1. תיק זה נפתח בחודש יולי 2010 כתביעה בסדר דין מקוצר.

2. ביום 11.10.10 ניתן פסק דין בתיק נוכח אי הגשת בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים.

3. ביום 23.12.12 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק דין.

4. ביום 15.7.13 התנהל דיון בבקשה לביטול פסק דין.

5. מאחר ולא צורפה לבקשה לביטול פסק דין בקשה להארכת מועד, אפשר בימ"ש לנתבעים לצרף בקשה כאמור וזו הוגשה בהתאם.

6. ביום 31.3.14 התנהל דיון נוסף בבקשה להארכת מועד ובבקשה לביטול פסק הדין.

בהחלטה מאותו היום קבע בימ"ש:

"מתוך תיק הוצל"פ שמספרו 01-54105-10-3 יבוטל העיקול שהוטל מתיק 34-06169-10-8 על מנת שיועבר סך של 161,077 ₪ לתיק זה.

ככל שלא נותר הסכום האמור בתיק ההוצל"פ האמור, ישלימו הנתבעים סכום עד שיופקד סך של 161,077 ₪ בתיק זה, על מנת שהתובע יוכל להרשם במשרדי המועצה כמחזיק בנכס, ואז כל החובות יוטלו עליו מאותו מועד תוך 60 יום.

הסכום שקבעתי יופקד לתיק זה, ולא לתיק הנוסף אותו מנהלים הנתבעים מול מועצה אזורית גזר שמספרו 3560/04 שמתנהל בבימ"ש זה וזאת מאחר שהחוב בתיק האמור נמוך מהחוב הנטען לשנים 2004 עד 2006 וכן מאחר שעל פניו, סכום החוב אליו מתייחס התיק 3560/04 נוגע לשנים אחרות מהשנים הרלבנטיות לתובענה זו".

7. מאחר שהסכום לא הופקד, הגישה התובעת בקשה לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין והארכת המועד.

8. לאחר קבלת תגובת הנתבעים ותגובה לתגובה, הצדדים זומנו לדיון נוסף ביום 4.3.15.

9. בדיון זה הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה.

להלן ההסכמות:

"אנו מקבלים המלצת בימ"ש לפיה לאור החלטה קודמת מיום 31.3.14 ועצם העובדה שמדובר בדיון נוסף בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין בהתאם, יבקש בית משפט ממועצה אזורית גזר, להשיב על השאלה, האם ככל שהתובע יבקש להעביר בעלות בנכס, אזי תהיה מניעה מבחינתה של המועצה ליתן את האישורים הנדרשים לכך, אם לאו, וזאת בכפוף לתשלומים שוטפים מצידו של התובע מיום קבלת החזקה בנכס שבמשק 24 במושב מצליח, מיום 1.7.06.

בימ"ש יקצוב את פרק הזמן שיינתן למועצה למתן תגובה.

ככל שתינתן תגובה חיובית מצידה של המועצה לשאלה המפורטת לעיל, פסק הדין בתיק זה יבוטל, התביעה תמחק ותיק ההוצל"פ ייסגר והכל ללא צו להוצאות.

ככל שתגובתה של המועצה תהיה תשובה שלילית, אזי תינתן לנתבעים ארכה של 180 ימים מיום קבלת התגובה, כדי לנסות להגיע עם המועצה להסדר וככל שיגיעו להסדר, אזי, תחולנה הוראות הסכם זה בכל הנוגע לביטול פסק הדין, מחיקת התביעה וסגירת תיק ההוצאה לפועל, בכפוף להצגת אישור מתאים לכך.

ככל שהנתבעים לא יגיעו להסדר עם המועצה, בפרק זמן הנקוב לעיל, יגישו הצדדים עמדתם בכתב בכל הנוגע לנפקותה של ההחלטה מיום 31.3.14 וכן לכך שלא הופקדו הכספים כאמור בהחלטה זו על ידי הנתבעים, ובימ"ש ייתן החלטה בעניין זה.

