1. זוהי עתירה התוקפת את החלטת המשיב שלא להכיר בעותרת כפליטה.

עוד מתבקש בעתירה זו, להשוות את מעמדו של העותר לזה של העותרת מאחר והם בני זוג.

2. העותרת, אזרחית אתיופית הסתננה לישראל דרך מצרים בשנת 2000. כשנה וחצי לאחר מכן פנתה העותרת לנציבות האו"ם לפלטים בבקשה למקלט. העותרת רואיינה על ידי נציגת נציבות האו"ם לפליטים ולא ניתנה כל החלטה בעניינה.

3. כשבע שנים לאחר מכן, ביום 8.12.09 נערך לעותרת תשאול ביחידת הרישום והזיהוי של המשיב. לאחר מכן, ביום 21.10.10 נערך לעותרת ראיון עומק על ידי יחידת ה-RSD.

לאחר ראיון זה הגיש עורך הראיון את חוות דעתו וקבע כי העותרת נמצאה לא אמינה וכי יש לדחות את בקשתה.

4. ביום 23.2.11 נדון עניינה של העותרת בפני הוועדה המייעצת לענייני פליטים. בישיבה זו נכחה אף נציגת נציבות האו"ם לפליטים אשר ראיינה את העותרת בשנת 2002. במהלך הישיבה הובאו בפני הוועדה עמדת נציבות האו"ם לפליטים, עמדת משרד הפנים ועמדת משרד החוץ אשר כולם סברו כי אין להעניק לעותרת מעמד של פליטה.

בשלב מאוחר יותר הוגשה גם חוות דעת של משרד המשפטים אשר תמכה באותה עמדה.

הוועדה המייעצת קבעה כי טענותיה של המבקשת אינן מאפשרות להעניק לה מעמד של פליטה.

ביום 10.4.11 קיבל שר הפנים את המלצת הוועדה ודחה את בקשת המקלט של העותרת.

5. ביום 9.5.11 הגישה העותרת בקשה לעיון מחדש. הבקשה נדונה על ידי הוועדה המייעצת לענייני פליטים וביום 21.12.11 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה. בהחלטה נאמר כי מדובר במבקשת מקלט בלתי אמינה אשר אינה זכאית למקלט מדיני.

כנגד החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית.

דיון והכרעה

6. עיקר קביעות הוועדה נסמכות על אמינותה ומהימנותה של העותרת כמו גם על המצב המשפטי הנובע מאמנת הפליטים.

באשר לאמינותה של העותרת, נבחנו הגרסאות השונות אשר מסרה הן בפני יחידת ה-RSD והן בפני נציבות האו"ם.

בראיון שנערך לעותרת ביחידת ה-RSD גילתה העותרת בורות וחוסר ידע באשר לארגון ה-OLF. העותרת טענה כי היתה חברה ופעילה בארגון זה שמטרתו מתן הגדרה עצמית לקבוצת האורומו באתיופיה וכי היא נרדפת באתיופיה עקב חברותה בארגון.

כאמור, גילתה העותרת בורות באשר לארגון זה.

בראיון אשר נערך לה באו"ם טענה העותרת שהיא חברה בארגון ה-ONG. היא לא ידעה להסביר אם מדובר בשני ארגונים שונים או בשני שמות לאותו ארגון.

העותרת טענה כי נעצרה על ידי המשטרה האתיופית עקב כך שחילקה עלונים של ארגון ה-OLF וכי שהתה במעצר כחודשיים. לאחר שחרורה מן המעצר שהתה באתיופיה שנתיים נוספות אך משקיבלה מכתב המזמן אותה לחקירה במשטרה – נמלטה מארצה.

7. בראיון שנערך לעותרת באו"ם טענה העותרת שהצטרפה לארגון לאחר מות אביה משום שרצתה להמשיך את דרכו. בראיון שנערך לעותרת ביחידת ה-RSD טענה העותרת שהצטרפה לארגון כאשר אביה היה בחיים. העותרת התבקשה להסביר את הסתירה בין שתי הגרסאות אך לא נתנה לכך הסבר.

