<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אפרת טרוים

הנאשם 2 וב"כ עו"ד קובי מרגולוב - ס. ציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מגישה כתב אישום מתוקן (נחתם בחותמת בית המשפט בתאריך היום).

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, והצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות.

ב"כ הנאשם:

מאשר את הסדר הטיעון.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

אני מסכים להסדר הטיעון לאחר שכתב אישום מתוקן הוקרא לי והבנתי את תוכנו ומהותו ואני יודע שבית המשפט איננו כפוף להסדר טיעון.

<#7#>

החלטה

אני מורה על הפרדת הדיון בין הנאשם 2 לבין יתר הנאשמים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013 במעמד הנוכחים.

<#2#>

הכרעת דין (נאשם2)

אני מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של :

עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

עבירה של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

עבירה של הזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

אני אבקש לכבד את ההסדר, מדובר באירוע מאוגוסט 2007 מדובר בנאשם ללא עבר פלילי וזו לו הסתבכותו הראשונה. הוצגו בפנינו אישורים רפואיים אודות מצבו הבריאותי וכן נוכח גזר דינו של שותפו. אני סבורה שיש מקום לכבד את ההסדר הוא מאזן בין האינטרסים.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מצטרף לבקשת התביעה, מגיש מסמכים רפואיים אודות אחוזי נכות גבוהים. וכן מסמך רפואי אודות טיפול רפואי קבוע אותו נוטל. לנוכח מצבו הרפואי חלוף הזמן והעדר עבר פלילי אבקש לכבד את ההסדר, אבקש כי הפיצוי ישולם בעוד כחודשיים, הנאשם מתחתן מחר.

<#5#>

גזר דין (בעניין נאשם2)

הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, וככל שמדובר בהסדר טיעון "סגור" , הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 2000 ₪ לפיה יתחייב שבמשך שלוש מהיום לא יעבור עבירה בה הורשע היום.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

אני מחייב הנאשם לפצות את עד התביעה 5 רס"ר חנוני עוזי מספר אישי 1005370 על סך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 17.3.13.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013 במעמד הנוכחים.

המשך הדיון בעניין הנאשם 3

ב"כ נאשם 3 עו"ד מסיקה התייצבה

ב"כ נאשם 3

התקבלה תשובת היועץ המשפטי לממשלה שבה הודיע כי עיכב ההליכים בעניין הנאשם.

<#11#>

החלטה (נאשם 3)

אני מורה על הפסקת ההליכים.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013 במעמד הנוכחים.

המשך הדיון לעניין הנאשם 4

התייצבו הנאשם וב"כ עו"ד גל וולף

ב"כ המאשימה:

אתייחס בראשית דברי לעניין הרשעתו של הנאשם בדין, כאמור תסקיר שירות המבחן אינו מלמד על פגיעה ממשית קונקרטית על תעסוקתו של הנאשם. יש כאן אפשרות של פגיעה ולא פגיעה ממשית. הן נסיבותיו האישיות של הנאשם ככל שעולה מנסיבותיו לא עומד בקריטריונים של ההלכה הפסוקה לגבי הימנעות מהרשעת הנאשם. מעבר לנסיבות אישיות ואני אפנה לרקע האישי, העדר שירות צבאי, נשירה מתיכון. על אף חלוף הזמן וחלקו של הנאשם, בסופו של יום הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר ועבירה של איומים. אנו עותרים להשתת מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן והתחיבות. בהתאם לאחידות הענישה ולחלקו.

ב"כ הנאשם:

אני שמעתי את דברי בית המשפט אני ער לאמור בתסקיר שירות המבחן ואני ער לכך שאין ענישה קונקרטית. נכון שאי ההרשאה ניתנת במקרים יוצאים מן הכלל. על כך מדבר הפסיקה במותב נכבד זה. מדובר בנאשם צעיר, נטול עבר פלילי, כאשר אנו מדברים על אירוע משנת 2007 מאז ועד היום לא היו עבירות. הנאשם הגיע לשירות המבחן ושיתף פעולה בצורה מלאה. נרתם לטיפול שאינו קל שאותו הציע שירות המבחן. כיום שירות המבחן מדווח שהנאשם נקי מסמים. שירות המבחן מתאר את הרקע של השימוש באלכוהול. הנאשם עושה מאמצים כדי לשים את עברו מאחוריו. הנאשם התחתן בכוונתו להקים משפחה הוא מביע חרטה, הוא לוקח אחריות על המעשה, כאשר אנו מסתכלים על כל הפרמטרים שנכתבו בפסקה ואנו מוצאים ומתנגדים בפגיעה תעסוקתית. אין כאן פגיעה תעסוקתית קונקרטית. אני סבור שישנם מקרים של פגיעה בדימוי העצמי אל מול העבירה מבלי להקל ראש בעבירה אותה עבר הנאשם. הנאשם הורשע בכך שדחף את השוטר ואיים עליו. ניתן לראות שמדובר באירוע חריג והוא לא חזר לבצע את המעשה. אנו מעמידים את כל הפרמטרים של אי הרשעה. אני מבקש מבית המשפט לאור התהליך אותו עובר הנאשם בסופו של יום לבטל ת הרשעתו ולהטיל עליו צו מבחן על פי המלצת שירות המבחן. אנו רואים התקדמות משמעותית והרתמות של הנאשם לתהליך.

