתוכנן בהתאם לאילוצי הקרקע ומפלסי הקרקע.

המומחה בן עזרא ציין בסעיף 11 כך: "ככל הידוע לי, המתנגדים לבניית הקירות הללו אינם מבססים את התנגדותם על שיקולי תכנון אלא מסתפקים בתשלום כספי, או בהבטחה של ביצוע ציפוי אבן בכיוון המגרש שלהם"

1. המומחה בן עזרא נחקר על האמור בחוות דעתו.

בעדותו התברר כי ביקר בנכס פעם אחת בלבד לצורך הכנת חוות הדעת, כאשר בהכנת שתי חוות הדעת הנוספות, הסתמך על דברי הנתבע כי לא בוצעו שינויים מאז ביקורו הראשון (ראו בעמ' 24 ש' 21-32).

ואולם, במהלך שמיעת הראיות התברר כי בבית דווקא בוצעו שינויים. כך למשל, המומחה סבר כי המדובר בבית הבנוי כיחידה אחת, אך בסמוך לפני מועד עדותו בבית המשפט, ביקר בבית בשנית והבחין כי הבית מחולק לשתי יחידות עצמאיות, ללא חיבור ביניהן (ראו בעמ' 27 ש' 1-18). בהמשך, נשאל המומחה בן עזרא, אם היה משנה את האמור בחוות דעתו לו ידע כי המדובר בשתי יחידות דיור ולא באחת כפי האמור בחוות הדעת אותן ערך, והשיב "ברור" (ראו בעמ' 27 ש' 16-20).

כמו כן, התברר כי המחירים בהם נקב המומחה אינם לקוחים ממחירון ידוע כלשהו, אלא מניסיונו האישי של המומחה (ראו בעמ' 21 ש' 11-32 ובעמ' 22 ש' 15-20). המומחה נשאל והשיב כי לא עסק בביצוע עבודות שכן הוא מתכנן ואינו קרוב, בדרך כלל, לביצוע.

1. כבר בשלב זה אעיר כי בטענותיו של בוזגלו, הנשענות על חוות דעת המומחה מטעמו, המומחה בן עזרא, יש אי-בהירות ומשום דרישה לכפל פיצוי. בחוות דעתו הראשונה התייחס המומחה לליקויי הבניה הנטענים ולחסרים בבניה, כמקשה אחת ואילו בחוות דעתו השניה, כאשר התבקש לקבוע איזה חלק מן העבודה המתוכננת בוצע על ידי מוקארי, התייחס לאותו סכום שקבע בחוות דעתו הראשונה כעלות התיקון של הליקויים ושל השלמת העבודות והוסיף על כך עבודות נוספות אשר לטענתו לא בוצעו. יוצא כי המומחה מתייחס לליקוי בניה כמו לעבודה שלא בוצעה ובסופו של יום, טוען בוזגלו כי יש להפחית את התשלום למוקארי על פי שיעור העבודה אשר בוצעה וזאת הוא מחשב גם על פי עלות תיקון ליקויי הבניה.

טענות אלו אינן מתיישבות עם ההגיון.

על מנת לקבוע איזה פיצוי מגיע לבוזגלו, אם בכלל, יש לבדוק אלו עבודות לא בוצעו כלל ולהפחית, בהתאם, את התשלום בגינן מסכום התשלום המוסכם בחוזה. מעבר לכך, נדרש לבחון אלו ליקויים נתגלו בעבודות ולפסוק פיצוי בהתאם.

1. מוקארי הגיש חוות דעת נגדית ערוכה בידי המומחה מר מורד אידריס.
2. בעניין צנרת הביוב כאמור בסעיף 6 לחוות דעתו הראשונה של המומחה בן עזרא, קבע המומחה אידריס בחוות דעתו, כי את מכסה שוחת הביוב העקום ניתן להחליף.

אשר לאורך צינור הביוב, לפי התיקון החדש של הל"ת משנת 2008 אורך הצינור לא יעלה על 17 ס"מ. לפיכך במקרה כאן, אין חריגה מהתקן. אשר לתו התקן של השוחות ואביזרי האינסטלציה, צורפו לחוות הדעת אישורי תו תקן מהספק של מוצרי הניקוז והאינסטלציה לרבות שוחות הביוב עצמן ותאי הבקרה הטרומיים.

אשר לכיוון, חיבור ותנוחת קווי הביוב, הדבר נעשה על פי דרישה של היזם הלוא הוא בוזגלו בעצמו.

1. ליקוי במשטחי בטון- המשטחים המוצגים בתמונות מהווים שבילי גישה בלבד ומונחים על הקרקע, מאחר והמדובר בקרקע סלעית, אין הצדקה ואין כל צורך בביסוס תשתית או מצעים כפי שצריך בקרקע חרסיתית. מעיון בתמונה שצורפה לחוות דעתו של המומחה אידריס ניתן לטענתו לראות את הקוצים אשר נותרו בולטים מהיציקה הקודמת ממנה ניתן ללמוד כי המדובר ברשת בקוטר של 8 מ"מ המתאימה בייחוד ליציקת משטחי שבילים.
2. ליקוי בקירות תומכים – אכן בקירות פנימיים, לפי שיטת העבודה המקובלת כאשר נשאר מרווח של בין 1 ס"מ ל- 3 ס"מ עד לחגורה יצוקה, ממלאים מרווח זה בטיט צמנט חול וכך גם נעשה בבנייה מושא תיק זה. אין המדובר בליקוי בניה ובוודאי שלא ברשלנות בביצוע העבודה.
3. העדר מדרגות המובילות מהמרתף לקומת הכניסה- המדרגות מתוכננות מעץ ויותקנו בשלב עבודות גמר ולא בשלד.
4. ליקוי בניה בפנים הבית- בקשר לסדקים אשר נצפו בין המשטחים לקיר קיים, קבע המומחה אידריס כי המשטחים עצמם אינם "נשענים קונסטרוקטיבית על קיר המבנה וגם ההתחברות לקיר אינה חייבת להיות מנוליתית וכן ברור שיהיה סדק בחיבור". אשר לטענה בדבר בנייה ללא חומר מילוי, לטענת המומחה אידריס ניתן לבצע תיקוני טיט ללא פירוק הבלוקים ואת החללים בבניה, ככל שנוצרו, ניתן למלא בטיט צמנט חול.
5. מדרגות הכניסה אינן מתאימות לתוכנית - אשר לשינוי ומספר צורת המדרגות בכניסה למבנה, הדבר נעשה בתיאום עם בוזגלו ובהסכמתו.
6. קיר מקביל לכניסה- כל הקירות סביב המגרש היו עובר לתחילת העבודות והשינויים אשר בוצעו נעשו בהתאם לתוכנית הפיתוח העדכנית.
7. מחסן כביסה- נבנה על פי שיקול דעתו של מוקארי ולטובת בוזגלו ולפי המצב בשטח לפיו זה מכבר נוצק הגג ועמודים תומכים לפיכך כל שנותר הוא להשלים את הבניה עד גובה הגג.
8. רוחב הפרוזדור- לטענת בוזגלו, כפי העולה בחוות הדעת מטעמו, אין המדובר בפרוזדור אלא בפטיו המשמש אוורור לחדר השירותים הסמוך ועל כן אין כל קושי עם רוחבו.
9. מרחב מוגן- קירות חלקים כגישת המומחה בן עזרא יעשו את הבטון גלוי באופן שלא יעשה טיח מעל הקירות והתקרה.
10. הכנה לחלון אמבטיה- חלון האמבטיה בוצע בהתאם לתוכנית ולאחר שהתקבל אישור הוועדה לתכנון ובנייה.
11. בנוסף ציין המומחה אידריס בחוות דעתו, כי חיווט חשמל נכלל בעבודות הגמר ולא בעבודות השלד ולכן אינו נזכר בחוזה.
12. המומחה אידריס נחקר אף הוא על האמור בחוות דעתו.

