פסק דין

בפני בקשה מאוחדת של שני בני זוג להכרזתם כפושטי רגל. לחייבים ניתן צו כינוס ביום 2/6/11. החייבת הצהירה על חובות בסך של 400,000 ₪ והחייב הצהיר על חובות בסך של 21,000,000 ש"ח . נגד החייבת הוגשו תביעות חוב בסך של כ- 100,000 ש"ח מתוכם 11,000 ₪ בדין קדימה ונגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך 23,425,000 ₪, מתוכם כ – 18,000 ₪ בדין קדימה.

החייב טען בפני המנהל המיוחד כי חובותיו נוצרו מעסק שהיה בבעלותו - לפחחות ומכירת רכב, לאחר שהעסק נקלע לחובות נטל הלוואות מהבנקים אך לא עמד בהחזרים ולא הצליח לפרוע שיקים שמסר לטובת נושים שונים. אשתו פתחה עסק בשנת 2006 לממכר ירקות ופירות, והסתבכה אף היא בשל שיקים חוזרים.

החייבת מסרה גרסה דומה.

מחקירת החייבים עולה כי החייבים לא הצהירו על מלוא הכנסותיהם, אינם מגישים דוחות והכנסות התא המשפחתי נתגלו רק בחקירתם. גרסתם לא נתמכה באסמכתאות כלשהן. החייב לא ניהל ספרי הנה"ח, לא הגיש דוחות לרשויות המס ולמע"מ שהגישו נגדו תביעות חוב. עוד עולה שהחייבת הצהירה בפני שלטונות המס כשדיווחה על העסק של חנות הירקות והפירות כי בעלה מובטל, בעוד שבחקירתה טענה כי הוא היה הרוח החיה בחנות.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה שהחייבים לא שיתפו פעולה, לא המציאו מסמכים שנדרשו. קיימים חובות גבוהים למס הכנסה, מהם חובות בדין קדימה וכן למע"מ. החייב לא המציא דוחות כספיים מבוקרים של העסק ולא הציג כל אסמכתא לאופן הסתבכותו ויצירת החובות. כמו כן, לא ניהל ספרים, לא נתן הסברים מספיקים לחובות הגבוהים, לא נתן הסבר מדוע נתבע על ידי שלושה סניפי בנקים שונים. עוד עלה שהחייב קנה המחאות בעלות תאריכי פירעון עתידיים מגורמים שונים והפקידם בחשבונות הבנק שלו כדי ליצור מצג שווא מול הבנק לפעילות כלכלית ומחזוריות, בעוד ההמחאות היו מבוטלות ברובם וחוללו בהעדר פירעון. כמו כן, הודה החייב כי עסק בהימורים.

לפיכך, מתנגד המנהל המיוחד להכרזתו של החייב כפושטי רגל.

באשר לחייבת, היא איננה משתפת פעולה, אינה מגישה דוחות דו חודשיים ואינה מדווחת על כלל הכנסות התא המשפחתי. רוב חובותיה של החייבת הינם כתוצאה מעסק שנוהל על שמה, כשבעלה היה הרוח החיה בעסק. לא נתנה הסבר משכנע להיווצרות החובות, במיוחד לאור העובדה שהעסק היה רווחי לאורך כל תקופת פעילותו.

הכנ"ר הצטרף לעמדה זו.

לבקשת החייבים ניתנה להם בדיון מיום 11/6/12 ארכה להגשת תגובה.

הוגשה תגובה אך ורק מטעם החייבת.

החייב לא הגיב.

לפיכך, לאור הממצאים שבחוות הדעת, ככל שהם מתייחסים לחייב, ממצאים שלא נסתרו, החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי יצר את חובותיו בתום לב, לפיכך, אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל ומורה על ביטול צו הכינוס.

בתגובה שהוגשה על ידי החייבת בלבד נטען כי עיקר הממצאים של המנהל המיוחד מתייחסים לחייב, בעוד שרק מיעוטם לחייבת ואין בהם כדי למנוע מהחייבת להיות מוכרזת כפושטת רגל. החייבת הינה עקרת בית, איננה משתכרת, עומדת בצו התשלומים.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שכפי שפורטו על ידי המנהל המיוחד ותגובת החייבת, אני סבור שיש לעשות הבחנה בין החייבת לבין החייב, גם בשל הפער העצום בין חובותיו של החייב לבין חובותיה של החייבת וגם בשל העובדה שאין ספק שהרוח החיה בכל ההתנהלות הכלכלית הקלוקלת היה החייב, כשאשתו שיתפה איתו פעולה בעניין חנות הירקות והפירות. לכן, למרות הקושי בהוכחת תום הלב, אני סבור שאין בכך כדי למנוע מהחייבת להתנהל בהליך של פש"ר.

לפיכך, אני מורה על הכרזתה של החייבת כפושטת רגל.

אני מורה על העמדת צו התשלומים של החייבת על סך של 1,000 ₪ לחודש, החל מיום 1/6/13 וזאת בשל הכנסות התא המשפחתי ובהתחשב בעובדה שצו התשלומים נגד בעלה בוטל עם דחיית בקשתו.

אני מורה לחייבת להתמיד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל, כסדרם ולהגיש דוחות דו חודשיים באשר להכנסות והוצאות כשהם מגובים באסמכתאות.

מובהר בזה לחייבת כי אי ביצוע האמור לעיל, יש בו משום התנהלות בחוסר תום לב בהליך, המהווה עילה לביטול ההליך.

הנני ממנה את עו"ד שגיא רוזנק כנאמן על נכסי החייבת.

שכר הנאמן ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לתקנות.

על הנאמן לחתום במשרדי הכנ"ר על כתב ערבות להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו.

תשומת לב הנאמן להוראות סעיף 148א(א) המורה לנאמן להגיש לבית המשפט, לפחות אחת לשנה, דוח על מהלך ניהול פשיטת הרגל.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים.