בהתאם למבוקש, אבהיר טעמי החלטתי מיום 15.12.14 כדלקמן:

הבקשה שהונחה לפתחי הינה בקשה לביטול עיקול עצמי של כספים ששולמו בעקבות פסק דין אשר בוטל בערעור.

עיון בפסק הדין של ערכאת הערעור הנכבדה מיום 23.10.14 ובפרוטוקול הדיון שקדם לו מעלה, כי הנושא הועלה כבר שם כפי שנאמר מפיו של עו"ד נווה בעמ' 7 לפרוטוקול ש' 3-4 : "אני מבקש כי בית המשפט יורה למשיב להחזיר לנו את הסכום שקיבל וזאת כנגזרת של ביטול פסק הדין". על כך השיב עו"ד מאיר: "אני שומר על זכויותיי, את הבקשות שנגיש אם נגיש – לגבי סעדים זמניים עומדות לנו כל הזכויות, נגיש את הבקשות לבית המשפט קמא", שם ש' 6-7.

בית המשפט המחוזי נתן לאמור תוקף של פסק דין.

הנה כי כן, האפשרות לעתור להשבה הוענקה עוד ביום 23.10.14.

העיקול הזמני הוטל ביום 16.11.14.

ברגיל, בקשה לביטול עיקול זמני נידונה בדחיפות משום שהתזה העומדת בבסיס העיקול הזמני הוא, כי העיקול ניתן במעמד צד אחד בלבד מתוך בהילות ועל מנת למנוע הברחת נכסים. אולם כאשר הצד שכנגד קובל על עצם הטלת העיקול, ואף עשוי להינזק בגינו, על מבקש העיקול לשוב ולהוכיח את זכאותו לעצם העיקול ולמנוע נזקים מהנעקל.

לפיכך, על דיון זה להתקיים במהירות האפשרית.

בענייננו, עסקינן בכספים ששולמו לפי פסק דין מיום 16.9.13 שבוטל כאמור ביום 23.10.14.

נושא זה של השבה, ומולו סעד זמני על דרך של עיקול עצמי כבר עלה לפני ערכאת הערעור הנכבדה בעת הדיון ביום 23.10.14.

שני הצדדים דכאן מודעים אפוא הן לצו ההשבה שניתן, הן לעיקול העצמי שהונח על הפרק עוד קודם לביטול פסק הדין ע"י בית המשפט המחוזי הנכבד והן לצורך לשקול את הנושא בשום שכל בזהירות הראויה לאחר קבלת עמדות כל הצדדים ולא באופן הבהול המאפיין דיון בבקשה לדיון בביטול רגיל בפתחו של הליך.

משכך, סברתי כי יש מקום לאפשר לצדדים להגיש טענותיהם באופן סדור ומנומק בכתב בנושא זה וראו החלטתי מיום 3.12.14 שהיוותה את הפתיח להחלטה מיום 15.12.14 שהבהרתה התבקשה עתה.

אוסיף ואומר, כי בעת שניתנה ההחלטה מיום 15.12.14 כבר הונחה לפני הבקשה לביטול עיקול (3.12.14) והתגובה לבקשה (15.12.14) אך טרם הוגשה התשובה לתגובה.

הווה אומר, גם מבקש ההבהרה עצמו לא הקפיד על לוח הזמנים המהודק שהוא טוען לו עתה, שכן התשובה לתגובה אף היא לא הוגשה בסעד זמנים של תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ומשתמעת מכאן הסכמתו לעיקרון כי בענייננו הדיון בביטול העיקול הזמני אמור להתקיים על פי הוראות התקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

סיכום:

יש להמתין לתשובה לתגובה, ולבקשת מבקש ההבהרה עצמו, לא הסתפקתי בכך אלא אף קבעתי דיון פרונטאלי ליום 9.2.15.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ה, 18 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.