בעדותו חזר המומחה אידריס על טענותיו, בין היתר, בדבר היוותרות סדקים כחלק טבעי בחיבור שבין אלמנט בטון לאלמנט קיים (ראו בעמ' 19 ש' 5-9). ביחס לחיווט החשמל בשלב הגמר, הבהיר המומחה אידריס כי כמו שברור גם לבעל נכס חסר ניסיון בבנייה כי לא תותקן נורה בנכס קודם שיושלמו העבודות והשלד בפרט, כך ברור שיש עבודות שקשורות לחשמל בשלב השלד אשר אינן עבודות שקשורות בחשמל בשלב הגמר (ראו בעמ' 21 ש' 1-4).

המומחה אידריס הבהיר בעדותו, כי לבעל הנכס יש זכות מלאה לערוך שינויים בתוכניות, ככל שהדבר במסגרת החוק, ואז יש לפנות לוועדה לקבל אישור על התוכנית החדשה (ראו בעמ' 18 ש' 27-31). כאשר נשאל אם ראה תוכנית שינויים, השיב בשלילה והוסיף כי "קיימת החלטה של הוועדה על דחית תוכנית השינויים" (ראו בעמ' 19 ש' 3).

1. ביחס לחוות דעת זו יוער כי המומחה אדריס נמנע מלקבוע עלות לביצוע עבודות אלו או אחרות, בין תיקונים, בין השלמות.

האם בעבודתו של מוקארי היו ליקויים

1. לאחר ששמעתי את המומחים מטעם הצדדים, עיינתי בחוות הדעת ובכל הראיות אשר הוגשו בפניי, הגעתי למסקנה כי עבודות הבניה אשר בוצעו על ידי מוקארי היו, בחלקן, לקויות, כמפורט וכמבואר להלן:

מערכת הביוב, אשר נבדקה על ידי איזוטופ בע"מ, נמצאה לקויה. מדו"ח איזוטופ מיום 28.3.10 עולה כי מערכת הביוב אינה תואמת את תוכניות הביצוע, תאי הבקרה אינם תואמים את התקן, קיימת צנרת באזור המשמש לכלי רכב והיא אינה עטופה מכל הצדדים בבטון מזוין, תא הבקרה מותקן במקום שיש בו שינוי כיוון זרימת שפכי הביוב ושינויים בשיפוע הצינור ובקוטרו, תא בקרה המותקן בניגוד לתקן הישראלי, מידות תא הבקרה וקוטרו לא מתאימים וגם המרחק בין התאים אינו כנדרש. בפירוט המובא בסיפא לדו"ח איזוטופ, צויין גם כי אורך קו הביוב אינו תקין ואינו בשיפוע הנדרש.

עלות תיקון מערכת הביוב, על פי המומחה בן עזרא היא 22,000 ₪ והיא כוללת עבודות עפר, חפירה ומילוי, שוחות ושוחות מפל.

המומחה אדריס ציין בחוות דעתו כי את מכסה השוחה ניתן להחליף מבלי להחליף את גוף השוחה, שאז המחיר, לדבריו, הוא 5% ממחירה של שוחה שלמה, אך לא נקב במחיר.

אשר לאורך הצינור, ציין המומחה כי מוקארי אמר לו שהדבר בוצע בהתאם לתכנון (תכנון, כאמור, בוצע על ידי מוקארי בעצמו) והדבר מותר בהיבט של אורך הקו. לא ניתן כל הסבר שיש בו כדי לשלול את האמור בדו"ח איזוטופ ואת קביעת המומחה בן עזרא מטעם התובע ואין די בציטוט טענותיו של מוקארי במסגרת חוות הדעת.

המומחה אדריס ציין כי כל השוחות מתאימות לתקן על בסיס תו התקן שהמציא הספק, אולם כאמור, גם כאן, בפועל, בבדיקת איזוטופ, נמצאו כשלים ואין די באישור הספק כי מסר ציוד תקין, כדי להצביע על כך שהותקן ציוד תקין, באופן תקין, בביתו של בוזגלו.

המומחה אדריס ציין כי כיוון חיבור הביוב נעשה על פי דרישת היזם ובאישורו וכך גם כל תנוחת הביוב. הכוונה ב"יזם" היא כמובן, לבוזגלו. אין די בטענה זו כדי להסביר את הכשלים בעבודות אלו. אף אם בוזגלו ביקש להניח את הביוב כך או אחרת, והדבר כלל לא הוכח, אין הוא בעל המקצוע. האחריות לביצוע תקין מוטלת על מוקארי כקבלן המבצע ולא מצאתי בחוות דעתו של המומחה אדריס כל התייחסות לכך שבפועל, כפי שנקבע על ידי איזוטופ, נמצאו כשלים במערכת הביוב. דומה שחוות דעתו נסמכת על טענותיו של מוקארי ולא על בדיקה ממשית שביצע.

המומחה אדריס לא התייחס לעלות התיקונים של מערכת הביוב כלל. במצב דברים זה, כל שיש בפניי הוא קביעתו של המומחה בן עזרא ביחס לעלות התיקון ובמצב דברים זה, אני מקבלת, את חוות דעתו בכל הנוגע לעלות תיקון הביוב, אך בסייג שיבואר מיד.

למעשה, גם מוקארי והעד אמארה אינם שוללים בעדויותיהם, את הטענה בדבר ליקויים במערכת הביוב (ראו למשל בעמ' 12 ש' 17-28), אך לדבריהם, היו דואגים לתקן את כל הליקויים, כמקובל לאחר שניתנת חוות דעת איזוטופ. מוקארי טען כי הוא הוצא מן האתר ולא ניתנה לו האפשרות לתקן את הטעון תיקון. בוזגלו לא הכחיש זאת, לדבריו, לאחר איתור הליקויים, לא רצה יותר בעבודתו של מוקארי (ראו בעמ' 47 ש' 17 עד עמ' 48 ש' 2).

מאחר שמן הראיות עלה כי לאחר אישור התוכניות ביקש בוזגלו לשנות את התוכניות באופן שייבנו שתי יחידות נפרדות כאשר הכניסה ליחידה התחתונה תכלול חניה הממוקמת מעל קווי הביוב שתוכננו, איני מוצאת להטיל את מלוא עלות תיקון מערכת הביוב על מוקארי. לאחר ששקלתי בדבר ונטלתי בחשבון כי חלק מן הליקויים שאותרו על ידי איזוטופ נוגעים למיקום קו הביוב ביחס לשינוי שנעשה בתכנון הבית, אני קובעת כי בעניין זה, יישא מוקארי במחצית מעלות התיקונים, כפי שהוערכה על ידי המומחה בן עזרא, היינו, 11,000 ₪.

