הן בדיון מיום 14.10.12 והן בתגובה מיום 18.10.12 מפנה ב"כ הנתבע לפס"ד קוזלי שניתן בעב"ל 31641-04-10.

בפס"ד קוזלי דובר בקרקע ששטחה 620 מ"ר ולפי השמאי של המל"ל היתה שם חצר עודפת בשטח של 280 מ"ר.

גם בפס"ד קוזלי וגם בתיק זה , סבור השמאי מטעמו של המל"ל , כי לפי התב"ע צריך שטח מינימלי של 400 מ"ר לצורך בניית בניין חדש.

בשני המקרים , טוען השמאי של המל"ל , כי ניתן למכור את הקרקע העודפת ולהשתמש בה לבניה , זאת אם היא תימכר כקרקע "משלימה" וצירופה לאחד המגרשים הסמוכים למגרשו של התובע.

אלא שיש לשים לב למסקנה החד משמעית של פס"ד קוזלי לפיה בנסיבות כאלו לא ניתן ללמוד על יכולתו של התובע להפיק מהקרקע העודפת הכנסה.

זו "...אפשרות מסופקת ותיאורטית"( סעיף 21 לפס"ד קוזלי).

לכל זאת יש להוסיף את העובדה שבנסיבותיו של התיק שלפנינו , גם אם ישנה כאן קרקע עודפת , שטחה קטן בהרבה מזה שנטען ע"י הנתבע בפס"ד קוזלי ואצלנו השמאי של המל"ל מציין בעמוד 4 לחוות דעתו כי זו חלקה פינתית – כך שלכאורה היא לא מוקפת כולה בחלקות שכנות .

לכאורה,קשה לראות בנסיבות כאלו כיצד ניתן למצוא שכן שהקרקע שלו גובלת לקרקע של התובע על מנת לצרף את אותה חלקה שהנתבע מגדיר כ"חלקה עודפת" לקרקע של השכן וכך בדרך לא דרך לעשות באותה "חלקה עודפת" שימוש לבניה.

קשה לראות, בשלב זה ,את נימוקיו של הנתבע בתיק זה כנימוקים מבוססים, שאם בעניינו של קוזלי לא הביאו בחשבון את שווי החלקה העודפת לצורך בחינת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה,כיצד לכאורה ניתן להביאה בחשבון כאן ?

הנתבע ישקול שוב עמדתו ויגישה לביה"ד תוך 45 יום.

ככל שהנתבע ימשיך לעמוד על דחיית התביעה , עליו להתייחס באופן מנומק לסוגיות ולקשיים שעולים לכאורה מעמדתו כאמור בהחלטה זו.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ג, 19 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.