אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו וזאת מחמת הספק.

כתב האישום וטיעוני הצדדים

הנאשם הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת לאחר שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף .

בפני ביהמ"ש העיד מתנדב משטרת ישראל אשר ערך את ההזמנה לדין וכתב האישום וכן ביצע את כל הבדיקות, והתחקורים אשר נערכו לנאשם בליל הארוע. מטעם הנאשם העידו, מלבדו, שני עדי הגנה הגברת אור הניגמן שנסעה ברכבו של הנאשם בליל הארוע והעד שאול הניגמן, שביצע שיחת טלפון עם הנאשם בליל הארוע.

הצדדים סיכמו. התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם בהתאם לחומר הראיות שעליו העיד עד התביעה המתנדב המשטרתי, ולאחר שלטעמה הוכח כי הנאשם סירב לשתף פעולה מספר פעמים.

התביעה אף מפנה לדוח המאפיינים כאשר הנאשם כשל באחד ממבחני הביצוע והתנדנד בעמידתו.

ב"כ הנאשם בסיכומיו ביקש לזכות את הנאשם. הסניגור מפנה לתיקון שנערך בהזמנה לדין וכתב האישום, תיקון משמעותי אשר משליך על מהימנותו של העד. ב"כ הנאשם מבקש לראות את תוצאות בדיקת הינשוף לא כסירוב אלא ככשל טכני בהוצאת האוויר. עוד מוסר ב"כ הנאשם כי הנאשם ביקש שתתבצע לו בדיקת דם תחת בדיקת השכרות שלא הצליח לבצעה ומבוקשו לא ניתן לו. טענה נוספת אותה מעלה הסניגור הינה שאף אם יקבע ביהמ"ש שבתחילה סירב הנאשם לתת את דגימת אוויר נשוף, הרי לאחר זמן קצר ביקש מיוזמתו לנשוף שוב ואולם השוטר לא נעתר לבקשה זו למרות שחלף זמן קצר ביותר.

דיון והכרעה

לביהמ"ש הוגשה הזמנה לדין וכתב אישום – ת/1. מעיון בחזיתו של מסמך זה עולה כי בוצע תיקון משמעותי בכל הנוגע לשעת עצירת הרכב, תיקון אשר אף בוצע בעט שונה, וזאת ללא הסבר.

עד התביעה הסביר כי תיקון זה איננו משמעותי שהרי בסיכומו של דבר האישום הינו בגין סירוב להבדק ועל כן אין רלוונטיות לסוגית "לוחות הזמנים" דהיינו ההמתנה וההשגחה על נבדק במשך 15 דקות לפני ביצוע בדיקת נשיפה. אמנם בנקודה זו אני מסכים עם דברי עד התביעה ואולם ישנה חשיבות לשאלה כמה זמן ערך כל התהליך וזאת בעיקר בשל טענתו החלופית של ב"כ הנאשם ולפיה אף אם בתחילת הדרך סירב הנאשם לבצע בדיקה הרי בשלב מוקדם ביותר ביקש לבצע את הבדיקה ובמבוקשו לא ניתן לו, בהקשר זה כמובן שישנה חשיבות למשך הזמן שערך כל התהליך שהרי אינה דומה בקשת נאשם לאפשר לו ביצוע בדיקה בחלוף שעה או שעתיים, לבקשתו לאפשר לו לערוך את הבדיקה בחלוף דקות ספורות.

החשיבות לדבר הינה בשל שתי סיבות עיקריות, האחת התנהלות סבירה מול גורמי האכיפה. אין מקום לאפשר לנבדק לתעתע בגורמי האכיפה ובשוטרי משטרת ישראל במשך זמן רב ואז לבסוף, בשלב שבו חפץ הנבדק לאפשר לו את ביצוע הבדיקה . השנית, הינה חשובה לא פחות. בחלוף הזמן מתבצע פרוק האלכוהול בגוף, ובשלב כלשהו רמת האלכוהול בגוף הולכת ופוחתת ועל כן ככל שחולף זמן רב יותר מעת סירובו של הנאשם לבצע בדיקה ועד הסכמתו, אין מקום להעתר לבקשה. בדיקת השכרות בשלב כה מאוחר, לאחר נהיגתו ברכב, מאיינת את האפשרות לעמוד על רמת שכרותו של הנאשם ביחס לשעת נהיגתו שהיא השעה הרלוונטית לשם קביעת אשמתו. ומנגד יש מקום להעתר לבקשה כאשר זו מובעת בחלוף זמן קצר ממועד הנהיגה וממועד הסרוב הראשוני, הן בשל ההתעשתות המהירה והן בשל העובדה שבדיקה במועד כה קרוב לסרוב הראשוני כמעט ואינה משפיעה על תוצאות הבדיקה, כל זאת נוכח ענישת המינימום המחמירה הקבועה בחוק בצד עבירה זו.