המומחה בן עזרא קבע כי המשטחים אשר מוקארי יצק טעונים הסרה שכן הזיון בהם אינו מוסדר ולא הושמה תשתית כמתחייב. לטענתו, עלות החלפת המשטחים 3,640 ₪.

המומחה אדריס ציין כי די ברשת 8 מ"מ לצורך ביצוע יציקת שבילים המונחים על קרקע סלעית. לדבריו, הסדקים אותם הזכיר המומחה בן עזרא כראיה לשקיעת המשטחים בגלל העבודה הלקויה, כך על פי הטענה, הם בבחינת ברור מאליו, כיוון שהמשטחים אינם נשענים קונסטרוקטיבית על המבנה וברור שיהיה סדק בחיבור.

בעדותו, הבהיר המומחה בן עזרא את עמדתו בעניין זה ועמד על כך שלא נעשה שימוש ברשתות הנדרשות ואף הכחיש את טענת המומחה אדריס כי עסקינן בקרקע חרסיתית ולא סלעית – הראיה היא אופן הביסוס של המבנה כולו.

בסוגיה זו, לאחר שמיעת הראיות, מצאתי להעדיף את חוות דעתו של המומחה בן עזרא אשר היתה מנומקת יותר ומתיישבת עם ההגיון ואף נתמכת בתצלומי שלד המבנה כפי שהוצגו בפניי.

מדרגות הכניסה נבנו לטענת בוזגלו, על בסיס חוות דעתו של המומחה בן עזרא, בניגוד לתוכניות, שכן נבנה מהלך מדרגות אחד, בן 6 מדרגות, כאשר בפועל, צריך היה לבנות שני מהלכים, כל אחד של 3 מדרגות. עלות התיקון של המדרגות, לטענת המומחה בן עזרא, היא 8,000 ₪.

מוקארי טען כי השינוי נעשה על ידי בוזגלו והציג כנספח 2 לחוות דעת המומחה מטעמו תוכנית בה סומן גרם מדרגות אחד.

עיון בתוכניות הביצוע מלמד כי אכן תוכננו שני גרמי מדרגות ובפועל, מתצלומי השלד, עולה כי נבנה גרם אחד בלבד.

לאור התוכניות הסותרות, כאשר באחת מסומן גרם מדרגות אחד ובאחרת שניים, איני מקבלת את טענת בוזגלו בעניין זה ואיני מוצאת לחייב את מוקארי בתשלום כלשהו בגין בניית גרם מדרגות אחד. מעבר לצורך יאמר, כי לא הוצגו בפניי ראיות כי עניין זה תוקן בהמשך על ידי בוזגלו על חשבונו והדבר אף לא נטען בתצהירו של בוזגלו.

בוזגלו טען כי מחסן הכביסה נבנה בצורה רשלנית והוא עלול להיסדק ולשקוע. בחוות הדעת אין כל הסבר מדוע קבע כך המומחה בן עזרא.

המומחה אדריס טען, על בסיס טענותיו של מוקארי, כי דרישתו של בוזגלו לבניית המחסן הועלתה רק לאחר שכבר יצקו את הגג והקירות. לכן, השיטה שבה חובר המחסן לעמוד קיים היא נכונה וכל שנותר הוא להשלים את בניית הקירות עד לגג.

לא מצאתי התייחסות כלשהי מצד בוזגלו לטענת מוקארי כי בוזגלו דרש את בניית המחסן רק בשלב מאוחר והדבר הוסיף אילוצים לאופן בניית המחסן.

לאור האמור, הן משום שלא הובהר מהי הרשלנות שבבניית המחסן כפי שטוען בוזגלו ומדוע הוא מועד לשקיעה ולסדיקה ובהעדר התייחסות לטענה בדבר עיתוי הבקשה לבניית המחסן והשלכות הדבר על אופן בנייתו, אני מוצאת לדחות את טענת בוזגלו בעניין זה.

המומחה בן עזרא קבע כי רוחב הפרוזדור הוא פחות מ- 90 ס"מ והדבר עומד בניגוד לתקנות התכנון והבניה. עלות הרחבת הפרוזדור היא 4,000 ₪.

המומחה אדריס טען כי רוחב של 80 ס"מ מותר בהתאם לאותן תקנות.

עיון בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, מלמד כי בסעיף 1, סעיף

ההגדרות, מוגדר כך: ""פרוזדור" – חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;". עיון בתוכניות בשים לב להגדרה זו מוביל למסקנה כי עסקינן בפרוזדור.

בסעיף 3.2.12.5 לאותן תקנות נקבע כי רוחבו של פרוזדור בדירת מגורים רגילה לא יפחת מ- 90 ס"מ.

משכך, מקבלת אני את טענתו של בוזגלו בעניין הליקוי ברוחב הפרוזדור.

בהעדר ראיות הסותרות את קביעת המומחה בן עזרא, אני קובעת את עלות תיקונו של ליקוי זה, על 4,000 ₪.

קירות ותקרת המרחב המוגן אינם חלקים, אלא יש בהם בליטות ושקעים וזאת בניגוד לתקנות.

עניין זה לא הוכחש על ידי מוקארי אשר ציפה להשלים גם עבודה זו, כך עלה מן הראיות שהביא מוקארי בעצמו.

עלות התיקון היא 2,000 ₪, כך על פי חוות דעתו של המומחה בן עזרא ובהעדר ראיה אחרת בעניין, אני מקבלת את קביעתו זו.

המומחה בן עזרא קבע כי בגין ליקויי בניה וטיט יש לבצע תיקונים בעלות של 10,000 ₪, זאת בגין גימור לקוי של חדר הכביסה, חיבור לא מקצועי בין קירות ובין המחיצות לתקרה, שברי בלוקים במחיצות, קיר חזית מערבי עקום ובניה ללא טיט בחלקים שונים בבית.

המומחה אדריס ציין כי תיקוני טיט ניתן לעשות ללא פירוק בלוקים וחללים בבניה ניתן למלא בטיט צמנט חול. בסייפא לחוות דעתו, ציין המומחה כי את החללים בין המחיצות לתקרה ניתן למלא בטיט צמנט חול וככה אף נהוג, אולם המומחה אדריס לא נקב בעלות כלשהי, גם של העבודות המצומצמות אותן ציין.

לאחר עיון בחוות דעת הצדדים, אני מוצאת להעדיף בעניין את קביעת המומחה בן עזרא, אשר פירט והבהיר את מכלול הליקויים ונקב בעלות מוערכת של העבודה, 10,000 ₪, כאמור.

המומחה בן עזרא קבע כי חלון חדר האמבטיה אינו גדול מספיק לאוורור ויש להגדיל את פתח החלון. עלות העבודה – 1,000 ₪.

המומחה אדריס ציין כי גודל החלון נקבע בתוכניות העבודה אשר אושרו על ידי הועדה ועל ידי היזם, כלומר על ידי בוזגלו בעצמו.

