1. בתיק זה כפר תחילה הנאשם בכתב האישום והחלו להישמע הוכחות. במהלך שמיעת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה תוקן כתב האישום, הנאשם הורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר.
2. כעולה מכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, ביום 29.6.10 נערכה עסקה לסחר בסם בין שוטר מוסווה לבין אדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, לפיה האחר יספק לשוטר המוסווה 100 גרם קנבוס תמורת 1,500 ₪.
   השוטרים הגיעו למקום המפגש שנקבע. הנאשם הגיע לאותו מקום. שוטר מוסווה ניגש לרכבו של הנאשם, הנאשם מסר לו כ-126 גרם קנבוס, מחולק לשש חבילות וקיבל תמורתם 1,500 ₪, ובכך תיווך בסחר בסם מסוכן.
   בנוסף לכך סייע הנאשם לאדם אחר להחזיק כ-958 גרם קנבוס, שלא לצריכה עצמית, בדירה ששכר ברחוב ממשית 6 בבאר שבע.
3. המאשימה ביקשה לגזור את דינו של הנאשם לחומרה. היא ציינה כי אמנם מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אך מהתנהלותו במהלך האירוע עולה כי מדובר במי שבקיא בתחום הסמים, מקורב לבעל הסם ומעורבותו עמוקה.
   הנאשם הגיע למקום המוסכם לשם ביצוע עסקת הסם, כשהוא מחזיק בכמות ניכרת של סם, זאת בנוסף לסם בכמות גדולה שהחזיק בביתו. הוא הגיע ברכבו וביצע את העסקה במלואה על פי הנחיית בעל הסם ובכך שימש גורם משמעותי בביצועה.
   התובעת הדגישה, כי בהתאם להלכה הפסוקה יש לגדוע את נגע הפצת הסם ולגזור ענישה מחמירה בעבירות אלה: כאשר מדובר בהפצת סם בכמויות ניכרות, על פי ההלכה הפסוקה נסוגים השיקולים האישיים של העבריין, מפני עקרונות ההלימה לנוכח הנזק הרב שבהפצת הסם. לפיכך, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך ומשמעותי, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.
4. הסנגוריה ציינה כי מדובר במקרה חריג, בו יש הכרח לענישה בדגש שיקומי כהמלצת שירות המבחן. מדובר באדם ללא עבר פלילי אשר החל להשתמש בסמים ועבריינים אחרים ניצלו אותו ולחצו עליו לבצע את העבירות נשוא כתב האישום. כעולה מכתב האישום הסם הוזמן מאדם אחר שהיה היעד המשטרתי, והנאשם שימש רק כמתווך. תיקון כתב האישום לתיווך ולסיוע להחזקת הסם, מחייב התחשבות משמעותית במסגרת הענישה.
   הנאשם נסחט ואויים ולדבריו הוא גם פנה למשטרה פעם אחת בשאלה תיאורטית ולא נענה. העובדה שהמשטרה לא מיצתה את הדין עם העבריין העיקרי, בעל הסם, מחייבת לטענת הסנגורית הקלה. הנאשם שיתף פעולה בחקירה, הגם שלא מסר את שמו של בעל הסם עקב פחדיו. הנאשם היה עצור תקופה של קרוב לחודש ימים ותקופה נוספת שהה במעצר בית.
   כעולה מהתסקיר מדובר באדם נורמטיבי, שהעבירה איננה מאפיינת אותו ושאין סיכוי שישוב לביצוע עבירות. מאז שהוסרו תנאי השחרור הוא התקבל לעבודה בחברה גדולה והחל בהליך שיקומי בשירות המבחן, הליך שחבל לקטוע אותו על ידי מאסר בפועל.
5. לזכותו של הנאשם העיד מר אבי אפרת. אפרת, דודו של הנאשם אשר שימש כחלופת מעצר עבורו, ציין כי הנאשם הביע צער על מה שקרה והוא התרשם כי הנאשם למד את הלקח.
   עוד העיד לזכות הנאשם אחיו אלון עזרא. לדבריו, הנאשם עבר משבר גירושין, אשר גרר אותו לשימוש בסם וחבריו באותה תקופה השתלטו עליו. הוא ציין כי המשפחה עברה טראומה קשה בעקבות פרשה זו. האם סובלת מלחץ דם גבוה והאב לאחר התקף לב. אחיו של הנאשם ציין כי בתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירה השתקם הנאשם ועלה על דרך חיובית, ובנסיבות אלה ביקש להקל בעונשו.
   עוד הוגשו שני מסמכים נ/4 ו- נ/5 ממעבידו של הנאשם, מהם עולה כי הנאשם עובד בחברת "קל אוטו תחבורה בע"מ" ממאי 2011 ועד היום, הוא בעל ידע מקצועי, רצון ומוטיבציה, וביכולתו להצליח ולהגיע לתפקידים בכירים בארגון.
6. תסקיר שירות המבחן מיום 25.6.12 מציין כי הנאשם בן 32, גרוש ללא ילדים. לדבריו, החל להתנסות בסמים מסוג קנבוס החל מגיל 19 בנסיבות חברתיות ובאופן מזדמן. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם בעל פוטנציאל נורמטיבי ותמיכה משפחתית איתנה, אולם מתאפיין בסגירות רגשית, ולכן במצבי לחץ נוטה לרצות את הסובבים אותו. הנאשם לקח אחריות על העבירות. לדבריו מדובר בקשרים חברתיים שהביאו אותו לביצוע העבירות לאחר שהתקשה לפעול באופן תקין מול לחצים של שותפיו.
   התסקיר מדגיש כי לנאשם מחויבות עמוקה לכיבוד החוק, אולם במצבי לחץ ומשבר הוא עלול להתקשות לעמוד מול השפעות חיצוניות. בנסיבות אלה, המליץ שירות המבחן על צו פיקוח לשנה ושל"צ בהיקף נרחב של 300 שעות.
   תסקיר משלים מיום 15.10.12 מציין כי במהלך תקופת הדחייה השתלב הנאשם בקבוצת הכנה לטיפול. הנאשם שיתף פעולה, תיאר את הלקחים שהפיק ממעורבותו בעבירה, הכיר בבעייתיות שבהתנהלותו והביע מוטיבציה לבחון לעומק את דפוסי חייו. בנסיבות אלה שב שירות המבחן על המלצתו מהתסקיר הראשון.
7. התביעה הגישה פסיקה מחמירה. פסק דין אחד, בו נגזרו 7 חודשי מאסר בגין תיווך בכמות קטנה יותר, הוא פסק דין של בית משפט שלום במסגרת הסדר טיעון, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו רבות. בע"פ 7770/03 גואטה ואח' נ' מדינת ישראל (2003), מדובר בתיווך בעסקה של 50 גרם הרואין ובהחזקת 33 גרם ובית המשפט העליון אישר ענישה מחמירה של 25 ו- 40 חודשי מאסר בפועל. מיותר לציין שאין להשוות הרואין לקנבוס.
   מנגד הגישה הסנגורית את ע"פ (מח' ירושלים) 2020/08 מדינת ישראל נ' אזולאי ואח' (2008), בו מדובר במספר עבירות של סחר בחשיש, כאשר בית המשפט העדיף את הפן השיקומי על הפן העונשי ואישר ענישה מקלה שבמרכזה עונש של של"צ.
8. לא ניתן להקל ראש בעבירות שביצע הנאשם. מדובר בשתי עבירות, בכמויות משמעותיות של סם. הנאשם תיווך בעסקה של 120 גרם קנבוס תמורת 1,500 ₪. בנוסף לכך, סייע הנאשם להחזיק כמות גדולה של קרוב לקילו סם מסוכן מסוג קנבוס בדירתו. העובדה כי בעל הסם סמך עליו לחלוטין, מסר בידו כמות כזו של סם והפקיד אותו על קבלת כסף בסכום ניכר, מלמדת על מעורבות עמוקה ועניפה בעולם הסם.
   ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי מן הראוי להחמיר גם בעונשם של בלדרים, מתווכים ומסייעים בעבירות סם. בדרך כלל בעלי הסם אינם עוסקים בעצמם בסחר בסם והם מותירים את "העבודה המלוכלכת" בידם של עבריינים זוטרים הכפופים למרותם. יחד עם זאת, ללא מעורבותם של אותם בלדרים, לא היו יכולים בעלי הסם לבצע את זממם, ולכן בתי המשפט מצווים להחמיר גם עם המתווכים והמסייעים בהפצת הסם.
   בענייננו, גם אם אקבל את טענת הנאשם כי עבריינים אחרים לחצו עליו, הרי שהיו בפניו דרכים אחרות לפעול נוכח הלחצים שאינן במסגרת ביצוע העבירה. הנאשם בחר במודע להגיע לזירה עם הסם, להעביר את הסם לסוכן המשטרתי ולקבל ממנו את הכסף. כל זאת כאשר כמות נוספת, נכבדה, מוסתרת בדירתו. לא מדובר איפוא בהתנהגות קלת ערך או חד פעמית, אלא בסיוע עמוק ומשמעותי המגיע למעגל הפנימי של הפצת הסם.
9. באשר לטענת האפליה, הסנגוריה הסכימה כי הנאשם לא מסר במשטרה את שמו של בעל הסם ולא נכון היה להעיד כנגדו. כתב האישום עליו הסכימו הצדדים מדגיש כי זהותו של האחר איננה ידועה למאשימה. בנסיבות אלה, לאחר שהנאשם עצמו לא מסר מיהו בעל הסם ששלח אותו לביצוע העבירה, וודאי שלא ניתן לטעון כי העובדה שלא מוצו הליכים כנגד האחר מהווה גורם לקולה.
10. הכרעת הדין בתיק זה ניתנה לפני יום 10.7.12 ולכן תיקון 113 לחוק העונשין בדבר הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה אינו חל בענייננו. יחד עם זאת, ניתן להתייחס לתיקון גם לגבי הכרעות דין שנתקבלו טרם התיקון.
    סעיף 40 ט' (2) מחייב להביא בחשבון את: "חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה". כפי שציינתי לעיל אין מדובר בלחץ המגיע עד כדי שלילת יכולת הבחירה של הנאשם, ומעשיו חמורים. יחד עם זאת, כמובן שיש מקום לתת משקל לחלקו בביצוע העבירה ולעובדה שהושפע על ידי אחרים כמתואר לעיל.
11. עוד יש להביא בחשבון לזכותו של הנאשם, העדר עבר פלילי, עליה על מסלול שיקומי, נטילת אחריות והעובדה שמאחוריו משפחה תומכת כפי שצוין לעיל בעניין עדויות האופי. עוד יש להביא בחשבון את תקופת המעצר של קרוב לחודש ימים ומעצר בית לתקופה ממושכת.
12. גם תיקון 113 לחוק העונשין, אשר מציב את עקרון ההלימה כעקרון מרכזי בענישה, מדגיש את חשיבותו של הליך שיקומי, אשר אפילו מצדיק, בנסיבות מסוימות, חריגה ממתחם הענישה הראוי (ר' סעיף 40ד' לחוק העונשין).
    יש ממש בטענת הסנגוריה ושירות המבחן, כי לנוכח ההליך השיקומי שבו החל הנאשם, אין מקום להורות על מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
    הסוגיה המרכזית הינה איפוא, אם להסתפק כבקשת שירות המבחן בענישה של של"צ, גם אם בהיקף נרחב, או להורות על מאסר בפועל ולו לריצוי בעבודות שירות. יצוין כי למרות הדמיון בין עבודות שירות לשל"צ, הרי ששל"צ הינו עונש חינוכי בפיקוח שירות המבחן ובשעות הנוחות לנאשם, ואילו עבודות שירות הוא מאסר בפועל אשר רק דרך נשיאתו נעשית מחוץ לכותלי הכלא.
13. כאמור לעיל, העבירות שביצע הנאשם כשלעצמן, היו מצדיקות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. יחד עם זאת, לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם כמתואר לעיל והתסקירים החיוביים של שירות המבחן, ניתן יהיה להסתפק בתקופה קצרה של מאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות.
14. לנוכח כל האמור לעיל ולאחר שאני שוקל את כלל השיקולים לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
    1. חודשיים מאסר בפועל, אותם ישא הנאשם בעבודות שירות על פי המלצת הממונה על עבודות שירות, בבאר שובע. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 2.12.12 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות שליד כלא באר שבע. הנאשם מוזהר כי עליו לנהוג על פי הכללים והתנאים של עבודות השירות, לרבות בדיקות שתן, וכי אם יפר הוראות או נהלים תבוצע הפסקה מינהלית והוא ירצה את המאסר בפועל ממש.
    2. עשרה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, שלא יעבור עבירת סמים שהיא פשע.
    3. חמישה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, שלא יעבור עבירת סמים שהיא עוון ואיננה פשע.
    4. קנס כספי בסך 7,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.2.13.
    5. ארבעה חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים מהיום.
    6. צו מבחן לתקופה של שנה מהיום. הנאשם מוזהר כי אם יפר את צו המבחן יהיה רשאי בית המשפט להפקיע את הצו ולגזור עליו עונשים נוספים.
15. הסם יושמד.
16. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן למבוגרים.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ‏כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012 במעמד הצדדים.