1. הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה, בטווח שבין 60,000 ₪ ל- 90,000 ₪.

2. בקליפת האגוז, עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד שעניינן עבודות בנייה שביצעה עידן חדש עבור נהרי.

עידן חדש תבעה את יתרת התמורה בגין העבודות (100,979 ₪), וכן פיצוי מוסכם ונזקים מימוניים.

נהרי תבע נזקיו בגין ליקויים בעבודות ועיכוב בביצוען.

3. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס אייל שנהב, קבע עלויות תיקון והשלמה של עבודות, בסך של 28,127 ₪, כולל פיקוח הנדסי, לא כולל מע"מ. עלויות אלו הן לקבלן מזדמן (כלומר: עלות לתובעת נמוכה ב- 25%). כן קבע, כי אין בליקויים ירידת ערך וכי משך התיקונים הוא 5 ימים, בהם ניתן להתגורר בבית.

4. הצדדים הגישו תצהירים והעלו טענותיהם בכתב, חלקן להלן:

התובעת טענה לחוסר תום לב בהתנהלותו של הנתבע. עוד טענה, כי יש להפחית את עלות הקבלן המזדמן שכן היא לא קיבלה אפשרות לבצע את התיקונים. התובעת חלקה על הטענה בדבר פיגור בביצוע העבודות, הפנתה לתצהיר מטעמה, וכן ציינה כי ממילא טענה זו לא כומתה באופן כספי. בנוסף, התובעת טענה כי אין מקום לנכות דבר מעבר למה שהמהנדס שנהב קבע. לפי חישובי התובעת, הסכום המגיע לה אף גבוה מתקרת ההסכמה, ועל כן יש לפסוק לזכותה את התקרה.

הנתבע טען כי לאור קיומם של ליקויים, הרי שני הצדדים הפרו את ההסכם. כן טען, כי אין כלל מקום לרכיבי התביעה של פיצוי מוסכם (מחמת ההפרה ההדדית) או נזקים מימוניים. הנתבע ביקש לנכות מכל סכום פיצוי את מלוא הסכום שקבע המהנדס שנהב, בתוספת מע"מ. הנתבע טען שקיימים חסרים בעבודת התובעת. בנוסף, טען כי נגרמו לו עגמת נפש וחוסר נוחות כתוצאה מהעובדה שהבית התקבל עם ליקויים. לפיכך, ביקש הנתבע לחייבו בסך של 60,000 ₪ בלבד.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכלל המסמכים שבתיק, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 85,000 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר עותק פסק הדין לב"כ הצדדים – בדואר.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.