1. עסקינן בבקשה מכוח הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העיון") לעיון בתיק 9623-07-10 שהינו בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

יוער כי ההליך נמחק עוד בחודש ינואר 2014 מבלי שהוגש בו כתב תשובה מטעמה של המשיבה.

2. בקשה זו שלפני הינה אחת מ- 23 בקשות לעיון מכוח תקנות העיון שהגיש המבקש במהלך חודש מאי 2014 בבתי המשפט ברחבי הארץ, 11 מתוכן כנגד המשיבה (ראה פירוט בתגובת המשיבה לבקשה).

3. לאחרונה דחה בית המשפט (כב' הרשמת פלינר) בקשה זהה לזו המונחת בפני.

בפני כב' הרשמת פלינר באה בקשה הזהה בתוכנה ובניסוחה לזו שלפני וכך גם התשובה שהוגשה מטעם המבקש בהתייחס לתגובת המשיבה (ראה ת"צ 33750-09-10 שי אורן נ' 013 נטוויז'ן בע"מ החלטה מיום 1.11.2014)

4. המבקש, מציג עצמו כנציגה של קבוצה המבקשת לבחון אפשרות להגיש תובענה ייצוגית כנגד המשיבה ועל מנת שלא "לבזבז את זמנו של בית המשפט בתביעה שאינה מבוססת כראוי" ו"לשאת בהוצאות או לגרום להוצאות מיותרות לאף אחד", מתבקש העיון בתיק בו "ישנם תשובות לשאלות חיוניות לנושא התביעה", כמו גם "חומר שיעזור לנו להבין את עמדתם של המשיבים וכמובן את עמדת בית המשפט הנכבד בנושא".

"על ידי העיון בתיק נוכל להחליט האם הפנייה לבית משפט בתובענה ייצוגית תהיה נכונה ויעילה, ותוכל להשיג לקבוצה את השבת הנזק".

בנוסח זה מנוסחות כל הבקשות המוגשות על ידי המבקש, ערוכות כטופס שערך והדפיס, כאשר מספר התיק בו מתבקש העיון הוא המשתנה היחיד.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה.

לשיטתה יש לדחותה על הסף הן מהטעם ש"אינה מנומקת כנדרש על פי דין ובכך מקופחת זכותה ... להתגונן מפניה בדרך ראויה" והן מהטעם כי הוגשה "בחוסר ניקיון כפיים ובהפרה בוטה של תום הלב הדיוני, שכן מבקש העיון הסתיר מבית המשפט הנכבד את העובדה שבמקביל להגשת בקשת העיון דנא, הוגשו על ידו, בעת האחרונה, עשרים ושלוש (!) בקשות עיון זהות בהליכים יצוגיים שונים העוסקים בשאלות עובדתיות ומשפטיות שונות" ו"אף הסתיר מבית המשפט הנכבד את העובדה שבימים אלו ממש הוא מנהל במקביל בקשת אישור אחרת נגד המשיבה".

לטענת המשיבה "צורכי המבקש יבואו על סיפוקם בעיון בבקשת האישור המפורסמת בפנקס התובענות הייצוגיות".

6. לתגובת המשיבה השיב המבקש בתשובה זהה אחת לאחת לזו שהוגשה בבקשה שנדונה על ידי כב' הרשמת פלינר.

לטענתו יש עניין ציבורי רב בבקשתו ואין הוא נדרש כלל לגלות עילת תביעתו.

לשיטתו אין כל רלוונטיות לבקשות העיון הנוספות שהגיש ועל כן בחר שלא לפרטן כלל, מה גם שטענותיו מוכרות למשיבה מאז שנת 2009.

7. לאחר שנתתי דעתי למכלול כולו, אין לי אלא לאמץ את נימוקיה וקביעותיה של כב' הרשמת פלינר בהחלטתה מיום 1.11.2014.

8. המבקש לא השכיל להוכיח את עניינו בתיק בו מתבקש העיון, נדבך חיוני בהכרעת בית המשפט באם להתיר את העיון (ראה הוראת תקנה 4(א) לתקנות העיון).

הנימוק בבקשה לאקוני וחסר כל התייחסות לנושא התביעה, אשר הקבוצה שוקלת ובוחנת הגשתה, כמו גם הסבר מדוע וכיצד יסייע עיון בתיק המבוקש לקבוצה בקבלת החלטתה.

המבקש בחר לציין כי בתיק בו מבוקש העיון "ישנם תשובות לשאלות חיוניות לנושא התביעה", אך את "נושא התביעה" בחר שלא לפרש כלל וזה נותר עלום.

(לענין הצורך בהוכחת "רלוונטיות" המסמכים בהם מבוקש העיון לעניינו של המבקש ראה: רע"א 7440/14 חברת דואר ישראל בע"מ נ' ליאורה לבנשטיין).

9. דומה עלי כי לצורך בירור השאלה אם לקבוצה עילת תביעה טובה כנגד המשיבה, די למבקש לעיין בפנקס התובענות הייצוגיות (רע"א 5349/13 דומיקאר נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ), מה גם שכמות הבקשות לעיון שהגיש המבקש כנגד המשיבה במהלך חודש אחד בלבד (11 במספר) יוצר את הרושם כי אינו מייצג את מי שבוחן את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית על פי חומר שמצוי בידו אלא את מי שבחרו לעשות "מסע דייג" אחר עילת תביעה, מטרה לשמה לא נועד העיון.

9. בהינתן כל האמור לעיל דוחה אני את הבקשה שלפני.

לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות, אך דומה כי בעתיד וככל שתוגשנה בקשות נוספות דוגמת זו שלפני ראוי ונכון יהא לשקול חיובו של המבקש בהוצאות.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים