ע"י עו"ד יהודה עזרא

1. לפני שתי תובענות שהדיונים בהן אוחדו שעניינן זכויות החכירה במקרקעין המצויים ברחוב הזמיר בראשון לציון, הידועים כגוש 4243 חלקה 290 חלקת משנה מספר 2. (להלן: "המקרקעין", "המגרש" בהתאמה).

בתובענה בה.פ 10916-07-10 עותרות המבקשות למתן סעד המצהיר שהגב' סופי חי זכאית לקבל המלצה מעמידר לרישומה כחוכרת לתקופה ארוכה של המגרש, ובנוסף לסעד המצהיר שהגב' מזל דבוש מחזיקה כדין בבית שבמגרש מכוח זכויות הגב' סופי חי. (מכאן ואילך יכונו המבקשות בה.פ 10916-07-10 "המבקשות").

בתובענה בה.פ 28354-12-10 עותר מר גבריאל בלולו להצהיר שהוא בעל זכויות חכירה לדורות במגרש; כי הוא זכאי לקבל צו לסילוק יד המבקשות מהמגרש, ולחלופין ואם יתקבלו בקשותיהן, להצהיר שההסכם להחלפת המגרשים שנכרת בינו לבין מר יעקב טוריאל בטל.

העובדות בתמצית

2. המקרקעין בבעלות הקרן הקיימת לישראל והם מנוהלים על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

עמידר פעלה כחברה משכנת לצורך מכירת זכויות החכירה במקרקעין למשתכנים.

עד לרישום הזכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין נרשמו זכויות המשתכנים במקרקעין בספרי עמידר כחברה משכנת של הדיור הציבורי ובספרי המינהל (ראה עדות מר נוריאל כהן עובד עמידר בעמוד 83 לפרוטוקול ותשובות עמידר לשאלון. מוצג דבוש /1).

חלקה 290 מחולקת לארבעה מגרשים - חלקות משנה 1 -4 שגודל כל אחת מהן כ 250 מ"ר. החלקה רשומה בפנקס הבתים המשותפים כבית משותף.

3. על פי הסכם שנכרת בין מר גבריאל בלולו לבין עמידר, ביום 1.12.1958 רכש מר בלולו את זכויות החכירה ביחידה 3 שהייתה בנויה במגרש. עמידר התחיבה לרשום על שם מר בלולו את זכויות החכירה לתקופה ארוכה במגרש וביחידה שהייתה בנויה עליו (ראה ההסכם שצורף כנספח 3 לבקשת מר בלולו וכן עדותו בעמודים 59 ו-64 לפרוטוקול).

זכויות החכירה של מר בלולו בחלקת משנה 3 נרשמו במינהל לבקשת עמידר (ראה נספחים 4 עד 6 לבקשת מר בלולו, נספחים 3 ו 4 לתשובת מר בלולו לבקשת המבקשות, עדות מר יגאל בלולו בעמוד 46 לפרוטוקול, ועדות מר בלולו בעמוד 58 לפרוטוקול).

מר בלולו רכש בשנת 1959 מעמידר זכויות חכירה בבית נוסף ברחוב מנחמיה בו עבר להתגורר ממועד זה. לאחר שעבר מר בלולו עם משפחתו דירה ובמשך שנים ארוכות היה מגרש 3 פנוי (ראה תצלומי האוויר שצורפו כנספח 2 לבקשת מר בלולו. מוצגים מר בלולו 4 - 6). ביום 4.9.2007 הודיעה עמידר למר בלולו לראשונה שזכויותיו במגרש 3 ניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין (נספח 7 לבקשת מר בלולו).

4. בחודש נובמבר 2007 פנו בתו וחתנו של מר טוריאל, שכנו לשעבר של מר בלולו המתגורר בחלקת משנה 2, למר בלולו בהצעה לחילופי המגרשים. גב' אליה שרית ומר אליה אבי, בתו וחתנו של מר טוריאל, הודיעו למר בלולו כי בטעות החלו לבנות על מגרשו (תת חלקה 3), וביקשו שיערך בין הצדדים הסכם להחלפת המגרשים תתי החלקות 2 ו-3 כך שהזכויות במגרש 3 יועברו למר טוריאל והזכויות במגרש 2 יועברו למר בלולו (להלן: "עסקת חילופי המגרשים"). מר בלולו הסכים לעסקה לאחר שבדק את רישומי עמידר והמינהל ביחס לזכויות מר טוריאל במגרש מספר 2, הבדיקה נעשתה באמצעות בנו מר יגאל בלולו (ראה עדות מר יגאל בלולו בעמודים 44 - 46 לפרוטוקול).