לא מצאתי בראיות כל תגובה ראויה לטענתו של מוקארי בעניין זה ואין די בהעלאת הטענה כדי להוכיחה כנדרש. כך גם לא מצאתי כי גודל החלון שבוצע חורג מן התכנון או מן הדרישות החוקיות. על כן, איני מקבלת את הטענה כי גודל החלון שנעשה הוא ליקוי הטעון תיקון על חשבונו של מוקארי.

יוצא כי סה"כ עלות תיקון הליקויים שהוכחו עומדת על 30,640 ₪.

1. בנוסף, טען בוזגלו בסעיף 42 לתצהירו, כי הוא עותר לפיצוי בגין עלויות נוספות שהיו לו בגין הנזקים שגרם, לשיטתו, מוקארי.

עיון ברשימה המפורטת בסעיף האמור מלמד כי לחלק ניכר מן התשלומים אין כל קשר לעבודתו של מוקארי, קל וחומר לנזקים כאלה או אחרים, אשר לטענת בוזגלו, גרם מוקארי.

כך, למשל, עיון במסמך שנכתב על ידי האדריכלית אשר נשכרה על ידי בוזגלו בהמשך, מכתב המצורף לתצהירו, מלמד כי היא עסקה בפיקוח ותיאום עבודות שבמהותן, כפי שפירטה האדריכלית, כלל אינן קשורות לעבודות בניית השלד, אלא דווקא לשלב הגמר. כך, למשל, היא תיאמה את עבודות האינסטלציה, אזעקה, חשמל, טיח, מטבח, כלים סניטריים, דלת כניסה, חיפוי חוץ וצבעים. כיצד כל אלו קשורים לעבודתו של מוקארי? לא מצאתי לכך כל הסבר סביר בטיעוניו של בוזגלו.

מעבר לצורך, יצויין כי גם האדריכלית לא הובאה כעדה, הגם שבוזגלו טרח וציין כי היתה עדה למצב הבית לאחר צאת מוקארי ממנו, ולכאורה, לשיטתו, היא זו שסייעה בשיקומו של הבית. אי הבאתה כעדה, עומדת לחובתו של בוזגלו.

גם מדידה נוספת אשר בוצעה, אינה קשורה לעבודתו של מוקארי. יכול שהיא קשורה לסוגיית צו הפסקת העבודה שהוצא, אך זה, כפי שעולה מן הראיות, מצוי באחריותו של בוזגלו.

עבודות החשמל אשר צויינו נוגעות להשחלות, חציבה והתקנת אביזרים וגם אלו אינם קשורים לבניית השלד, אלא לגמר הבנייה.

האם בוצעה העבודה בשלמותה בהתאם למוסכם

1. אשר לעבודות אשר על פי טענת בוזגלו לא בוצעו על ידי מוקארי, הגם שהתחייב לבצען:

אין חולק כי מוקארי לא השלים את עבודת יציקת המשטחים סביב הבית. הדבר עולה בבירור מן התצלומים שהוגשו במהלך שמיעת הראיות.

לטענת בוזגלו, חסר קיר מקביל לכניסה, קיר שעלות הקמתו עומדת על 3,000 ₪. המומחה אדריס ציין כי כל הקירות המופיעים בתוכנית הפיתוח העדכנית נבנו.

תגובת המומחה בן עזרא בחקירתו היתה כי עיון בתוכניות הפיתוח מלמד על כך שהקיר לא בוצע וגם אם היו מבקשים לבטלו, עדיין צריך היה פתרון להפרשי הקרקע ולא הוצג דבר (ראו בעמ' 28 ש' 13-15).

אכן, עיון בתוכניות מלמד כי הקיר צריך היה להיבנות. משלא נבנה ולא הוצגה חלופה כלשהי מוסכמת על בוזגלו, המסקנה היא כי מוקארי לא בנה את הקיר וזאת בניגוד למתחייב.

עלות הקמתו, בהעדר ראיה סותרת, עומדת על 3,000 ₪.

המומחה בן עזרא טען גם כי יכול שיש בעיה עם הקירות התומכים, אולם לא הוצגו ראיות ביחס לכך ועל כן לא הוכחה טענה זו.

מדרגות מקומת המרתף אל הכניסה לא בוצעו. לטענת בוזגלו, היה על מוקארי לבצע זאת והעלות היא 13,000 ₪.

המומחה אדריס מטעמו של מוקארי הפנה לתוכניות מהן עולה כי תוכננו מדרגות עץ אשר יבוצעו בשלב הגמר.

לאחר עיון במסמכים, אני מקבלת את עמדתו של מוקארי בעניין זה. בתוכניות נכתב מפורשות כי ייבנו מדרגות עץ וככאלה, אין מקומן בשלב השלד, שאותו ביצע מוקארי, אלא בשלב הגמר.

מעבר לכך, בוזגלו, הגם שבתחילת דבריו עמד על כך שהבית נבנה כיחידה אחת, מתברר כי נבנו שתי יחידות נפרדות (ראו בעמ' 41 ש' 2-11 ובהמשך בעמ' 42 ש' 14-25). ועוד, עלה ברורות, כי תוכננו מדרגות מעץ, אשר מטבע הדברים אינן נבנות בשלב השלד, אותו שלב אשר נבנה על ידי מוקארי עבור בוזגלו, במסגרת ההסכם ביניהם (ראו בעמ' 51 ש/ 15) ובוזגלו אף אישר כי לא החליט עד היום אלו מדרגות ייבנו.

משכך, דין טענותיו של בוזגלו בכל הנוגע לבניית המדרגות, להידחות.

בוזגלו טען כי היה על מוקארי לבצע את עבודות החיווט, זאת במסגרת התשלום המוסכם. המומחים נחלקו בדעותיהם. המומחה מטעם בוזגלו טען כי חיווט נכלל בעבודות השלד ואילו המומחה מטעם מוקארי טען כי המדובר בעבודות גמר.

לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים ובחנתי טענותיהם, מקבלת אני את טענתו של מוקארי כי משעה שעניין זה לא נכלל בחוזה בניית שלד הבית, אין מקום לטענותיו של בוזגלו הנסמכות על חוות הדעת של המומחה בן עזרא. המומחים, כאמור, נחלקו בדעותיהם ביחס לשאלה האם החיווט כלול היה בהסכם השני שנכרת בין הצדדים. בעוד שהמומחה מטעם בוזגלו טען כי נדרש היה לבצע חיווט, טען מוקארי, בהסתמך על המומחה מטעמו, כי עבודות החשמל בהן היה מחוייב הן חלקיות ותואמות את שלב הבניה – בניית שלד עד לשלב שלפני הטיח – ועל כן, עבודות אלו אינן כוללות גם חיווט.

לאחר שמיעת שני המומחים, המסקנה היא כי בוזגלו לא הוכיח טענתו זו. כל אחד מן המומחים עמד על עמדתו, האחד כי חיווט כלול בבניית השלד והאחר, כי המדובר במשימה המתבצעת בשלב המתקדם של הבניה. ראשית, בחוזה שנחתם בין הצדדים לא נזכרו עבודות חיווט חשמל, אך גם מעבר לכך, מבכרת אני את גישת המומחה מטעמו של מוקארי בעניין זה, המתיישבת עם ההגיון, ויתרה מכך, משעה שבוזגלו הוא שמבקש להסתמך על עבודות החיווט בהפחתת התשלום שהיה עליו לשלם למוקארי, עליו הנטל. משלא עמד בנטל, דין הטענה להידחות.

