בפני | כב' השופטת ניצה מימון שעשוע | ||
התובעת | עיריית יהוד מונסון | ||
נגד | |||
הנתבע | עמוס דבוש |
נגד
צד ג' בנימין נגר
פסק דין |
בפני תביעה בגין חוב ארנונה על נכס מסחרי ברח' התעשיה 10/אלטלף 8 ביהוד (להלן: הנכס).
התובעת (להלן: העיריה) טוענת כי על פי חוזה שכירות שנמסר לה ע"י צד ג' (להלן: המשכיר) הנתבע (להלן: השוכר) מחזיק בנכס החל מיום 1.3.07, והפסקת החזקתו עודכנה בעיריה ב-31.3.09.
העיריה טוענת כי בתקופה הנ"ל נצברו על הנכס חיובי ארנונה, מים, ביוב ושילוט בסך 22,712 ₪ (להלן: החוב), וכי השוכר לא שילם מאומה על חשבון החוב. הליכי אכיפה מנהליים שננקטו נגד השוכר לא הועילו לגביית החוב.
ביום 4.3.09 מסר המשכיר לעיריה שיק משוך מחשבון הבנק של השוכר לפקודת העיריה על סכום החוב, כפי שנמסר לו ע"י העיריה. השיק חולל ולא נפרע מחמת "חשבון שגוי". העיריה הגישה את השיק להוצל"פ.
העיריה טוענת כי השוכר מעולם לא מסר לה הודעה על הפסקת החזקתו בנכס, לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, וההודעה שנמסרה ע"י המשכיר היא על הפסקת החזקתו ביום 31.3.09. לפיכך ובהתאם לפקודה, חייב השוכר לשלם לעיריה את סכום החוב.
השוכר הגיש התנגדות בהוצל"פ, והתיק הועבר לשמיעה בסד"מ. השוכר טען בהתנגדות ובכתב ההגנה כי הינו נכה צה"ל המתקיים מקצבת המל"ל והתכוון לפתוח מסעדת פועלים יחד עם בנו בנכס. ההסכם הינו לשנה אחת. השוכר שילם למשכיר שכ"ד של 6 חודשים מראש. לאחר חתימת ההסכם התברר לו כי הספק החשמל בנכס לא התאים לצרכי הפעלת מסעדה וכי יש צורך בהחלפת מערכת החשמל בעלות של 10,000 ₪. השוכר לא התחיל לעבוד בנכס. הוא פנה למשכיר מספר פעמים בבקשה שיפעל להגדלת הספק החשמל בנכס, אך המשכיר סרב לעשות כן. לפיכך הודיע השוכר למשכיר בכתב ביום 10.9.07 על ביטול ההסכם. לטענת השוכר, בדיעבד הוברר לו כי המשכיר נתן את שיק הבטחון שמסר לו השוכר בהתאם להסכם השכירות משוך לפקודת העיריה לתשלום החוב, ומילא בו את סכום החוב וזאת ללא ידיעתו וללא הסכמתו. לטענת השוכר, המשכיר אמר לו כי השמיד את שיק הבטחון.
השוכר הגיש הודעת צד ג' נגד המשכיר, בטענות הנ"ל.
בכתב ההגנה להודעת צד ג' טען המשכיר כי השוכר ראה את הנכס בעת שהופעלה בו מסעדת פועלים ע"י שוכר אחר, והיה מודע היטב לנתוני הנכס. כן ציין המשכיר כי השוכר מסר לו בעת חתימת ההסכם שני שיקים לבטחון, אחד לפקודת חברת החשמל ואחד לפקודת העיריה. השוכר ערך שיפוצים בנכס בחודשים מרץ-אפריל 2007 בגינם לא נדרש לשלם דמי שכירות. רק בחודש ספטמבר 2007 פנה השוכר בטענות לגבי הגדלת הספק החשמל בנכס, טענות שנועדו כדי להתחמק מתשלום דמי השכירות למחצית השניה של השנה, אותם היה אמור לשלם באותו מועד.