5. בספרי עמידר מר טוריאל היה רשום כבעל זכויות החכירה בבית 2 (ראה אישור עמידר מיום 17.12.1991 לבקשה להעברת זכויות שצורף כנספח 1 לתגובת מר טוריאל לבקשת מר בלולו). ביום 8.11.1991 נכרת בין מר טוריאל והמינהל חוזה חכירה ביחס לבית ולמגרש 2.

זכויות החכירה במגרש 2 אף נרשמו על שם מר טוריאל בלשכת רישום המקרקעין לפי שטר תיקון תנאים בשכירות ושטר העברת שכירות חלקית בירושה מיום 4.7.2007 (ראה הנסח שצורף כנספח 4 לתגובת מר טוריאל לבקשת מר בלולו).

לבקשת מר טוריאל קיבל ביום 6.9.2007 היתר לבניית בית בחלקה 290 (ראה נספח 6 לתגובת מר טוריאל לבקשת מר בלולו).

6. ביום 19.11.2007 נכרת בין מר בלולו ומר טוריאל ההסכם להחלפת המגרשים (ראה נספח 9 לבקשת מר בלולו).

עמידר אישרה ביום 2.12.2007 את ההסכם להחלפת המגרשים והודיעה למינהל על הסכמתה להחלפת המגרשים (ראה מכתבי עמידר שצורפו כנספח 10 לבקשת מר בלולו).

ביום 31.5.2010 נכרת הסכם חכירה בין מר בלולו גבריאל והמינהל ביחס למגרש 2 (חוזה החכירה ותשריט המינהל ביחס למגרש 2 צורפו כנספח 11 לבקשת מר בלולו).

ביום 2.12.2007 נכרת הסכם חכירה בין מר טוריאל והמינהל ביחס למגרש 3 (ראה נספח 9 לתגובת מר טוריאל לבקשת מר בלולו).

עסקת חילופי המגרשים נרשמה בספרי עמידר (ראה עדות עובד עמידר מר נוריאל כהן בעמוד 79 לפרוטוקול). בנוסף, נרשמו הזכויות במגרש 3 על שם מר טוריאל בלשכת רישום המקרקעין (ראה הנסח נספח 14 לתגובת מר טוריאל לבקשת מר בלולו).

7. מר בלולו פנה לעירית ראשון לציון באמצעות בנו מר יגאל בלולו לביצוע העברת הזכויות במגרש 2 על שמו גם בעיריה. משנמסר למר יגאל בלולו על ידי נציגי העיריה שהגב' מזל דבוש ביקשה להירשם ברישומי העיריה כמחזיקת מגרש 2 בטענה כי מר בלולו גבריאל יבדל"א נפטר ולא הותיר יורשים, ובהיותה פולשת לפי הנטען, הגיש מר בלולו תביעה לסילוק יד גב' מזל דבוש ממגרש 2 בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א 3966/08). התביעה נמחקה מחוסר סמכות עניינית לאור טענת הגב' מזל דבוש שהיא בעלת הזכויות במגרש 2.

8. עיקר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם לגב' חי סופי זכות חכירה או זכות להירשם כחוכרת במגרש מספר 2 שהועברה על ידה לבתה הגב' מזל דבוש, כטענת המבקשות, או שזכות החכירה במגרש 2 הייתה קניינו של מר טוריאל והועברה בהסכם החלפת המגרשים למר בלולו, כטענתם.

ככל שהמחלוקת תוכרע לטובת המבקשות תידרש גם הכרעה בטענות מר בלולו על בטלות הסכם החלפת המגרשים.

טענות הצדדים

טענות המבקשות גב' סופי חי וגב' מזל דבוש

9. לטענת המבקשות, כמפורט בבקשתן, קנו הגב' חי סופי ובעלה המנוח את הצריף שבחלקת משנה 2 מאדם בשם עזרא חבושה, אשר רכש את הזכויות בצריף ממר בלולו, בעת שעבר דירה. נטען על ידי המבקשות שמהמועד בו נמכרו זכויות מר בלולו למר חבושה לא נותרו בידי מר בלולו זכויות כלשהן בנכס נשוא המחלוקת.

