לפני בקשתה של נתבעת 2, שהינה גם הצד השלישי בהליך דנן, למחוק את כתב-התביעה מחמת אי-קיום צו שיפוטי על-ידי התובע שעניינו בהליכים מקדמיים (להלן הבקשה).

1. התובע, תושב ג'סר אל זרקא, הגיש נגד הנתבעות תובענה כספית לתשלום 77,000 ₪ בשל נזקים שמקורם בפיצוץ צינור ביוב שאירע ביום 21.6.2003 סמוך לביתו (להלן האירוע). את עצם קרות האירוע ואת הנזקים הנטענים שסבל בעטיו ביקש התובע לייחס לנתבעות. נתבעת 1 שיגרה הודעה לצד שלישי לנתבעת 2.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר שניתן לתמיכתה ובבקשה נוספת שהגישה המבקשת בעניין זה לאחר שהתובע לא הגיש תשובה במועד שנקצב לכך, מצאתי שיש להיעתר לבקשה ולהורות על מחיקת כתב-התביעה. להלן יובאו הטעמים לכך.

3. צו הדדי לגילוי מסמכים, עיון בהם ומתן תשובות לשאלונים ניתן ביום 16.9.2010, בד-בבד עם קביעת מועד לדיון ראשון בתובענה. בישיבת קדם-משפט ראשונה שהתקיימה ביום 4.7.2011 התחוור שההליכים המקדמיים לא הושלמו; בתוך כך אישר התובע שלא המציא לצד האחר את מלוא התצלומים הרלוונטיים המצויים בידו ולא השיב לשאלון שנשלח אליו, לגביו טען שלא קיבלו. אשר על כן ניתנה ארכה להשלמת הליכים מקדמיים עד יום 31.8.2011; בפרק זמן זה חויב התובע להמציא לנתבעים את מלוא תצלומי הצבע שברשותו, במקורם (להלן התצלומים).

התצלומים לא צורפו בידי התובע, בין לתצהיר עדות ראשית שהגיש ביום 22.11.2011 ובין בדרך אחרת. גם הליכים מקדמיים אחרים לא קוימו על-ידו. על כן הגישה נתבעת 2 ביום 2.1.2012 בקשה בה עתרה לחייב את התובע להמציא לה תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון ולאפשר לה עיון במסמכיו ובתצלומים שטרם הומצאו. ביום 8.2.2012 ניתנה החלטה על-פי הבקשה, לאחר שזו הומצאה לתובע אך הלה בחר לא להשיב לה במועד שנקצב לכך. התובע חויב להמציא לנתבעת 2 תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכן תצהיר תשובה במענה לשאלון שהופנה אליו, כל זאת עד לא יאוחר מיום 1.3.2012. התובע חויב בתשלום הוצאות הבקשה.

אף בכך לא היה כדי להמריץ את התובע לפעולה ולגרום לו למלא אחר החלטות בית-המשפט. ביום 9.4.2012 עתרה נתבעת 2 להורות על מחיקת כתב-התביעה בשל כך שהתובע נמנע מלקיים את ההחלטה מיום 8.2.2012. דיון בבקשה התקיים בקדם-המשפט שנערך ביום 18.4.2012 במעמד באי-כוחם של הצדדים. בתוך כך אישר בא-כוח התובע שהלה לא קיים את ההליכים המקדמיים אלא בחלקם בלבד; התובע לא המציא את מלוא התצלומים שעליהם הוא מסתמך ולא נתן מענה לשאלון. לתובע ניתנה ארכה נוספת להמציא לנתבעות ולבית-המשפט עותק מלא של התצלומים ותצהיר תשובות לשאלון, זאת עד יום 10.5.2012. עוד הובהר שאם לא יעשה כן ידרש בית-המשפט לבקשת הנתבעת להורות על מחיקת התביעה. אף זו הפעם חוייב התובע בתשלום הוצאות בשל הזמן השיפוטי שירד לטימיון נוכח מחדליו ואשר גרם לעיכוב בהגשת תצהיריה של נתבעת 2.