המשכיר השיב לו במכתב מיום 23.10.07 הדוחה את טענותיו ומפנה אותו לאמור בסעיף 12 להסכם השכירות, לפיו השוכר בדק את הנכס ומתקניו ומצא אותם מתאימים לדרישותיו, והוא מוותר על טענת אי התאמה מכל מין וסוג. הסכם השכירות נוסח ע"י עו"ד אריה רואש שייצג את השוכר. המשכיר הפנה את השוכר גם לסעיף 14 להסכם, לפיו השוכר רשאי לעשות שינויים במושכר כדי להתאימו לשימוש כמסעדה, ואולם כל השינויים שיוכנסו יישארו רכוש המשכיר, והשוכר לא יהיה זכאי לתבוע תשלום עבורם. גם בפגישה במשרד עו"ד רואש לגבי המחלוקת בין הצדדים, הודיע עו"ד רואש לשוכר כי בהתאם להסכם אין על המשכיר כל חובה להגדיל את אספקת החשמל למושכר וכי על השוכר לעשות את השינויים הנדרשים על חשבונו.
במכתבו הנ"ל, המשכיר הסכים לקיצור תקופת השכירות ובלבד שהשוכר יישא בכל התשלומים לעיריה ולחברת החשמל עד למועד הפסקת ההסכם, אך השוכר לא נענה להצעה ובפועל המשיך להחזיק בנכס מבלי לשלם דמי שכירות עבורו ושיכן בו פועלים שעבדו במסגריה שלו, וזאת גם בתקופה הראשונה של האופציה ועד מרץ 2009.
הצדדים הגישו תצהירים לתמיכה בטענותיהם ונחקרו עליהם בחקירה נגדית.
הנתבע בחקירתו אישר כי בנכס פעל בעבר מזנון, וכי בדק את מערכת החשמל במקום ע"י חשמלאי שאישר לו כי הכח מתאים להפעלת מזנון אך לא יספיק למקררים ומזגן. עדותו של השוכר בנקודה זו היתה עדות שמיעה מעורפלת, ללא הבהרה מדוע הזמין חשמלאי מטעמו רק אחרי חתימת ההסכם ולא לפני כן, כטענתו, והוא לא זימן את החשמלאי כעד מטעמו בטענה שאינו זוכר מי הוא. גם בנו של השוכר שהיה מעורב בהליכי שיפוץ הנכס להכשרתו כמסעדה והיה אמור להפעיל את המסעדה, לא זומן כעד מטעמו שלך השוכר. לא היה לשוכר כל הסבר סביר לכך שאם השיפוץ בנכס הסתיים באפריל 2007, פנייתו הראשונה בכתב למשכיר לגבי החשמל היתה בספטמבר 2007. גם בהנחה שהיה דין ודברים בע"פ בין השוכר למשכיר, לפני הפניה בכתב, אין כל סבירות שהשוכר ימתין 5 חודשים כשהנכס ריק וסגור, ללא נקיטת כל צעד, וזאת לאחר שקיבל ייעוץ משפטי מעו"ד רואש על כך שלפי ההסכם אין על המשכיר כל חובה להגדיל את הספק החשמל בנכס.
לפיכך אני קובעת כי השוכר ידע בעת משלוח מכתבו כי טענתו אינה צודקת מבחינה משפטית ושלח אותו ללא ציפיה כי המשכיר יפעל להגדלת חיבור החשמל, אלא רק בהקשר של הימנעות מתשלום יתרת דמי השכירות, אותם היה חייב לשלם במועד זה. טענת השוכר כי החזיר את הנכס לשוכר בהסכמה לאחר כתיבת המכתב בספטמבר 2007 וכי המשכיר אמר לו שהשמיד את השיק לבטחון אינה מהימנה עלי. אני מקבלת את טענת המשכיר, כי היו מפגשים בין הצדדים בסביבות ספטמבר 2007 בהם הוצע לשוכר להפסיק את ההסכם בכפוף למציאת שוכר חילופי ותשלום החוב לעיריה, אך השוכר לא עשה כן אלא התחמק מהמשכיר ואף לא שילם את דמי השכירות למחצית השניה של השנה.