המבקשות טענו בבקשה שעסקת רכישת הצריף במגרש 2 לא נעשתה על פי הסכם בכתב, העסקה נעשתה בלא תיעוד ובמזומנים, והזכויות שהועברו מכוחה אף לא נרשמו (סעיף 12 לבקשה). המבקשות טענו בנוסף שהגב' סופי חי ובעלה ז"ל עזבו את הצריף לפני שלושים שנה ועברו לבית שקנו ברחוב מורדי הגטאות 61 בשיכון המזרח בראשון לציון, שם מתגוררת הגב' סופי חי עד היום. עם זאת, המשיכו הגב' סופי חי ובעלה ז"ל להשתמש בשני הבתים עד הגיע בתם הגב' מזל דבוש לגיל 17, אז היא שיפצה את הצריף ועברה להתגורר בו עד היום.

בסיכומי המבקשות נטען שעמידר המופקדת על ניהול נכסי המדינה בתחומים שהותוו לה כשלה בתפקידה, הפקירה את רכוש המדינה ואפשרה לשרלטנים להשתלט, ללא כל זכות על המקרקעין. נטען כי "יד נעלמה" במינהל ובעמידר אשר זהותה נרמזת בסיכומים סייעה לגב' שרית אליה בתו של מר טוריאל להשתלט על מגרש 2 שלאביה לא היו כלל זכויות בו, ולאחר מכן בדרך של החלפה פיקטיבית להשתלט גם על מגרש 3. נטען בסיכומים שפקידים מסוימים בעמידר ובמינהל סייעו לגב' שרית אליה במלאכת הרמייה.

רישום זכויות מר טוריאל בעמידר ובמינהל נעשה במרמה לפי הנטען שכן מר טוריאל היה רשום כבעל זכויות בבית מספר 2 שבו היו שתי יחידות בהן החזיקו מר טוריאל והגב' מזל דבוש, אשר בספרי עמידר היו רשומות עדיין על שם בלולו.

נטען בסיכומי המבקשות שלמר בלולו לא היו כלל זכויות במגרש 3 אלא רק בצריף 3 בבית 2 במגרש 2 שאותן מכר למר חבושה שמכרן לגב' סופי חי ובעלה ז"ל.

על זכויות המבקשות בנכס ניתן ללמוד על פי הנטען מכתב התביעה שהגיש מר דבוש ז"ל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ה.פ 2315/95. בנוסף סומכות המבקשות טענותיהן על מכתב עירית ראשון לציון המאשר את החזקת הגב' דבוש בנכס, ובו מצוין שבתיק כרטיס ידני לפיו רשום מר עזרא חבושה כבעל הנכס משנת 1961, וכן על נספח יז' לתשובת המבקשות לבקשת מר בלולו. מסמך זה הוא טבלה מתיק עמידר אגף הנכסים ובה רישום של תתי החלקות ושמות בעלי הזכויות במגרשים על פי הרישום בעמידר. פרטי הטבלה בעיקרם מודפסים. בהבדל מהטבלה שבתיק עמידר, בטבלה שביקשו המבקשות להגיש (נספח יז' לבקשתן) תוספות בכתב יד של השם חבושה בחץ שנמשך מהשם בלולו גבריאל, ולפי הנטען על ידי המבקשות במקומו. במסמך זה הערות נוספות בכתב יד. מסמך זה ללא ההערות בכתב יד הוגש כמוצג בלולו 3. נטען עוד בסיכומי המבקשות שיש לדחות את תביעת מר בלולו כנגדן משקמה להן זכות בנכס מכוח התיישנות וחזקה נוגדת.

לטענת המבקשות, מר ונונו יצחק, מר חתוכה ציון, מר טוריאל נסים (אחיו של מר טוריאל בעל הדין), וגב' טובה לחמן העידו שמשפחת דבוש החזיקה בנכס במשך עשרות שנים וברציפות.

טענות המשיבים מר בלולו ומר טוריאל

10. בסיכומים מטעם מר בלולו ומטעם מר טוריאל נטען שהמבקשות כלל לא הוכיחו שלהן או למר חבושה הייתה זכות כלשהי במגרש, כפי שאישר גם העד מטעם עמידר. הנטל להוכחת הטענה מוטל על המבקשות והן לא עמדו בו. גרסת המבקשות על פי הנטען משוללת גם כל היגיון, משמר בלולו היה עד כריתת הסכם החלפת המקרקעין בעל זכויות בתת חלקה 3 ולא בתת חלקה 2. הטבלה נספח יז' לבקשת המבקשות אינה כלל חלק מתיק עמידר. בשונה מהרישום שבתיק עמידר, ברישום שביקשו המבקשות להגיש תוספות בכתב יד של השם חבושה. הגב' מזל דבוש העידה שכלל לא ראתה את נספח יז' לבקשה, ואין היא יודעת מי הוסיף את הרישום בכתב יד שבו. מר בלולו ומר טוריאל טענו לפיכך שאין בנספח יז' לבקשה כדי לתמוך בקבלת בקשת המבקשות. מר בלולו ומר טוריאל טענו בנוסף שגם רישום השם חבושה, אם קיים ברישומי העיריה, אינו מבסס כל זכות במגרש שכן גם שוכר יכול להירשם בעיריה לצורך תשלום הארנונה.

נטען בנוסף כי בהיעדר הסכם בכתב, בהיעדר פרטים על תמורת העסקה הנטענת, בהיעדר אישור לעסקה הנטענת מטעם עמידר והמינהל וביטוי לעסקה ברישומי עמידר והמינהל, לא הוכחה זכותן הנטענת של המבקשות. זאת ביתר שאת לאחר שהמקרקעין הוסדרו שוב בשנת 2007, ומשעדויות המבקשות ביחס לעסקה שכרת לפי הנטען מר חי ז"ל היא אך עדות שמיעה. מר בלולו ומר טוריאל טענו שהמבקשות אף השתהו שיהוי חמור בבקשתן הגם שידעו עוד מהמועד בו הוגשה תביעת מר חי ז"ל לבית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת בשנת 1995, שעמידר חולקת על טענת משפחת חי שיש לה זכויות בנכס. התביעה נזנחה על ידי מר חי ז"ל. המינהל אף פנה אל גב' מזל דבוש במכתב מיום 25.9.2007 לפני מועד כריתת עסקת החלפת המגרשים בטענה שהיא מחזיקה במגרש בן לולו (צ"ל בלולו ה.ע) שלא כדין.

לטענת מר בלולו ומר טוריאל גם את טענת ההתיישנות מכוח חזקה נוגדת יש לדחות, משלא חלפו 25 שנים של החזקה ברציפות במגרש לפני כניסת חוק המקרקעין לתוקף ביום 1.1.1970. הרכישה הנטענת של זכויות מר חבושה נעשתה לפי טענת המבקשות בשנת 1960, ולפיכך דין הטענה להידחות. זאת אף לאור ההסדר מחדש במקרקעין, משאין מדובר בזכות בעלות, ואף בהיעדר חזקה נוגדת שכן לא נטען כי החזקה נעשתה חרף התנגדות הבעלים.

מר בלולו ומר טוריאל טענו שזכויותיהם במגרשים הוכחו כנדרש באמצעות חוזים ורישומים בעמידר ובמינהל ולבסוף ברישום זכויות מר טוריאל בלשכת רישום המקרקעין.

בסיכומי מר בלולו ומר טוריאל התייחסות גם לטענותיהם הסותרות בעניין ידיעת מר בלולו על פלישת הגב' דבוש למגרש 2 לפני מועד ביצוע עסקת החלפת המגרשים, וביחס לעתירתו החלופית של מר בלולו לביטול הסכם החלפת המגרשים.

עמדת עמידר והמינהל

11. בתגובת עמידר לבקשת המבקשות הסבירה עמידר כי רישומיה ביחס לזכויות במקרקעין מבוצעים על ידה מכוח היותה חברה משכנת של הדיור הציבורי, וזאת עד לרישום בפנקסי המקרקעין.

עמידר ציינה שאין אצלה כל רישום המעיד על העברת הזכויות בדירה כנטען בבקשת המבקשות וכי לעמידר אין כל ידיעה על עסקה כזו. על פי תגובת עמידר לבקשה, מר בלולו רכש דירה מעמידר בשנת 1958. מדובר בדירה הידועה כתת חלקה 3 חלקה 290 בגוש 4243. מר טוריאל שהיה בעל הזכויות בתת חלקה 2 ביקש להחליף עם מר בלולו את תתי החלקות ולאחר שקיבל את הסכמת השכנים ואת הסכמת מר בלולו הוחלפו הזכויות בתתי החלקות, ומר טוריאל אף נרשם בפנקסי המקרקעין כבעל זכויות בתת חלקה 3.

עמידר הודיעה שתכבד כל פסק דין שיינתן על ידי בית המשפט.

כך גם הודיע מינהל מקרקעי ישראל.

דיון

12. מתגובת עמידר לבקשת המבקשות עולה שאין ברישומי עמידר כל רישום על העברת הזכויות ממר בלולו למר חבושה ולא לעסקה הנטענת לרכישת זכויות מר חבושה על ידי מר חי ז"ל. עמידר חלקה על טענות מר חי ז"ל גם בכתב תשובה שהגישה בתיק ה.פ 2315/95 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתגובת עמידר בתיק זה טענה עמידר שעל פי רישומיה נרכשה היחידה שבמחלוקת על ידי מר בלולו בשנת 1958, והזכויות טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין על שמו (ראה מוצג מר בלולו /1).

המבקשות סמכו טענתן בדבר זכויותיהן על טבלה שלפי הנטען היא מתיק עמידר. בטבלה שבתיק עמידר הנוגעת לרישומי עמידר ביחס לזכויות במגרשים אין כל רישום המזכיר את השם חבושה (ראה מוצג בלולו/3). בטבלה שעליה בין היתר המבקשות מבססות את טיעונן כיתוב בכתב יד ובו חיצים, השם "חבושה" והמלל "..כדאי לבדוק שוב.. הבית לא אותר.. יבדק בסדר". טבלה זו ועליה תוספות אלה אינה חלק ממסמכי תיק עמידר. הגב' מזל דבוש אף העידה שאינה יודעת מי הוסיף את הכיתוב הנטען. טבלה זו, ככל שהיא אותנטית, אינה מהווה אף ראשית ראיה לרישום זכות כלשהי של מר חבושה ברישומי עמידר בצריף או במגרש.

13. המבקשות הגישו מכתב מעירית ראשון לציון מיום 11.6.2009 המאשר את החזקת הגב' דבוש בנכס ובו מצוין שבתיק כרטיס ידני לפיו רשום מר עזרא חבושה כבעל הנכס משנת 1961.

איני סבורה שמכתב זה שניתן לגב' דבוש מזל לבקשתה מהווה הוכחה לזכויות מר חבושה ולזכויות המבקשות בנכס כנטען על ידן. יצוין כי הכרטיס הידני הנזכר במכתב לא הוגש כראיה על ידי המבקשות, וממילא רישום השם חבושה, אם קיים ברישומי העיריה, אינו מבסס כל זכות במגרש.

14. מר חבושה לא העיד מטעם המבקשות. נטען על ידי המבקשות כי נפטר, הגם שלא הובאה ראיה לכך.

המבקשות לא הוכיחו שלמר חבושה, מעביר הזכויות על פי הטענה, היו זכויות בצריף או במגרש הניתנות להעברה. די בכך למעשה על מנת לדחות טענותיהן ביחס לזכויותיהן בצריף או במגרש.

15. גב' מזל דבוש העידה שהיא ילידת שנת 1967. בעת ביצוע רכישת הזכויות הנטענות על ידי הוריה, זאת בשנת 1960 לפי הנטען, טרם נולדה (עדותה בעמוד 13 לפרוטוקול). על כן, עדותה היא עדות שמיעה.

מכאן שאין בעדותה של הגב' מזל דבוש כדי לשמש יסוד ראייתי לטענות המבקשות.

הגב' סופי חי העידה שהיא עצמה לא הייתה כלל צד לעסקה, ולא קנתה דבר וכי רק מר חי המנוח היה מעורב בכך.

בענין זה העידה הגב' סופי חי :

" הוא קנה ועשה הכל. לא ידעתי שום דבר." (עדותה בעמוד 32 לפרוטוקול).

גם בעדות גב' חי סופי אין משום תימוכין לטענת המבקשות.

בתצהיר מר חי המנוח שצורף לבקשת המבקשות אין כדי לשמש ראיה בהליך זה. יוער כי מר חי ז"ל זנח את ההליך שניהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגם שידע על עמדתה החולקת של עמידר כפי שבוטאה בתגובה שהגישה עמידר לבקשתו; זאת שנים רבות לפני מועד ביצוע עסקת החלפת המגרשים.

בהקשר זה אציין שגם מכתב המינהל לגב' מזל דבוש נשלח עוד ביום 25.9.2007. במכתב זה נטען על ידי המינהל שהמבקשת מחזיקה במקרקעין שלא כדין. המבקשת אישרה שקיבלה את המכתב (ראה עדותה בעמוד 15 לפרוטוקול). המכתב קודם למועד כריתת הסכם החלפת המגרשים. קבלת המכתב על ידי המבקשת לא הובילה להגשת התובענה בסמוך למועד זה אלא אך בחודש יולי 2010.

16. המבקשות חדלו מלספק פרטים ראשוניים מהותיים אודות העסקה הנטענת, לא כל שכן להוכיחם בראיות. כוונתי לפרטים על התאריך המדויק של העסקה והתמורה ששולמה בגדרה. כל שנאמר בעניין זה על ידי המבקשות הוא כי התמורה שולמה "במזומנים, מיד ליד, בלא תיעוד" (ראה סעיף 12 לבקשת המבקשות).

המסקנה העולה מכל מהאמור לעיל היא שהמבקשות לא הוכיחו את הטענה בדבר רכישת זכויות מר חבושה ואת זכויותיו בנכס כנדרש.

בהיעדר מסמך בכתב לעסקת רכישת הזכויות הנטענת על ידי המבקשות (כך גם על פי העולה מהבקשה עצמה), לא ניתן לקבל את הטענה בדבר קיומה של עסקה במקרקעין על פי סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969, וגם לא לפי הפקודה על העברת הקרקעות משנת 1920.

17. אין חולק על כי לא ניתנה הסכמת בעלת המקרקעין, קק"ל באמצעות המינהל, או החברה המשכנת עמידר לביצוע העסקה הנטענת. זאת, לא במועד עריכתה על פי הנטען ועד היום. אף מטעמים אלה אין לקבל את הבקשה.

18. לאחר שהמקרקעין עברו הסדר מחדש בשנת 2007, עובר לכריתת ההסכם להחלפת המגרשים, ובעקבות ההסדר מחדש נרשמו הזכויות במגרש 2 על שם מר טוריאל.

על פי הקבוע בסעיף 81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969, רישום זכות במקרקעין מוסדרים בפנקס המתנהל על פי דין מבטל זכות הסותרת את אותו רישום.

ראה: ע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח פ"ד מ (3) 624 (28.8.1986)

19. אף את טענת המבקשות שיש לדחות את תביעת מר בלולו כנגדן מכוח התיישנות עקב חזקה נוגדת לא ראיתי לקבל. אפרט:

סעיף 20 לחוק הקרקעות העותומאני שבוטל, מקים לטובת נתבע שהחזיק במקרקעין חזקה נוגדת במשך 25 שנים עד לכניסת חוק המקרקעין לתוקף מחסום דיוני, המונע מתובע, בעלים רשום, לדרוש את פינויו (ראה: ע"א 69/85 להבי הנזכר לעיל; מ. דוכן דיני קרקעות במדינת ישראל (מהדורה שניה, תשי"ג) 305).

כתנאי לקיום החזקה נוגדת על הנתבע להוכיח שחזקתו נוגדת את זכות הבעלים, ובנוסף על החזקתו להיות מכוח טענת זכות בעלות. ביחס לתנאים אלה נקבע:

"מעצם כינויה ניתן ללמוד כי היא "עוינת" לזכותו של הטוען לבעלות רשומה על הקרקע. על המחזיק המבקש להירשם כבעלים מוטל הנטל להוכיח שהחזקתו "איננה באה מכוח זכות בעלות של היריב".

ראה: ע"א 223/52 גרייבר נ' גרין פ"ד ט (47) (19.1.1955)

ראה בנוסף מאמרו של פרופ' ישראל גלעד "התיישנות במקרקעין – קוים לרפורמה" משפטים יח 176, 207,(תשמ"ח), שם הוסבר:

"החזקה היא נוגדת כאשר כרוכה בה התנגשות אינטרסים בין המחזיק, מחד גיסא, ליריבו, מאידך גיסא. מדוע נדרש "הניגוד"? משום שהן ההסתמכות והן הוויתור נוצרים במצב של ניגוד אינטרסים. הוויתור כאן הוא במשמעות של מחילה על זכות. ובמילים אחרות: השלמה עם פגיעה בזכות. מנגד, ההסתמכות היא על כך שהאחר מחל על הפגיעה בזכותו".

המבקשות לא טענו ולא הוכיחו שהחזקתן בצריף או במגרש נעשתה בידיעת הבעלים ובניגוד לרצונו.

גם בעדויות העדים מטעם המבקשות, מר ונונו יצחק, מר חתוכה ציון, מר טוריאל נסים, וגב' טובה לחמן לא נאמר אלא שמשפחת חי החזיקה בצריף.

ביחס לטענה שהחזקת משפחת חי הייתה רציפה ובכל התקופה הנטענת, נטען על ידי המבקשות שהורי הגב' מזל דבוש עברו לדירה אחרת בשנת 1975 (ראה עדות גב' סופי חי בעמוד 27 לפרוטוקול). נטען שהגב' מזל דבוש המשיכה להתגורר בצריף. בשנת 1975 הייתה הגב' מזל דבוש שהיא ילידת שנת 1967 אך בת 7 שנים. הטענה אף לגופה משוללת הגיון ואינה משכנעת. טענה זו סותרת גם את טענת מר חי ז"ל, אשר בתצהיר התומך בתובענתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב טען שהצריף היה סגור במשך שנים.

תנאי נוסף להיותה של חזקה נוגדת מחסום המונע מהבעלים לתבוע את פינויו הוא כאמור שהחזקה צריכה לבוא מכוח טענת זכות בעלות של המחזיק. המבקשות אינן טוענות שהן בעלות המקרקעין ואף מטעם זה טענתן נדחית. ראה בענין זה פרשת להבי הנזכרת לעיל.

הטענה בדבר התיישנות עקב חזקה נוגדת נדחית אף באשר לא חלפו 25 שנים של החזקה ברציפות במגרש לפני כניסת חוק המקרקעין לתוקף, זאת ביום 1.1.1970.

תקופת ההתיישנות שהייתה קבועה בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני הוארכה ל-15 שנים ביחס למקרקעין לא מוסדרים ול-25 שנים ביחס למקרקעין מוסדרים. כדי לעמוד בהוראות סעיף 20 לחוק הקרקעות העותומני היה על המבקשות להוכיח את החזקתן במקרקעין חזקה נוגדת במשך 25 שנים עד כניסת חוק המקרקעין לתוקף.

ראה: רע"א 2203/91 ח'אלד יוסף נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד מה (5) 553 (5.11.91).

הרכישה הנטענת של זכויות מר חבושה נעשתה לפי טענת המבקשות אך בשנת 1960. אף מטעם זה הטענה נדחית.

20. טענות מר בלולו ומר טוריאל בדבר זכויותיהם במגרשים נשוא עסקת ההחלפה הוכחו במסמכים הכוללים חוזי חכירה, רישומים בעמידר ובמינהל וברישום זכויות מר טוריאל במגרש 3 בלשכת רישום המקרקעין.

עסקת חילופי המגרשים בין מר בלולו למר טוריאל נעשתה בהסכמת עמידר והמינהל.

טענותיהן החמורות של המבקשות ביחס לתרמית שבוצעה על ידי בתו של מר טוריאל בסיוע פקידי עמידר והמינהל נטענה אך בעלמא ומבלי שהובא כל עד מטעם עמידר והמינהל לביסוס הנטען. זאת הגם שזהות הפקידים המסייעים על פי הנטען לכאורה ידועה למבקשות ואף נרמזה בסיכומים מטעמן.

לאור כל האמור לעיל תביעת המבקשות בהפ' 10916-07-10 נדחית.

עתירתו העיקרית של מר בלולו בהפ' 28354-12-10 מתקבלת.

מוצהר בזאת שמר בלולו הוא בעל זכויות חכירה במקרקעין הידועים כגוש 4243 חלקה 290 חלקת משנה מספר 2 בראשון לציון על הבנוי עליהם. על המבקשות בהפ' 10916-07-10 לסלק ידן וכל אדם וחפץ מטעמן מחלקת משנה מספר 2 ולשם התארגנות ניתנת להן שהות בת 4 חודשים לשם כך.

הסעד החלופי שהתבקש על ידי מר בלולו לביטול הסכם חילופי המגרשים התייתר.

המבקשות יישאו ביחד בהוצאות מר גבריאל בלולו וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ובנוסף בהוצאות מר יעקב טוריאל וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו באמצעות באי כוחם תוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.