ביום 16.5.2012 פנה התובע בבקשה ליתן לו ארכה להמציא מסמכים ותשובה לשאלון עד יום 30.5.2012. הארכה ניתנה. אף על פי כן לא הומצאו המסמכים ותצהיר תשובה לשאלון. אשר על כן הוגשה בקשתה הנוכחית של הנתבעת 2, אותה תמכה בתצהיר על-פי הוראת בית-המשפט. לתובע ניתנה הזדמנות להשיב לבקשה. תשובה כזו לא הוגשה. על כן ביקשה הנתבעת 2 ליתן החלטה בבקשתה במעמד צד אחד בלבד.

4. התנהלות התובע מגלה זלזול בוטה ומתמשך בהחלטות בית-המשפט, כמו גם בצורך להביא את תביעתו שלו לידי בירור בזמן סביר ולמלא אחר חובותיו כבעל-דין כלפי הצד שכנגד. עד כה הוקדשו שני קדמי-משפט למחדליו של התובע שבאי-קיום הליכים מקדמיים במועדם. במתן החלטות וארכות נוספות תוך חיוב התובע בהוצאות לא היה כדי לגרום לו לשנות ממנהגו.

אכן, לא בנקל ינקוט בית-המשפט בסעד של מחיקת כתב-טענות בשל כך שבעל-דין אינו מקיים החלטה שיפוטית הנסבה על הליכים מקדמיים. המקרה שלפני נמנה על אותם חריגים בהם מן הראוי לנקוט סעד כזה. התנהלותו של התובע מגלה הלכה למעשה שאין לו עניין ממשי בבירור תביעתו שלו. על כן ראוי לה שתימחק תוך עשיית שימוש בסמכותו של בית-המשפט המעוגנת בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי.

על-פי תקנה זו "בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו". בענייננו ניתנו ארכות מספר שחלפו ותמו מבלי שהתובע ראה למלא אחר החלטות בית-המשפט, באופן שגורם להליך להתמשך שלא לצורך ואשר כרוך באובדן הזמן השיפוטי שהוקצה לו מבלי שניתן יהיה לקדם את הבירור הלכה למעשה. בתוך כך נפגעת זכותו של הצד האחר להתגונן כהלכה כנגד התביעה, תוצאה שאותה נועדו למנוע הליכים מקדמיים מן הסוג שאותו ממאן התובע לקיים.

במקרה מעין זה, כאשר ברי כי בעל-דין אינו מקיים החלטות שיפוטיות לא מחמת טעות אלא בשל זלזול בוטה ושיטתי בצווי בית-משפט ובחובותיו כלפי הצד שכנגד, והכל חרף התראה שניתנה לו בדבר היותו חשוף לסיכון של מחיקת התביעה אם יתמיד בהתנהלות זו, מן הראוי לעשות שימוש בסמכות הקנויה בתקנה 122 הנ"ל ולהורות על מחיקת כתב-התביעה [ראו ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' וקסלמן, פ"ד נו(4) 817 (2002); רע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' עו"ד דגן (לא פורסם, 3.1.2007)].

5. אני מורה אפוא על מחיקת כתב-התביעה. הוצאות בהן חויב התובע עד כה תעמודנה בעינן.

הדיון שנקבע ליום 19.9.2012 מבוטל.

ככל שהתובע יגיש את התובענה מחדש תהא קבלתה לרישום מותנית בכך שהתובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות את הוצאות ההליך עד כה בסך נוסף של 3,500 ₪ ליום פסק-הדין כשהסכום נושא הפרשי הצמדה למדד מהיום. התובענה תקובל לרישום במזכירות כנגד הצגת אסמכתא המעידה על תשלום סכום זה לכל אחת מן הנתבעות.

המצאה לצדדים דואר רשום.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ב, 13 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.