18 יוני 2015

צד ג' אגודת הספורט הפועל רמת גן

ע"י ב"כ עוה"ד ינקו –וולמן

1. הוגשה תביעה בעקבות דחיית תביעתו של התובע להכיר בפגיעה בברך במהלך משחק כדוריד, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

2. בכתב ההגנה נטען כי התביעה נדחתה כדין, עקב אי המצאת מסמכים לנתבע ומשלא הוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין אגודת הספורט הפועל רמת גן.

3. בהחלטה מיום 26/3/11, הותר לנתבע לשלוח הודעת צד ג' לאגודת הספורט הפועל רמת גן (להלן: "האגודה") אשר לטענת התובע היתה מעסיקתו במועד הפגיעה.

בהודעת צד ג' טען הנתבע כי האגודה לא דיווחה על התובע כעובד שכיר שלה ולא שילמה בגינו דמי ביטוח לאומי. לפיכך ככל שיקבע כי התובע נפגע במהלך עבודתו – על האגודה לשלם דמי ביטוח בגין העסקת התובע וכן לשפות את הנתבע בגין כל הסכומים שייפסקו לטובת התובע.

4. בכתב ההגנה להודעת צד ג' נטען כי במועד הפגיעה לא נכרת הסכם לתשלום שכר בין התובע לבין האגודה, כאשר התובע היה שחקן מושאל בתקופת ניסיון ולא הציג אישור עבודה משלטונות צה"ל. נטען שהתובע נפצע כבר בהופעתו הראשונה בקבוצה, במשחק הליגה הראשון בו השתתף. עוד נטען שהתובע בוטח בביטוח ספורטאים והפעיל אותו לצורך טיפול בפציעתו.

5. התובע, יליד 1986, שחקן כדוריד.

עד לעונת המשחקים 2005-2006 שיחק באגודת הפועל ראשון לציון.

6. בעונת המשחקים 2005-2006 הושאל מאגודת האם בראשון לציון לאגודת הפועל רמת גן.

בין התובע לבין האגודה לא נכרת הסכם בכתב לתשלום שכר.

7. התובע בוטח על ידי האגודה בביטוח ספורטאים בחברת הביטוח איילון.

8. ביום 10/10/05 השתתף התובע במשחק ליגה לאומית מטעם קבוצת הפועל רמת גן. במהלך המשחק נחבל התובע בברכו. התובע נפגע במהלך משחקו הראשון בעונה.

9. התובע ניהל הליכים משפטיים בגין פגיעתו כנגד חברת הביטוח איילון, והגיע להסדר עם חברת הביטוח לעניין פיצוי בגין הפגיעה.

10. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.

מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע עצמו ותצהיר של מר יותר אלעזרא.

מטעם צד ג' הוגשו תצהירים של מר בן ציון קמינר, מנהל אגודת הפועל רמת גן בכדוריד.

התצהיר הראשון של מר קמינר הוגש ביום 23/10/11, בזמן שהאגודה לא היתה מיוצגת על ידי עו"ד.

ביום 10/10/12, לאחר קבלת ייצוג, הוגש מטעם האגודה תצהיר נוסף של מר קמינר.

11. בהחלטה מיום 9/5/11 נקבעו הפלוגתאות בתיק כדלקמן:

א. היותו של התובע "מבוטח" לעניין פגיעה בעבודה ביום 10/10/05, דהיינו קיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין צד ג'.

ב. התרחשות אירוע תאונתי ביום 10/10/05, וככל שהתרחש – שאלת הקשר הסיבתי בינו לבין מצבו הרפואי של התובע.

ג. חובתו של צד ג' לשלם למוסד לביטוח לאמי דמי ביטוח, קנסות, הפרשי הצמדה וסכום השווה לגמלאות או לשווי הכספי של גמלאות שהמוסד ישלם או עתיד לשלם לתובע.

האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין האגודה

12. לטענת הנתבע לא הוכח כי במועד הפגיעה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לאגודה ולפיכך התובע לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.

13. לטענת האגודה – התובע הושאל לאגודה לבקשת קבוצת האם שלו, הפועל ראשון לציון, על מנת לקבל דקות משחק. מדובר בליגה לא מקצועית שרוב שחקניה חובבנים ועם רובם לא נחתמים הסכמי העסקה. רוב השחקנים משתתפים בקבוצה בהתנדבות כתחביב. חלק מהשחקנים מקבלים עבור השתתפותם החזר הוצאות נסיעה, ורק עם חלק קטן מהם נחתם הסכם העסקה לתשלום שכר סמלי.

עוד טוענת האגודה כי התובע נפצע במשחקו הראשון בליגה, כאשר היה בתקופת ניסיון והאפשרות להעסיקו בהסכם עבודה לא עמדה על הפרק.

14. מנגד טוען התובע כי במועד הפציעה הוא היה שחקן פעיל בקבוצת הפועל רמת גן, לאחר שהושאל בהסכמתו מקבוצת הפועל ראשון לציון. בתוך כך נדרש להשתתף באימוני הקבוצה ובמשחקי הליגה והיה כפוף להוראות מנהלי הקבוצה והמאמן. לפיכך התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין האגודה.

15. בסעיף 1 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) נקבע:

"מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה, והנתון

בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד."

על פי סעיף 14 לתוספת הראשונה בצו, "ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה..." יחשב כעובד, בתנאי שנחתם עימו "הסכם העסקה בכתב שנערך מראש".

16. בעב"ל 327/99 המוסד לביטוח לאומי נ' מוהנד כבהא פד"ע ל"ו 877, נפסק כי הוראות צו הביטוח הלאומי לעניין סיווג מבוטחים נועדו להרחיב את מעגל העובדים המבוטחים בענף ביטוח נפגעי עבודה ולא לצמצמו.

לא היתה למחוקק המשנה כוונה לגרוע מזכויותיהם של עובדים המסווגים כך, על פי הקריטריונים המקובלים של משפט העבודה. כלומר מי שמלכתחילה מוגדר כעובד על פי המבחנים של משפט העבודה – לא ניתן לשלול את מעמדו כעובד בשל אי עמידתו בתנאי הצו.

17. בענייננו אין חולק כי בין הצדדים לא נכרת חוזה עבודה בכתב לפני פציעתו של התובע. ואולם לאור ההלכה הפסוקה, אין לשלול את מעמדו של התובע כעובד רק מטעם זה על אף הוראות צו הביטוח הלאומי.

יש לבחון את מהות היחסים בין הצדדים על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, אשר העיקרי שבהם הוא המבחן המעורב המבוסס על מבחן ההשתלבות על שני פניו ומבחני משנה נוספים.

בתוך כך אין להתעלם מההקשר התעשייתי של ההתקשרות בין הצדדים, כלומר העובדה שמדובר בהתקשרות בין ספורטאי לאגודת ספורט לצורך עיסוק בפעילות ספורטיבית.

בבג"ץ 176/90 גד מכנס נ' שר העבודה והרווחה , פ"ד מז 711, נדונה תביעה של שחקני כדורגל מהליגה הלאומית ומהליגה הארצית לסיווגם כעובדים שכירים. בית המשפט העליון התייחס לאופי העיסוק של ספורטאים במסגרת קבוצתית, לאור מבחני משפט העבודה לעניין יחסי עובד ומעביד, וקבע:

"הבסיס לפעילות הספורטאי במסגרת הקבוצתית, אינטנסיביות המאמץ הנדרש ממנו והמושקע על-ידיו, המשמעת והכפיפות שלהן הוא מחויב, וכמובן התגמול הכספי שלו הוא זוכה בעבור פעילותו - כל אלה מעידים, למעשה, על מה שכונה על-ידי שר העבודה: "עיסוק בעל אופי כלכלי"."

יחסי עובד ומעביד – המבחן המעורב

18. מבחן ההשתלבות

התובע היה שחקן פעיל באגודה, לאחר שהושאל מקבוצת האם שלו. בתוך כך נדרש להשתתף באימוני הקבוצה מספר פעמים בשבוע ובמשחקי הליגה. כך אישר מר קמינר בעדותו (עמ' 19 לפרוטוקול). התובע נפצע במהלך משחק הליגה הראשון בו השתתף.

מר קמינר אישר שכשחקן בקבוצה, היה התובע מחויב לקבוצה ולא יכול היה לשחק באותה תקופה בקבוצות אחרות (עמ' 19 שורה 22 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה אין ספק כי מתקיים הפן החיובי של מבחן ההשתלבות, שכן התובע היה חלק אינטגרלי מהקבוצה במסגרת פעילותה הספורטיבית, שהיא הפעילות העיקרית של האגודה.

מנגד לא נטען כי פעילותו של התובע בקבוצה נעשתה במסגרת "עסק עצמאי" של התובע, כך שמתקיים לגביו גם הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.

19. מבחן הפיקוח

במסגרת פעילותו בקבוצה התובע היה כפוף למאמן הקבוצה והיה מחויב להישמע להוראותיו. מכאן כי מתקיים לגביו גם מבחן הפיקוח (ר' עדותו של מר קמינר בעמ' 19 לפרוטוקול).

20. אספקת כלים

האגודה סיפקה לתובע את כל הציוד הדרוש לצורך פעילותו כשחקן (אולם, כדור, מדי קבוצה). לפיכך גם מבחן אספקת הכלים מהווה סממן לקיומם של יחסי עובד ומעביד.

21. תשלום שכר

לטענת התובע על פי סיכום עם מר קמינר היה זכאי לשכר חודשי בסך 1,000 ₪. עוד טוען התובע כי מאחר ונפצע במשחקו הראשון ולא שב לשחק בעקבות הפציעה, השכר שולם לו רק פעם אחת בתחילת העונה.

מר קמינר אישר בעדותו בתצהיר השני כי שולם לתובע סך של 1,000 ₪. לטענתו מדובר היה בתשלום חד פעמי לכיסוי הוצאותיו של התובע והתובע היה אמור להציג קבלות בסכום זה (סעיף 8 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית שינה מר קמינר את גירסתו וטען כי התשלום שסוכם עם שחקנים מושאלים מקבוצת "הפועל ראשון לציון" עמד על כ-600 ₪ (עמ' 18 לפרוטוקול).

בהמשך חקירתו כאשר נשאל האם העביר לתובע סך של 1,000 ₪ כנטען בתצהיר, השיב: "כנראה שכן" (עמ' 22 לפרוטוקול).

22. טענת האגודה כי התובע נדרש להציג קבלות לצורך קבלת התשלום לא הוכחה.

התובע הכחיש שנדרש להציג קבלות כנגד קבלת התשלום בשלב כלשהו.

העד מטעם התובע, מר יותם אלעזרא, אשר במועדים הרלוונטים היה אף הוא שחקן באגודה, העיד כי התקשר עם האגודה במתכונת דומה לזו של התובע ושולם לו שכר חודשי בשיעור דומה (1,500 ₪). גם מר אלעזרא העיד כי לא נדרש להציג קבלות לצורך קבלת התשלום החודשי שסוכם עימו.

גם התובע וגם מר אלעזרא, העידו כי התשלום החודשי שסוכם עימם (1,000 ₪ ו-1,500 ₪, בהתאמה) היה בנוסף להחזר הוצאות.

23. עדותו של מר קמינר לעניין זה לא היתה עקבית, כפי שפורט לעיל.

כאשר נשאל האם התובע המציא לו קבלות על הוצאות נסיעה השיב:

"יכול להיות שהוא בא אלי ואמר שאין לו כסף ושאתן לו מקדמה" (עמ' 23 לפרוטוקול).

מכאן כי גם לשיטתו של מר קמינר, התובע לא הציג קבלות כנגד קבלת התשלום בסך 1,000 ₪.

24. בנסיבות המתוארות הוכח כי במהלך ההתקשרות בין הצדדים, שהסתיימה תוך זמן קצר בעקבות פציעתו של התובע, שילמה האגודה לתובע סך של 1,000 ₪, וזאת מבלי שנדרש להציג קבלות בדבר הוצאות נסיעה בהן נשא.

25. האופן בו ראו הצדדים את היחסים ביניהם

התביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1) הוגשה על ידי התובע בחודש 7/06.

מר קמינר חתם על טופס התביעה תחת הסעיף "הצהרת המעביד" לצד חותמת רשמית של "אגודת הפועל רמת גן" בתאריך 31/1/06.

בהצהרה צויין:

"אנו מאשרים כי התובע הועסק כעובד במפעל/במקום העבודה בזמן הפגיעה בעבודה".

חתימתו של מר קמינר על טופס התביעה כנ"ל מלמדת כי בזמן אמת, בסמוך למועד הפגיעה, הוא עצמו ראה בתובע כעובד של האגודה.

זאת בניגוד לגירסתה המאוחרת של האגודה שהועלתה רק בעקבות הגשת התביעה, ולפיה רוב שחקני הקבוצה, ביניהם התובע, הם שחקנים חובבנים המשחקים בהתנדבות.

26. בחקירתו הנגדית, כאשר הופנה לחתימתו על טופס התביעה של התובע, מר קמינר התקשה לספק הסבר מניח את הדעת לחתימתו על הטופס.

הטענה כי הוא רק ניסה לסייע לתובע ולא הבין במה מדובר כי אינו "רואה חשבון או מנהל חשבונות", אינה מתיישבת עם ההצהרה המפורשת לפיה "התובע הועסק כעובד במקום העבודה". מדובר בדברים שמשמעותם מובנת גם למי שאינו רואה חשבון או משפטן.

27. בתצהיר הראשון של מר קמינר מיום 23/10/11 צוינו שני טעמים לכך שבמועד הפציעה טרם נחתם הסכם כספי עם התובע. האחד, העובדה שהתובע היה ב"תקופת ניסיון" כך שלא ניתן היה להעריך את שווי שכרו. השני, שהתובע לא המציא לאגודה אישור עבודה משלטונות צה"ל למרות שהתבקש, לרבות לגבי תקרת השכר המותרת.

עוד טען מר קמינר בתצהירו הראשון כי במועד הפציעה התובע עדיין לא היה זכאי לשכר עבודה, שכן המשכורת משתלמת בסוף החודש.

28. עדות זו של מר קמינר מלמדת כי המועד ההתקשרות בין הצדדים היה בכוונת האגודה להתקשר עם התובע בהסכם שכר. המניעה לחתימת ההסכם, על פי גירסתו הראשונה של מר קמינר, נבעה מטעמים טכנים. על פי גירסה זו, לו הציג התובע את האישורים הנדרשים מצה"ל ובמועד הפציעה כבר ניתן היה להעריך את שווי שכרו – היה נחתם עם התובע הסכם העסקה.

דרישת האגודה להציג אישור עבודה משלטונות צה"ל מצביעה באופן ברור על כוונת האגודה להעסיק את התובע כעובד בשורותיה.

מכאן כי מבחינה מהותית גם האגודה ראתה בתובע כעובד.

29. בתצהיר השני, שהוגש כשנה לאחר התצהיר הראשון, שינה מר קמינר את גירסתו וטען שהתובע הושאל לאגודה על מנת לקבל דקות משחק וכי לא היתה כוונה להעסיקו בתמורה לתשלום שכר.

עוד הוסיף וטען שהתובע כלל לא התבקש להציג אישור עבודה מצה"ל, מאחר והאופציה של העסקתו בשכר כלל לא עמדה על הפרק.

30. מר קמינר לא הציג הסבר משכנע לסתירות בין שני התצהירים שהגיש. טענתו כי התצהיר נחתם זמן רב לאחר המקרה והוא לא זכר את פרטיו (עמ' 22 לפרוטוקול) מעלה תמיהות, שכן התצהיר השני נחתם בשלב מאוחר עוד יותר, כשנה לאחר התצהיר הראשון.

השוני בין הגירסאות בשני התצהירים הוא מהותי, כאשר התצהיר השני הוגש לאחר שהאגודה קיבלה ייצוג משפטי. במצב דברים זה עולה הרושם כי שינוי הגירסה בתצהיר השני נובע מיעוץ משפטי שקיבל מר קמינר.

לפיכך בנסיבות העניין יש להעדיף את גירסתו הראשונה של מר קמינר כפי שהוצגה בתצהירו הראשון.

31. מהות היחסים בין הצדדים לאור ההקשר התעשייתי

לטענת האגודה, מבחינת מהות היחסים בין הצדדים יש לשים דגש על כך שמדובר בהתקשרות בין שחקן לקבוצה בענף הכדוריד.

לטענת האגודה מדובר בענף ספורט לא פופולרי ולא מקצועי, כאשר רוב השחקנים בו הם חובבנים, שאינם מקבלים שכר. לכל היותר משולם לחלק שחקנים החזר הוצאות נסיעה. רק עם שחקנים מעטים המפגינים יכולות וכישורים מיוחדים מבחינה מקצועית, נחתמים הסכמים לתשלום שכר. לטענת האגודה הדברים נכונים במיוחד בהתייחס לליגות הנמוכות, בהן משתתפים שחקנים צעירים ולא מוכרים על מנת לקבל דקות משחק.

התובע אישר בעדותו בבית הדין וגם בהודעתו לחוקר המל"ל, כי לאחר הפציעה יצא לו לשחק באגודה באופן "לא מקצועי" ללא שכר.

32. העובדה שמדובר בליגה נמוכה, אין בה כשלעצמה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין השחקן לאגודה.

יתרה מזו, בענייננו כלל לא הוכח כי מדובר בקבוצה בליגה נמוכה ולא מקצועית.

מר קמינר עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי במועדים הרלוונטים קבוצת הפועל רמת גן השתתפה דווקא בליגה הלאומית (עמ' 19 לפרוטוקול).

33. התובע העיד כי כאשר שיחק בקבוצת האם שלו, בראשון לציון, היה שחקן נוער ולכן לא קיבל שכר. לטענתו את דרכו באגודה החל כבוגר (בן 18) כאשר במעבר לקבוצת "בוגרים" היה נהוג לשלם שכר לשחקנים.

מר יותם אלעזרא העיד גם הוא כי הוא מקבל שכר מהאגודה כשחקן בוגר.

גם מר קמינר ציין בעדותו בפני בית הדין כי לשחקנים מבוגרים יש הסכמי עבודה והם מקבלים שכר, בעוד ששחקני הנוער אינם מקבלים שכר (עמ' 22 שורות 15-18 לפרוטוקול).

34. בנסיבות המתוארות, גם בשים לב להקשר התעשייתי, היינו העובדה כי מדובר בהתקשרות בין שחקן לקבוצה בענף הכדוריד – אין לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. מהראיות והעדויות שהוצגו בפנינו עולה כי האגודה נוהגת להתקשר עם שחקנים בהסכמי שכר. הטענה כי רוב השחקנים בליגה משחקים בהתנדבות וללא שכר לא הוכחה.

לסיכום

35. בנסיבות המתוארות, בשים לב למכלול המבחנים והשיקולים הרלוונטים יש לקבוע כי במועד פציעתו של התובע התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין האגודה.

36. מאחר ואין חולק כי התובע נפצע במהלך משחק ליגה במסגרת פעילותו בקבוצה – יש לראות באירוע הפציעה מיום 10/10/05 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

הודעת צד ג'

37. האגודה לא הכחישה כי במועדים הרלוונטים לא דיווחה על התובע כעובד ולא שילמה עבורו דמי ביטוח כדין.

38. סעיף 369(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה."

39. משהוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין צד ג' (האגודה) ומשאין מחלוקת כי האגודה לא נרשמה כמעסיקתו של התובע ולא שילמה עבורו דמי ביטוח, יש לקבל את הודעת צד ג' שהוגשה כנגד האגודה.

ככל שהנתבע יחויב בתשלום גמלאות או תשלומים לתובע בגין הפגיעה בעבודה מיום 10/10/05, יהיה על האגודה לשפות את הנתבע בגין הסכומים שישולמו בפועל.

סוף דבר

40. התביעה מתקבלת.

הודעת צד ג' מתקבלת.

41. בשים לב לכך שהפציעה היתה במשחק הראשון, בטרם היה סיפק למלא כרטיס עובד ובטרם מולאו כל הטפסים הנדרשים מעובד, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, 18/6/15 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.