1. בפניי תביעה כספית שעניינה אי-תשלום דמי שכירות.

רקע וטענות הצדדים

1. בתאריך 13.09.2009 התקשרו הצדדים - התובע כמשכיר והנתבע כשוכר - בחוזה שכירות (להלן: החוזה) של חנות ברח' ירושלים 47 בצפת (להלן: הנכס, או - החנות) לתקופה החל מיום 14.9.2009 ועד ליום 13.9.2010 (להלן: תקופת השכירות). סוכם כי דמי השכירות החודשיים יהיו בסך 1,000 ₪.
2. התובע תובע את הנתבע בגין אי תשלום דמי שכירות עבור 8 חודשי שכירות, בסך 8,000 ₪, וכן 500 ₪ עבור עוגמת נפש. לטענתו, הנתבע לא שילם את דמי השכירות מחודש נובמבר 2009 , על אף שהוא פנה לנתבע בדרישה לתשלום החוב במכתב מיום 3.6.2010.
3. הנתבע טען בכתב ההגנה כי שילם את כל דמי השכירות עד ליום 15.1.2010, עת עזב את הנכס. להוכחת טענתו זו צירף מסמך הנושא תאריך 15.1.2010, עליו חתם התובע, ובו אישר כי קיבל מהנתבע את כל התשלומים עד ליום 13.1.2010, מלבד חודש ינואר, בעבורו שילם הנתבע סך של 100 ₪ בלבד (נ/13). הנתבע הוסיף וטען כי התובע הוא שהפר את הסכם השכירות, בכך שנמנע מלקיים את סעיף 5ג להסכם השכירות, לפיו היה עליו להעביר לנתבע חשבונית בגין דמי השכירות כל 14 לחודש.

5. הנתבע טען כי לחנות חדרו מי גשמים, כתוצאה מנזילות מהתקרה אשר גרמו להצפתה. פניותיו הדחופות לתובע בעניין זה, לאור הנזק הרב אשר נגרם לסחורתו בחנות, נענו בסירוב מוחלט לתקן את הפגם. 1. לתמיכה בטענותיו צירף הנתבע תמונות המראות את הרטיבות בנכס (נ/2 – נ/11) ומכתב דרישה לתובע להעברת חשבוניות בגין תשלום 4 חודשי שכירות (נ/12). בדיון שהתקיים ביום 20.3.2012 ביום 20.3.12, טען התובע כי התמונות אשר צירף הנתבע הן אינן של החנות המדוברת, אולם על אף החלטתי, אשר ניתנה באותו מועד, לפיה על הנתבע להגיש לבית המשפט תמונות של הנכס, מנע התובע כל גישה לנכס לצורך צילומו מחדש. כאשר התובע עצמו ביקש להציג תמונות של החנות, היה זה הנתבע שטען כי אינן משקפות את נמצב בתקופה הרלוונטית.

6. הפרת ההסכם על-ידי התובע ואי תיקון החנות, למניעת נזקי המים, הביאה את הנתבע לבטל את החוזה, וביום 15.1.2010 הוא עזב את החנות.

7. בבית המשפט אישר התובע כי הנתבע שילם דמי שכירות במזומן עבור 4 חודשים, וזאת בניגוד לנאמר בכתב התביעה. הוא אף אישר את טענת הנתבע כי לא העביר לו קבלות בגין תשלום השכירות.

הכרעה בין גרסאות

8. אין מחלוקת, כי הנתבע שילם לנתבע דמי שכירות במשך 4 חודשי שכירות. מוסכם אף כי הנתבע עזב את הנכס טרם סיום תקופת ההתקשרות בין הצדדים.

9. בהתאם להחלטתי הקודמת בתיק, מניעת התובע מלאפשר לנתבע לצלם תמונות של החנות, משמעה הינו כי הנתבע הוכיח את טענתו באשר לליקויים, דהיינו – מצב הדברים האמיתי מתאים למשתקף מהתמונות אותן הציג הנתבע.

10. סעיף 6א להסכם השכירות קובע בענין חובת התובע לתיקון נזקים בנכס. הימנעותו של התובע מלהעביר קבלות לנתבע בגין תשלום דמי השכירות, משמעותה הפרת סעיף 5ג לחוזה.

11. תמוהה בעיני טענת התובע כי לא היה ידוע לו דבר עזיבתו של הנתבע את הנכס בסמוך למועד העזיבה, אלא רק כ-3 חודשים לאחר מכן, למרות העובדה כי מקום מגוריו של התובע הינו מעל הנכס נשוא תביעה זו.

המשמעות המשפטית

12. סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 קובע כדלקמן:

" (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה הייתה יסודית.

ה

(ב) הייתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות העניין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול."

13. במקרה דנן, הפר התובע את החוזה הפרה יסודית, בכך שלא פעל לתיקון הליקויים בנכס תוך זמן סביר. התנהגותו זו מנעה מהנתבע את המשך השימוש בנכס. פניותיו הרבות של הנתבע אל התובע למען יפעל לתיקון הליקויים ואף קביעת פגישה על ידי הנתבע אצל עורך הדין שערך עבורם את החוזה, על מנת שיובהרו לתובע חובותיו מכוח החוזה, לא הועילו, הנכס לא תוקן ומצבו נותר ללא שינוי.

14. לאור הפרת התובע את החוזה, בנסיבות שתוארו, עזיבתו של הנתבע את הנכס והפסקת תשלום דמי השכירות היו מוצדקים.

15. תשלומיו של הנתבע בגין שכירות הנכס שולמו במלואם במשך 4 החודשים הראשונים, דהיינו עד למועד עזיבתו את הנכס.

התוצאה

16. (א) משלא הוכח כי רבצה על הנתבע החובה להמשיך בחיוביו על-פי החוזה, וכי בדין הוא ביטל אותו, דין התביעה להידחות.

(ב) הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 750 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.