1. מוקארי טען כי השלים 98% מן העבודה שעליה הוסכם. המומחה מטעמו, בחוות דעתו, לא ציין את החלק היחסי אשר הושלם. בסייפא לחוות הדעת דומה כי המומחה ביקש לציין את שיעור העבודות אשר בוצעו, אך לא צויין מספר, אלא נרשם כך: "..". בגוף חוות הדעת צויין כי "הבניין כמעט גמור מבחינת שלד חוץ מלבד שבילים". עיון בחוות הדעת מלמד כי שבילים אכן לא נעשו, המחסן נבנה רק בחלקו, הקירות רק בראשיתם וכמובן שאין גג. כך גם בעמ' 8 לחוות דעת המומחה מטעם מוקארי, צויינו פעולות אשר יש להוסיף ולבצע בקירות. בהמשך, צויין כי צריך להשלים את עבודת חיבור המחיצות לתקרה.

המומחה ציין כי נותרו תיקוני שלד, תיקון עבודות ביוב והשלמת שבילים.

מנגד, טען בוזגלו, בהסתמך על חוות דעתו השניה של המומחה מטעמו, כי מוקארי ביצע רק 71% מן העבודות עליהן הוסכם.

1. מתקשה אני לקבל את עמדת המומחה אדריס בעדותו כי מוקארי השלים 96% מן העבודה, קל וחומר את טענתו של מוקארי כי ביצע 98% מן העבודה.

טענה זו אינה מתיישבת עם תוכן חוות דעת המומחה אדריס, מטעמו של מוקארי בעצמו, ואף אינה מתיישבת עם התצלומים המובאים בחוות הדעת, מהם עולה כי אין המדובר בעבודה מושלמת ואף לא קרובה לכך, כפי טענתו של מוקארי.

עיון בתצלומים ובחוות דעתו השניה של המומחה בן עזרא, מלמדים על כך שמוקארי לא ביצע את יציקת השבילים סביב הבית ובכניסה לו, לא הושלמו חיבורי המחיצות אל הגג, חוסרים ואי התאמות מול ביצוע בפועל אל מול התוכניות דוגמת מדרגות הכניסה לבית, ונדרשה עדיין עבודה לצורך השלמת הקירות.

1. יוצא, אם כן, שבשים לב לעבודות שעוד נותרו לבצע, אם נלך לשיטתו של המומחה בן עזרא, תוך שנפחית את עלות עבודת החיווט כפי שאמד המומחה אותה, ונערוך את החישוב על פי הסכום האמור בהסכם, 350,000 ₪ בתוספת מע"מ, התוצאה היא כי מוקארי ביצע כ- 80% מן העבודה.

האם בוצעו שינויים המצדיקים תוספת תשלום

1. מוקארי טען בתצהירו כי מגיע לו תשלום נוסף בגין עבודות אשר לא נכללו בהסכם, כמפורט:

החלפת בלוקים רגילים בבלוק איטונג - 35,000 ₪.

תוספת הובלות והרכבת סט ממ"ד עם חלון גרירה - 10,000 ₪.

הספקת חוטי שיזור ומסמרים- 2,500 ₪.

החלפת צנרת מ- PVC לגיבירית - 3,000 ₪.

הוספת והסרת שירותים - 5,000 ₪.

הכנות של שרוולי מזגנים - 3,000 ₪.

בניית מחסן - 5,000 ₪.

שינוי חזית דירה - 5,000 ₪.

יציקת שטחים נוספים באתר - 15,000 ₪.

שינוי תוואי קו ביוב 6,000 ₪.

סה"כ, 103,820 ₪ כולל מע"מ.

1. בהקשר לטענת מוקארי כי בוזגלו ביקש לערוך במבנה שינוי, באופן שייבנו שתי יחידות דיור נפרדות ללא מדרגות ביניהן, מסר בוזגלו גרסה משתנה. בתחילה טען כי המבנה כולל "יחידת אחת" (ראו בעמ' 41 ש' 3). בהמשך, כאשר הוצגה לפניו עדותו של מר אמארה כי חרף היתר הבניה אשר ניתן לבנית יחידת דיור אחת, בפועל, לבקשת בוזגלו, ניבנו שתי יחידות דיור, השיב בוזגלו "הוא משקר, איך אני יכול לעבוד על הרשויות אם מוציאים לי צו הפסקת עבודה" (ראו בעמ' 41 ש' 7). בהמשך, השיב בוזגלו כי האמור בתוכנית לפיה המדובר ביחידה אחת (ראו בעמ' 41 ש' 11) עם שתי קומות הוא אמת (ראו בעמ' 41 ש' 11) ולאחר מכן, כאשר נשאל על המדרגות המקשרות בין קומת המרתף לקומת הקרקע, השיב כך: "הבית שלי עשוי מיחידה אחת, היה לי מדרגות וסגרתי אותם זה הכל, עשיתי הפרדה בין הדירות, למטה תגור אמא שלי ואני למעלה. זה בית של יחידה אחת אבל הדירה מפוצלת." (ראו בעמ' 42 ש' 24-25).

כלומר, בפועל, המדובר בשתי יחידות אשר ניבנו, הגם שבהיתר הבניה מלכתחילה, תוכננה יחידה אחת.

כאשר נשאל בוזגלו האם סיכם עם מוקארי כי לא יבנו מדרגות בין קומת המרתף לקומת הקרקע השיב כי אינו זוכר "איזה מדרגות. אני ראיתי זאת במהלך הבדיקות. הוא השאיר אותי עם פתח" (ראו בעמ' 51 ש' 15-16) לאחר מכן, כאשר נשאל ביחס לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעמו בקשר להעדר המדרגות המקשרות בין קומת המרתף לקומת הקרקע, השיב כי נקודת המבט של המומחה הינה בטיחותית.

יצויין כי בתצהיר עדותו הראשית של בוזגלו לא הוזכר עניין זה של העדר מדרגות המקשרות בין שתי קומות המבנה.

בוזגלו אישר את טענת מוקארי כי הוסכם ביניהם שהמדרגות ייבנו בהתאם להעדפתו, השיב כי אכן כך הדבר והוא, בוזגלו, טרם החליט, עד היום, אלו מדרגות ייבנו. הוא הסביר זאת בכך שמאז התוכניות ועד מועד עדותו בבית המשפט חלפו "שבע או שמונה שנים ולא שמתי לב לזה" (ראו בעמ' 51 ש' 21-23).

1. עדותו של בוזגלו רצופה סתירות ושינויים ואין בה גרסה אחידה ועקבית למהלך הדברים. הרושם הנוצר מעדות זו, ביחס ליתר הראיות אשר הובאו בתיק, הוא רושם שאינו מהימן.

ניכר היה כי המענה מצידו של בוזגלו ניתן בהתאם לתוצאה הרצויה והמיטבית עבורו.

הדבר מוצא ביטוי אף בעדותו של מר חמדאן אמארה, עובדו של מוקארי, אשר מסר בעדותו כאשר נשאל על תוצאות בדיקת חברת איזוטופ כך:

"ש: תסתכל על ההמלצות. מה דעתך.

ת: קודם כל אנחנו לא סיימנו את העבודה הזו, ובדרך כלל אנו מזמינים מעבדה מאושרת לצורך בדיקה, ולא תמיד יוצא ככה, אם רושמים שחלק מהבדיקות לא מתאימים, אנו הולכים לפי הדו"ח ומתקנים בהתאם עד להשגת האישור. לגבי מס' 3, המערכת לא הותקנה בהתאם לתוכנית מאחר והתובע ביקש כל מיני שינויים, אני בזמנו, כשהשלמתי את תנאי ההיתר, אחד התנאים היה לקבל אישור של התאגיד ופתרון ביוב, אני זוכר כי בקומה הראשונה, היה צריך להתחבר לשוחה שממוקמת במפלס כביש עליון והיה עוד קומת תת קרקעית שהחיבור שלה היה אמור להיות עם המפלס התחתון. מר בוזגלו פנה אלי וביקש ממני לשנות את התוואי של הביוב מאחר והיה לו תוכנית להציע שתי יחידות נפרדות מגורים, למרות שבטאבו יש לו רק לאחד, והיתה לו תוכנית להשכיר את הקומה, הוא רצה לחסוך בעלויות הכביש, בחציבה וכו' וזה גם לקבל אישורים מכל הרשויות ולכן השתנה התוואי של הקו ביוב ויש חלק מהתוכניות שחתומות על ידו לפי בקשתו" (ראו בעמ' 10 ש' 20-31).

בהמשך, השיב מר אמארה, כי נוכח השינויים הרבים שבוצעו לבקשת בוזגלו בתוכניות ובייחוד לאור שינוי מיקום השירותים ותוואי הביוב בהתאם, הגיש מר אמארה תיק שינויים לוועדה לתכנון ובנייה "ובשלב הזה הוא היה אמור לחכות עד שאקבל היתר בתוקף ולחזור שוב לתאגיד לאשר את התכנון החדש" (ראו בעמ' 11 ש' 4-8). עוד מסר מר אמארה בעדותו, ביחס לקביעת חברת איזוטופ והמומחה מטעם בוזגלו בקשר לחניית כלי הרכב ומיקום וטיב השוחות, כי מאחר שבוזגלו ביקש להפריד בין שתי יחידות הדיור, ביקש הוא לאפשר כניסת כלי רכב למפלס התחתון. נוצר מצב לפיו במקום בו ביקש כעת בוזגלו כי יחנו כלי רכב, כלל לא היו אמורים להיות כלי רכב על פי התכנון הראשון.

כשהגיעה חברת איזוטופ לבצע את הביקורת, נמסר לה על ידי בוזגלו כי המקום מיועד לחניית כלי רכב וברי כי לא ניתן לאשר מיקום שוחה במקום בו מיועדים לחנות כלי רכב. מר אמארה טען כי מניסיונו המקצועי, אחרי שמזמינים את חברת איזוטופ, ומקבלים את הדו"ח שלהם, מבצעים תיקונים בהתאם, אולם במקרה כאן, בוזגלו הוסיף עוד ועוד שינויים. אם היה בוזגלו אומר מלכתחילה כי בכוונתו להפריד את המבנה לשתי יחידות דיור נפרדות, ניתן היה לבצע את השינויים הנדרשים לפי החוק והתקן. למרות זאת, מאחר שהשוחות היו פתוחות, ניתן היה לתקן את כל הדרוש תיקון בהתאם לדו"ח, אך בשלב זה כבר מנע בוזגלו ממוקארי או מי מטעמו להיכנס לנכס ולהשלים את העבודה, אם לפי החוזה אם לפי הדו"ח של חברת איזוטופ (ראו בעמ' 12 ש' 17-28).

1. לאחר שבחנתי את טענותיו של מוקארי על יסוד ראיות הצדדים, אני מוצאת כי יש לחייב את בוזגלו בתשלום בגין שינויים אשר ביצע ואשר לא נכללו בחוזה, אך באופן חלקי, כמפורט להלן.

ההסכם בין הצדדים נוסח על ידי מוקארי ונחתם על ידי הצדדים. בהסכם לא צויין דבר לגבי סוג הבלוקים. משכך, על פי נוסחו של החוזה, משלא צוין מפורשות מהו סוג הבלוק המדובר, מוקארי אינו זכאי לדרוש תוספת עבור בלוק מסוג איטונג.

מסקנתי זהה גם לגבי הדרישה להחלפת סוג הצנרת ומאותו הטעם בדיוק.

הסכום שנקבע בין הצדדים כולל, כך על פי ההסכם, גם תשלום עבור אספקת חומרים ועל כן, אין מקום לתשלום נוסף עבור חוטי שיזור ומסמרים.

אשר לשרוולי המזגנים בגינם נדרש תשלום נוסף, היה על מוקארי להוכיח כי עבודה זו לא היתה על פי התוכנית. משלא הוכיח זאת, אין מקום לתוספת תשלום.

להבדיל, מצאתי כי יש לחייב את בוזגלו בתשלום עבור התוספות שלהלן, אשר לא נכללו בהסכם, כך עולה מעיון בלשון ההסכם:

סט ממ"ד בסך 10,000 ₪.

הוספת והסרת שירותים בסך 5,000 ₪ - בוזגלו בעצמו הודה כי לא היה שבע רצון ממיקום השירותים. כלומר מדבריו עולה כי אכן, לאחר שהשירותים תוכננו ואף נבנו במקום מסוים על פי אותה תוכנית, ביקש הוא לשנות את המיקום. מכאן, דרישתו של מוקארי לתוספת תשלום בדין היא, שהרי המדובר בבקשה לשנות מן הקבוע בתוכניות.

מחסן הבית, כפי שהובהר לעיל, נדרשה בנייתו בשלב מאוחר כלומר הוא לא נכלל בהסכם. עם זאת, כאמור, המחסן נבנה אך בחלקו ועל כן, מתוך הסך של 5,000 ₪ שביקש מוקארי, אני מוצאת לפסוק 1,500 ₪ בלבד.

שינוי החזית נדרש, כך הובהר, לאור המעבר מבניית יחידה אחת בת שתי קומות, לשתי יחידות דיור נפרדות. מכאן, בדין נדרשה תוספת של 5,000 ₪.

יציקת שטחים נוספים, כאמור, היתה דרישה מאוחרת, אולם מאחר שעבודה זו בוצעה באופן חלקי בלבד, אני מוצאת לפסוק מתוך הסך של 15,000 ₪, תוספת תשלום בסך 5,000 ₪ בלבד.

שינוי תוואי הביוב, כפי שהוכח לעיל, נעשה בעקבות השינוי שביקש בוזגלו בבית. על כן, יש לחייבו בתוספת התשלום בגין כך, בסך 6,000 ₪.

סה"כ, עבודות נוספות, בסכום כולל של 32,500 ₪.

1. אוסיף ואתייחס, בקצרה, לטענתו של בוזגלו כי הגם שבוצעו שינויים, הוסכם כי הם ייעשו בלא כל תשלום. בוזגלו ביקש לטעון כי הויתור על התשלום היה בשל התכנון הגרוע, כך לטענתו, שנעשה על ידי מוקארי במסגרת ההסכם הראשון. טיעון זה אינו מתיישב עם העובדה שמהלך הדברים כלל שני הסכמים, אשר נחתמו "בטור", כלומר, אחד אחר השני. הסכם ראשון אשר עסק בתכנון הבית והסכם שני, אשר נחתם רק בהמשך, ועניינו בניית השלד. אם התכנון שביצע מוקארי היה גרוע כפי שטוען בוזגלו, מדוע זה המשיך בוזגלו לעבוד עימו במסגרת הסכם אשר התשלום בגינו הוא פי 20 מן התשלום עבור הסכם התכנון? לא מצאתי לכך כל הסבר סביר וגם לא תיעוד כלשהו התומך בטענת בוזגלו. כל זאת מעבר לכך שמתוכן ההסכם ניתן ללמוד על תכולתו וקשה לקבל את הטענה כי מוקארי יבצע עבודות רבות אשר כלל לא תומחרו על ידו במסגרת ההסכם.

טענתו של בוזגלו כי מוקארי התחזה לקבלן

1. בוזגלו טען בכתב התביעה שכנגד כי שכר את שירותיו של מוקארי אחר שזה הציג את עצמו כקבלן בוזגלו ומהנדס בניין וקבלן אינסטלציה (ראו בסעיף 2 ובסעיף 7 לתצהיר בוזגלו), הגם שאינו כזה.

לפיכך, עתר בוזגלו לחיוב מוקארי בתשלום פיצוי בגין התנהלותו זו בשלב אשר קדם לחתימה על ההסכם.

1. מוקארי טען בתצהירו כי הינו מהנדס בהכשרתו ובמקצועו, עוסק מורשה וקבלן לעבודות בניה (ראו בסעיף 4 לתצהיר). על יסוד אלה, פנה אליו בוזגלו "לצורך מתן שירות תכנון, מדידה והכנת תוכניות בניה למיניהן לרבות קונסטרוקציה, מים וביוב וחשמל.." (ראו בסעיף 6 לתצהיר).

בעדותו, השיב מוקארי, כי הינו מהנדס תשתיות מים וביוב לאחר שסיים את לימודיו במחלקה החקלאית של הפקולטה האזרחית בטכניון (ראו בעמ' 21 ש' 28-30, בעמ' 22 ש' 2 וש' 22). כאשר נשאל מוקארי האם הינו רשום גם בפנקס הקבלנים השיב לשאלה זו בחיוב והוסיף כי הינו רשום כקבלן לביצוע עבודות הנדסיות בתור קבלן ג' 400/ב/2 (ראו בעמ' 22 ש' 4).

כאשר נשאל, שוב, האם הינו קבלן רשום מורשה לביוב ניקוז ומים בלבד השיב כך: "נכון, אמרתי את זה. אמרתי שאני קבלן רשום אבל כשביצעתי את העבודה לא אמרתי שאני קבלן רשום. בחוזה לא אמרתי שאני קבלן רשום. אני לא חייב להיות קבלן רשום ולא נדרש לעבודה הזו קבלן רשום. היזם לא דרש קבלן רשום" (ראו בעמ' 22 ש' 11-13).

בהמשך עדותו הסביר מוקארי כי הוא עובד במסגרת שותפות: "בחברה בשם אלג'וואד ויש לה 100/ג/3 החברה הזו כל הזמן מבצעים עבודות כאשר הם רשומים כקבלן ראשי ואנחנו כקבלן משנה. אני יכול להציג חוזים לעניין זה... במסגרת ההתקשרות החוזית, אנחנו רושמים שאנחנו קבלן משנה שמבצע ואלג'וואד הוא קבלן ראשי רשום. מדובר בתום לב ואני לא מחסיר מהמיומנות שלנו. לא נדרש לרשום אותנו בחוזה. כל החברות דורשות את קבלן המשנה וכאן לא נדרש. אנחנו עובדים, אנחנו מהנדסים וקבלנים, אני מנהל משרד הנדסה ויש לי 100 מודדים, אדריכל, קונסטרוקטור, מהנדס חשמל ומים, אני לא חייב להיות קונסטרוקטור או בנאי בעצמי." (ראו בעמ' 22 ש' 30-32 ובעמ' 23 ש' 3-8).

טענתו של מוקארי היא כי בהיותו חלק ממיזם הכולל אנשי מקצוע שונים, הוא אינו צריך להיות בעל הכשרה מקצועית בכל אחד ואחד מהתחומים הדרושים בתהליך בניית שלד של בית מגורים.

בנוסף, טען מוקארי, כי הינו בעלים של חברה אשר כיום פועלת מטעמי מיסוי כעוסק מורשה. החברה אשר בעבר היתה חברה בע"מ, היא חברה לביצוע עבודות תכנון, בנייה ופיקוח והיא מעסיקה בעלי מקצוע שונים בעלי הכשרה ורישוי מתאים. כך, לצורך העניין, מונה החברה 15 מהנדסים, כאשר התובע הינו אחד מהם והתמחותו, כאמור, בתכנון מערכת המים (ראו בעמ' 23 ש' 11-12 ובש' 19-21). את יתר העבודה הכרוכה בהכנת תוכניות והגשתן לקבלת אישור, בנייה ועוד מבצעים יתר עובדי החברה, כל אחד על פי הכשרתו המקצועית (ראו בעמ' 24 ש' 6-9). כאשר נשאל מוקארי האם הוא רשאי להציג את עצמו כקבלן לעבודות קבלניות בהתחשב בהכשרה שלו השיב בחיוב (ראו בעמ' 24 ש' 18-19).

1. בוזגלו פנה לצורך בירור הכשרתו ורישומו של מוקארי בפנקס הקבלנים אל מרכזת תלונות נגד קבלנים אשר השיבה כי התובע "רשום בפנקס הקבלנים המתנהל ע"פ חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט- 1969, מיום 15.6.2006 ועד היום ברציפות. מר מוקארי רשום בענף 400- ביוב, ניקוז ומים מסוג 1." (ראו נ/1).

הן פנה בוזגלו לברור הכשרתו ורישוי עיסוקו כמהנדס של מוקארי ועלה כי קיים רישום על שם מוקארי "בענף הנדסה חקלאית, מדור מים, קרקע וסביבה החל מתאריך 17.1.2002.".

מוקארי טען כי לא זו בלבד שהינו בעל הכשרה ורישוי מתאים אלא שכלל לא הוסכם כי תהיה לו הכשרה מקצועית ורישוי בכל אותם תחומים הנדרשים להקמת שלד של בניין מגורים.

1. לשם הכרעה בשאלה זו יש לבחון את התנאים עליהם הוסכם בחוזה עליו הסכימו הצדדים, אולם גם בסוגיה זו קיימת מחלוקת.

במהלך דיון ההוכחות, כאשר נשאל מוקארי בדבר תנאי החוזה, וכאשר זה הוצג לפניו, השיב מוקארי כי החוזה אשר הוצג כלל אינו החוזה המקורי ובכלל זה הוספו בו שינויים שלא בהסכמת שני הצדדים (ראו בעמ' 24 ש' 20-30). אשר על כן, הוריתי על הגשת החוזים אשר בהם החזיק כל אחד מהצדדים.