אין בהסכם זה כדי לפגוע בטענות מי מהצדדים, בכל הנוגע לקיומה של החלטה מיום 31.3.14".

10. ביום 25.6.15 הודיעה מועצה אזורית גזר כי הינה מתנגדת להעברת הזכויות בהעדר הסדרת החוב.

11. לאור הודעת המועצה, הגישו הצדדים עמדתם בכל הנוגע לנפקותה של ההחלטה מיום 31.3.14 ולכך שהסך של 161,077 ₪ לא הופקד על ידי הנתבעים.

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני דוחה בזאת את הבקשה לביטול פסק הדין.

13. ראשית, אין מחלוקת שהסך של 161,077 ₪ לא הופקד על ידי הנתבעים בתיק בימ"ש.

14. זאת ועוד, בהחלטה מיום 31.3.14 אין כל הוראה לפיה דווקא על התובע לבטל את העיקול וזאת בניגוד לנטען על ידי הנתבעים בתגובתם לבקשה לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין. לא מן הנמנע היה שגם הנתבעים יפנו לתיק ההוצאה לפועל עם החלטת בימ"ש ויבקשו את ביטולו של העיקול. אין להתעלם מכך שהאינטרס לביטול העיקול לאחר ההחלטה בנוגע להפקדה נופל דווקא לפתחם של הנתבעים עצמם וזאת על מנת שיוכלו לקיים את החלטת בית המשפט.

15. נוסף בזאת, אין די ברישום התובע כמחזיק בספר המועצה שכן יש לאפשר לתובע גם לבצע העברת בעלות בנכס וכל עוד החוב לא הוסדר הוא מנוע מלעשות כן, כאמור בהודעת מועצה אזורית גזר.

האמור בא לכדי ביטוי בהסכמת הצדדים המפורטת בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.15.

16. בהסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בדיון מיום 4.3.15 הסכימו הצדדים כי ככל שתגובתה של המועצה תהיה שלילית, תינתן לנתבעים ארכה בת 180 ימים לנסות להגיע להסדר עם המועצה. דהיינו, הנתבעים נתנו את דעתם על כך שיש להסדיר את החוב למועצה על ידם בדרך זו או אחרת.

17. מקובלת עלי טענת התובע לכך שהנתבעים לא הגישו ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטותיו השונות של בימ"ש במסגרת התיק דנא.

18. על הנתבעים היה לפעול להפקדת הסכום כאמור בהחלטת בימ"ש ונטל זה היה מוטל לפתחם בלבד. בעצם זאת שהנתבעים לא חלקו אחר החלטות בימ"ש ולא הפקידו את הסך של 161,077 ₪ עשו הנתבעים דין לעצמם.

19. החלטת בימ"ש מיום 31.3.14 אינה אך סיכום של הסכמת הצדדים, כפי שנטען בתגובת הנתבעים, אלא מדובר בהחלטה לגופם של דברים ובימ"ש דנא אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטה זו.

20. לאור המפורט לעיל טענת המבקשים לפיה אין להפקיד את הסך של 161,077 ₪ נדחית בזאת. לאור פרק הזמן הרב שחלף מאז ניתנה ההחלטה לעניין ההפקדה וההזדמנויות שהיו לנתבעים לפעול לביצוע ההפקדה עד היום, אין כל מקום להאריך המועד לנתבעים לעשות כן וזאת הן בהתחשב בזכויותיו של התובע ובעיקרון סופיות הדיון והן מהטעם שהדבר כלל לא התבקש על ידם.

21. לאחר שבית המשפט נתן את דעתו בנוגע להפקדה לצורך המשך הדיון בבקשה לביטול פסק הדין וזו לא בוצעה, אין כל מקום לדון לגופם של דברים בכל הנוגע לביצוע המסירה עצמה.

22. לסיכומם של דברים, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הנתבעים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪.

הסכום יתווסף לגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל ויישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן ההחלטה דנא ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח מכוח פסק הדין משופעלים בזאת.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.