הנאשם הואשם בכתב האישום בתקיפה, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977, באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 ובתקיפת שוטר, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים עולה שהנאשם מודה בעבירות של תקיפה סתם ואיומים. כפירתו של הנאשם היא בעבירת תקיפת השוטר. לטענת ב"כ הנאשם, לכל היותר יש לראות בהתנהגותו של הנאשם כהפרעה לשוטר במילוי תפקידו להבדיל מתקיפת שוטר. לדברי הסנגור, אין לראות ב"חיבוק" השוטר על ידי הנאשם כ"תקיפה" כמשמעותה בחוק. אדרבא. לטענתו, הרקע להתנהגות הנאשם הוא כתגובה לשימוש בכוח בלתי סביר של השוטר כלפי הנאשם אשר התיז בעיני הנאשם גז פלפל בשל חשש מוטעה של השוטר שהנאשם נשא סכין. התנהגות זאת של השוטר כלפי הנאשם, שכללה הפלת הנאשם לקרקע, איזוק ידי הנאשם, בעיטה בנאשם והתיישבות השוטר על גופו של הנאשם, אף גרמה לשבירת רגלו של הנאשם.

בהסכמת הצדדים הוגשו כראיות ללא חקירה ראשית או נגדית, הודעת המתלונן, יעקוב בלביסי (ת/1), מזכר שנערך על ידי השוטר טפרה בקלה (ת/2) והודעת העד מחמד חסין פראח (ת/3). כן הוגשה אמרת הנאשם (ת/4).

המאשימה העידה כעד תביעה את עותמאן בודירי (ע"ת 1) ואת רס"ר אבו רוכן ביסאן (ע"ת 2).

הנאשם בחר להעיד.

בהודעתו (ת/1) יעקוב בלביסי (המתלונן) מסר שהוא ישב ברכבו כשהנאשם הגיע והחל לתוקפו. "השוטר (ע"ת 1) התחיל לעזור לי לחלץ אותי מידיו ולהזיז אותו מליד הרכב שלי. פתאום נפל (הנאשם ד.פ.). היה שם מדרכה נפל מהמדרכה ושבר את הרגל, לפני כן הוא קילל את המשטרה, דחף את השוטר ונפל בעצמו מהמדרכה ושבר את הרגל". (ת/1 שורות 13 - 15).

"ש. האם הוא (הנאשם ד.פ.) היכה את השוטרים?

ת. אני ראיתי אותו דוחף את השוטרים, ניסה לברוח מהם ולהגיע אלי, הוא לא רצה להירגע בכלל, המשיך לתקוף ואז השוטרים התיזו עליו גז" (כנ"ל שורות 48 - 50).

במזכר (ת/2) שנערך על ידי טפרה בקלה "... החשוד (הנאשם ד.פ.) חנק את המודיע. "ביסן ניסה להפריד בפעם הראשונה אך החשוד לא עזב את המודיע ובפעם השנייה ביסן תפס את שתי ידיו של החשוד והחזיר אותו אחורה. אך החשוד התחיל להתנגד וביסן לא הצליח לאזוק אותו. אני וביסן ניסינו להרגיע אותו אך הוא רצה להכות אותנו. תפסנו אותו בזהירות. הפלנו אותו לרצפה לאחר כ-5 שניות. הוא חזר להשתולל ורצה להכות את ביסן. ביסן הזהיר אותו והחשוד תפס את ביסן וביסן תפס את החשוד בשתי ידיו ורצה להפיל אותו אך ביסן ריסס אותו ב(גז) פלפל החשוד הלך אחורה בריצה והוא עקם את רגלו ונפל אזק אותו אך כשראה שהוא שבר רגלו שחרר לו אזיקים והזמין לו מד"א למקום."

בהודעתו של מחמד חסין פראח (ת/3) מסר "... ראיתי כי השוטרים ירדו מהרכב והרחיקו את הבחור (הנאשם ד.פ.) שתוקף את הנהג שעמד לידם. הבחור הזה התוקף השתולל הרבה והשוטרים לא הצליחו להשתלט עליו והשוטר ריסס לעברו גז ואז גם אנחנו התרחקנו מהגז ולא ראינו אחר כך מה היה.

ש. האם ראית כי אותו בחור תקף את השוטרים?

ת. לא ראיתי אבל מה שראיתי כי אותו בחור תקף את הנהג בתוך הרכב והשוטרים לא הצליחו להרחיקו.

ש. האם ראית כי השוטרים תקפו אותו בחור?

ת. לא תקפו אותו. אני ראיתי כי רק ריססו לעברו גז והבחור ברח לאחור וגם אנחנו התרחקנו." (ת/3 שורות 13 - 23).

באמרתו (ת/4) אמר הנאשם "...ואז השוטר עזב אותי ותפס אותי מהחולצה ושאל אותי איפה הסכין אני אמרתי כי אין לי סכין ורצה לכבול אותי והתחיל לדחוף אותי על האוטו תוך כדי שהוא שואל אותי איפה הסכין השוטר רצה לשים עלי אזיקים אבל אני לא נתתי לו כי לא עשיתי טעות ואז השוטר השפריץ על העיניים שלי גז ואחרי זה אני לא יודע מה היה אני לא יודע איך נשברה לי הרגל ואיך הגעתי ליד השוך (כך.) אני לא יודע אולי השוטר תקף אותי באלה אני לא יודע וזה כל האמת..." (כנ"ל שורות 13 - 17)

"ש. מחומר החקירה עולה כי גם קיללת את השוטרים ודחפת אותם מה יש לך לומר?

ת. לא נכון זה כאשר נפלתי התחלתי לקלל את השוטר..." (כנ"ל שורות 25 - 26).

מר עותמאן בודירי (ע"ת 1) העיד ש"בחור שניסה לתקוף (הנאשם ד.פ.) תפס את השוטר בידיים. לא תקף אותו רק תפס אותו בידיים וחיבק אותו בידיו. השוטר ניסה להשתחרר ממנו ולא הצליח והשוטר התיז על התוקף גז ואז התוקף נפל, נתקע במדרכה ונפל" (ע' 7 לפרוטוקול שורות 16 – 18).

העד הבהיר את דבריו לפיהם הנאשם לא "תקף" בכך שהנאשם לא נתן מכות לשוטר אלא חיבק אותו עם ידיו (ע' 8 לפרוטוקול שורות 7 -8 וגם ע' 9 פרוטוקול שורות 16 – 18).

ע"ת 2 , רס"ר ביסאן העיד שהנאשם "תפס" אותו בחולצה, ניסה להדוף אותו ואיים עליו אך לא נתן לו מכה באגרוף (ע' 10 לפרוטוקול שורות 20 – 23, 27, ע' 11 לפרוטוקול שורות 29 -31, ע' 12 לפרוטוקול שורה 20, 30). למרות זאת, הכחיש שהנאשם חיבק אותו (ע' 12 לפרוטוקול שורה 27 וע' 13 לפרוטוקול שורות 20 – 22).

הנאשם בעדותו טען שהוא הוא זה אשר הותקף על ידי שוטרים אשר סברו בטעות שיש עליו סכין. הותז עליו גז פלפל ושוטר בעט ברגלו וגרם לו שבר ברגל. לדבריו, אף יש עד בשם אבו זכאי רמלאווי שהיה במקום והמסוגל לאשר את גרסתו לגבי נסיבות שבירת רגלו מבעיטת השוטר.

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתיו, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

כאמור, הנאשם מודה בעבירות של תקיפה ושל איומים.

לעניין העבירה של תקיפת שוטר, אין חולק שהשוטר היה במדים ושהנאשם היה מודע להיותו שוטר.

סעיף 378 לחוק עונשין מגדיר "תקיפה" כ: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית- הרי זו תקיפה".

לכן, אין נפקא מינה לכך שהנאשם לא היכה את השוטר אלא תפס אותו מהחולצה, דחף אותו או חיבק אותו. פעולות אלו הן מהוות "תקיפה" כמשמעותה בחוק.

אכן יש שוני בתיאור של השוטרים והמתלונן לגבי דרך התקיפה "תפיסת חולצה ודחיפה", להבדיל מ- "חבוק" כגרסת ע"ת 1. למרות זאת, התרשמתי שההבדלים בתיאור מעשה התקיפה יסודם בזווית הראיה של העדים ובהתרשמות העדים ממצב דינמי ומשתנה. למותר לציין, שכל העדים מטעם התביעה מציינים את השתוללות הנאשם. לעצם התקיפה, בין כדחיפה ותפיסת חולצה ובין כ"חיבוק", יש תמיכה בדברי הנאשם באמרתו " השוטר רצה לשים עלי אזיקים אבל אני לא נתתי לו כי לא עשיתי טעות" (כנ"ל).

אכן, השוטרים סברו בטעות שהנאשם נשא סכין. אולם, אין באמור כדי לגרוע מסבירות התנהגות השוטרים אלא ההיפך הוא הנכון. הנאשם תקף את המתלונן והשתולל למרות נוכחות השוטרים. חשד סביר שהנאשם אף נשא עליו סכין, דווקא מצדיק שימוש השוטרים באמצעים כמו גז פלפל נגד הנאשם כדי לנטרל את הנאשם והסכנה לאלתר. הנאשם באמרתו (ת/4) אף אישר את האפשרות שהשוטרים סברו שהמצית שהוציא או שנפל מכיסו נראה כמו סכין (ת/4 שורות 23 – 24).

אין גם ממש בטענת הנאשם שניתן ללמוד על שימוש בכוח מופרז על ידי השוטרים הואיל ורגלו נשברה. על פי עדות עדי התביעה בכתב שהוגשה בהסכמה ועל פי העדויות עדי התביעה בעל פה, עולה שהנאשם ניסה לברוח מהשוטר, מעד ועיקם את רגלו. באמרתו ת/4 מסר הנאשם שהוא אינו יודע איך נשברה רגלו (ת/4 שורה 16).מחקירתו הנגדית של הנאשם עולה שזאת הייתה גרסתו של הנאשם גם בהודעתו במח"ש (ראה ע' 22 לפרוטוקול). גרסת הנאשם שהשוטר בעט ברגלו וגרם לשבירת הרגל היא גרסה כבושה הסותרת את העדויות בפני בית המשפט. אדרבא. הנאשם טען שיש לו עד שיכול לאשר את גרסתו אך נמנע מלהביאו להעיד או למסור הודעה במשטרה או במח"ש והדבר אומר דרשני.

אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז-1977. כאמור, הנאשם מודה בעבירה של תקיפת סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין ובאיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

הואיל וכן , הנני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג , 11 יולי 2013, במעמד הצדדים