<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

התיק קבוע היום למתן החלטה בשאלת טענת הגנה מן הצדק.

<#4#>

החלטה

1. הנאשמים הינם תושבי שכונת כמאנה מערבית, אשר נגדם הוגשו כתבי אישום, במסגרת התיקים המפורטים בכותרת, וזאת בגין ביצוע עבירות בנייה; ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי סעיף 204 (א) לחוק התיכנון והבנייה וכן עבירות של אי קיום צווי הפסקה שיפוטיים, עבירות על סעיף 240 וכן עבירות בנייה נוספות, זאת כאשר בנו בתים למגורים בכמאנה מערבית, מבלי שקיבלו היתר כדין וכאשר מועד ביצוע העבודות הוא שנת 2010 או בסמוך לכך.
2. הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתבי האישום נגדם לפי דוקטרינת "הגנה מן הצדק" עפ"י סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, כאשר תמצית טיעוניהם העובדתיים והמשפטיים הינה כדלקמן:

• הם תושבי שכונת כמאנה המערבית, אשר ביישוב כמאנה, יישוב אשר קיים זה עשרות בשנים, אף לפני הקמת המדינה בשנת 1948, כאשר במקום לא קיימת עדיין תוכנית מתאר מאושרת עפי"ה ניתן לבנות באותה שכונה.
• עוד בשנת 1995 הוכנה תוכנית מתאר לגבי היישוב כמאנה, אך משום מה אותה תוכנית לא התייחסה לשכונת כמאנה המערבית, אם כי לשכונות אחרות: כמאנה המזרחית ושכונות נוספות.
• עוד בשנת 1999, במסגרת תיק בג"ץ 6032/99 ו- 7960/99, עתרו תושבי השכונה להרחבת תוכנית המתאר של היישוב כמאנה על מנת שתכלול גם את שכונת כמאנה מערבית ואח'.
• העתירות הנ"ל נתקבלו במובן זה שביום 5.9.2001 ניתן פס"ד של בג"ץ אשר בו נקבע, בין היתר כי:

"מכלל הנימוקים שפורטו הגעתי למסקנה כי יש לאפשר לעותרים (וכן לאחרים מבין תושבי השכונה המערבית ושכונת ג'לסה) להגיש תוך 6 חודשים מהיום את בקשותיהם והצעותיהם להרחבת גבולותיה של תוכנית המתאר.

עם זאת יש לקבוע כי גם בהעדר בקשות והצעות מצד התושבים, חייבת הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה, מחוז הצפון, לשוב ולשקוד מיוזמתה על מציאת פיתרון תכנוני ראוי להכללת שטחיהן של השכונה המערבית ושכונת ג'לסה, במלואם או בחלקם, בגבול מרחבי התכנוני של היישוב כמאנה...

נראה לי כי בנסיבות העניין יש לצוות על הוועדה המחוזית להגיש תוכנית הרחבה לתוכנית המתאר תוך שמונה עשר חודש מהיום.

ובמטרה למנוע שינוי לרעה במצבם של העותרים עד לאישורה של התוכנית המורחבת, הייתי אוסר על המשיבים להרוס, בשטח השכונה המערבית ובשטח שכונת ג'לסה, מבנים שכבר קיימים בשכונות אלה במועד אישורה של תוכנית המתאר הנוכחית או לפנות ממבנים אלה את תושביהם".

(בג"ץ 6032/99 אסמאעיל סואעד ואח' נ' המועצה הארצית ואח', פד"י נ"ה (5), עמ' 929)

• הרחבת תוכנית המתאר של היישוב, כפי שבג"ץ הורה עליה כנ"ל, טרם אושרה כך שעד היום, אף כי חלפו מאז כ- 12 שנים טרם ניתן להנפיק היתרי בנייה בשכונת כמאנה מערבית.

בין היתר טען ב"כ הנאשמים כי אי אישור תוכנית ההרחבה נובעת ממניעים פסולים של יו"ר המאשימה דאז, גם ממניעים פסולים אחרים וחוסר תום לב של רשויות התיכנון.

• לפיכך סיכם ב"כ הנאשמים וטען כי מצד אחד רשויות התיכנון, ובכללן המאשימה עצמה, אינן מקדמות הרחבת תוכנית המתאר עליה הורה בג"ץ ממניעת פסולים ובחוסר תום לב ומצד שני מגישה כתבי אישום נגד נאשמים של אוכלוסייה מוחלשת, בגין בניית קורת גג להם ולבני משפחותיהם ביישוב בו הם נולדו ובו הם מתגוררים זה עשרות בשנים כאשר יש בזאת משום "סתירה מהותית לעקרונות צדק והגינות משפטית".

מכאן מבקשים הנאשמים לבטל כתבי האישום נגדם לפי הגנה מן הצדק.

עמדת המאשימה:

1. ב"כ המאשימה אישרה, פחות או יותר, את המצב התיכנוני כפי שתואר על ידי ב"כ הנאשמים, מסרה כי לגבי השכונה המזרחית של היישוב כמאנה קיימת תוכנית מתאר (תוכנית מס' ג/9378 משנת 2000) ועפי"ה ניתן להקים מבני מגורים במקום.

כן מסרה ב"כ המאשימה כי, כמתחייב מפסה"ד של בג"ץ 6032/99 ואח', אכן ייזמו רשויות התיכנון תוכנית מתאר ג/16968, אם כי הליכי אישור תוכנית המתאר לא הסתיימו עד היום הזה, בין היתר עקב התנגדויות של תושבים ואח', לרבות מינהל מקרקעי ישראל, כאשר "הסטטוס קוו" נשמר במקום עד שנת 2009 וכי לאחר מכן, בשנים 2009 – 2010, התגלו עבודות בנייה חדשות, ללא היתר כדין וכי אותן עבודות נמשכו חרף צווי הפסקה שיפוטיים. אותן התחלות בנייה ואותן הפרות של צווי הפסקה שיפוטיים הינם נשוא כתבי האישום שבפניי.

ב"כ המאשימה אישרה כי אכן מדובר במצב תיכנוני מיוחד וכי התוכנית הרלוונטית נמצאת בהליכי אישור, כאשר לאחרונה חלה התקדמות ממשית, אף בשנת 2008 פורסמה התוכנית להפקדה ברשומות, בסוף שנת 2009 אף החליטה הוועדה המחוזית על דחיית מרבית ההתנגדויות, לרבות של מינהל מקרקעי ישראל, תוך מתן הוראות לגבי איזורי מגורים, ייעוד מבנים וכן חלוקה ואיחוד.

מכאן ביקשה ב"כ המאשימה לדחות את הטענה כי אי אישור ההרחבה או אי ההתקדמות בהליכים נובעים מהתנהלות של המאשימה עצמה או מי מבין ארגוניה.

כן טענה ב"כ המאשימה כי הלכת ההגנה מן הצדק עוגנה עוד בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר בורוביץ פד"י נ"ט (6), 776, כאשר היא מחייבת מבחן משולש: הפגם שנפל ועוצמתו, איזון בין הפגם לבין הנזק באי העמדת העבריין לדין וכן בדיקת דרכים חלופיות ופחות קיצוניות לשם ריפוי הפגם.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשמים נטלו את החוק לידיהם, עת בנו ללא היתר כדין, אף לא צייתו לצווים של ביהמ"ש עפיה"ם צוו להפסיק את עבודות הבנייה ומכאן לא מתקיימים התנאים על מנת להעניק להם הגנה מן הצדק ולהורות על ביטול כתבי האישום נגדם.

דיון והכרעה:

1. אכן יש בפנינו מצב תיכנוני ואנושי לא קל.

הנאשמים הם תושבי מדינת ישראל והתגוררו ביישוב כמאנה, גם בשכונה המערבית שבו, מאז היוולדם.

גם הוריהם מן הסתם התגוררו באותו מקום.

רשויות התיכנון "התעשתו" די מאוחר, כאשר רק בשנת 1995 התחילו בהליכי התיכנון הבסיסיים על מנת לאפשר בנייה במקום ורק בשנת 2000 אושרה תוכנית מס' ג/9378 אשר איפשרה בנייה אך בחלק המזרחי של היישוב ואילו החלק המערבי, מטעמים שלא הובהרו, "נשכח".

אותה "שכחה" חייב את התושבים לפנות בעתירה לבית הדין הגבוה לצדק, אשר ישב על המדוכה והחליט בשנת 2001 לחייב הרחבת היישוב כמאנה, כך שיכלול גם כמאנה המערבית, זאת תוך 18 חודשים.

ייתכן כי הרשויות אכן התחילו בהליכי התיכנון לשם הרחבת היישוב במועד שקבע אותו בג"ץ ובסמוך לו, אך אותם הליכים טרם הוכתרו בהצלחה במובן זה שתוכנית המתאר, עפי"ה ניתן לקבל היתרי בנייה ולבנות במקום, כאשר זוהי תכלית בג"ץ הנ"ל, טרם אושרה סופית, אם כי יש לומר כי לאחרונה חלה התקדמות בהליכי אישור התוכנית ולא מן הנמנע כי אישורה הסופי המיוחל ייעשה בעתיד הנצפה לעין.

מסתבר מהנ"ל כי רשויות התיכנון פועלות בעצלתיים וכי הזמן אינו בוער מבחינתם, אך מנגד החיים אינם נעצרים, והתנאים הבסיסיים והנלווים לאותם "חיים" כגון ריבוי טבעי והכורח בבית מגורים לכל זוג צעיר או לכל אדם, שהם בבחינת זכות אזרחית הנגזרת מכבוד האדם וחירותו, אינם עוצרים.

מכאן מצאו תושבי כמאנה המערבית עצמם, שהינם אוכלוסייה מוחלשת, שהאפשרות שלהם לרכוש מגרשים במקומות אחרים ולבנות עליהם, או לרכוש דירה במקום אחר, הם בחינת תיאוריה שאינה ניתנת למימוש, אנוסים לבנות ביישוב של אבותיהם, ללא היתר כדין ואף במחיר של הפרת החוק.