החוזה אשר הוגש מטעם מוקארי סומן ת/4א והחוזה אשר הוגש מטעם בוזגלו הוגש וסומן ת/4ב.

זה המקום לציין כי במהלך דיון ההוכחות, על מנת לאפשר לב"כ של בוזגלו לחקור את העדים, נמסרו לו המוצגים. מוצג ת/4א- החוזה מטעם מוקארי, לא הוחזר לתיק בית המשפט בתום הדיון.

ב"כ בוזגלו התבקש להשיב את המוצג לתיק בית המשפט (ראו החלטה מתאריך 15.12.14 ) והשיב כי המוצג המקורי נמצא באמתחתו וכי נשלח העתק בפקס ובדואר רגיל (ראו הודעה מתאריך 28.12.14), אולם העותק המקורי אשר סומן והוגש לבית המשפט במועד הדיון לא הושב זאת חרף החלטות שניתנו.

עיון בחוזים מלמד כי השוני ביניהם מצוי אך בסעיף 22, סעיף ההערות. כל אחד מהצדדים רשם לעצמו את הסכומים אשר שולמו על ידי בוזגלו למוקארי, מעת לעת, בציון מועד התשלום.

הסעיף הרלוונטי למחלוקת בדבר השכלתו והכשרתו של מוקארי הוא סעיף 13 לחוזה בו נכתב כך: "צד ב' חייב להיות קבלן".

1. בוזגלו טען כאמור, כי מוקארי לא זו בלבד כי הפר את החוזה בכך שאינו בעל הרישוי המתאים לעסוק כקבלן בנייה, אלא שהוא התחזה לקבלן בנייה בעל רישוי והסמכה מתאימים ובהעדר הכשרה מתאימה, ביצוע העבודה היה רשלני ולקוי.

איני מקבלת את הטענה להתחזות מצדו של מוקארי או להפרת החוזה בעניין זה.

לשון החוזה אינה מצביעה על התחזות כלשהי. מוקארי הוא קבלן, רשום בפנקס הקבלנים.

אמנם, הוא אינו קבלן בניין רשום, אלא קבלן בענף הנדסה חקלאית, מדור מים, קרקע וסביבה, אך כאמור, קבלן.

אם ביקש בוזגלו כי בעל המקצוע יהיה קבלן בנין רשום, היה עליו לציין זאת מפורשות. מאחר שלא נכתב כך, יש לפרש את ההסכם על פי לשונו המשקף את הסכמת הצדדים.

מן הראיות שהובאו בפניי עולה גם כי העבודות השונות בוצעו על ידי בעלי מקצוע שונים מטעמו של מוקארי, כך למשל, הבניה עצמה בוצעה על ידי אביו של התובע ועובדים מטעמו, כך ההנדסאי אשר הכין את התוכניות, מר אמארה, ולא נשמעה כל טענה בדבר מיומנותם של העובדים מטעם מוקארי לרבות אלו אשר תכננו, ערכו והגישו את התוכניות קודם להתחלת הבנייה.

אחר ששמעתי את העדויות בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי אף שמוקארי אינו קבלן בניין רשום, לא הוכח כי ביקש להתחזות או כי פעל בחוסר תום לב בהתקשרות עם בוזגלו, בשלבי ניהול המשא ומתן לקראת החתימה על החוזה ובחתימתו. יש לשוב ולהדגיש כי בוזגלו הוא אשר פנה אל מוקארי זאת אחר שקיבל המלצות מבעל תפקיד במנהל מקרקעי ישראל ואחר שהיה שבע רצון מהעבודה אשר הושקעה בתכנון והגשת תוכניות לוועדה לתכנון ובניה כאמור בחוזה הראשון.

אשר על כן ולאור האמור, נדחית טענתו של בוזגלו בעניין זה.

עתירות הצדדים לפיצוי בגין הפרת חוזה ועגמת נפש

1. לאחר שבחנתי מצד אחד את עתירתו של מוקארי לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי בוזגלו, בכך שלא איפשר לו להשלים את העבודות, ומצד שני את עתירתו של בוזגלו לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בגין התנהלותו של מוקארי, הגעתי למסקנה כי דין טענותיהם אלו של הצדדים להידחות, שתיהן גם יחד.

אכן, מהלך הדברים מלמד על כך שבוזגלו הפסיק את עבודתו של מוקארי, אך זאת עשה בעקבות דו"ח איזוטופ אשר מצא ליקויים במערכת הביוב. עיון בעדויות הצדדים, במיוחד בזו של בוזגלו, מלמד על כך שבין הצדדים נתגלעו כבר מחלוקות קודם לכן, גם בכל הנוגע לסוגיית המע"מ, אך גם בגין השינויים שביקש בוזגלו ומנגד, טענותיו של בוזגלו לליקויים שונים באיכות הבניה.

יכול שהצדדים היו מצליחים להגיע לפתרונות מוסכמים, לו היה בוזגלו מאפשר למוקארי להשלים את העבודות ולתקן את הליקויים, אך לאור מהלך הדברים בין השניים, מוכנה אני לקבל את חששותיו של בוזגלו מהמשך עבודתו של מוקארי בבניית ביתו, כפי שבאו לידי ביטוי בעדותו.

מצאתי כי הצדדים, שניהם, תרמו להתדרדרות יחסי העבודה ביניהם והפסקת העבודה בביתו של בוזגלו, היתה תוצאה ישירה של התנהלותם של הצדדים שניהם.

במצב דברים זה, איני מוצאת לקבוע כי בוזגלו הוא שהפר את ההסכם ומנגד, איני מוצאת לפסוק לטובת בוזגלו פיצוי כלשהו בגין עגמת הנפש, אשר נגרמה גם למוקארי במקרה זה.

סוף דבר

1. בגין החוזה הראשון, נדחית טענתו של מוקארי ליתרת תשלום כלשהי.

בגין החוזה השני, הוסכם בין הצדדים על תשלום 350,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

מאחר שמוקארי ביצע רק %80 מן העבודה, הסכום היחסי שעליו לקבל הוא 280,000 ₪ בתוספת מע"מ.

לסכום זה יש להוסיף את התשלומים המגיעים לו בעבור הביצוע החלקי של העבודות הנוספות, סך של 32,500 ₪ ולנכות את עלות תיקון ליקויי הבנייה כפי שנקבעה לעיל, בסך של 30,640 ₪.

יוצא כי מוקארי זכאי לתשלום 329,460 ₪ בלבד כאשר מסכום זה יש לנכות את הסך של 310,000 ₪ אשר שולמו לו על ידי בוזגלו לאורך תקופת ההסכם.

היתרה, 19,460 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 20.6.10, ועד למועד התשלום בפועל, תשולם למוקארי על ידי בוזגלו.

לאור תוצאת ההליך, אני פוסקת לטובת מוקארי שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ואשר לאגרות בית המשפט, בשים לב לכך שהתנהלו בתיק זה תביעה עיקרית ותביעה שכנגד, לאור טענות הצדדים והתוצאה המפורטת לעיל, אני מחייבת את בוזגלו בתשלום אגרת הפתיחה בלבד אשר שולמה על ידי מוקארי, בסך 4,120 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.7.10 ועד מועד התשלום בפועל.

הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ו, 25 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.