בראיון שנערך לעותרת באו"ם טענה העותרת כי בעת שהיתה במעצר היא שהתה בתא אחד עם שלושה אנשים. בראיון שנערך לה ביחידת ה-RSD טענה כי שהתה בתא לבד. לעותרת לא היה הסבר לסתירה זו.

בראיון שנערך לעותרת באו"ם טענה העותרת כי הרביצו לה גם במקלות ואילו בראיון שנערך לה ביחידת ה-RSD טענה כי רק סטרו לה.

גם לסתירה זו לא היה בפי העותרת כל הסבר. למעשה העותרת אמרה "אני שכחתי מה שאמרתי באו"ם באתי כי רק אמרו לי להגיע כי יש שאלות חוזרות, גם אני לעצמי לא זוכרת דברים רבים". העותרת אינה אומרת שהדברים אינם זכורים לה אלא שהיא לא זוכרת מה היא אמרה באו"ם. ברור שזיכרונה של העותרת מתקופת מעצרה צריך להיות זיכרון חזק מכיוון שמדובר בחוויה טראומטית ולא יתכן שהעותרת לא תזכור אם שהתה בתא לבדה או בחברת אנשים נוספים וכן לא יתכן שלא תזכור אם היכו אותה במקלות או רק סטרו לה.

8. מסקנת המשיב היתה שמעצרה של העותרת מוטל בספק לאור העובדה שהעותרת אינה אמינה ומוסרת גרסאות שונות לגבי אותו מעצר כאשר מדובר בפרטים מהותיים אשר כל אדם סביר היה זוכר אותם גם לאחר תקופה ארוכה.

מסקנה זו של המשיב נראית לי סבירה ולא מצאתי מקום להתערב בה.

9. למעלה מן הצורך, יש להפנות לעת"מ 53025-07-11 אשר נדון בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בפני כב' השופטת בן-אור.

באותו הליך נדון עניינה של עותרת אשר ביקשה להעניק לה מעמד של פליט בשל חברותו של אביה בארגון ה-OLF.

כב' השופטת בן-אור סוקרת בפסק דינה המלומד והמקיף חוות דעת של מלומדים בנושא זה, הנחיות של משרד הפנים הבריטי וכן פסיקה של ערכאת הערעור של הטריבונל למקלט מדיני ולהגירה באנגליה וכן פסיקה מארצות הברית וממדינות נוספות.

המסקנה אליה מגיעה כב' השופטת בן-אור היא כי הזכאים למקלט מדיני הם אנשים שהיו פעילים אקטיביים במסגרת ה-OLF או היו חשודים בפעילות כזו ותשומת ליבן של הרשויות הופנתה לפעילותם.

יש לזכור בענייננו שמדובר בעותרת אשר, אם בכלל, היתה פעילה זוטרה מאוד ב-OLF ולדבריה עסקה בחלוקת עלונים.

10. כאמור, אמינותה של העותרת באשר למאסרה וכן חוסר הידע שהפגינה באשר לארגון ה-OLF והסתירות בין הגרסאות השונות שמסרה באשר לעיתוי הצטרפותה לארגון – כל אלה יחדיו מלמדים כי מסקנתו של המשיב שלא להאמין לגרסתה של העותרת היא מסקנה סבירה שאין להתערב בה.

גם אם גרסתה של העותרת היתה אמת, הרי שגם אז בשל העובדה שמדובר בפעילה זוטרה עד מאוד, לא ניתן לומר שהעותרת צפויה להיות נרדפת באתיופיה עקב חברותה בארגון ה-OLF. אולם דברים אלה נאמרים רק למעלה מן הצורך שכן החלטת המשיב שלא להעניק לעותרת מעמד של פליטה נסמכת בעיקר על אמינותה.

11. סיכומו של דבר שאני דוחה את העתירה על כל הסעדים שהתבקשו בה.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 10 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.