הרקע וטענות הצדדים

1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 3.7.10, בין התובעים לבין הנתבע 1 (להלן – גולן) נחתם ביום 14.7.09 הסכם לפיו מכר גולן לתובעים את זכויותיו בדירה ברחוב בנימין 13/20 בירושלים (להלן – הדירה), כאשר הנתבעת 2 (להלן – הנתבעת) ייצגה את גולן בעסקת המכר.

יצוין, כי על זכויותיו של גולן בדירה מונה כונס נכסים בשל חובותיה של חברת כדורי פיתוח עירוני בע"מ , הבעלים הרשום של הדירה, לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ.

2. התובעים טוענים כי כי על אף שבהתאם להסכם התחייב גולן לרשום את הזכויות בדירה על שמם, באמצעות הנתבעת, עד ליום 1.11.09 - הזכויות לא נרשמו עד ליום הגשת התביעה.

עוד נטען, כי החזקה בדירה הייתה אמורה להימסר לתובעים ביום 25.8.09 וגולן הפר גם תנאי זה.

3. לטענת התובעים, הנתבעת סירבה למסור להם את כל המסמכים הדרושים לצורך רישום הדירה על שמם, והתנתה את מסירתם בוויתור של התובעים על כל טענה כלפי הנתבעים.

לדעת התובעים מדובר בתנאי שהותנה שלא כדין , והיה על הנתבעים למסור להם את המסמכים ללא כל תנאי.

4. התובעים טוענים כי נגרמו להם נזקים קשים עקב התנהלות הנתבעים ואי רישום הדירה על שמם הואיל והיה עליהם לממן הוצאות רפואיות עבור ניתוח של בתם, באמצעות הלוואה שלטובתה היה עליהם להעמיד את הדירה כבטחון, ובהעדר רישום על שמם – נגרם להם נזק רב.

5. הסעדים המבוקשים בכתב התביעה הם כי הנתבעים ימסרו לתובעים את כלל המסמכים (במקור) לצורך רישום זכויותיהם בדירה, וכן כי יפצו אותם בסכום של 150,000 ₪.

יצוין, כי בכתב התביעה לא פורט כיצד הגיעו התובעים לסכום של 150,000 ₪.

6. בכתב ההגנה טוענים הנתבעים , כי התובעים הם אלה אשר הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את התמורה במועד המוסכם, ורק ביום 26.10.09 , כעבור יותר מחודשיים לאחר המועד האחרון לתשלום התמורה על פי ההסכם , הועברה יתרת התמורה על ידי התובעים.

עוד נטען, כי רישום הזכויות בדירה על שם התובעים התעכב עד ליום 2.8.10 בשל מחדלי התובעים , כמפורט בסעיף 29 לכתב ההגנה ובסעיף 68 לסיכומים מטעם הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי פעלו בשקידה ראויה וסבירה על מנת לבצע את הרישום, כאשר התובעים ובא כוחם טרפדו פעם אחר פעם את האפשרות לסיים את הרישום בחוסר שיתוף פעולה , המלווה בהתנצחויות מיותרות, דבר שעיכב את הרישום לבלי צורך, כאשר הנתבעת התנהלה באופן ענייני.

7. הנתבעת טוענת כי התובעים שרבבו את שמה לתובענה באופן מלאכותי, תוך שהם מבקשים ליצור יש מאין יריבות בינם לבינה.

8. לגבי הנזק נטען כי הוא לא הוכח , וגם כי אין קשר סיבתי בין "האיחור ברישום" לבין הנזק הנטען.

דיון והכרעה

9. לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעת העדויות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

10. ראשית יש לזכור, כי רישום הזכויות בוצע בפועל 2.8.10, כחודש לאחר שהוגשה התביעה, ועל כן התייתר הסעד המתייחס למסירת המסמכים, ונותרנו עם הסעד לפיצוי בסכום של 150,000 ₪.

11. מטעם התובעים העידה התובעת.

הואיל ועד מהרה התברר כי הפרטים שנכתבו בתצהירה של התובעת לא ידועים לה מידיעה אישית, וכי הוא הוכן על ידי בא כוחה על סמך המסמכים שהועברו אליו (ראה פרוטוקול עמ' 7 שורה 14 וכן עמ' 12 שורות 30-29 ועמ' 13 שורה 1) – הרי שאין למעשה גרסה עובדתית מטעם התובעים לגבי חילופי הדברים בין באי כוחם של הצדדים בנוגע לנושא רישום הזכויות בדירה, שכן מדובר בעדות יחידה שהיא רובה ככולה עדות שמיעה.

לפיכך, ראיתי להעדיף את גרסת הנתבעים לגבי הסיבות לאיחור ברישום הזכויות בדירה .

זו גם הסיבה שבמהלך הדיון (פרוטוקול עמ' 11 שורות 15-11) ניתנה החלטה בזו הלשון:

"מבלי להיכנס לשאלה האם התצהיר של התובעת היה צריך לכלול עובדות שאינן בידיעתה אך מבוסס על מסמכים – אני קובעת שאין מקום לשאול את העדה שאלות אשר התשובה עליהן מופיעה במסמכים שצורפו לתצהיר, שכן כידוע אין מקום לעדות בע"פ כנגד מסמך בכתב. לגבי שאלת משקלו של התצהיר, כפי שנערך, יטענו הצדדים בסיכומים והיא תישקל במסגרת פסק הדין".

12. גם אם אקבל את עמדת התובעים, כפי שהודגשה בסיכומי התשובה מטעמם, כי לא הוכח שהאיחור ברישום הזכויות נבע מהתנהלות התובעים ולא מהתנהלותם של הנתבעים – עדיין נותר לבחון את שאלת הנזק הנטען מהאיחור ברישום הזכויות.

13. כפי שנאמר לעיל, עלינו לבחון האם הורם הנטל המוטל על התובעים להוכיח את סכום הנזק הנטען על ידם עקב רישום הזכויות בדירה על שמם רק ביום 2.8.10.

בהקשר זה יש לחזור ולהזכיר כי במסגרת כתב התביעה לא פורט כלל כיצד הגיעו התובעים לסכום של 150,000 ₪, אלא ננקב סכום סתמי וכוללני.

14. זאת ועוד, התובעת העידה כי כל ששולם על הניתוח של הבת היה סכום של 11,150 ₪ (פרוטוקול עמ' 15 שורות 31-32) , וכי היא קיבלה הלוואה מהבנק בסכום של 25,000 ₪ (פרוטוקול עמ' 15 שורה 10).

מכאן, שלא נגרם לתובעים נזק בהיקף שנטען על ידם , ובוודאי שהנזק הנטען אינו קשור לניתוח של הבת אלא, כנראה, לניסיון מצד התובעים להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעים.

סוף דבר

15. לאור האמור - התביעה נדחית.

16. אשר להוצאות – על אף שבנסיבות העניין מן הראוי היה להטיל על התובעים הוצאות משמעותיות , באופן יחסי לסכום התביעה, הואיל והתרשמתי שהתביעה הוגשה יותר ביוזמת באי כוחם של התובעים מאשר ביוזמתם של התובעים עצמם, אסתפק בהטלת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000 ₪ בלבד.

סכום זה ישולם על ידי התובעים, ביחד ולחוד, תוך 30 ימים ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ה, 23 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.