בכך גם נגרם נזק להליכי התיכנון עצמם, כאשר מן המפורסמות היא כי בנייה, ללא תיכנון מראש, מסכלת תיכנון ראוי ונאות של המקום ובכך נגרם עוול נוסף לתושבים, אשר בבוא העת יצטרכו להתמודד גם עם קשיים תכנוניים, לאור היעדר תיכנון מוקדם, אף אם בסופו של יום, באילוץ, יונפקו היתר בנייה בדיעבד, לבתים אשר בנו.

אומר כי אילו כתבי האישום התייחסו למבנים אשר כבר הוקמו לפני החלטת בג"ץ או סמוך לכך, אכן היה מקום לקבל את הטענה של הגנה מן הצדק, כפי שגם בג"ץ אמר דברו עת אמר שאין להרוס ואין לפנות תושבים אף אם בתיהם נבנו שלא כדין.

מנגד, בענייננו, מדובר בעבירות שבוצעו לכאורה בשנים 2009 – 2010, כאשר מעבר לעבירות הבנייה ישנן עבירות נוספות, לרבות עבירות הפרת צווי הפסקה שיפוטיים.

כבר נפסק כי הליכי תיכנון "עצלתיים" או איטיים הינם "רעה חולה" אך אין מרפאים אותה רעה חולה ברעה חולה עוד יותר ע"י ביטול כתבי אישום.

(ע"פ 2885/08, וועדה מקומית נ' מוסא דכה).

גם כב' השופט רון שפירא בפרשת עיר הכרמל קבע שיקשה מאוד, אף הדבר הינו בלתי אפשרי, לקבל טענה של הגנה מן הצדק זאת כאשר מדובר בעבירה של הפרת צוו שיפוטי.

סיכום הדברים הוא שיישום ההלכה של הגנה מן הצדק, בעיקר לאור כך שמלבד עבירות בנייה ללא היתר, יוחסו לנאשמים עבירות נוספות של אי קיום צווי הפסקה שיפוטיים, כאשר התרת הרצועה, במובן זה שלא להעמיד לדין אנשים שבנו את בתיהם ללא תיכנון מוקדם, כפי שמתחייב מחוק התיכנון והבנייה וללא היתר כדין, כאשר יש בדבר, בבנייה שלא כדין, כדי לפגוע גם באיכות המגורים של הנאשמים עצמם, אין בו כדי לאפשר בענייננו קבלת הטענה של הגנה מן הצדק.

בכל מקרה יהיה ניתן "לרפות את הפגם" בדרכים פחות קיצוניות מאשר ביטול כתבי האישום, כגון הקלה בעונשם של הנאשמים.

לפיכך הינני דוחה את הטענה המקדמית של הגנה מן הצדק.

<#2#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

בהמשך להחלטתו המלומדת של בית המשפט, אני מתכבד להודיע לבית המשפט ולצדדים כי בתאריך 06.06.13 פורסם דבר אישורו למתן תוקף של תוכנית ג/16968 אותה תוכנית הנזכרת בהחלטתו של בית המשפט הנכבד. משמעות הדבר היא כי מרבית התיקים של שכונת כמאנה המערבית הנדונים היום בפני בית המשפט הנכבד, הינם תיקים בהם הנאשמים יוכלו לפנות למאשימה החל מעוד שבועיים מהיום ולהגיש בקשה לקבלת היתרי בנייה ולגליזציה של המבנים נשוא כתבי האישום.

יתר על כן, בתאריך 17.03.13 התקיימה פגישה בפרקליטות המדינה בהשתתפות המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין בעניינם של תיקי הכמאנה התלויים ועומדים כאשר הוחלט בה לעשות אבחנה בין בנייה שבוצעה עובר מועד פרסום התוכנית בתאריך 26.09.08 לבין עבירות שבוצעו ע"י התושבים לאחר מועד זה.

לגבי הקבוצה הראשונה הרי שככל שהבנייה תוכשר, אזי הבקשה לעיכוב הליכים תישקל לגופה ע"י הגורמים המוסמכים.

לגבי הקבוצה השנייה, אלה שעבירות הבנייה בוצעו לאחר ההפקדה, הונחיתי כי ההליכים בתיקים אלה ימשכו כסדרם ותינתן לתושבים אפשרות להכשיר את הבנייה הכל ביחס לתוכנית מאושרת.

בשלב זה הפרקליטות קוצבת תקופת זמן של 4 חודשים על מנת לראות איך ינהגו התושבים לאור המצב התכנוני החדש.

אני כתובע נתבקשתי לעדכן לגבי כל קצב של תיק ותיק.

הסניגור:

מה שחברי מספר עכשיו זה משמח לכל תושבי כמאנה. לגבי ביצוע העבירות, אני אבחן את החלטת בית המשפט כמו גם את דברי חברי ואגבש עמדה. אבקש דחייה.

<#5#>

החלטה

דוחה להמשך ליום 20.11.13 שעה 09.00.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ג, 11/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליזה אהרוני