<#13#>

גזר דין (נאשם4)

יש ולעיתים, במסגרת גזר הדין ניתן להתייחס לקטע עובדתי אחד המיוחס לנאשם מתוך המסכת העובדתית שכתב האישום מגלה. אלה שבמקרים רבים ולפני אחד המקרים הללו אין לעשות זאת. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום. כתב האישום מגלה מסכת עובדתית של אלימות מספר נאשמים בין היתר שחלקם ביצע כלפי המתלונן בתיק וחלקם ביצע מעשי אלימות כלפי שוטרים.

משום שמדובר בהשתלשלות עובדתית הרי כאמור אין לנתק מעשיו של הנאשם מהמסכת הכללית. הנאשם הודה כי לאחר שהגיעו שוטרים למקום על פי שהוזעקו לשם נתקפו השוטרים על ידי הנאשמים או חלק מהם. באשר לנאשם הרי נאמר כי:

"בהמשך תקפו הנאשמים 1 ו-2 את השוטר בכך שנאשם 2 הכה אותו במכת אגרוף ונאשם 1 תפס בידיו ודחף אותו... הנאשמים 3 ו-4 הצטרפו וגם תקפו את השוטר בכך שתפסו אותו ודחפו (אותו)... כתוצאה מהתקיפה נגרמו לשוטר שריטות בפניו".

עובר לדיון דהיום הוגש תסקיר משלים משירות המבחן אשר ממליץ בסופו של דבר לבטל הרשעת הנאשם ולחייבו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

המחלוקת בין הצדדים היא האם יש לקבל המלצת שירות המבחן.

אני סבור שאין זה המקרה הנכון והראוי לסיים ההליכים במשפט הפלילי באי הרשעה.

כידוע, העיקרון המנחה לעניין הרלוונטי למחלוקת הוא בשניים. האם המעשה המיוחס לנאשם ואשר הודה בביצועו הוא מסוג ומהות המעשים הראויים למחילה ולאי הרשעה ובצד זה המרכיב השני הרלוונטי הוא האם קיימת פגיעה בנאשם שאיננה מידתית למעשה העבירה.

אני סבור ששני מרכיבים אלה לא התקיימו במקרה זה. עבירה של תקיפת שוטר במיוחד ככל שמדובר בתקיפה בצוותא היא עבירה חמורה. המחוקק קבע עונש מאסר חובה בגין תקיפת שוטרים. אכן יש ועונש זה יהיה עונש מותנה אלא שהמחוקק הביע דעתו באשר לחומרת המעשה. ושוב אחזור ואדגיש שיש לראות במעשה האלימות של הנאשם על פי מכלול עובדות כתב האישום.

מעבר לכך עיינתי בתסקירי שירות המבחן ונדמה כי אין מחלוקת שהנאשם לא יפגע פגיעה קונקרטית בתעסוקה או אחרת בגין הרשעתו. אין חולק על כך שככל שאדם מורשע בדין ומשפט פלילי עסקינן ממילא הוא נפגע. אלא שזה הכלל הרווח במשפט ורק בחריגים לא יורשע. המקרה שלפני אינו נכלל בין אותם חריגים.

לא נעלם מעיני כי מדובר בעבירה מלפני למעלה מלפני 5 שנים. כמו כן לא נעלם מעיני שהנאשם לקוח אחריות על מעשיו. ואינני מתעלם מהאמור בתסקיר שירות המבחן. אך אני סבור שאין בכל אלה כדי להכניס המקרה שלפני במסגרת החריג.

עוד אציין כי מכלול נסיבות המפורטות בתסקירים יש בכך רלוונטיות לעונש אך אין הם כאמור משליכים על שאלת ההרשעה.

אשר על כן אינני מבטל הרשעתו של הנאשם.

אלה העונשים שהשית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 2000 ₪ לפיה יתחייב שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

אינני מחייב הנאשם בפיצוי המתלונן.

באשר לחיוב הנאשם בפיקוח שירות המבחן.

בעניין זה הואיל ולא קיבלתי המלצת שירות המבחן כפי האמור בתסקיר הרי בשלב הזה אינני מחייב הנאשם בפיקוח. אם יפנה אלי שירות המבחן לאחר שישוחח עם הנאשם ויבקש צו פיקוח כאמור אשקול והחליט.

עותק מהחלטה זו יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי