הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ראיתי מקום לקבוע שלא הוכחה בפניי גרסת נהג התובעת בדבר סטיית אוטובוס הנתבעים אל עבר מסלולו שמימין. הוכח כי אוטובוס הנתבעים נסע במסלול השמאלי הפונה שמאלה על מנת לפנות ברמזור לכיוון ירושלים, כפי הודעת הנתבע 1 במקור. לא הוכח כי התאונה אירעה במהלך הפנייה ברמזור שמאלה שאז ייתכן שאוטובוס הנתבעים ביצע פנייה רחבה בשל גודלו, באשר הודעתו של נהג התובעת מתארת תאונה במהלך נסיעה רציפה והוא הדין ביחס לעדותו. בנסיבות, והגם שעל פניו נמצא אוטובוס הנתבעים בעת התאונה קרוב לפנייה שמאלה לא ניתן להסיק כי הוא החל במהלך מקדים לביצועה כאשר גם עדותו של נהג התובעת אינה יכולה לשלול זאת. זאת ועוד, במירב חקירתו לא ידע נהג התובעת לתאר פרטים מהותיים שאירעו בתאונה זו בשל חלוף הזמן לטענתו. מאידך, הנתבע 1 ידע לספק תיאור מדויק של השטח ונתונים מהותיים אחרים. כן אציין כי בפתח עדותו, ועל אף שהדברים לא נרשמו במלואם בפרוטוקול הדיון, סיפר נהג התובעת כי התאונה אירעה לאחר שיצא פתח בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ במסגרת עיסוקו כעו"ד ושם פעמיו אף הוא לכיוון ירושלים. מאחר שרק הנתיב השמאלי שבו נמצא קודם לכן אוטובוס הנתבעים פונה לירושלים, לא ניתן לשלול את עמדת הנתבע 1 בדבר בקשתו של נהג התובעת להשתלב בנתיבו ובשל כך נפגשו הרכבים. כך או אחרת וכפי שצוין לעיל, במכלול הראיות הכולל, אין די בראיות שהוצגו לבית המשפט בכדי שהתובעת תעמוד במאזן ההסתברויות המוטל עליה בדין האזרחי ועל כן דין תביעתה להידחות וכך אני מורה.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע 1 כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.