אינני יכול לקבוע מסמרות באשר להתנהלותו של הנאשם בתחילת הארוע, אולם דעתי נוטה לכך שבדקות הראשונות של הארוע אכן הנאשם לא שיתף פעולה באופן מלא כפי שנדרש היה לעשות כן . בחלוף זמן קצר ביותר התעשת הנאשם, ואולם בשלב זה למתנדב משטרת ישראל אצה הדרך. אף עד התביעה אישר כי הארוע כולו ערך 15 דקות, ובמסגרת אותו פרק הזמן בוצעה עצירת הרכב, קבלת פרטים ורישיונות, תחקור ראשוני, בקשה לביצוע בדיקת נשיפון, מבחני ביצוע, ובמסגרתם הסבר לנבדק אודות הבדיקה ומשמעות הסרוב להבדק, ותחקור מפורט.

הנוסעת ברכב אור הניגמן התקשרה לאביה, עד ההגנה מר שאול הניגמן, אשר שוחח טלפונית עם הנאשם תוך כדי שהות המתנדב במקום. המתנדב מאשר שכאשר בוצעה השיחה טרם סיים לרשום אף לא את חלקו הראשון של הדוח (עמ' 6 שורות 11-12) . מר שאול הינגמן העיד כאמור בפני בית המשפט. בשולי הדברים אעיר כי אין דעתו של בימ"ש נוחה מביצוע השיחה ופרטיה נוכח תפקיד העד באותה עת, יחד עם זאת אינני מפקפק בפרטים שמסר העד הכרוכים בסוגיות נשוא כתב האישום.

העד מוסר כי תוך כדי ניהול השיחה עם הנאשם 'שמעתי אותו מבקש מספר פעמים מבקש מהשוטר את הבדיקה גם בבית חולים או שיעשה לו בדיקה חוזרת, שמעתי את השוטר אומר לו "זה לא מעניין אותי, אף אחד לא יתן לי הוראות"' (עמוד 11 שורות 11-12). מכאן עולה ברורות כי הנאשם ביקש ביצוע בדיקה חוזרת או לחלופין בדיקת דם, ואולם מתנדב המשטרה לא נעתר לבקשה.

באשר לבדיקת הדם נכון הדבר שהמתנדב אינו מחוייב להעתר לבקשה זו, אולם תמוה בעיני כיצד בקשה זו לא בא זיכרה בתרשומתו של המתנדב. להבדיל מבדיקת הדם, היה על השוטר להעתר לבקשת הנאשם לביצוע בדיקת נשיפה חוזרת וזאת בשל הזמן הקצר שחלף מסרובו הראשוני. אין חולק שהמתנדב לא נעתר לבקשה זו, והמתנדב אף העיד כי איננו מחוייב להמתין רבע שעה ו "שוטר אחר היה יכול גם שלא להמתין 15 דקות" (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 26-28). לכך מתווספת גם העובדה הנאשם הכחיש מכל וכל ששתה משקה אלכוהולי, וכך מסר כבר בתחקורו הראשוני, במכלול הנסיבות האמורות המתנדב היה צריך לתת לנאשם הזדמנות נוספת , וזאת לא עשה.

לאור כל האמור לעיל, ובבחינת הארוע בכללותו, ובייחוד בסופו, אני סבור שהתעורר הספק בכל הנוגע לסירובו של הנאשם לבצע בדיקת נשיפה בסיום המפגש עם עד התביעה. לפיכך אני מזכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

לנאשם בוצעו מבחני ביצוע. בכתב האישום הואשם הנאשם בנהיגה בשכרות בגין סרובו להבדק בבדיקת נשיפה ולא בגין כשלונו במבחני הביצוע. יחד עם זאת התביעה בסיכומיה מבקשת להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות וזאת בגין כשלונו באחד ממבחני הביצוע. אינני מקבל בקשה זו. הנאשם עבר בהצלחה את מבחני הביצוע למעט מבחן אחד, וביחס אליו הסביר הנאשם כי כשלון זה נבע ממצבו הרפואי, וכדבריו "ניתוח רציני ברגל ואני צולע, יש לי פלטינות ברגל" (עמ' 7 שורות 13-14).

ב"כ הנאשם ביקש להגיש אישורים רפואיים התומכים בטענת הנאשם. התביעה התנגדה להגשה זו, מהנימוקים שפורטו שם, ובהעדר הסכמת הצדדים בית המשפט לא קיבל מסמכים אלו מאחר ולא הוגשו באמצעות עורכם. יחד עם זאת ,לגופו של ענין, ולאחר ששמעתי את הנאשם ואת עדת ההגנה , לא מצאתי מקום לפקפק בנתונים רפואיים אלו, ובוודאי שיש בכך כדי להעלות ספקות שמהם זכאי הנאשם להנות.

יתכן שיש במצבו הרפואי כדי להסביר את כשלונו של הנאשם בביצוע מבחן זה ממבחני הביצוע ובכל מקרה אין חולק שהנאשם עמד בהצלחה ביתר מבחני הביצוע.

לאור כל האמור, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו וזאת מחמת הספק.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג,24 יולי 2013, בנוכחות הצדדים.