בפניי בקשת התובעת למנות מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי והנוירולוגי על מנת לחוות דעתם באשר לנכות שנותרה לה בעקבות תאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 26.01.10.

התובעת טוענת, כי התיעוד הרפואי שצורף לבקשה מבסס ראשית ראיה למינוי מומחים רפואיים בתחומים המבוקשים. לטענתה, היא סבלה מאז התאונה מכאבים במיוחד בכתף ימין, בראש ובצוואר. התובעת הופנתה לטיפול אורתופדי במסגרתו אובחנה אצלה הגבלה בתנועות והיא נזקקה לטיפולי פיזיותרפיה. בדיון שהתקיים בפניי ביקש ב"כ התובעת למנות, בשלב זה, מומחה אורתופד אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

מנגד, מתנגדת הנתבעת לבקשה וטוענת כי אין בחומר הרפואי שצורף ראשית ראיה המצדיקה קבלת הבקשה. למעט תלונותיה הסובייקטיביות, כל הבדיקות שנערכו לתובעת עקב התאונה היו תקינות ולא היה בהן כל ממצא פתולוגי. כן נטען כי התובעת לא צירפה תיעוד עדכני המעיד על רצף טיפולי לאחר התאונה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה לקבל את הבקשה באופן חלקי ולמנות מומחה בתחום האורתופדי הואיל וקיימת לכאורה ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה בתחום זה, כפי שיפורט להלן.

כאמור, התובעת ילידת 1968, נפגעה בתאונת דרכים ביום 26.01.10.

בעקבות התאונה פונתה התובעת לחדר המיון בבי"ח "זיו" בצפת ומתעודת חדר המיון עולה, כי היא נבדקה ע"י רופא אורתופד וכירורג פה ולסת והתלוננה על כאבים בצוואר וכתף ימין. כן נרשם בגיליון חדר המיון מיום התאונה, כי התובעת סובלת מרגישות פרוורטברלית בעמוד השדרה מימין, תנועות הצוואר מלאות עם רגישות בסיבוב ימין ללא חוסר נירווסנולרי, כתף ימין ללא דפורמציה או נפיחות. לתובעת בוצע צילום לעמוד שדרה צווארי וכתף ימין שהדגים יישור לורדוזיס צווארי ושינויים ניווניים ללא עדות לשבר או פריקה בכתף ימין. התובעת שוחררה לביתה עם המלצה למשככי כאבים, מנוחה ומעקב רופא אורתופד.

ביום 01.02.10 פנתה התובעת לרופאת המשפחה והתלוננה על כאבי ראש באזור אוזן ימין, צוואר, כתף ימין וגב תחתון. כן התלוננה התובעת על רעידות בכפות הידיים. במסמך רפואי מאותו מועד ערוך ע"י ד"ר קוניקוב נרשם, כי התובעת סובלת מרגישות באזור אוזן ימין, הגבלה בתנועות הלסת, הגבלה וכאבים ביד ימין, רגישות בשרירי צוואר, הגבלה בתנועות הצוואר, רגישות במותן ימין והגבלה בתנועות גב תחתון. על רקע הכאבים וההגבלה בתנועות כאמור, הופנתה התובעת ע"י רופאת המשפחה לטיפולי פיזיותרפיה.

התובעת המשיכה להתלונן על כאבים, רגישות ונוקשות בצוואר, כתף ימין וגב תחתון מימין ועקב כך הופנתה בשנית לטיפולי פיזיותרפיה.

כידוע, גישת הפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליבראלית ודי בראשית ראיה לקיומה של נכות כדי למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה.

בענייננו, די באמור לעיל בכדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום האורתופדי.

באשר למינוי מומחה נוירולוג, תינתן הוראה למומחה האורתופד שימונה מטעם בית המשפט לחוות דעתו אם יש מקום למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי , אם לאו.

בשלב זה, תישא הנתבעת בשכרו של המומחה שימונה.

צו מינוי פורמאלי יינתן בנפרד ויישלח לצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.