לאור התרשמותי מהעדויות והמסמכים שהוצגו, אני קובעת כי השוכר הפר את הסכם השכירות ובנסיבות אלה לא היתה לו זכות לממש את האופציה לשנה נוספת. לפיכך פקע ההסכם במרץ 2008. לא שוכנעתי על פי מאזן ההסתברויות, כי השוכר המשיך להחזיק בנכס, בעצמו או ע"י נוכחות של אחרים ו/או אחסון חפצים מטעמו, אחרי מרץ 2008, ונראה לי כי התנהגותו של המשכיר, שידע כי הנכס ננטש ע"י השוכר, אך לא נכנס למקום ולא הודיע לעיריה על הפסקת השכירות, אינה סבירה, אינה בתום לב ואינה עולה בקנה אחד עם ההסכם, לפיו מותנית תקופת האופציה במילוי תנאי הסכם השכירות – שאין חולק כי לא מולאו.
בניגוד לשוכר, שלא היה ער לחובה החוקית המוטלת על מחזיק נכס להודיע לעיריה על הפסקת ההחזקה לצורך הפסקת החיוב בארנונה, המשכיר ידע על חובה חוקית זו ואף פעל על פיה במרץ 2007 ובמרץ 2009, אלא שבמועד האחרון עשה כן, ביודעין, שנה תמימה לאחר פקיעת הסכם השכירות, ולא במועד פקיעתו, על אף שהנכס ננטש לפני כן.
בנסיבות אלה, אני מחייבת את השוכר- הנתבע לשלם לעיריה את החוב נשוא התביעה ביחס למלוא התקופה 1.3.07-31.3.09, כפי ששולם בשיק שהוגש להוצל"פ, והליכי ההוצל"פ יימשכו לגביית השיק מהנתבע.
אני מקבלת את הודעת צד ג' באופן חלקי, כך שאני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבע מחצית מסכום השיק, בסך 11,358 ₪, בצירוף מחצית מההפרשים שנצברו בתיק ההוצל"פ מאז הגשת השיק להוצל"פ.
כדי למנוע מצב בו העיריה לא תצליח להיפרע מהנתבע ואילו צד ג' ישלם לנתבע את הסכום המיועד לתשלום מחצית החוב לעיריה, והלה ישלשלו לכיסו, מוטל בזה עיקול לטובת התובעת על תשלום מחצית סכום החוב ע"י צד ג' לנתבע, באופן שתשלום של צד ג' ישירות לעיריה ייחשב כתשלום לנתבע על פי פסק הדין בהודעת צד ג'.
מאחר שהעיריה לא עשתה על צעד לבדיקת מצב הנכס, שהחוב בגינו הלך ונצבר, אלא המתינה תקופה ארוכה של שנתיים בהן לא שולמו תשלומי הארנונה, המים ויתר מרכיבי החוב, אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום, י"ב אלול תשע"ב, 30 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
08/01/2012 | הוראה לנתבע 1 להגיש כתב הגנה מתוקן | ניצה מימון שעשוע | לא זמין |
09/01/2012 | הוראה לנתבע 1 להגיש הודעה צד ג' מתוקנת | ניצה מימון שעשוע | לא זמין |
30/08/2012 | פסק דין מתאריך 30/08/12 שניתנה ע"י ניצה מימון שעשוע | ניצה מימון שעשוע | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | עיריית יהוד מונסון | אלינור הלפגוט-חגאג |
נתבע 1 | עמוס דבוש | מתן שוק |
מודיע 1 | עמוס דבוש | מתן שוק |
מקבל 1 | בנימין נגר | אוריאל בן אסולי |