אזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

נסיבות האירוע בהתאם לכתב האישום היו כי ביום 14.10.2009, שעה 09:25 לערך, נהג הנאשם ברכב מזדה פרטי שמספרו 7984665 בכביש שרות של כביש 2 באזור הרצליה, ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.

מטעם התביעה העיד רס"מ כעביה עווד (להלן – השוטר), אשר ערך את הודעת תשלום הקנס וזו הוגשה כעדות ראשית (ת/1) בהתאם להוראות סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

העבירה הינה מסוג ברירת משפט והקנס המוטל עליה הינו בסך של 1000 ₪.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וניהל הגנתו.

על פי האמור בדוח הבחין השוטר במהלך נסיעתו בכביש האמור כי הנאשם נוהג ומחזיק טלפון נייד בידו השמאלית, מוצמד לאוזן שמאל. השוטר נסע בנתיב השמאלי בעוד שהנאשם נהג בנתיב הימני, במקביל אליו. משנשאל הנאשם על הסיבה בשלה דיבר בטלפון, מסר כי חמו נפטר.

תגובת הנאשם בעת שיוחסה לו העבירה הייתה: "אני חושב ובטוח שאתה טועה ואני אוכיח את העניינים האלו בבית משפט ואכן חמי נפטר אולם לא דיברתי בטלפון הנייד". הנאשם חתם על ההודעה.

בעדותו בבית המשפט אישר הנאשם כי נסע בנתיב הימני. הוא הבחין כי הניידת נסעה מאחוריו בנתיב השמאלי במרחק של כ-20 מ'. דברים אלה מתיישבים עם דברי השוטר. הנאשם טען כי לצדו של השוטר, ישבה שוטרת.

בדיון ההוכחות טען הנאשם כי השוטרת הייתה בדעה שהחזיק במשקפי שמש ולא דיבר בטלפון. הנאשם עצמו לא טען בעדותו כי החזיק בידיו משקפיים.

זאת ועוד, במובן זה עדותו של הנאשם הינה בגדר "עדות כבושה". הנאשם חתם על ההודעה, אשר כללה גם מלל משלו, אך שם אין כל התייחסות לשוטרת. יתרה מכך, הנאשם הודיע שבכוונתו להעמיד את גרסתו לביקורת שיפוטית "אני אוכיח את העניינים האלה בבית משפט..." ולכן אך טבעי היה שיקפיד כי דבריו יירשמו כהלכה או יבקש מהשוטרת את פרטיה.

בעדותו טען הנאשם לראשונה כי נהג ברכב חברה בו הייתה מותקנת דיבורית, וכי אותו יום לא לקח עמו את הטלפון הנייד שבבעלותו היות וחמו נפטר. מכאן כי הטלפון היחיד שהיה ברשותו באותו יום היה זה שמותקן ברכב. עם זאת, בתגובתו מסר הנאשם :"לא דיברתי בנייד", בעוד שבעדותו טען כי כלל לא היה ברשותו טלפון נייד אותה עת. אם לא היה בחזקתו של הנאשם טלפון נייד, סביר להניח כי היה טוען זאת בפני השוטר, ולא היה טוען כי לא דיבר בטלפון הנייד.

בעת ההקראה ציין הנאשם כי יש לו "עדה בתוך הניידת". בדיון ההוכחות טען הנאשם כי עוד בשעת האירוע ביקש מן השוטר לציין בדו"ח נוכחותה של שוטרת נוספת. השוטר העיד כי בדרך כלל הם עובדים בצוות הכולל שני שוטרים, אך אין הוא זוכר מי הייתה שותפתו אותו יום. נקבע כי התביעה תפעל לאיתור השוטרת ותזמנה לעדות. השוטרת לא אותרה.

על סוגיה זו נאמר בפסיקה:

בפסק דין ע"פ 70337/05 אבי אהרונוביץ נ' מדינת ישראל, קבעה כבוד השופטת נגה אהד, כי:

"טענת המערער לפיה לא צוין שמו של השוטר הנוסף דינה להידחות, ואני מפנה ל-ע"פ (מחוזי-ב"ש) 7144/97 שפירא בוריס נ' מדינת ישראל. אין חובה לציין שמו של שוטר נוסף שהיה עסוק בנהיגה."

בפסק דין עפ"ת (ת"א) 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל, פסק כבוד השופט רענן בן יוסף כי:

"כלל הוא, לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעברה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה – תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה – לא תצרף אותו. אך הוא חייב לרשום דוח, ולו דוח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עברה ורק אחד רושם דוח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן. ההלכה שאליה התייחס בית משפט קמא, בדבר הראיה הטובה ביותר, איננה רלוונטית כמובן, ועל ֿאף האמירות הקובעות שניתן להסתפק בראיה מספקת, היא מתאימה לנסיבות שהיא מתאימה להן. לא לסיטואציות – כך לדעתי – בעיקר לסיטואציות, של עדות מול עדות כמו במקרה שלפנינו, הגם שער אני לכך שיש דעות אחרות, ולא ארחיב בעניין."

אשר על כן, המבחן הינו מהותי ולא טכני, ואין להגיע למסקנה גורפת כי כל אימת שלא נרשם מזכר על ידי שוטר נוסף שהיה בשטח, יהיה בכך משום פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להתגונן. יש לבחון האם בנסיבותיו המיוחדות של האירוע גלום באי רישום המזכר פוטנציאל ממשי לפגיעה בהגנתו של הנאשם, או שדי בראיות שהובאו בפני בית המשפט כדי להביא להכרעה ברורה בשאלת אשמתו של הנאשם.

ראה לעניין זה, רע"פ 7826/12 קובי יוספי נ' מדינת ישראל -

"ולבסוף, ככל ששוטרים נוספים שהיו בשטח לא יכלו להוסיף לעדות השוטר המעיד, לא היה הכרח להביאם, משיקולי שכל ישר וחיסכון במשאבי ציבור; לשכל הישר מקום כבוד במחוזותינו. כמובן מי שבידו להוסיף נדבכי ראיות או לחזקן, הבאתו לעדות ראויה ונחוצה,..."

במקרה הנוכחי, השוטר נהג בניידת ואילו השוטרת ישבה מימינו, ולכן היה לה שדה ראיה טוב יותר לעבר רכבו של הנאשם. בהקראה טען הנאשם "יש לי עדה בתוך הניידת", ובהמשך נדחה הדיון על מנת שהתביעה תזמן את השוטרת לעדות, על פי בקשתו של הנאשם. בנסיבות אלה, למרות שסברתי כי קיים קושי בקבלת עדותו של הנאשם, אניח לו ליהנות מהספק ואניח לטובתו כי יש באי זימונה של השוטרת משום פגיעה ממשית בהגנתו.

5129371

אשר על כן, אזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. .

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ג , 28 פברואר 2013, במעמד הצדדים