נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – ענבל אביב

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – זייצב

<#1#>

פרוטוקול

הסניגורית

לאור התסקיר השלילי שנתקבל היום ולאור שיחה נוספת עם הנאשם שהבהיר שלא יכול לעמוד בהליך הטיפולי הנדרש ממנו, כי המעביד לא יתן לו, אין מנוס אלא להרשיע, אך אבקש שמאסר מותנה יהיה קצר, ללא של"צ.

התובעת

רצינו לעזור לו, גם אני רציתי לסיים את התיק ללא הרשעה, אבל התסקיר מדבר בעד עצמו. אני מסכימה למאסר מותנה והתחייבות.

הנאשם

אני הייתי מסכים לטיפול ושל"צ. ברגע שהסברתי שאני לא יכול להגיע, כי המעסיק שלי אמר לי שאני אהיה מפוטר. אני מסיים את העבודה בשעה 17:30.

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת פרשת הראיות בעבירה של הפרת הוראה חוקית, תקיפה אחת ואיום אחד, לאחר שגם זוכה משתי עבירות אחת של איום עם סכין והשניה תקיפת אביו בחזה. מדובר בעבירות שנעברו לפני זמן רב במהלך חודש יוני 2010. יצוין, כי כבר ב- 12.6.11 גובש הסדר שהוצג בפני כב' השופט אינפלד על פיו כתב האישום היה אמור להיות מתוקן, הנאשם היה אמור להיות מורשע והתביעה מסתפקת במאסר מותנה והתחייבות. אולם בעת שכב' השופט אינפלד הציג בפניו כתב האישום המתוקן, הנאשם לא אישר אותו וביקש כי יקבע להוכחות. לאחר שכב' השופט אינפלד קודם, התיק הועבר למותב זה, לאחר ניהול פרשת הראיות בתאריך 15.7.12 הוכרע דינו כאמור לעיל. מאז בית המשפט דחה שוב ושוב כדי לאפשר לנאשם להשתלב בהליך טיפולי ועל מנת לבחון אפשרות של ביטול ההרשעה, שכן מדובר בבחור שבדרך כלל מנהל אורח חיים נורמטיבי ועברו נקי.

כמו כן, מאחר והתרשמתי שמדובר במערכת יחסים סבוכה ומורכבת בינו לבין אביו, הוא המתלונן בתיק זה, וכלפיו נעברו אותן עבירות.

אכן נתקבלו מספר תסקירים , מהם עולה שמדובר בצעיר בעל יכולות תקינות בבסיסם, אלא מהלך חייו אופיין בחוסר יציבות תפקודית ורגשית ובמהלך השנים התמודד עם קשיים בניהול מערכות יחסים בכלל, ועם אביו בפרט. הוא מוצף תחושות של אכזבה, תסכול, ודחיה מהאופן שבו אביו מתנהל כלפיו במשך השנים. מדובר במערכת יחסים המלווה כעס ומעבר בין רצון לקירבה לדחיה והם עומדים בבסיס העבירות.

שירות המבחן סברו כי ראוי לשקול אפשרות של ביטול ההרשעה ובתסקיר שהוגש ב- 6.3.13 ציינו המלצתם להסתפק בצו מבחן בלבד כדי לשלבו בהליך טיפולי. אולם שירות המבחן סברו כי יש מקום לשלבו בקבוצה טיפולית ומהתסקיר האחרון שהוגש עולה, כי על פי הערכתם הוא מתנגד לשילובו בהליך הטיפולי וזאת כפועל יוצא מתחושת קורבנות ארוכה מושרשרת ביחסים שלו עם אביו לאורך השנים, שרק הוא עצמו בשל קיום ההליך המשפטי והואיל ולצורך שילובו בתהליך טיפולי ממשי יש צורך בבחינה עצמית מעמיקה, לא ניתן היה לגייסו לטיפול, שכן הוא לא פנוי לערוך שינוים בדפוסי התנהגותו. לכן, אף שבעבר המליצו כאמור על צו מבחן יחד עם שצו של"צ, היום דווחו כי מערכיים למרות הזמן שחלף הוא עדיין לא הצליח לערוך שינוי משמעותי בחלקים שבאישיותו שמהווים בסיס לאותה התנהגות תוקפנית וכועסת כלפי אביו ולכן חוזרים בהם וממליצים על מאסר על תנאי והתחייבות כמענה עונשי הולם.

הסניגורית ניסתה לטעון כי מדובר בחוסר הבנה וכיה סיבה לכך שלא התיצב אתמול לקבוצה הטיפולי נעוצה בהתנגדות המעסיק, אך כאמור לא זו ההתרשמות האמיתית של שירות מבחן ממנו וגם הנאשם מעונין לסיים היום את התהליך שנמשך זמן רב מאוד. אין לי אלא להביע צער על כך, דווקא משום שמדובר באדם בעל יכולת לתפקוד נורמטיבית, אך בשל ילדותו הוא מתקשה להיפתח . טיפול היה עוזר לו גם בתחומי חיים נוספים ולא רק בקשר עם אביו, אולם לא ניתן לכפות טיפול על אדם שלא בשל לכך רגשית, ולכן ההרשעה לא בוטלה, ואני מטילה על הנאשם עונשים כדלקמן:

1. אני מטילה על הנאשמ/ת 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 2 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירות בהן הורשע.

2. הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשע במשך 2 שנה/ים מהיום.

אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, ת/יאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. <#3#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ד, 11/02/2014 במעמד הנוכחים.